שבוע המסחר שהסתיים ב-23 במאי 2026 סיפק תמונת מצב מורכבת, עמוקה ומרתקת של שוקי ההון הגלובליים. השווקים ממשיכים לנווט במיומנות בין אופטימיות טכנולוגית חסרת תקדים לבין רוחות נגד מתגברות מכיוון הכלכלה הריאלית וסביבת המאקרו התנודתית.

בוול-סטריט, המדדים המובילים חתמו שבוע שמיני ברציפות של עליות שערים – רצף הניצחונות הארוך ביותר שנרשם מאז שנת 2023. מדד ה-S&P 500 התקרב מרחק נגיעה משיאי כל הזמנים שנקבעו מוקדם יותר באותו השבוע. התופעה שבה מדדי המניות קובעים שיאים חדשים בעוד הצרכן הממוצע מדווח על פסימיות גוברת אינה חדשה בהיסטוריה הכלכלית. עם זאת, עוצמתה הנוכחית מדגישה את השינוי המבני בכלכלה, שבה רווחיות התאגידים נשענת יותר ויותר על התייעלות טכנולוגית ומרווחים תפעוליים רחבים, ופחות על גידול בכמות הנמכרת לצרכן הבודד. במקביל, שוק המניות הישראלי הפגין עוצמה מבנית תוך שהוא מושפע מאירועים גיאופוליטיים מקומיים ואזוריים, וזאת על אף שבוע מסחר מקוצר בשל חופשת חג השבועות שמנעה מסחר בימים חמישי ושישי.

 🇮🇱 השוק המקומי: נעילה חיובית ורוטציה חדה בצל חג השבועות והמלחמה

בורסת תל אביב סיכמה השבוע שבוע מסחר חלקי ומקוצר, אשר הושפע משמעותית מלוח השנה העברי. בשל חופשת חג השבועות, לא התקיים מסחר בבורסה בימים חמישי ושישי (ה-21 וה-22 במאי 2026). לפיכך, נתוני הסגירה המעודכנים ביותר של השוק הישראלי, המשקפים את סגירת השבוע המקומי, נכונים ליום רביעי, ה-20 במאי 2026. המשמעות המעשית היא שהשוק המקומי יגיב לפתיחת שבוע המסחר הבא באיחור של כמה ימים קלנדריים, כשהוא משקלל הן את סגירת וול-סטריט ביום שישי והן את התפתחויות סוף השבוע.

למרות השבוע הקצר, המדדים המרכזיים רשמו ביצועים נאים וחתמו את המסחר במגמה ירוקה ומומנטום חיובי בולט, אם כי מתחת לפני השטח נרשמה שונות חריגה ורוטציה חדה מאוד בין הסקטורים השונים.

תמונת המצב של המדדים המובילים:

• מדד ת"א 35: עלה קלות השבוע ב 0.21%.
• מדד ת"א 125: עליה קלה של 0.17%.
• מדד ת"א 90: עלה ב 0.33%.
• מדד ת"א בנקים 5: קפץ השבוע ב 4.81%.
• מדד ת"א נדל"ן: ירידה שבועית של 1.38%.
• מדד ת"א טכנולוגיה: ירידה שבועית של 1.84%.

הכוחות המרכזיים שהניעו את בורסת תל אביב

הכוחות שהניעו את השוק המקומי השבוע התנקזו לשני נתיבים עיקריים שפעלו במקביל: השפעות המאקרו והטכנולוגיה העולמיות מחד, ורגיעה גיאופוליטית ביטחונית מקומית מאידך. עם זאת, המסחר לא היה אחיד לאורך כל השבוע:

• הלחץ הגיאופוליטי בתחילת השבוע: יום שני (18/05) נעל בירידות חדות יחסית, על רקע החשש מחידוש הלחימה והחרפת המסרים האמריקאיים כלפי איראן. יום שלישי (19/05) הציג מגמה מעורבת.
• המהפך הגדול של יום רביעי: המהפך הגיע ביום המסחר האחרון לפני החג (20/05), כאשר מדד ת"א-35 זינק בכ-1.94% בהובלת מניות השבבים והטכנולוגיה, שתפסו טרמפ מהיר על טירוף מערכות הבינה המלאכותית בוול-סטריט והציפייה לדוחות אנבידיה.

ביצועי מניות בולטות וסקטורים בשוק המקומי:

• סקטור השבבים והטכנולוגיה: מניית טאואר סמיקונדקטור רשמה יום מסחר יוצא דופן ביום רביעי וזינקה ב-10.75% במחזור ענק של למעלה מ-223 מיליון שקלים. בדומה לה, מניית קווליטאו הוסיפה 8.04% לערכה, נובה קפצה ב-4.8%, וקמטק עלתה ב-3.3% במחזורי מסחר גבוהים מאוד שהעידו על כניסת כספים מוסדיים.
• סקטור הבנקאות: מדד ת"א-בנקים רשם זינוק שבועי מרשים של כ-4.8% (וטיפוס של 1.5% ביום רביעי בלבד). עלייה זו היוותה בחלקה תיקון חד לפרמיית הסיכון שהתנפחה שבוע קודם לכן, במהלכו איבד מדד הבנקים כ-9% ומחק כ-32 מיליארד שקל משווי חמשת הבנקים הגדולים.
• אנרגיה וביטחון: אינדיקציות ופרשנויות שהצביעו על הפחתה פוטנציאלית באיום הישיר מצד איראן על מדינת ישראל (על רקע מגעים דיפלומטיים), תורגמו מיד לדחיפה חיובית בסקטורים המוטים לכלכלה הריאלית ולביטחון. מדד ת"א ביטחוניות טיפס השבוע ב-3.3%, ומניית אלביט מערכות עלתה ב-2.24%. מדד ת"א נפט וגז עלה שבועית ב-2.23% (וביום רביעי ב-1.63%) בהובלת פז אנרגיה שזינקה ביום רביעי ב-6.3%.

 🇺🇸 וול-סטריט: שבוע שמיני של עליות ושיא כל הזמנים בדאו ג'ונס

שבוע המסחר בארצות הברית ננעל ביום שישי בטריטוריה חיובית מובהקת, מובל על ידי נתוני רווחיות פנומנליים מסקטור הטכנולוגיה ותגובת שרשרת חיובית לנתוני שוק איגרות החוב. מדד ה S&P 500 בשבוע שמיני חיובי – הרצף הארוך מאז 2023.

בדומה לישראל, התבנית השבועית בוול-סטריט הייתה של "לחץ ומימושים בתחילת השבוע, והתאוששות חדה בהמשך". בימים שני ושלישי נרשמו ירידות שערים בהובלת חששות אינפלציה, נפט ברמות שיא ותשואות אג"ח לוחצות. האווירה השתנתה לחלוטין ביום רביעי עם זינוק במדדים המובילים, כשהמשקיעים נכנסו חזרה לשוק כדי לנצל ירידות נקודתיות, נטייה שנתמכה באופטימיות זהירה לגבי התפתחויות גיאופוליטיות לקראת סוף השבוע הארוך של יום הזיכרון(25/05/2026) בארצות הברית.

תמונת המצב של המדדים המובילים:

• מדד S&P 500: עליה שבועית של 0.88% מרחק נגיעה משיא כל הזמנים, מתחילת השנה המדד עלה ב 9.17%.
• מדד הנאסד"ק: עליה קלה של 0.45%.
• מדד דאו ג'ונס 30: עלה השבוע ב 2.13% שיא כל הזמנים.
• מדד ראסל 2000: עלה השבוע ב 2.70%, מתחילת השנה במדד עלה ב 15.6%.

ניתוח היסטורי, פיזור סקטוריאלי וחוסן תאגידי בארה"ב

היכולת של השוק לייצר שמונה שבועות רצופים של עליות, תוך התעלמות מוחלטת כמעט ממכפילי רווח היסטוריים גבוהים, נובעת משינוי פרדיגמה ברווחיות התאגידית:

• עונת דוחות מנצחת: נכון לאמצע חודש מאי, עם דיווח של 453 חברות מתוך 500 החברות המרכיבות את המדד, התברר כי 84% מהחברות היכו את תחזיות הרווח לרבעון הראשון.
• צמיחה בהכנסות ובשולי הרווח: הכנסות החברות במדד צמחו בשיעור של כ-10%, אך הרווחים צמחו בקצב מהיר אף יותר, מה שהוביל להרחבת שולי הרווח התפעולי לכ-16% בממוצע. התרחבות זו היא שמאפשרת לתמחורים הנוכחיים להישאר בגבולות הסבירות.
• התרחבות רוחב השוק: ביצועי החברות הקטנות היו מרשימים במיוחד השבוע. מדד הראסל 2000 זינק שבועית ב-2.7% והשלים עלייה של 15.6% מתחילת השנה, מה שמעיד על כך שהראלי אינו נשען אך ורק על כתפיהן של ענקיות הטכנולוגיה אלא מחלחל לכל חלקי השוק ומבטא "ראלי-הקלה".

סקטור הטכנולוגיה ודו"ח הרבעון ההיסטורי של אנבידיה

האירוע המכונן של השבוע בשווקים, ואולי אף של שנת 2026 כולה עד כה, היה ללא ספק פרסום הדו"ח הכספי של חברת אנבידיה לרבעון הראשון, אשר פורסם ב-20 במאי. התוצאות הכספיות לא רק שעקפו את תחזיות האנליסטים השאפתניות ממילא, אלא שימשו כתעודת הכשר גלובלית להמשך בניית תשתיות הבינה המלאכותית (AI) בקנה מידה עצום, והוכיחו כי ההשקעות בתחום מתורגמות להכנסות ריאליות ומוחשיות בקצב מסחרר.

המספרים מאחורי הדו"ח ההיסטורי:

• הכנסות שיא: אנבידיה דיווחה על הכנסות רבעוניות חסרות תקדים של 81.62 מיליארד דולר – זינוק פנומנלי של 85% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ועלייה של 20% לעומת הרבעון הקודם. נתון זה ניפץ את תחזיות האנליסטים שצפו הכנסות של כ-78.86 עד 79.2 מיליארד דולר.
• רווח למניה ושולי רווח: הרווח הנקי למניה עמד על 1.87 דולר, מעל ציפיות השוק שעמדו על 1.77 דולר. שולי הרווח הגולמי של החברה נותרו ברמות פנטסטיות של 75% , עדות מובהקת לכוח התמחור המונופוליסטי כמעט של החברה בשוק שבבי ה AI.
• מגזר מרכזי הנתונים (Data Center): ההכנסות ממגזר זה הגיעו לשיא של 75.2 מיליארד דולר (עלייה של 92% משנה לשנה). מתוך פעילות זו, רשמה אנבידיה הכנסות של 37.87 מיליארד דולר (עלייה של 115%) ממה שהיא מכנה "הייפרסקלרים" – הכנסות מעננים פומביים גדולים וחברות האינטרנט הגדולות בעולם. בנוסף רשמה הפעילות הכנסות של 37.38 מיליארד דולר (עלייה של 74%) מקטגוריית "ענני AI, תעשייה וארגונים", שלדברי החברה מתייחסת ל"הזדמנויות צמיחה במגוון דאטה סנטרס ל-AI ומפעלי AI בתעשיות ומדינות שונות".
• תוכניות תגמול למשקיעים: במהלך הרבעון הראשון החזירה החברה סכום שיא של כ-20 מיליארד דולר לבעלי המניות. ב-18 במאי אישר הדירקטוריון תוכנית רכישה עצמית נוספת של מניות בהיקף כביר של 80 מיליארד דולר ללא תאריך תפוגה, ובמקביל הכריז על הגדלת הדיבידנד הרבעוני במזומן פי 25 – מ-0.01 דולר למניה ל-0.25 דולר למניה (שישולם בסוף יוני).

בהצהרתו לעיתונות, שרטט מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג , את החזון לעתיד הקרוב וסיפק הסבר פילוסופי-טכנולוגי לזינוק בביקושים. "בניית מפעלי הבינה המלאכותית – הרחבת התשתיות הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית – מאיצה במהירות יוצאת דופן", אמר הואנג. הוא הוסיף נדבך קריטי כשציין כי "סוכני בינה מלאכותית עצמאיים (Agentic AI) הגיעו. הם מבצעים עבודה יצרנית, מייצרים ערך אמיתי ומתרחבים במהירות על פני חברות ותעשיות". אמירה זו חשובה משום שהיא מסמנת את המעבר מבינה מלאכותית פסיבית (כגון מודלי שפה שעונים לשאילתות) למערכות הפועלות באופן אוטונומי לביצוע משימות מורכבות, התפתחות שדורשת כוח חישוב גדול פי כמה.

השפעת תשואות איגרות החוב ונתוני המאקרו: סנטימנט צרכני מול תמחור נכסים

אחד הזרזים המרכזיים שדחפו את המדדים צפונה לקראת סוף השבוע היה ההקלה בלחצים בשוק איגרות החוב. תשואת איגרת החוב הממשלתית של ארצות הברית ל-10 שנים, המשמשת כעוגן המרכזי לתמחור נכסי סיכון גלובליים ולקביעת מודלים של היוון תזרים מזומנים , ירדה ביום שישי לרמה של  4.56%. ירידה זו הגיעה לאחר שהתשואה רשמה נסיגה מ-4.57% ביום הקודם, ומרמת שיא שבועית של 4.668% שנרשמה מוקדם יותר ביום שלישי.

ההקלה הנקודתית בתשואות שירתה במיוחד את סקטור הטכנולוגיה עתיר הצמיחה ואת מניות השורה השנייה, הרגישות במיוחד לכל שינוי בשיעור ההיוון חסר הסיכון. אולם, ההתנהלות בשוק האג"ח עמדה בסתירה מסוימת לנתוני המאקרו העדכניים שפורסמו, אשר ממשיכים לשקף תרחיש של" סטגפלציה זוחלת".

נתונים מצטלבים אלו מהווים כאב ראש משמעותי עבור הפדרל ריזרב. מושל הפד, התייחס השבוע במפורש לדינמיקה זו, תוך שהוא מזהיר כי זעזועי האנרגיה במזרח התיכון ממקדים את תשומת לבו בחזרה לסיכוני האינפלציה. המושל הצהיר באופן נחרץ כי לא יהסס לתמוך בהעלאת ריבית נוספת במידה וציפיות האינפלציה יאבדו את העוגן שלהן וימשיכו לטפס.

הצהרה ניצית זו הייתה אמורה באופן תיאורטי להכביד על שוקי המניות, אך השווקים בחרו להתמקד בנתוני הרווחיות של החברות ובציפייה שההאטה בפעילות הכלכלית תכריח בסופו של דבר את הבנק המרכזי למתן את הטון. השווקים כרגע מוכנים לשלם מכפילים גבוהים על שילוב של "הקלה גיאופוליטית + דוחות תאגידיים מצוינים", ופחות מתרגשים בשלב זה מאיומי הריבית.

🇪🇺 השווקים הגלובליים: אירופה מתמודדת עם האטה וסכנת סטגפלציה, אסיה יציבה

בניגוד בולט לאופטימיות ולצמיחה החזקה שהשתקפו בנתוני וול-סטריט, היבשת האירופית הציגה תמונת מאקרו מורכבת וקודרת בהרבה במהלך השבוע. למרות שהמדדים המקומיים באירופה הצליחו לרשום עליות נאות ביום שישי בבוקר בעיקר בזכות מומנטום גלובלי חיובי מסקטור הטכנולוגיה ותקוות להסכמי רגיעה במזרח התיכון – נתוני הבסיס של הכלכלה הריאלית מאותתים על מצוקה.

ביצועי הבורסות המרכזיות באירופה ואסיה:

• מדד ה-DAX הגרמני: טיפס ב-3.92% השבוע.
• מדד ה-CAC 40 הצרפתי: עלה ב-2.05%.
• מדד ה-FTSE 100 הבריטי: התחזק ב-2.66%.
• מדד הניקיי 225 ביפן: טיפס השבוע ב-3.14% והגיע לרמות שיא היסטוריות, מונע מנתוני מאקרו מקומיים שהראו כי האינפלציה ביפן ירדה לשפל של ארבע שנים ועמדה על 1.4% בלבד בחודש אפריל, הנמוך מאז מרץ 2022.
• מדד שנגחאי (סין) והאנג סנג (הונג קונג): מדד שנגחאי ירד ב-0.54% ומדד ההאנג סנג השיל 1.37% מערכו.

🛢️שוק הסחורות וגיאופוליטיקה: פרמיות סיכון ודיפלומטיה חשאית

אם צריך לזקק את השבוע לגורם מרכזי אחד שהזיז מחירים, זהו מחיר פרמיית הסיכון הגיאופוליטית. כשהשוק העריך בתחילת השבוע שהסיכוי להסלמה מול איראן עולה, הטכנולוגיה נפגעה, הנפט עלה והתשואות לחצו. כשהתחילו להופיע דיווחים על שיחות, תיווך והתקדמות, התהליך עבד הפוך: הנפט נרגע, מניות השבבים והתעופה התאוששו, והמדדים עברו לראלי-הקלה.

לקראת סוף השבוע, החלו להתפרסם דיווחים דרמטיים על התקדמות אפשרית במשא ומתן חשאי בין ארצות הברית לאיראן, בתיווך פעיל של גורמים מפקיסטן, לקראת הסכם שלום או רגיעה. שר הפנים הפקיסטני קיים ביום שישי, 22 במאי, שתי פגישות נפרדות עם גורמים רשמיים באיראן. כתוצאה מכך, מחירי הנפט הגולמי שחוו עליות דרמטיות מוקדם יותר, התמתנו מעט במהלך יום שישי התנודתי:

• נפט מסוג ברנט: סגר את השבוע במחיר של כ 103 דולר לחבית.
• נפט אמריקאי  (WTI): סיים את המסחר סביב 96 דולר לחבית, חרף ירידה שבועית מצטברת של כ-8.4%.

🎯 שלושה טריגרים מרכזיים למעקב בזמן אמת בשבוע הקרוב:

1. החלטת הריבית של בנק ישראל (יום שני, 25/05/2026): לאחר פער ארוך יחסית מאז הנעילה של ה-20/05, השוק יפתח מחדש בדגש על החלטת הריבית. הריבית הנוכחית היא 4.0%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.9%. השוק המקומי מתמחר כיום הסתברות של כ-60% עד 65% להפחתת ריבית אם הפסקת האש תישמר. ההחלטה והמסר של בנק ישראל לגבי התוואי קדימה ישפיעו מיידית על הבנקים, הנדל"ן, שער השקל-דולר ומניות הייצוא. אם הבנק יחתוך וירמוז על המשך הקלות, זה עשוי לתמוך בנדל"ן ובמניות המקומיות הרגישות לריבית; אם ישאיר את הריבית וידגיש זהירות, השוק המקומי עלול לפתוח את השבוע עם קצת יותר פיכחון.
2. נתוני מאקרו ואינפלציה בארה"ב (יום חמישי, 28/05/2026): צריך לזכור שביום שני (25/05) לא יתקיים מסחר בארה"ב לרגל יום הזיכרון ולכן השבוע האמריקאי יהיה קצר וייפתח ביום שלישי. ביום חמישי (28/05) צפויים להתפרסם שני נתוני מפתח על ידי ה-BEA האומדן השני לתמ"ג של הרבעון הראשון, ודו"ח ההכנסה וההוצאה האישית של חודש אפריל, שבתוכו נמצא מדד ה-PCE  מדד האינפלציה המועדף על הפד. נתונים אלו, יחד עם כיוון התשואות הארוכות בארה"ב, יקבעו אם רצף העליות בשוק האמריקאי יימשך או יישבר אל תוך טריטוריה מחוספסת יותר.
3. כותרות מהמגעים הדיפלומטיים סביב ארה"ב-איראן: התפתחות חיובית או לחלופין פיצוץ בשיחות החשאיות ישפיעו מיידית על מחירי הנפט והסחורות, ומכאן על פרמיות הסיכון הגלובליות והמקומיות כולן.

🔮 סיכום:

שוקי ההון בשבוע שבין ה-17 ל-23 במאי 2026 ממחישים בצורה הברורה ביותר קוטביות מובנית ופרדוקסלית בכלכלה העולמית. מצד אחד, השוק האמריקאי דוהר קדימה על גבה של המהפכה הטכנולוגית העצומה אותה מובילה חברת אנבידיה. השקעות העתק בתשתיות בינה מלאכותית יוצרות מעין כלכלה מקבילה, חסינה כמעט לריביות גבוהות, אשר מרפדת את תיקי המשקיעים בדיבידנדים, צמיחה בהכנסות, ורכישות חוזרות של מניות בהיקף חסרת תקדים המייצר רצפת מחיר קשיחה למדדים המובילים. מצד שני, הכלכלה הריאלית, כפי שהיא משתקפת מבעד לסנטימנט הצרכן האמריקאי המידרדר ומדדי מנהלי הרכש התעשייתיים (PMI) המתכווצים באירופה, מאותתת על לחץ גובר, שחיקת כוח הקנייה, וסכנת סטגפלציה ממשית.

ההיסטוריה הכלכלית מלמדת כי קורלציה הפוכה זו – בין סנטימנט צרכני ויצרני רופס לבין מדדי מניות השוברים שיאים היסטוריים – אינה יכולת להישמר לנצח, והיא עשויה בהחלט להוביל לתנודתיות גבוהה בשווקים בתקופה הקרובה. זרז פוטנציאלי לתיקון כזה עשוי להגיע אם נתוני האינפלציה בחודשים הקרובים יוכיחו כי היא אכן מתקבעת ברמות גבוהות, מה שיאלץ את הבנקים המרכזיים – ובמיוחד את הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי לאמץ מדיניות הידוק מוניטרי נוקשה עוד יותר ולתקופה ממושכת ממה שמתומחר כיום.

בזירה המקומית הישראלית, התמונה אופטימיות יותר במונחי מומנטום. החוסן שמפגין שוק ההון הישראלי, עם עלייה של קרוב ל-50% במדד הדגל מאז הקיץ שעבר, מדגים כי השוק מסוגל לצלוח אתגרים ביטחוניים מורכבים ולהתאים עצמו למציאות גיאופוליטית משתנה. ההישענות על החברות הדואליות החשופות לטכנולוגיה העולמית מחד, והביצועים החזקים של הסקטור הביטחוני וסקטור האנרגיה מאידך, יוצרים תמהיל השקעות עמיד יחסית.