מרץ 2026 היה חודש של מעבר חד מסביבת שוק נוחה יחסית לסביבת מסחר תנודתית, יקרה יותר באנרגיה ומורכבת יותר למקבלי החלטות. הסיפור המרכזי של החודש היה ההסלמה הצבאית מול איראן והפגיעה בנתיבי אנרגיה וסחר, ובראשם מצר הורמוז, מה שהקפיץ את מחירי הנפט והגז, שינה מחדש את תמחור האינפלציה והריבית, והכביד על מניות ואג"ח במקביל. בישראל, תחילת החודש דווקא התאפיינה בתגובה שוקית חיובית יחסית, אך לקראת סופו ניכרה השפעה רחבה יותר של אי-הוודאות. בארה"ב ובאירופה, החודש הסתיים בירידות משמעותיות יחסית, עם חשש גובר מתרחיש של האטה בצמיחה לצד לחץ מחירים מחודש. משפט אחד מסכם את “סיפור החודש”: מרץ החזיר את שוקי ההון לשאלה הישנה האם העולם נכנס שוב לסביבה של צמיחה חלשה יותר ואינפלציה עיקשת יותר.

🇮🇱 השוק הישראלי: בין אופטימיות זהירה למציאות ביטחונית

שוק ההון הישראלי הציג התנהגות יוצאת דופן במרץ. מצד אחד, ירידות במדדי הדגל, ומצד שני – "ראלי" ביום הראשון למלחמה, שהפתיע רבים.

ביצועי המדדים המרכזיים במרץ:

• מדד ת"א-35: ירד ב-0.71%-. (מעניין לציין כי ביום המסחר הראשון למערכה, ה-2 במרץ, המדד דווקא זינק ב-4.6%).
• מדד ת"א-125: רשם ירידה חודשית של 1.42%-.
• מדד ת"א-90: הציג חולשה משמעותית עם ירידה של 3.96%-.
• מדד ת"א בנקים-5: למרות חוזק מסוים בתחילת החודש, הבנקים הפכו למשקולת על השוק וירדו ב 7.61%.
• מדד ת"א נפט וגז: נהנה מהתייקרות האנרגיה בעולם (חריג חיובי) ועלה ב 3.04%.
• מדד ת"א ביטחוניות: ירידה חדה של 7.44% למרות המצב הביטחוני (מימושי רווחים).
• מדד ת"א בנייה: ירידה של 7.18% עקב רגישות גבוהה לריבית ולעצירת פעילות המשק.

שוק האג"ח הישראלי: "עונש" על טווח ארוך

בשוק האג"ח ראינו פגיעה משמעותית בנכסים עם מח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך, בשל העלייה בסיכון האינפלציוני:

• תל גוב-כללי: ירידה של 0.91%.
• תל גוב-צמודות 10: צלילה של  2.16% המשקיעים חוששים מהתפרצות אינפלציונית.

נתונים מרכזיים:

• ריבית בנק ישראל: נותרה ללא שינוי 4% בהחלטה מ־30 במרץ.
• אינפלציה בישראל: מדד פברואר, שפורסם ב־15 במרץ, עלה ב־0.2%; קצב העלייה השנתי עמד על 2%.
• שקל מול דולר: הדולר התחזר מעט החודש ב 0.17%.

החלק החריג בישראל היה הפער בין הסיכון הגיאופוליטי לבין תגובת השוק בתחילת מרץ. ביום המסחר הראשון לאחר תחילת המערכה נרשמו עליות חדות במדדים ובשקל, על בסיס תמחור של תרחיש קצר יחסית ושל ירידה אפשרית בפרמיית הסיכון בטווח הבינוני. אלא שככל שהחודש התקדם, מחירי האנרגיה, הפגיעה בפעילות הריאלית והחשש מהתמשכות הלחימה התחילו להשפיע יותר גם על השוק המקומי.

מבחינת מדיניות מוניטרית, בנק ישראל בחר להותיר את הריבית ללא שינוי, אך המסר היה זהיר יותר. הבנק הדגיש עלייה בסביבת האינפלציה, בעיקר על רקע התייקרות האנרגיה בעולם, לצד פגיעה מיידית בצריכה הפרטית בתחילת המבצע. כלומר, המדיניות נותרה יציבה פורמלית, אך טון ההודעה שיקף ירידה בסבירות להקלה מהירה. עבור שוק האג"ח המקומי המשמעות הייתה עלייה ברגישות לכל נתון שיצביע על גלגול של עלויות האנרגיה למחירים המקומיים.

גם בהיבט הפיסקלי נרשמה התפתחות חשובה: אישור תקציב 2026 בסוף מרץ קיבע מסגרת תקציבית ביטחונית רחבה יותר ויעד גירעון גבוה יותר. בטווח הקצר זה הפחית סיכון פוליטי, אך בטווח הבינוני הוא עלול להגביל את המרחב להורדות ריבית מהירות, במיוחד אם האינפלציה תישאר מעל מרכז היעד.

🇺🇸 ארצות הברית – מאקרו, ריבית ושוקי ההון

העולם כולו נדרש להסתגל למציאות של שיבוש בשרשראות האספקה, הסיפור המרכזי היה החשש מ"סטגפלציה" – מצב שבו הצמיחה נבלמת בזמן שהמחירים (האינפלציה) עולים. ה VIX טס מעל 27%.

נתונים מרכזיים

• מדד :S&P 500 ירד ב 5.09%.
• מדד הנאסד"ק: ירד ב 4.75% ונכנס במהלך החודש לטריטוריית תיקון במדדי הטכנולוגיה המובילים.
• מדד דאו ג'ונס: סיים את מרץ בירידה של 5.38% מדובר בירידה החודשית החדה ביותר מאז ספטמבר 2022.
• מדד ראסל 2000: ירד ב 5.17%.
• תשואת אג"ח ארה"ב ל־10 שנים: טיפסה במהלך החודש, הגיעה עד כ־4.44% ב־27 במרץ, וסיימה את מרץ סביב 4.31%.
• אינפלציה: במהלך מרץ פורסם מדד פברואר, שעלה ב־0.3% חודשי ו־2.4% שנתי.
• תעסוקה: דוח התעסוקה של מרץ פורסם ב־3 באפריל והראה תוספת של 178 אלף משרות ושיעור אבטלה של 4.3%, במהלך חודש מרץ עצמו השוק נסחר בעיקר על בסיס נתוני פברואר והערכות מוקדמות.
• פד: הותיר את הריבית בטווח 3.5% – 3.75% ב־18 במרץ.

החודש בארה"ב היה שילוב בין שני סיפורים. הראשון הוא סיפור “המאקרו הקלאסי”: אינפלציה שעדיין אינה לגמרי כבויה, שוק עבודה שמאט אך לא נשבר, ופד שמעדיף להישאר זהיר. השני הוא הסיפור הגיאופוליטי: עליית מחירי האנרגיה בעקבות הלחימה וסגירת מצר הורמוז, שהחזירה לשוק חשש מתרחיש של אינפלציה מיובאת דווקא בשלב שבו השוק קיווה להמשך נורמליזציה.

החלטת הפד ב־18 במרץ הייתה לכן קריטית. הוועדה לא שינתה ריבית, אך הדגישה שאי-הוודאות עלתה ושהשלכות ההתפתחויות במזרח התיכון אינן ברורות. בכך נבלמה במידה רבה ציפיית השוק להקלה מהירה יותר. העלייה בתשואות הארוכות, למרות סביבה של ירידות במניות, המחישה שהשוק מתמחר במקביל גם סיכון אינפלציוני וגם סיכון פיסקלי. זו נקודה חשובה: מרץ לא היה רק “חודש של בריחה מסיכון”, אלא חודש שבו גם אג"ח ממשלתיות נדרשו להסתגל לעולם של אנרגיה יקרה יותר ומימון ציבורי כבד יותר.

🇪🇺 אירופה – אינפלציה, ריבית וצמיחה

אירופה רגישה במיוחד למחירי האנרגיה, והתוצאות בהתאם:

נתונים מרכזיים

• מדד  יורוסטוקס 50: ירד החודש ב 9.26%.
• מדדSTOXX 600 : ירידה חודשית של 8% במרץ.
• DAX  ו ־CAC 40 : גם הם סיימו את החודש בירידה של 10.3% ו 8.9% בהתאמה.
• אינפלציה בגוש האירו: 2.5% במרץ לעומת 1.9% בפברואר, רכיב האנרגיה עלה לקצב שנתי של 4.9%.
• ECB : הותיר את הריבית ללא שינוי על 2.15% ב־19 במרץ.

אם בארה"ב הדילמה הייתה בין “פחות הורדות ריבית” ל”יותר זמן של ריבית גבוהה”, באירופה הדילמה הייתה חדה יותר: הכלכלה האירופית רגישה בהרבה לזעזועי אנרגיה, ולכן העלייה החדה בנפט ובגז פגעה במקביל גם באינפלציה וגם בצמיחה. זו הסיבה לכך שלמרות שה־ ECB לא העלה ריבית, הטון שלו במרץ הפך קשוח יותר מהצפוי, הבנק הדגיש סיכוני אינפלציה כלפי מעלה לצד סיכוני צמיחה כלפי מטה.

אירופה סבלה במרץ גם מהשפעה חיצונית מובהקת: התלות היחסית באנרגיה מיובאת הפכה את היבשת לפגיעה יותר לעליית מחירי האנרגיה ולהפרעות בנתיבי שינוע. לכן הירידה במניות הייתה רחבה, כאשר אנרגיה הייתה כמעט הסקטור היחיד שנהנה מהמצב, עם עלייה של 14.6% בסקטור האנרגיה האירופי במרץ. במילים אחרות, שוק המניות האירופי תימחר בחודש הזה תרחיש סטגפלציוני בצורה ברורה יותר מאשר ארה"ב.

🌍שווקים גלובליים נוספים – אסיה, סחורות ומט"ח 

• ניקיי 225: ירד ב 13.23%.
• קוריאה הדרומית: מדד KOSPI צנח מעל 19% במרץ – הירידה החודשית החדה ביותר מאז 2008.

באסיה, התמונה הייתה חריפה יותר מאשר במערב. כלכלות תלויות יבוא אנרגיה, ובעיקר יפן וקוריאה, תימחרו במהירות את העלייה במחירי הנפט והחשש להאטה עולמית. לכן הירידות שם היו עמוקות יותר. במקביל, התחזקות הדולר החריפה את הלחץ על מטבעות מקומיים והוסיפה קושי לשווקים המיובאים אנרגיה בדולרים.

 האנרגיה במרכז הבמה: הזינוק של הנפט

• נפט ברנט: תיאר את מרץ כחודש של זינוק חודשי שיא, מעל 63%, על רקע שיבושי אספקה וסגירת מצר הורמוז.
• זהב: נותר תנודתי מאוד, למרות עליות חדות בסוף החודש, הוא עדיין היה חלש יותר ברמה החודשית הרחבה וירד ב 11%.

בזירת המט"ח, מרץ סימן חזרה לדולר כמקלט. השילוב בין ביקוש לבטיחות, יתרון יחסי לארה"ב כיצרנית אנרגיה גדולה, ועלייה בתשואות האג"ח האמריקאיות – חיזק את המטבע האמריקאי. זה חשוב משום שהתחזקות דולר מהווה בעצמה גורם מצמצם פיננסית עבור חלק מהעולם, במיוחד שווקים שמתמודדים במקביל עם חשבונות אנרגיה גבוהים יותר.

💰מגמות עומק שבלטו החודש

שינוי בציפיות הריבית
מרץ לא היה חודש של “שינוי ריבית”, אלא חודש של “שינוי ציפיות ריבית”. השווקים הגיעו אליו עם תקווה לשנה של ריכוך הדרגתי, ויצאו ממנו עם הבנה שהדרך חזרה ל־2% אינפלציה עלולה להיות ארוכה יותר אם שוק האנרגיה יישאר מופרע. התמחור המחודש הזה הורגש גם במניות וגם באג"ח.

רוטציה סקטוריאלית
אנרגיה, ביטחון ופיננסים החזיקו טוב יותר יחסית, בעוד שטכנולוגיה וצמיחה נפגעו. זה נבע גם מעליית תשואות וגם מרצון השוק לחפש רווחיות קרובה יותר ופחות רגישות לשיעור היוון.

עלייה בתנודתיות
חודש מרץ אופיין בתנועות יומיות חדות, כולל ראלי סיום חזק ב־31 במרץ על רקע דיווחים על אפשרות להרגעה. התנודתיות הזו מלמדת שהשוק לא גיבש תרחיש יציב, אלא עבר מתמחור של הסלמה לתמחור של דה־אסקלציה וחזרה.

התחזקות הדולר והכבדה על העולם הלא־אמריקאי
הדולר חזר להיות נכס מקלט, ובפועל הוסיף לחץ על מדינות ותאגידים החשופים לאנרגיה מיובאת ולמימון בדולרים. זה היה אחד הגורמים שהסבירו מדוע אסיה ואירופה נפגעו יותר מישראל בתחילת הדרך ויותר מארה"ב בחלק מהמקרים.

🔭 לקראת החודש הבא – נקודות מרכזיות למעקב

•  6 באפריל: "אולטימטום" גיאופוליטי שעשוי להכריע את כיוון מחירי הנפט.
• ארה"ב: מדד CPI של מרץ יפורסם ב – 10 באפריל; לאחר מכן יבואו גם PPI ודיוני השוק לקראת ישיבת הפד הבאה.
• אירופה: שוקי ההון יתמקדו בהמשך השפעת מחירי האנרגיה על אינפלציה ובהערכת ה־ECB  לקראת ישיבתו הבאה.
• ישראל: השוק יבחן את מדד מרץ, את השפעת התקציב החדש ואת מידת הפגיעה בפעילות הריאלית אם הלחימה תימשך.
• 15 באפריל: פרסום מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) של מרץ בישראל. אם המדד יהיה גבוה מהצפוי, הסיכוי להורדת ריבית יתנדף.
• סחורות ואנרגיה: ההתפתחות במצר הורמוז ובשרשראות האספקה תמשיך להיות גורם מפתח.
• עונת דוחות: בחלק מהשווקים יתחיל מעבר הדרגתי לפוקוס על השפעת מחירי האנרגיה והמט"ח על מרווחים ורווחיות. זה רלוונטי במיוחד לתעשייה, תעופה, כימיה וצריכה, המשקיעים יבחנו איך התייקרות האנרגיה והמלחמה השפיעו על רווחי החברות ברבעון הראשון.

רגישות השווקים כרגע גבוהה מאוד לשילוב בין חדשות גיאופוליטיות לנתוני אינפלציה. כלומר, גם אם עצימות הלחימה תרד, השאלה המרכזית תישאר האם הזעזוע של מרץ היה חד־פעמי או תחילתה של תקופה חדשה של אנרגיה יקרה יותר. בהתאם לכך, השווקים ימשיכו להגיב לא רק לכותרות, אלא גם למהירות שבה מחירי האנרגיה יתגלגלו לאינפלציה בפועל.

🏁 סיכום חודשי

האירוע המרכזי של מרץ 2026 היה המעבר מהתמקדות בשאלת “מתי תרד הריבית” לשאלת “האם בכלל ניתן יהיה להוריד ריבית בקצב שהשוק ציפה לו”, בעקבות זעזוע אנרגיה גיאופוליטי רחב. ביחס לחודש הקודם, השינוי המרכזי היה החזרה של אינפלציית האנרגיה למרכז הבמה. החודש הסתיים באווירה של זהירות גבוהה: לא קריסה מערכתית, אך בהחלט עלייה ברמת הסיכון, בתנודתיות ובפער בין אזורים וסקטורים.