שבוע המסחר הראשון של מרץ 2026 ייזכר כאחד השבועות עם הדיסוננס החריג ביותר שידעה הכלכלה העולמית והמקומית. מצד אחד, שוקי המניות בארצות הברית ובאירופה רשמו את השבוע הגרוע ביותר שלהם מאז אוקטובר, על רקע פאניקה מנתוני תעסוקה חלשים וזינוק במחירי הנפט. מצד שני, דווקא בישראל – הנמצאת בעיצומה של מלחמה פעילה מול איראן ולבנון – הבורסה המקומית חוותה "אנומליה" וזינקה לשיאים היסטוריים, תוך התעלמות מוחלטת מהסערה שמתחוללת בעולם.

איך נוצר הניתוק המדהים הזה? אילו סקטורים הובילו את העליות, ומה זה אומר על הכסף שלכם? הנה הסיכום המלא לשבוע החולף.

🇮🇱 הנס של בורסת תל אביב: כלכלת מלחמה כחומת מגן

בעוד העולם רועד, שוק ההון הישראלי הציג תמונת מראה מדהימה. המשקיעים בתל אביב תמחרו במהירות את הסיכון הגיאופוליטי, והחליטו שדווקא "כלכלת המלחמה" היא מנוע צמיחה בטווח הקצר.

תשואות המדדים המובילים בישראל בשבוע החולף:

• ת"א-35: זינק השבוע ב-5.53% ושבר את תקרת הזכוכית כשהוא ננעל ברמה של 4,356 נקודות.
• ת"א-125: עלה ב-6.25% וננעל על 4,329 נקודות.
• ת"א-90: כיכב עם זינוק של 8.68%.

מה הניע בפועל את השווקים

האירוע הדומיננטי בשבוע היה ההסלמה הביטחונית: דיווחים כלכליים בישראל תיארו את תחילת השבוע כ”השבוע הראשון של המלחמה” ואת העליות החדות כחריגות במיוחד ביחס לאירוע סיכון מהותי. שוק המניות המקומי תימחר תרחיש של “סיכון שהולך ומתומחר מהר” – כלומר, העדפת מניות/סקטורים שמקבלים רוח גבית מהאירוע או שנתפסים בעלי חוסן תזרימי גבוה יותר בתקופה של אי־ודאות.

השקל מתחזק: למרות המלחמה, השקל הישראלי דווקא רשם התחזקות מול הדולר. שער הדולר היציג ירד מ-3.12 ל-3.07 ולבסוף נסגר השבוע על 3.093 (התחזקות של 1.38% לשקל), מה שמעיד על זרימת הון לישראל ועל אמונה של המשקיעים בחוסן המקומי.

זרקור סקטוריאלי בישראל: מי זינק ומי נשאר מאחור?

העליות בתל אביב לא היו מקריות, אלא נשענו על סקטורים ספציפיים שהרוויחו ישירות מהמצב:

• סקטור הנפט והגז: זינוק של 15.16% כשהנפט בעולם מתייקר בעשרות אחוזים, חברות האנרגיה הישראליות נהנות מציפיות לרווחי עתק.
• הסקטור הביטחוני: זינוק של 12.26% המלחמה מביאה לצבר הזמנות חסר תקדים. השבוע נרשם רגע היסטורי בבורסה: חברת 'אלביט מערכות' (שמנייתה עלתה השבוע ב-16.22%) עקפה את 'טבע' ואת הבנקים הגדולים, והפכה לחברה הציבורית הגדולה והיקרה ביותר בישראל. זאת ברקע לדיווחים על עסקת ענק בסך 6 מיליארד אירו מול משרד ההגנה הגרמני. במקביל, הנפקת החברה הביטחונית 'סמארט שוטר' הסתיימה בהצלחה מסחררת עם גיוס של 200 מיליון שקל.
• סקטור הבנייה: זינוק של 12.25% למרות סביבת הריבית והמלחמה, המשקיעים כבר מסתכלים קדימה ומתמחרים את הפרויקטים העצומים של שיקום, תשתיות ומיגון שיידרשו ביום שאחרי.
• סקטור הביטוח: זינוק של 14.98% חברות הביטוח נהנו מהעליות הכלליות בבורסה, שהגדילו את שווי תיקי ההשקעות שלהן, תוך שהשוק מתעלם כרגע מסיכוני תביעות המלחמה.
• סקטור הבנקים: עלייה קלה של 1.04% בלבד היוצא מן הכלל. הבנקים הם הברומטר של הכלכלה האמיתית. עלייה צנועה זו מעידה כי המשקיעים בכל זאת שומרים על שמרנות בכל הקשור לאשראי וליכולת ההחזר של הציבור בזמן מלחמה.

🌍 ארצות הברית והעולם: סערה מושלמת של נפט יקר ואובדן משרות

בוול-סטריט, המשקיעים התמודדו השבוע עם התרסקות של נרטיב "הנחיתה הרכה" – התקווה שהכלכלה תאט בעדינות בלי להיכנס למיתון. במקומו, חזר לשוק הפחד הגדול מכולם: סטגפלציה (מצב מסוכן שבו יוקר המחיה מזנק, אבל הכלכלה תקועה ויש אבטלה).

• נתוני תעסוקה מדאיגים: דוח התעסוקה האמריקאי של חודש פברואר הכה את השוק בתדהמה, כשהראה כי הכלכלה האמריקאית איבדה 92,000 משרות. שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%.
• צניחה במדדים המובילים: בעקבות הנתונים, שוק המניות עבר למצב של "Risk-Off" (בריחה מנכסים מסוכנים). בסיכום שבועי:

• מדד ה- 500 P&S ירד ב-02%.
• מדד הנאסד"ק ירד ב-24%.
• מדד הדאו ג'ונס 30 ירד בכ-3%.
• מדד ראסל 2000 (המייצג חברות קטנות שרגישות יותר לריבית) ספג את הפגיעה הקשה ביותר וצנח ב-07%.
• מדד המניות העולמי MSCI World השיל כ-3%.

• מלכודת הריבית של הפד: בדרך כלל, כששוק העבודה נחלש, הבנק המרכזי מוריד את הריבית כדי לעזור לכלכלה. אולם, הסלמת המלחמה במזרח התיכון והחשש מחסימת מצרי הורמוז הקפיצו את מחירי הנפט. בגלל שהנפט היקר מייצר אינפלציה, הבנק המרכזי לא יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית. הידיים שלו כבולות.

🇪🇺 אירופה במוקד הרעש: משבר אנרגיה מחודש

הקרבה הגיאוגרפית של אירופה למזרח התיכון והתלות שלה בייבוא אנרגיה נתנו את אותותיהם. סגירה אפשרית של מצרי הורמוז, שדרכם עוברים כ-20% מאספקת הגז הטבעי העולמית, שלחה גלי הדף ביבשת:

צלילה במדדים:

• מדד הדאקס הגרמני התרסק השבוע ב-7%.
• מדד לונדון פוטסי 100 ירד השבוע ב-74%.
• מדד הקאק 40 הצרפתי התרסק השבוע ב-84%.

🛢️ חומרי גלם וקריפטו: מי באמת מגן עלינו במשבר?

הבהלה העולמית באה לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר בשוק הסחורות:

• נפט בטירוף: חוזי הנפט זינקו בחדות בשל איום הסגירה של מצרי הורמוז. הנפט מסוג WTI (האמריקאי) טס ב-35.63% ל-90.90 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג ברנט טיפס ב-28.37% לרמה של 93.04 דולר.
• הזהב הנוצץ: הזהב המשיך לתפקד כחוף המבטחים האולטימטיבי. מחיר האונקיה ננעל על 5,158 דולר, השלמה של מהלך עליות שנתי בשיעור של 76%.
• הביטקוין מאכזב: בתחילת השבוע המטבע הדיגיטלי הפגין עוצמה ונסחר סביב 70,000 דולר. אולם, כשהתפרסמו נתוני התעסוקה הגרועים ביום שישי, הביטקוין צנח לאזור ה-67,800 דולר. זה הוכיח שברגעי משבר כלכלי אמיתי, הוא מתנהג כנכס סיכון תנודתי, ולא כ"זהב דיגיטלי" בטוח.

📅 מבט לשבוע הקרוב (09 – 15 במרץ 2026): תאריכים שחובה לרשום ביומן

השבוע הקרוב יעמוד בסימן תמחור מחדש של סיכונים. אלו הנתונים שיקבעו את הכיוון:

1. בישראל, שני פקטורים צפויים להיות דומיננטיים גם אם אין “דוח מאקרו גדול” באמצע השבוע: המשך ההתפתחות הביטחונית במלחמה מול איראן ולבנון (כפי שהיא תיתפס דרך משקפיים שוקיים – בעיקר נפט/מט"ח), והאם הפער החריג שנפתח השבוע בין תל אביב לניו יורק “נסגר” דרך מימושים/גידור.
2. יום שני, 09/03 (סין): פרסום נתוני האינפלציה בסין. ייתן רמז איך התייקרות ההובלה משפיעה על "המפעל של העולם".
3. יום רביעי, 11/03 (ארה"ב): אירוע המאקרו של השבוע! מדד המחירים לצרכן (CPI) יפורסם ב-15:30 (שעון ישראל). נתון גבוה יאשר סופית את החשש מסטגפלציה ויכול לגרור ירידות נוספות.
4. יום שישי, 13/03 (ארה"ב): פרסום דוח JOLTS, שישפוך אור נוסף על כמות המשרות הפנויות בארה"ב.
5. יום ראשון, 15/03 (ישראל): מיד לאחר תום השבוע, יפורסם מדד המחירים לצרכן המקומי על ידי הלמ"ס.

💠סיכום שבועי

הכלכלה העולמית ניצבת כעת בנקודת הכרעה מסוכנת ופגיעה במיוחד. האירועים במזרח התיכון חצו השבוע את הרף שבו הם נתפסים כ"רעש רקע גיאופוליטי" והפכו לאירוע מאקרו-כלכלי רוחבי וחוסם עורקים. אובדן המשרות הבלתי צפוי בארצות הברית מבהיר היטב כי סביבת הריביות הגבוהות של השנתיים האחרונות אכן מצליחה לחנוק את הפעילות העסקית הריאלית ואת התרחבות החברות, אך בה בעת, זינוק מחירי האנרגיה מונע מהבנקים המרכזיים – הן בארה"ב והן באירופה – מלספק לשווקים את חבל ההצלה המבוקש בדמות הורדות ריבית. התוצאה היא תמחור מחדש וכואב של סיכונים. בעוד וול-סטריט ואירופה צועדות לתוך אזור דמדומים של חוסר ודאות ותנודתיות גבוהה המאפיינת סביבת סטגפלציה היסטורית, השוק המקומי בישראל מוכיח כי בתנאים של הזרמה תקציבית מאסיבית וסקטוריאליות ייחודית, כלכלת מלחמה יכולה לייצר מגן זמני מפני סערות גלובליות, אף אם בטווח הארוך אתגרי הגירעון ידרשו מענה מחמיר ומשמעת פיסקלית קפדנית.

💡 נקודה למחשבה לסיום:

סוף השבוע הנוכחי חתם אירוע בעל משמעות היסטורית וסמלית עמוקה בשוק ההון הישראלי. לראשונה מזה עשורים, ענקית התרופות הבינלאומית 'טבע', או לחלופין אחד מהבנקים הגדולים במדינה (פועלים ולאומי), אינם עומדים בראש טבלת שווי השוק של החברות הציבוריות בישראל. בעקבות העליות האחרונות, הניזונות מאישור תקציבי העתק מבית ומגל ההצטיידות הצבאית של מדינות ברית נאט"ו (כדוגמת עסקת ה-6 מיליארד אירו המסתמנת בגרמניה), זינקה מניית 'אלביט מערכות' למקום הראשון והוכתרה רשמית כחברה הציבורית הגדולה והיקרה ביותר בבורסת תל אביב. חילופי הקידומת הללו בפסגת הפירמידה העסקית מהווים עדות חיה, מתמטית וחותכת לאופן שבו שנות המלחמה והשינויים הגיאופוליטיים בעולם עיצבו מחדש את ה-DNA העסקי של המשק הישראלי. המגמה אף מקבלת חיזוק בשכבות השווי הנמוכות יותר: השבוע הושלמה בהצלחה הנפקתה הראשונית (IPO) של החברה הביטחונית 'סמארט שוטר' , שגייסה 200 מיליון שקל לפי שווי נאה של 640 מיליון שקל לפני הכסף , נתון המוכיח כי התיאבון של משקיעי ההון והציבור המקומי לטכנולוגיות הגנה נמצא בשיא כל הזמנים, ומבטיח כי סקטור הביטחון ימשיך להוות קטר מרכזי בשוק המקומי בשנים הבאות.