מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים כלכלית ותרבותית מרתקת בכל הנוגע לפעילות שוק ההון המקומי שלה. הדיון על שינוי ימי המסחר בבורסה והמעבר משבוע עבודה של ראשון עד חמישי למודל המקובל בעולם המערבי של ימי שני עד שישי, הוא הרבה יותר מאשר סוגיה טכנית של שעות פתיחה וסגירה. זהו דיון על זהות, על כלכלה ועל הרצון של המשק הישראלי להיות שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית. הדיסוננס הקיים כיום הוא ברור ובולט לעין. בעוד העולם הפיננסי כולו פועל בקצב אחיד ומסונכרן, הרי שהבורסה בתל אביב (Tel Aviv Stock Exchange) פועלת בלוח זמנים ייחודי ולעיתים מבודד. מצב זה יוצר ימי מסחר דלילים בפעילות ביום ראשון, ומנגד גורם להחמצה של ימי מסחר קריטיים ביום שישי כאשר השווקים הגלובליים סוערים ופעילים.
במאמר מעמיק זה נצלול אל תוך המשמעויות הרחבות של המהלך. נבחן האם המעבר למסחר בימי שישי הוא כורח כלכלי בלתי נמנע שנועד לשפר את הנזילות ואת מעמדנו במדדים בינלאומיים, או שמא מדובר בוויתור תרבותי שאינו תואם את אופיה של המדינה. ננתח את היתרונות של התאמה לשווקים הגלובליים, נבדוק את ההשפעות על המגזר הדתי ועל שומרי המסורת, ונשאל את השאלות הקשות לגבי מוכנות הבנקים ומערכות הסליקה לשינוי כה דרמטי. המטרה שלנו היא לספק לכם תמונת מצב מלאה, אובייקטיבית ומקצועית שתעזור לכם להבין לאן צועד שוק ההון הישראלי בשנים הקרובות.
למה בכלל לשנות? הפער בין תל אביב לעולם
הבדידות של יום ראשון
יום ראשון בבורסה המקומית זכה זה מכבר לכינוי הלא מחמיא "יום המוסדיים הישראלים" או יום של מסחר בוואקום. הסיבה לכך היא פשוטה אך בעלת השלכות כבדות משקל. כאשר המסחר נפתח בתל אביב ביום ראשון בבוקר, רוב הבורסות המובילות בעולם, לרבות וול סטריט, לונדון, פרנקפורט וטוקיו, נמצאות בחופשת סוף השבוע שלהן. המשמעות המיידית היא היעדר מוחלט של משקיעים זרים בזירת המסחר המקומית ביום זה. משקיעים זרים, המהווים נתח חשוב מנפח המסחר בבורסות מפותחות, אינם עובדים ביום ראשון ומערכות המסחר שלהם כבויות.
כתוצאה מכך, מחזורי המסחר ביום ראשון בתל אביב הם באופן מסורתי נמוכים משמעותית בהשוואה לשאר ימי השבוע. השוק מתנהל כמעין "אי בודד", המנותק מזרמי ההון העולמיים ומאירועי המאקרו-כלכלה המתרחשים בזמן אמת. יתרה מכך, היעדר המסחר בחו"ל ביום ראשון גורם לכך שאין סמן ימני או נקודת ייחוס (Benchmark) למניות הדואליות ולמניות הקשורות לשווקים הגלובליים. זה מוביל לתמחור שאינו תמיד יעיל ולעיתים לתנודתיות שנובעת מפעילות ספקולטיבית מקומית ולא משינויים כלכליים אמיתיים. המצב הזה מחליש את האטרקטיביות של הבורסה המקומית בעיני גופים בינלאומיים שרואים ביום ראשון יום "מת" מבחינה עסקית, ויוצר עיוות בנתוני המסחר השבועיים.
החמצת יום שישי הגלובלי
מהצד השני של המתרס נמצא יום שישי, שהוא אולי יום המסחר החשוב ביותר בשבוע הפיננסי הגלובלי, אך בישראל הוא יום שבתון. ביום שישי מתפרסמים באופן מסורתי נתוני מאקרו קריטיים בארצות הברית, כגון דו"ח התעסוקה החודשי, נתוני אינפלציה והחלטות ריבית מסוימות. נתונים אלו הם בעלי השפעה דרמטית ומיידית על כל נכסי ההשקעה בעולם, ממניות ועד אג"ח ומט"ח. כאשר הבורסה בתל אביב סגורה ביום זה, המשקיעים המקומיים נותרים ללא יכולת תגובה בזמן אמת.
המצב הזה יוצר סיכון מובנה המכונה "סיכון פער" (Gap Risk). משקיעים ישראלים המחזיקים בתיקים שלהם מניות או נגזרים המושפעים מהשווקים בחו"ל, נאלצים להמתין בחוסר ודאות עד לפתיחת המסחר ביום ראשון בבוקר כדי להגיב לאירועים שקרו ביום שישי בצהריים. פער הזמנים הזה של כמעט 48 שעות חושף את המשקיעים לתנודות חדות בפתיחת המסחר ביום ראשון, שלעיתים מגלמות שינויים אלימים במחירים שנבעו מאירועים שכבר אינם רלוונטיים או שכבר תומחרו מחדש בעולם. מסחר בימי שישי יאפשר למשקיעים הישראלים ולזרים הפועלים בארץ לנהל סיכונים בצורה מושכלת יותר, לבצע פעולות גידור בזמן אמת ולמנוע את פערי הארביטראז' המזיקים שנוצרים במהלך סוף השבוע הארוך של הבורסה המקומית.
שדרוג המעמד במדד MSCI Index
אחת הסיבות האסטרטגיות החזקות ביותר לביצוע השינוי נוגעת לסיווגה של ישראל במדדים הבינלאומיים, ובראשם מדד MSCI Index. מדד זה משמש כמצפן עבור מנהלי השקעות פסיביים ואקטיביים בכל העולם, המזרימים טריליוני דולרים על פי הרכבי המדדים. כיום, ישראל מסווגת לעיתים באופן שאינו ממצה את הפוטנציאל שלה, בין השאר בשל החסמים הטכניים של ימי המסחר. המעבר לשבוע מסחר המותאם לאירופה (שני עד שישי) הוא תנאי הכרחי, גם אם לא יחיד, כדי לאפשר לישראל להיכנס למדדים אירופיים יוקרתיים יותר.
השתלבות במדד אירופי מרכזי תחייב קרנות סל (ETFs) וגופים מוסדיים זרים לרכוש מניות ישראליות במיליארדי דולרים באופן אוטומטי, פשוט כדי לעקוב אחרי המדד. כל עוד ימי המסחר אינם חופפים, ישנה בעיה תפעולית קשה עבור אותם גופים לנהל את הרכישות הללו, שכן הם אינם עובדים ביום ראשון. הסנכרון המלא יסיר את החסם הזה ויאפשר זרימה חלקה של הון זר לבורסה בתל אביב. זהו אינטרס לאומי ראשון במעלה לחיזוק הכלכלה המקומית ולהגדלת יתרות המט"ח והביקוש לשקל, מה שעשוי לתרום ליציבות הכלכלית הכוללת.
סיכום ביניים: הצורך בשינוי
עד כה ראינו שהמצב הנוכחי יוצר שני עיוותים מרכזיים: יום ראשון דליל בפעילות ומנותק מהעולם, והחמצה של אירועי מסחר קריטיים ביום שישי. התיקון של עיוותים אלו אינו רק עניין של נוחות, אלא צעד אסטרטגי לשיפור מעמד הבורסה במדדי ה-MSCI.
היתרונות הכלכליים של התאמה לשווקים הגלובליים
זינוק צפוי במחזורי המסחר
היתרון המובהק והמיידי ביותר של המעבר למסחר בימי שני עד שישי הוא הפוטנציאל להגדלת נזילות ומחזורי מסחר. נזילות היא החמצן של כל שוק הון; היא מאפשרת למשקיעים לקנות ולמכור ניירות ערך בקלות, במחירים הוגנים ובמרווחים (Spreads) נמוכים בין הקונה למוכר. כאשר שעות המסחר בישראל יחפפו באופן מלא לשעות המסחר באירופה ובחלקן לשעות המסחר בארצות הברית, תיווצר סינרגיה טבעית. אלגוריתמים של מסחר בתדירות גבוהה ומערכות מסחר אוטומטיות יוכלו לפעול בשוק הישראלי במקביל לפעילותם בשווקים אחרים, ללא צורך בהתאמות מיוחדות ללוח שנה חריג.
מחקרים כלכליים שבחנו מהלכים דומים במדינות אחרות מצביעים על כך שמתאם גבוה יותר עם שעות המסחר העולמיות מוביל לעלייה בנפח הפעילות. יום ראשון, שכיום הוא יום חלש, יוחלף ביום שישי שבו הפעילות צפויה להיות אינטנסיבית יותר, לפחות בשעות הבוקר והצהריים. הגדלת המחזורים תהפוך את הבורסה לאטרקטיבית יותר גם לחברות המעוניינות להנפיק (IPO), שכן שוק נזיל הוא שוק שקל יותר לגייס בו הון. זהו אפקט מעגלי חיובי: יותר נזילות מביאה יותר משקיעים, שמביאים עוד נזילות.
משיכת משקיעים זרים
אחד האתגרים הגדולים של הבורסה בתל אביב לאורך השנים הוא הקושי למשוך משקיעים זרים בהיקפים משמעותיים מעבר למניות הטכנולוגיה הגדולות. עבור מנהל השקעות בלונדון או בניו יורק, ההתעסקות עם השוק הישראלי כרוכה כיום ב"כאב ראש" תפעולי. הוא צריך להחזיק צוות סליקה או חדר מסחר פעיל ביום ראשון, יום המנוחה שלו, או לחלופין לוותר על מסחר אקטיבי ביום זה. ברוב המקרים, הגופים הזרים פשוט בוחרים באופציה השנייה ומצמצמים את מעורבותם בשוק הישראלי.
ביטול המסחר ביום ראשון והנהגת מסחר ביום שישי יסירו את החיכוך המיותר הזה. כאשר ימי העבודה יהיו זהים, השוק הישראלי יהפוך ל"שקוף" ונגיש עבור המערכות הבנקאיות והמוסדיות בחו"ל. דסק מסחר בבנק השקעות בינלאומי יוכל להזרים פקודות לבורסה בתל אביב באותו אופן שהוא מזרים פקודות לבורסה בפריז או בפרנקפורט, ללא צורך בכוח אדם ייעודי לסוף השבוע. הסרת החסם הטכני הזה היא קריטית להגדלת חלקם של הזרים בבורסה, מה שיגוון את מקורות ההון ויקטין את התלות בחסכונות הציבור הישראלי בלבד.
האתגרים והחסמים: מסחר בימי שישי בישראל
סוגיית השבת והמגזר הדתי
אי אפשר לדבר על מסחר ביום שישי בישראל מבלי להתייחס בכובד ראש לסוגיה הרגישה ביותר: השפעת המסחר בשישי על שומרי שבת. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, והשבת היא חלק בלתי נפרד מזהותה ומאורח החיים של חלק ניכר מאזרחיה ומהעוסקים בשוק ההון. החשש המרכזי הוא שמסחר ביום שישי יגרום לחילול שבת, או ימנע משומרי מסורת לעבוד בתפקידי מפתח בשוק ההון. הבעיה מחריפה במיוחד בשעון חורף, כאשר כניסת השבת מוקדמת מאוד, בעוד המסחר בוול סטריט רק מתחיל להיכנס לקצב.
כדי לתת מענה לאתגר זה, כל מתווה לשינוי ימי המסחר חייב לכלול פתרונות יצירתיים ובלתי מתפשרים לשמירה על השבת. ההצעות המונחות על השולחן מדברות על יום מסחר מקוצר ביום שישי, שיסתיים בשעה 13:00 או 14:00 לכל המאוחר, בדומה למודל הנהוג בערבי חג. זה יאפשר לעובדים דתיים להגיע לביתם בנחת לפני כניסת השבת. עם זאת, נשאלת השאלה לגבי משרות תמך וחירום שאולי יידרשו לפעול מעבר לשעות אלו, ולגבי היכולת של סוחרים דתיים להגיב לאירועים דרמטיים שמתרחשים ביום שישי בערב בשווקים העולמיים. זהו אתגר הדורש הסכמה חברתית רחבה ופתרונות טכנולוגיים שיאפשרו מסחר אוטומטי בשעות אלו.
אתגר הסליקה והבנקים
מעבר לאתגר הדתי קיים אתגר תפעולי עצום הנוגע למערכת הבנקאית. כיום, הבנקים בישראל סגורים ביום שישי לפעילות של חדרי מסחר ומט"ח בהיקף מלא. כדי שהבורסה תעבוד, חייבת להיות מערכת סליקה עובדת. משקיע שמוכר מניה צריך לקבל את כספו, ופעולה זו דורשת שרשרת של אישורים והעברות בין-בנקאיות. מעבר למסחר ביום שישי ידרוש מהבנקים לפתוח את חדרי המסחר ומחלקות הסליקה שלהם ביום זה, דבר שיש לו משמעויות כבדות מבחינת הסכמי עבודה, עלויות שכר ותפעול.
בנוסף, ישנה סוגיה של ימי ערך וסנכרון הסליקה מול חו"ל. אם יום שישי הופך ליום עסקים רשמי, המערכות הבנקאיות צריכות להיות מסוגלות לבצע המרות מט"ח והעברות כספים בינלאומיות בזמן אמת ביום זה. מדובר בשינוי תשתיתי המצריך היערכות של חודשים ואף שנים מצד המערכת הבנקאית, שאינה ידועה בגמישותה המהירה. ללא התגייסות מלאה של הבנקים ושל מסלקת הבורסה, השינוי לא יוכל לצאת לפועל, שכן בורסה ללא בנקים פעילים היא כמו רכב ללא מנוע.
הפגיעה במשק המקומי
שינוי ימי המסחר בבורסה לא יתרחש בחלל ריק. הוא עשוי לגרור אחריו אפקט דומינו שישפיע על המשק כולו. אם המגזר הפיננסי יעבור לעבוד בימי שני עד שישי, ייתכן שיווצר לחץ על שאר המגזר העסקי להתיישר לפי קו זה. המשמעות היא הפיכת יום ראשון ליום שבתון (סוף שבוע ארוך של שבת-ראשון). בעוד שרעיון זה קוסם לרבים מבחינת פנאי ואיכות חיים, יש לו עלויות כלכליות כבדות בדמות הפסד ימי עסקים למשק הישראלי.
עסקים קטנים, תעשייה ומסחר עלולים להיפגע מקיצור שבוע העבודה או משינוי דפוסי הצריכה. בנוסף, חוסר התאמה בין ימי העבודה של ההורים (שעשויים לעבוד בשישי) לבין מערכת החינוך (שכיום עובדת בשישי אך לא בראשון מלא) ייצור כאוס לוגיסטי למשפחות רבות. לכן, הדיון על הבורסה הוא למעשה המאיץ לדיון רחב יותר על מבנה שבוע העבודה בישראל, והאם המשק הישראלי, עם הפריון הנמוך יחסית שלו, יכול להרשות לעצמו סוף שבוע ארוך כמו במדינות מערב אירופה העשירות.
השוואה בינלאומית: איך זה עובד במקומות אחרים?
המודל האירופי מול המודל האמריקאי
כשאנו מביטים החוצה, הסטנדרט הוא אחיד כמעט לחלוטין. בורסות אירופה (לונדון, פרנקפורט, פריז) ובורסות ארצות הברית (NYSE, Nasdaq) פועלות בימים שני עד שישי. שעות המסחר אמנם שונות בשל אזורי הזמן, אך ימי המסחר זהים. התאימות הזו מאפשרת זרימת הון חופשית וניהול פורטפוליו גלובלי ללא חיכוך. אין כמעט דוגמה למדינה מפותחת (OECD) שבה הבורסה הראשית מושבתת ביום שישי ופועלת ביום ראשון, למעט ישראל. החריגות הזו מציבה את ישראל בקטגוריה של שווקים מתעוררים או אקזוטיים, ולא כשוק מפותח אינטגרלי.
הניסיון של שווקים אחרים במזרח התיכון
מעניין לבחון את המתרחש אצל שכנותינו באזור. מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות וערב הסעודית, הבינו בשנים האחרונות שכדי להפוך למרכזים פיננסיים עולמיים עליהן להתאים את עצמן לעולם. איחוד האמירויות, למשל, ביצעה מהלך דרמטי ושינתה את סוף השבוע שלה לראשון-שבת (חצי יום שישי עבודה), כדי לסנכרן את הבנקים והבורסות שלה עם המערב. התוצאה הייתה עלייה בהתעניינות משקיעים זרים ושיפור במעמדה העסקי. הלקח מהאזור הוא ברור: מי שרוצה להיות חלק מהכלכלה הגלובלית לא יכול להכתיב לה את לוח השנה שלו, אלא חייב להתאים את עצמו אליה. ישראל, שרואה עצמה כמעצמה טכנולוגית ופיננסית, עלולה להישאר מאחור אם לא תאמץ גישה דומה של פרגמטיות כלכלית.
התרחיש הסביר: איך ייראה שבוע המסחר החדש?
יום שישי כיום מסחר מקוצר
על פי ההערכות והתוכניות שנידונו ברשות ניירות ערך ובנהלת הבורסה, המודל הסביר ביותר ליישום אינו העתק הדבק של המודל האמריקאי, אלא מודל היברידי המותאם למציאות הישראלית. במודל זה, יום שישי כיום מסחר מקוצר יהיה הלב של הפשרה. המסחר ביום זה ייפתח בשעה מוקדמת יחסית (סביב 08:00 או 09:00) ויסתיים בשעות הצהריים המוקדמות, ככל הנראה בין 13:00 ל-14:00.
מבנה כזה יאפשר חפיפה של כמה שעות עם הבורסות באירופה שנפתחות בבוקר, ויאפשר למשקיעים להגיב לחוזים העתידיים בוול סטריט לפני כניסת השבת. הוא ינטרל את ההתנגדות הדתית ברובה, שכן הוא משאיר זמן מספק להכנות לשבת, ובמקביל יספק מענה חלקי אך מספק לצרכי המשקיעים הזרים. זהו פתרון של "גם וגם" שמנסה לאחוז בחבל משני קצותיו.
יום ראשון כיום שבתון למשק?
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה יעלה בגורלו של יום ראשון. בתרחיש שבו הבורסה עוברת לימי שני-שישי, יום ראשון בבורסה יבוטל. האם זה אומר שגם הבנקים יהיו סגורים? והאם שאר המשק יצטרף? התרחיש הסביר הוא תהליך הדרגתי. בשלב הראשון, הסקטור הפיננסי (בורסה, בנקים, חברות ביטוח וביתי השקעות) יעבור למודל החדש. שאר המשק ימשיך לעבוד כרגיל ביום ראשון, אך ללא שירותים פיננסיים מלאים. עם הזמן, הלחץ מלמטה עשוי להוביל לאימוץ רחב יותר של סוף שבוע ארוך פעם בחודש או באופן קבוע, אך זהו שינוי תרבותי שיקח שנים להטמיעו במלואו.
השורה התחתונה: סיכום והמלצות
לסיכום, הדיון על שינוי ימי המסחר בבורסה הוא מיקרו-קוסמוס של החיים בישראל. הוא מפגיש בין הצורך הקיומי שלנו להיות כלכלה חזקה, צומחת ומחוברת לעולם, לבין הרצון העמוק לשמור על צביון יהודי וייחודי. מבחינה כלכלית טהורה, אין ספק שהמעבר למסחר בימי שני עד שישי הוא הצעד הנכון. הוא יגביר את הנזילות, ימשוך משקיעים זרים, ישפר את מעמדנו במדד ה-MSCI וימנע סיכונים מיותרים למשקיעים.
עם זאת, הכלכלה אינה פועלת בחלל ריק. ההצלחה של המהלך תלויה ביכולת לייצר פתרונות טכנולוגיים ותפעוליים שיכבדו את השבת ולא יפגעו במרקם החיים העדין בישראל. הפתרון של יום שישי מקוצר נראה כפשרה המאוזנת ביותר. עבור המשקיע הקטן והגדול כאחד, השינוי הזה הוא בשורה חיובית שעשויה להפוך את הבורסה המקומית למקום מודרני, נזיל ובטוח יותר להשקעה. האם אנו בדרך לשם? כל הסימנים מראים שהכיוון הוא חיובי, והשאלה היא לא "האם" אלא "מתי" ו"איך".
שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)
-
מהן ההשלכות של מעבר שבוע המסחר לימים שני עד שישי?
ההשלכות העיקריות הן הגדלת מחזורי המסחר והנזילות עקב חפיפה עם שעות המסחר בעולם, משיכת משקיעים זרים ביתר קלות, וביטול "סיכון הפער" שנוצר כתוצאה מכך שהבורסה סגורה ביום שישי בעוד העולם נסחר. מנגד, הדבר דורש התאמות מורכבות לשומרי שבת ולמערכת הבנקאית.
-
כיצד יעבוד המסחר ביום שישי בחורף כשהשבת נכנסת מוקדם?
הפתרון המסתמן הוא יום מסחר מקוצר שיסתיים סביב השעה 13:00 או 14:00. שעות אלו יאפשרו סיום מסחר וסליקה מסודרים זמן רב לפני כניסת השבת, גם בימי החורף הקצרים ביותר, כדי לאפשר לעובדים שומרי מסורת להגיע לביתם בנחת.
-
האם בורסות אחרות בעולם עובדות ביום ראשון?
רוב הבורסות המפותחות בעולם (ארה"ב, אירופה, יפן) אינן עובדות ביום ראשון. הבורסה בתל אביב היא חריגה בנוף המדינות המפותחות (OECD). בורסות מסוימות במדינות ערב עבדו בעבר ביום ראשון, אך חלקן (כמו באיחוד האמירויות) עברו למודל מערבי כדי להתאים את עצמן לכלכלה הגלובלית.
-
מה עדיף למשקיע הקטן – שבוע מסחר ישראלי או גלובלי?
עבור המשקיע הקטן, שבוע מסחר גלובלי (שני-שישי) עדיף ככל הנראה. הוא מאפשר תגובה בזמן אמת לאירועים עולמיים, מקטין את הסיכון לתנודות חריגות ביום ראשון בבוקר, ומבטיח שהנכסים שלו נסחרים בשוק נזיל יותר וחשוף פחות למניפולציות של שוק דליל.
-
למה מדד MSCI משפיע על ההחלטה לשנות את ימי המסחר?
מדד MSCI הוא המדד הקובע את סיווג המדינות להשקעה. מעבר לימי מסחר אירופיים עשוי לשפר את סיווגה של ישראל ולכלול אותה במדדים יוקרתיים יותר. הכללה כזו מחייבת קרנות ענק זרות לרכוש מניות ישראליות באופן אוטומטי ("כסף טיפש"), מה שמעלה את ערך המניות והנזילות בשוק.
-
האם הבנקים בישראל יהיו פתוחים ביום שישי אם הבורסה תעבוד?
כדי לאפשר מסחר תקין, הבנקים יצטרכו להפעיל לפחות את חדרי המסחר, הייעוץ ומערכות הסליקה שלהם ביום שישי. עדיין לא ברור אם הסניפים עצמם יהיו פתוחים לקבלת קהל, אך המערך הפיננסי העורפי חייב לפעול כדי לאפשר קניה ומכירה של ניירות ערך.
-
כיצד המהלך ישפיע על המשכורות ועל ימי החופשה במשק?
אם המהלך יתרחב לכלל המשק ויום ראשון יהפוך ליום שבתון, הדבר ידרוש התאמה של הסכמי השכר. ייתכן ששבוע העבודה יתקצר מעט, אך שעות העבודה בשאר הימים יתארכו. במגזר הפיננסי ספציפית, עובדים יידרשו לעבוד ביום שישי (יום שקודם היה חופשי) ויקבלו את יום ראשון כיום חופש חלופי.
התוכן במאמר זה הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד. אין לראות בו ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך, מוצרים פיננסיים או כל אפיק השקעה אחר. כל החלטה פיננסית מחייבת בחינה אישית של נתוניו, צרכיו, מטרותיו ופרופיל הסיכון של כל אדם. ביצוע השקעות ללא ניתוח פרטני וללא ליווי מקצועי מתאים עשוי להוביל להפסדים. לפני ביצוע כל פעולה יש להיוועץ ביועץ השקעות או בעל רישיון מוסמך בהתאם לדין.
