🌟 מבוא ותמונת מצב כללית

חודש יולי 2026 ייזכר כאחד החודשים המרתקים והמורכבים בשוקי ההון בארץ ובעולם. זהו חודש שהתאפיין בפערים חריגים בין סקטורים שונים ובהתפצלות ברורה בין מה שקורה בארצות הברית לבין הכלכלה שלנו כאן בישראל. בעוד שבוול סטריט ראינו תנודתיות ערה ומשקיעים שמושכים את הכסף מחברות הטכנולוגיה והשבבים לטובת חברות מסורתיות יותר ("הרוטציה הגדולה"), הבורסה בתל אביב הציגה חודש חיובי במיוחד, שהובל על ידי זינוק חסר תקדים של מניות הבנקים המקומיים ומניות האנרגיה.

חשוב לציין את אפקט סוף החודש: יום המסחר האחרון (ה-31 ביולי) שינה משמעותית את התמונה. ביום זה בלבד זינקו המדדים המובילים בתל אביב, מה שהפך חודש שהסתמן כפושר לחודש חיובי, במקביל לראלי טכנולוגי בוול סטריט באותו היום.

ברמת המאקרו, בנק ישראל סיפק חדשות טובות כשהוריד את הריבית, בעוד בארה"ב הבנק המרכזי (הפד) שמר על ריבית גבוהה ושידר מסר תקיף נגד האינפלציה. במקביל, שוק ההון המקומי חווה תהליכי עומק היסטוריים: רפורמה דרמטית במדדי איגרות החוב (ה"תל-בונד") וחזרה של חברות הייטק ישראליות להנפיק בתל אביב במקום בוול סטריט.

📊 מאקרו וריבית: ישראל מול ארצות הברית

ישראל: הריבית יורדת, אבל הסיכונים נשארים

האירוע הכלכלי המרכזי של החודש בישראל התרחש ב-6 ביולי, כאשר בנק ישראל הפחית את הריבית במשק ב-0.25%, לרמה של 3.5%. ההחלטה נשענה על נתוני האינפלציה המעודדים:

• קצב האינפלציה השנתי ירד ל-1.6% נתונים אלו נמצאים בדיוק באמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%).
• תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2026 עודכנה כלפי מעלה ל-4.0%, תוך ציפייה לצמיחה של 5.5% בשנת 2027. (עם זאת, גופים בינלאומיים כמו קרן המטבע ומודי'ס זהירים יותר וחוזים צמיחה של כ-3.5% עד 3.7%).

למרות האופטימיות, בנק ישראל הדגיש את הסיכונים הפיסקליים (תקציב המדינה). הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על כ-4.9% השנה, והוצאות ביטחון נוספות עקב המצב הגיאופוליטי עלולות לפרוץ את המסגרת, להצית שוב אינפלציה, ולעצור את המשך הורדות הריבית.

ארצות הברית: ריבית גבוהה וחששות מאינפלציה

התמונה בארה"ב שונה לחלוטין. הבנק הפדרלי (Fed) הותיר את הריבית ברמה של 3.5%-3.75%, והעביר מסר שהוא לא יהסס להשאיר אותה גבוהה אם האינפלציה תרים את ראשה.

החלטה זו טלטלה את שוק איגרות החוב האמריקאי:

• התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים חצתה את רף ה-4.7%.
• התשואה לאג"ח ל-30 שנה זינקה לסביבת 5.27% – שיא שלא נראה מאז 2007.

ריביות ותשואות גבוהות אלו שואבות כסף מהשוק ומייצרות לחץ כבד על מניות הטכנולוגיה, שרגישות מאוד לעלויות מימון.

 

🌍 השווקים הגלובליים: "הרוטציה הגדולה" וקריסת השבבים

יולי בוול סטריט ייזכר כחודש שבו משקיעים שינו כיוון. לאחר תקופה שבה מספר מצומצם של ענקיות טכנולוגיה (בדגש על בינה מלאכותית – AI) משכו את כל השוק למעלה, המשקיעים החלו לממש רווחים ולהעביר את הכסף לחברות "ערך", חברות מסורתיות, בנקים, תעשייה ובריאות.

ביצועי המדדים המרכזיים בעולם ביולי 2026:

• מדד S&P 500: ירד החודש ב 0.1% נותר יציב, אך המדד ה"שווה-משקל" (שלא נשלט רק ע"י הענקיות) דווקא עלה ב 0.92%.
• מדד הנאסד"ק: סגר ירידה חודשית של 3.2%, ירידות חדות עקב בריחת משקיעים מסקטור השבבים והחומרה.
• מדד דאו ג'ונס: עלה החודש ב 0.32%, חודש חיובי רביעי ברציפות, נתמך על ידי חברות תעשייה ופיננסים.
• מדד ראסל 2000: ירד החודש ב 3.08%.
• מדד FTSE 100: עלה החודש ב 3.53%, נהנה ממשקל גבוה של מניות אנרגיה, כרייה וביטחון.
• מדד דאקס: עלה החודש ב 2.53%, נתמך בסקטורים מסורתיים ופיננסים אירופאים.
• מדד ניקיי 225: התרסק החודש ב 8.14%, נפגע קשות מירידות בשבבים ומהתחזקות המטבע המקומי (הין).
• מדד KOSPI (דרום קוריאה): צנח החודש ב 22.19%, חודש של התרסקות חריגה למרות זינוק דרמטי ביום האחרון של החודש של כ 18%.

קריסת השבבים מול שגשוג התוכנה: לאן בורח הכסף של המשקיעים?

הסיפור הגדול והמשמעותי ביותר במהלך חודש יולי היה תנועת הכספים החוצה מתעשיית החומרה, ובמיוחד מסקטור השבבים. מדד השבבים האמריקאי המוכר (SOX) ספג מכה קשה מאוד, איבד למעלה מ 20% מערכו בהשוואה לנקודת השיא שלו, ובכך נכנס באופן רשמי למצב המוגדר בשפה הפיננסית כ"שוק דובי".

המשקיעים, שרק לאחרונה דחפו את מחירי המניות של יצרניות השבבים (כמו אנבידיה וחברות דומות לה) לשיאים חסרי תקדים בגלל ההתלהבות ממהפכת הבינה המלאכותית, התחילו להתפכח. השאלה המרכזית שהדהדה בחדרי המסחר הייתה שאלת ה"החזר על ההשקעה". במילים פשוטות: כולם רוצים לדעת האם ההשקעות המטורפות של ענקיות הטכנולוגיה בשרתים ובתשתיות חומרה אכן יתורגמו לרווחים אמיתיים ויציבים בעתיד הקרוב.

כאשר מנתחים את המגמה הזו, מגלים קשר הפוך ומרתק בין חברות החומרה של ה-AI לבין חברות התוכנה המסורתיות. קיים חשש גובר שאם מודלי הבינה המלאכותית לא יתחילו לייצר הכנסות מיידיות שיצדיקו את ההוצאות העצומות, ענקיות הטכנולוגיה ייאלצו להוריד את הרגל מהגז ולהקטין את ההשקעות שלהן בתשתיות (CapEx). ירידה כזו בהשקעות היא חדשות רעות ליצרניות השבבים.

מצד שני, תרחיש כזה הוא דווקא בשורות מצוינות לחברות התוכנה המסורתיות (SaaS). למה? כי האטה בקצב המטורף של שינויי החומרה נותנת להן "אוויר לנשימה". זה מאפשר להן זמן יקר להתאים את המוצרים שלהן לעידן הבינה המלאכותית בנחת, בלי לפשוט את הרגל בגלל הוצאות תשתית כבדות או להישאר מאחור. ההבנה הזו גרמה למשקיעים להזרים כספים רבים לתעודות סל שעוקבות אחרי מניות תוכנה, תוך שהם עוקפים את חברות השבבים. זו בדיוק הסיבה שמדד הדאו ג'ונס (שמורכב יותר מחברות תעשייה ופיננסים) הפגין יציבות, בעוד שמדד הנאסד"ק (שעמוס בחברות טכנולוגיה ושבבים) ספג ירידות חדות.

 עונת דוחות סוערת: ענקיות הענן מנצחות, החומרה מאכזבת

השבוע האחרון של חודש יולי ריכז עניין שיא, כאשר תאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם פרסמו את הדוחות הכספיים שלהם. זו הייתה עונת דוחות מטורפת ותנודתית במיוחד: קרוב ל-2 טריליון דולר זזו פנימה והחוצה משווי השוק של שש החברות הגדולות שדיווחו באותו שבוע, הכל בהתאם לתוצאות שהן הציגו למשקיעים.

הצד המנצח – ספקיות שירותי הענן: החדשות הטובות הגיעו מכיוון ענקיות תשתיות הענן – אמזון, מיקרוסופט ואלפבית (חברת האם של גוגל). שלוש החברות הללו הציגו צמיחה כלכלית אמיתית וחזקה בהכנסות שלהן משירותי ענן.

• זינוק בשווי: התוצאות הטובות הובילו לתוספת מטורפת של למעלה מ-4 טריליון דולר לשווי השוק המשותף של שלושתן במהלך השבוע.
• אמזון בלטה במיוחד עם זינוק יומי אדיר של 3% מיד לאחר פרסום הדוחות.
• מיקרוסופט הוסיפה לשווי שלה למעלה מ-600 מיליארד דולר, תוך שהיא מבטיחה להמשיך להשקיע בבינה מלאכותית. הנתונים האלו מוכיחים שוב שתחום הענן נשאר יציב וחזק, והוא למעשה ה"פרה החולבת" שמממנת כיום את מרוץ החימוש של הטכנולוגיה.

הצד המפסיד – חומרה ופרסום דיגיטלי: לעומת זאת, חברות שנשענות על חומרה לצרכנים או על פרסום דיגיטלי חטפו מכה קשה.

• אפל: החברה איבדה למעלה מ-350 מיליארד דולר משווי השוק שלה בתוך שבוע בלבד! ביום המסחר שאחרי פרסום הדוח, המניה צנחה ב-4%. הסיבה לירידות? אכזבה ממכירות חלשות בסין, ובעיקר פחד ממחסור עולמי ברכיבי זיכרון ושבבים שיפגע בעסקי החברה בעתיד.
• מטא (פייסבוק): גם מטא איבדה כ-85 מיליארד דולר משוויה. למרות שהיא הציגה דוחות מעולים על הנייר (עם זינוק מרשים של 28% בהכנסות השנתיות), המשקיעים פשוט לא אהבו את התוכניות שלה. הם הביעו חוסר אמון באסטרטגיית ההשקעות ארוכת הטווח של החברה בתחום ה-AI, בטענה שהיא שורפת את המזומנים של החברה בטווח הקצר בלי להבטיח הכנסות ודאיות בעתיד.
• טסלה: חברת הרכבים החשמליים איבדה כ-7 מיליארד דולר משוויה, לאחר שדיווחה שהיא עברה לייצר תזרים מזומנים שלילי ושהיא צופה שההוצאות שלה ימשיכו לגדול.

הזווית הישראלית בוול סטריט: טבע חוזרת לעצמה, חברות הצמיחה מתרסקות

גם החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט סיפקו לא מעט דרמות במהלך החודש.

• הקאמבק של טבע: חברת התרופות הוותיקה רשמה התאוששות מרשימה במיוחד, כשהמניה שלה זינקה ב-6%. הזינוק הגיע לאחר שהחברה העלתה את התחזיות שלה להכנסות מתרופות המקור, מה שאותת למשקיעים שתהליכי ההתייעלות הפנימיים שלה באמת עובדים ומצליחים.
• ההתרסקות של דור ההייטק החדש: מנגד, חברות טכנולוגיה ישראליות צעירות יותר ספגו מכות אנושות. מניית חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד התרסקה בכ 24%, ומניית חברת הפרילנסרים פייבר צללה ב-6%. הקריסות האלימות האלו קרו מיד לאחר שהחברות הציגו תחזיות עתידיות שאכזבו את השוק.

המקרה של למונייד ופייבר הוא תזכורת כואבת וחשובה: למשקיעים בוול סטריט יש היום אפס סובלנות כלפי חברות צמיחה שלא מצליחות לעמוד בציפיות הגבוהות. כאשר הריבית במשק גבוהה ומייקרת את הכסף, חברות שעדיין צריכות לגדול ולשרוף מזומנים נתקלות בשוק קר ואכזר שלא סולח על פספוסים בתחזיות.

 

🇮🇱 שוק המניות המקומי: עמידות מפתיעה ופערים ענקיים

בניגוד מוחלט לירידות החדות שראינו בסקטור הטכנולוגיה בארה"ב, בורסת תל אביב הפגינה בחודש יולי עוצמה ועמידות יוצאת דופן. מי שמשך את הבורסה שלנו למעלה לא היו חברות ההייטק, אלא דווקא סקטורים של הכלכלה המסורתית וענף הפיננסים (הבנקים). זה מה שעזר למדדים המובילים שלנו לסיים את החודש בעליות, למרות הזעזועים בעולם ולמרות חוסר הוודאות הביטחוני בארץ.

סיכום ביצועי המדדים והסקטורים הבולטים ביולי 2026:

• מדד ת"א 35: עלה החודש ב 2.03% נהנה מהמשקל הגבוה של הבנקים, האנרגיה והחברות הגדולות.
• מדד ת"א-125: עלה ב 1.52%, עלייה מתונה יותר, שמראה כי העליות לא התחלקו שווה בשווה על פני כל השוק.
• מדד ת"א-90: עלה החודש ב 0.39%, המדד פיגר משמעותית אחרי המניות הגדולות.
• מדד ת"א בנקים 5: טס החודש ב 9.62%, "כוכב החודש". הסקטור המצטיין בשוק.
• מדד ת"א נפט וגז: נסק החודש ב 9.17%, זינק בזכות עליית מחירי האנרגיה בעולם וחדשות עסקיות חיוביות בענף הגז.
• מדד יתר 60: ירד החודש ב 2.12%, החברות הקטנות ביותר ספגו את הפגיעה הקשה ביותר

"הבריחה לאיכות": למה הגדולות עלו והקטנות ירדו?

הפער בין העליות במדדים הגדולים (ת"א-35 ות"א-125) לבין הירידות במדדים הבינוניים והקטנים (ת"א-90 ויתר 60) הוא אחד הממצאים החשובים של החודש. זה לא היה "ראלי" שבו כל השוק עולה יחד, אלא עליות שהתרכזו בחברות הענק.

בשפה המקצועית קוראים לזה "בריחה לאיכות". בסביבה של חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית, המשקיעים מעדיפים לקחת את הכסף שלהם ולהכניס אותו לחברות גדולות, יציבות, עמוסות במזומנים (לרוב מונופולים), ובורחים מחברות קטנות או מחברות צמיחה שרגישות מאוד לזעזועים מקומיים או לריביות על הלוואות.

תעלומת הבנקים: למה הם זינקו דווקא כשהריבית ירדה?

מדד הבנקים רשם בחודש אחד תשואה פנומנלית של סביב ה-10%, כשמניית מזרחי טפחות בולטת עם זינוק של 15.6%.

הזינוק הזה נראה במבט ראשון כמו אנומליה (חריגה מכללי הכלכלה): בדרך כלל, כשהריבית במשק יורדת (כפי שקרה ביולי עם ההורדה ל-3.5%), מרווח הרווח של הבנקים מהלוואות מצטמצם. בנוסף, חוסר יציבות ביטחונית בדרך כלל גורם לבנקים להפריש יותר כסף בצד מתוך פחד שלווים יפשטו רגל.

אז למה בכל זאת מניות הבנקים טסו?

• הן פשוט היו זולות מדי (תמחור חסר): לפני יולי, מניות הבנקים נסחרו במחירים נמוכים מאוד ביחס להון שלהם בגלל שוק שפחד מ"פרמיית סיכון מלחמה".
• הכלכלה חזקה מהצפוי: כשהתברר שאין גל קריסות של עסקים ומשקי בית, המשקיעים הבינו שהורדת הריבית של בנק ישראל היא איתות רשמי לכך שהכלכלה מתייצבת (מה שמקטין את סיכון פשיטות הרגל של הלווים).

השילוב של בנקים שמציגים רווחיות איתנה, נסחרים בזול ומחלקים דיבידנדים יפים, משך אליהם כסף גדול ממוסדיים ומשקיעים זרים. עם זאת, יש פה סיכון: חלק גדול מהלוואות הבנקים ניתנו לחברות בנייה ונדל"ן, דווקא בתקופה של קיפאון במכירות, מה שיצריך מעקב קפדני בחודשים הבאים.

הנדל"ן מדשדש, האנרגיה רותחת

בניגוד לבנקים, סקטור הנדל"ן והבנייה שירדו ב כ 3% ו 5% בהתאמה החודש המשיך להפגין חולשה כרונית. למרות שהריבית ירדה (מה שהיה אמור להוזיל להם את ההלוואות), הענף סובל מרוחות נגד קשות: מחסור חמור בפועלים (בגלל איסור כניסת פועלים פלסטינים), עיכובים בשרשרת האספקה של חומרי גלם, ועלויות מימון יקרות.

מנגד, סקטור הנפט והגז חגג עם עלייה חודשית של 9.2%. מה דחף אותו למעלה?

1. מחירי הנפט בעולם זינקו: נפט מסוג ברנט קפץ ביותר מ-20% (לסביבת 87.93 דולר לחבית) ו-WTI קפץ ב-22% (לסביבת 84.67 דולר). הסיבה: פגיעה בנתיבי השיט בים האדום ומתיחות סביב מצר הורמוז במזרח התיכון.
2. עסקת ענק במאגר "אפרודיטה": ענקית האנרגיה Shell מכרה את החלק שלה (35%) במאגר הגז הקפריסאי לקבוצת MOL תמורת עד 720 מיליון דולר. העסקה הזו חשפה שהמאגר שווה מעל ל-2 מיליארד דולר. חברת "ניו-מד אנרג'י" הישראלית, שמחזיקה 30% מהמאגר (יחד עם קבוצת שברון), נהנתה מיד מעליית ערך בעקבות העסקה. בנוסף, ישנה התקדמות במגעים למכירת הגז למצרים, עם צפי להחלטת השקעה סופית (FID) בתחילת 2027.

מניות השבבים והביטחון: התרסקויות ותנודתיות

• חולשת השבבים: סקטור השבבים חטף מהלומה עולמית, והבורסה בתל אביב לא נשארה חסינה. מניית נובה איבדה בחודש יולי 22.2%. ביום מסחר אחד קשה במיוחד, מניית טאואר התרסקה ביותר מ-14%.
• תנודתיות בביטחון: חברות הביטחון עלו וירדו בהתאם לכותרות החדשותיות. בסיכום חודשי המדד ירד 0.3%. התנודתיות הזו מראה עד כמה המניות הללו רגישות להערכות על הפסקות אש מול ציפיות להגדלת תקציבי הביטחון.

"אפקט היום האחרון": איך החדשות הפוליטיות הצילו את החודש?

אי אפשר לסכם את החודש בלי להזכיר את הדרמה של יום המסחר האחרון (ה-31 ביולי). הבורסה שלנו כבר הייתה בדרך לרשום ירידה של כ-2.5% בשבוע האחרון של יולי. אולם, הודעה של נשיא ארצות הברית בנוגע למתווה אפשרי לפירוק ארגון חמאס מנשקו, יחד עם עליות בוול סטריט, הקפיצה ביום אחד את מדדי ת"א-35 ות"א-125 בכ-1.3%.

הקפיצה הזו של הרגע האחרון הפכה את התשואה החודשית הכללית לחיובית ו"הצילה" את הסטטיסטיקה, אך היא בעיקר מוכיחה עד כמה הבורסה המקומית רגישה, וכיצד כל כותרת מדינית או ביטחונית משפיעה באופן מיידי על הפחתת פרמיית הסיכון של ישראל.

 

💵 מט"ח וסחורות: הדולר והנפט משפיעים על הכיס

שוק המט"ח שלנו חווה תנודתיות רבה. במהלך חודש יולי, הדולר האמריקאי התחזק מול השקל בכ-2.6% ונקבע סביב 3.05 שקלים לדולר. האירו התחזק אף הוא ב 3.55% לכיוון ה-3.52 שקלים.

השיעור החשוב למשקיע הישראלי:

הפיחות בשקל יצר תופעה מעניינת. מדד ה S&P 500 האמריקאי סיים את יולי בירידה קלה של כ-0.1% במונחים דולריים. לכאורה, החוסכים היו אמורים להפסיד. אבל, בזכות עליית הדולר מול השקל, משקיעים ישראלים במסלולים מחקי מדד (שאינם מגודרי מט"ח) נהנו מתשואה חיובית של כ-2.4% בשקלים! הדולר החזק סיפק למעשה "כרית ביטחון" (גידור טבעי) להשקעות של הציבור.

 

📜 שוק איגרות החוב ורעידת האדמה ב"תל-בונד"

שוק האג"ח הקונצרני (חוב של חברות) המקומי עובר ימים היסטוריים לקראת רפורמת הנזילות שתיכנס לתוקף באוגוסט 2026.

• הבעיה: מיליארדי שקלים של הציבור מושקעים בקרנות שעוקבות אחר מדדי ה"תל-בונד". הבעיה היא שחלק מאיגרות החוב במדדים האלו בקושי נסחרות ביומיום. זה גורם לעיוותי מחירים ולעלויות מיותרות שפוגעות בתשואה של החוסך הפשוט.
• הפתרון: הבורסה קבעה רף נזילות חדש. אג"ח שלא ייסחר מספיק ביומיום – יסולק מהמדד (ומוסדיים ייאלצו למכור אותו).
• הדרמה: עשרות סדרות אג"ח בסכנה להיזרק מהמדדים. כדי להינצל, הבורסה מאפשרת לחברות לשכור בתשלום "עושה שוק" (גוף שתפקידו לקנות ולמכור כדי לייצר מסחר מלאכותי תקין). למרות ביקורת על כך שהבורסה מייצרת לעצמה מעין מונופול הכנסות ממהלך זה, מרבית המומחים מסכימים שמדובר ב"תרופה מרה אך הכרחית" שתגן על כספי הציבור בטווח הארוך ותהפוך את השוק שלנו למקצועי יותר.

 

🚀 זירת ההנפקות (IPO): למה חברות הייטק חוזרות לתל אביב?

דו"ח של בנק ההשקעות העולמי ג'פריס (Jefferies) הטיל פצצה בחודש יולי וחשף שהמודל הישן של הייטק ישראלי – "לגדול מהר ולהנפיק בנאסד"ק" – פשוט הפסיק לעבוד.

• מתוך 19 חברות ישראליות שהונפקו ישירות בארה"ב מאז 2020, רק 3 נסחרות כיום מעל מחיר ההנפקה שלהן. השאר איבדו בממוצע כ-60% מערכן וחלקן הפכו ל"מניות רפאים".
• הסיבה: כדי לעניין היום את וול סטריט, חברה צריכה שווי של מעל 5.5 מיליארד דולר ורווחיות מוכחת. חברות ישראליות קטנות יותר פשוט "הולכות לאיבוד" באוקיינוס האמריקאי.
• הפתרון (הרנסנס התל אביבי): המלצת המומחים לחברות ההייטק הישראליות היא לחזור להנפיק קודם כל בבורסת תל אביב (באמצעות הנפקה גלובלית שתכניס גם משקיעים זרים), לבנות שם שרירים וניסיון ציבורי, ורק אחר כך לצאת לרישום כפול בחו"ל. מהלך זה עשוי להזרים דם חדש וטכנולוגי לבורסה המקומית שלנו בשנים הקרובות. (אגב, המשקיעים הזרים כבר מזהים את הפוטנציאל ושווי ההחזקות שלהם במניות בתל אביב חזר לטפס לשיא של כ-19.2 מיליארד דולר).

 

📅 מבט קדימה: מה יזיז את השווקים בחודש אוגוסט 2026?

לקראת המעבר לחודש אוגוסט, ישנם מספר גורמים קריטיים – שהניצנים שלהם כבר נראו ביולי – שצפויים להכתיב את כיוון השווקים בחודש הקרוב:

• תזוזות במישור הגיאופוליטי-ביטחוני: לקראת סוף חודש יולי, נשיא ארצות הברית היוצא, דונלד טראמפ, הטיל "פצצה מדינית". הוא הודיע ברשתות החברתיות על מתווה שמתגבש לפירוק מלא מנשק של ארגון חמאס וארגוני טרור בעזה, תוך הקמת כוח ייצוב בינלאומי (ISF) וממשלה טכנוקרטית, שיאפשרו את נסיגת צה"ל. למרות שחמאס דחה את המתווה מיד, עצם השיח על "אסטרטגיית יציאה" בינלאומית התקבל בשוק ההון כסממן מעודד מאוד.
  • המשמעות למשקיעים: השוק שואף לוודאות ולתמחור סיכונים. אם נראה סימנים חיוביים נוספים בכיוון הזה באוגוסט-ספטמבר, השווקים יגיבו בעוצמה (ראלי במניות, התחזקות דרמטית של השקל וירידת תשואות אג"ח). גניזת היוזמה, מנגד, תפעיל לחץ שלילי.
• מבחן האמת של רפורמת האג"ח בתל אביב: סוף חודש אוגוסט (המועד בו הרפורמה נכנסת לתוקף ב-27 בחודש) יהיה זירת מבחן אולטימטיבית לבורסה המקומית. עשרות סדרות אג"ח ייזרקו ממדדי התל-בונד. המשקיעים ושחקני הנוסטרו יעקבו בדריכות כדי לצוד "עיוותי מחיר" (הזדמנויות ארביטראז') שייווצרו בגלל מכירות חיסול של הקרנות הפאסיביות. השאלה הגדולה היא האם הפאניקה תייצר "אפקט הדבקה" שייפגע בכל השוק, או שהשוק יצליח לספוג את עודפי ההיצע בצורה חלקה.
• השלכות עונת הדוחות על ענף הטכנולוגיה: השוק ימשיך לעכל ולתמחר מחדש את הדוחות הכספיים של ענקיות הטכנולוגיה. המשקיעים יבחנו בזכוכית מגדלת את הוצאות ההשקעה (CapEx) של חברות הענן ואיך הן משפיעות על יצרניות השבבים, מה שיקבע האם מגמת ה"רוטציה" תמשיך.

יומן אירועים: התאריכים המרכזיים למעקב באוגוסט

 

מועד	אירוע כלכלי	מדוע זה כל כך חשוב לשווקים?
04/08	נתוני המשרות הפנויות בארה"ב (JOLTS)	יספקו רמז ראשון לביקוש לעובדים וללחצי השכר במשק האמריקאי.
07/08	דוח התעסוקה האמריקאי ליולי	נתון חלש = יעזור להוריד תשואות ויתמוך במניות הטכנולוגיה. נתון חזק = יעלה את החשש שהריבית תישאר גבוהה.
12/08	מדד המחירים לצרכן בארה"ב (CPI)	האירוע המרכזי! יקבע את התמחור של צעד הפד בספטמבר, במיוחד כשהאינפלציה עדיין מעל 3%.
13/08	מדד המחירים ליצרן בארה"ב (PPI)	יעזור לנו להבין אם העלייה במחירי האנרגיה וחומרי הגלם מתחילה להתגלגל אל שרשרת הייצור.
14/08	מדד המחירים לצרכן בישראל	יקבע האם השילוב של היחלשות השקל ועליית מחיר הנפט עוצר את מגמת ירידת האינפלציה שראינו פה עד יוני.
19/08	פרוטוקול ישיבת הפד (מ-28-29 ביולי)	יחשוף עד כמה עמוקה המחלוקת בתוך הבנק המרכזי סביב האפשרות להעלאת ריבית נוספת.
27-29/08	כנס ג'קסון הול (Jackson Hole)	כנס הבנקאים המרכזיים העולמי. הנאומים שם (השנה בנושא חדשנות פיננסית) נוטים לעצב את ציפיות הריבית העולמיות.
01/09	החלטת הריבית של בנק ישראל	(הוזזה מ-31 באוגוסט). תושפע ישירות ממדד יולי, שער השקל, מחיר הנפט והמצב הביטחוני.

 תרחישי הקיצון לחודש הקרוב

• התרחיש החיובי (האופטימי): האינפלציה בארה"ב תתמתן, דוח התעסוקה לא יהיה "חם" מדי, מחירי הנפט יתייצבו, ונראה שיפור בזירה הגיאופוליטית-ביטחונית.
  • התוצאה: ירידה בתשואות האג"ח, התאוששות במניות השבבים, התחזקות של השקל (הורדת שער הדולר) ועליות באג"ח של ממשלת ישראל.
• התרחיש השלילי (הפסימי): האינפלציה תהיה גבוהה מהצפוי, מחיר הנפט יישאר סביב 90 דולר ומעלה, השקל ימשיך להיחלש ונראה הסלמה אזורית.
  • התוצאה: השוק יבין שאין סיכוי להורדות ריבית קרובות, תשואות האג"ח יזנקו שוב, ומניות צמיחה, חברות נדל"ן וחברות עם חובות גדולים (ממונפות) יספגו פגיעה קשה.
• הסיכון הסקטוריאלי הבולט: המשך הפיצול בתוך סקטור הטכנולוגיה. הדוחות של אמזון ומיקרוסופט הראו שהביקוש לענן ול-AI חזק, אבל הקריסות של נובה וחברות השבבים באסיה מוכיחות שהשוק לא סלחן. באוגוסט, המשקיעים יפסיקו להסתכל רק על "כמה חברות משקיעות ב-AI", ויתחילו לדרוש לראות קצב הכנסות, רווחיות ותזרים מזומנים ממשי שנוצר מההשקעות האלו.

 

מסקנות מרכזיות ו"שורה תחתונה" למשקיע

1. אל תסתכלו רק על המדד הכללי: יולי היה חודש חיובי למדדים הישראלים הגדולים, אך התמונה הזו מטעה. הבנקים וחברות האנרגיה "סחבו" את המדדים למעלה על הגב שלהם, בעוד חברות הביניים ומניות השבבים נשארו מאחור. תיק השקעות שהיה מפוזר שווה בשווה בין כל מניות השוק – חווה חודש פחות אופטימי ממה שמראה מדד ת"א-35.
2. האינפלציה חזרה לאיים: הורדת הריבית של בנק ישראל והאינפלציה (1.6%) תמכו מאוד בשוק המקומי ביולי. אבל, הפיחות בשקל והזינוק במחירי הנפט העירו מחדש את שד האינפלציה. החלטת הריבית הבאה (בספטמבר) כבר לא תלויה רק במדד המחירים המקומי, אלא נתונה לחסדי מחירי האנרגיה בעולם והמצב הפיסקאלי-ביטחוני שלנו.
3. העולם משנה כיוון: מה שקרה ביולי בוול סטריט לא היה "בריחה מסיכון", אלא העברת כספים חכמה (רוטציה). הכסף יצא מטכנולוגיה יקרה ומניות שבבים, ועבר לאנרגיה, בנקים, כרייה, ביטחון ומניות ערך. השאלה הגדולה של אוגוסט היא: האם זה היה רק תיקון זמני בתוך חגיגת ה-AI, או שאנחנו בתחילתה של חלוקת הון מחדש שתימשך זמן רב?

💡 כלל אצבע למשקיע הישראלי בחודש הקרוב:

שלושת המשתנים הכי חשובים שעליכם לעקוב אחריהם באוגוסט הם: 1. כיוון מחיר הנפט | 2. שער הדולר-שקל | 3. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים.

בחודש יולי, שלושת המשתנים האלו פעלו לרעת מניות הצמיחה ואגרות החוב הארוכות, אך מצד שני, הם פעלו לטובת חברות האנרגיה והצילו (בזכות הדולר) את ההשקעות הדולריות הלא-מגודרות של הציבור.