השבוע האחרון של מרץ 2026 ייזכר כשבוע שבו המציאות הגיאופוליטית "הכתה" בלוחות האקסל של המשקיעים. מה שהתחיל כתקווה לשנה רגועה, הפך במהרה לשבוע של "בריחה מסיכון", שבו המשקיעים בכל העולם העדיפו למכור מניות ולעבור למזומן או לנכסים בטוחים יותר.

הסיפור המרכזי של השבוע הוא שבירת הנרטיב של "הורדות ריבית". אם עד לא מזמן כולם חיכו שהריבית תרד, כעת החשש הגדול הוא מאינפלציה שחוזרת בגלל מחירי האנרגיה, מה שעלול להוביל דווקא להעלאות ריבית נוספות.

🇮🇱 הבורסה בתל אביב: שבוע של לחץ ביטחוני וכלכלי

השוק המקומי עבר שבוע מאתגר במיוחד. חשוב לציין כי החל משנת 2026, ימי המסחר בבורסה בתל אביב (TASE) השתנו לימים שני עד שישי, כאשר יום שישי הוא יום מסחר מקוצר. הדבר מאפשר סנכרון טוב יותר עם וול סטריט, אך השבוע הסנכרון הזה בעיקר שיקף את הירידות החדות בעולם. מדדי הליבה (ת"א 35/125/90) סיימו שבוע אדום, עם ירידות שבועיות סביב ‎5% – 6% כאשר שישי היה היום החריף ביותר במדדים.

נתוני המדדים המובילים בישראל:

• מדד ת"א 35: ירידה יומית של  3.79% ביום שישי וירידה שבועית של 4.95%.
• מדד ת"א 125: ירידה שבועית של 5.22%.
• מדד ת"א 90: ירידה שבועית חדה של 5.91%.

מה קרה לסקטורים השונים?

1. הבטחוניות (ת"א בטחוניות): למרות שהיה מצופה שמניות אלו יעלו בזמן מלחמה, המדד צנח ב-12.26% השבוע. הסיבות: מימוש רווחים של משקיעים אחרי עליות קודמות, חשש מעיכובים בשרשראות האספקה וכן מתמחרים סיכון מוגבר לאמברגו נשק או סנקציות כלכליות (כדוגמת הדיון באירופה לגבי חוקיות אספקת נשק לישראל),  אשר עלולים לפגוע בצבר ההזמנות הבינלאומי של החברות.
2. בנקים וביטוח: מדד הבנקים ירד ב-4.02% ומדד הביטוח ב-1.34% (עם צלילה של כמעט 5% רק ביום שישי). חולשת הבנקים משקפת תמחור מחודש של סיכוני אשראי מצד המשקיעים: ההסלמה הביטחונית והגיוס הנרחב של כוחות מילואים צפויים להכביד על הפעילות העסקית והצריכה הפרטית, מה שמעלה את ההסתברות לעלייה בשיעור ההלוואות הבעייתיות (NPLs) ופגיעה ברווחיות הבנקים ברבעונים הבאים. הפגיעה בחברות הביטוח נובעת לא רק מחששות תפעוליים, אלא בעיקר מחשיפתן הגבוהה לשוקי ההון (תיקי נוסטרו), אשר ספגו הפסדי הון משמעותיים לאור ירידות השערים בארץ ובעולם ועליית התשואות באגרות החוב.
3. טכנולוגיה וקלינטק: ירידות של 7.48% ו-5.95% בהתאמה. כשמחירי הריבית (והתשואות על האג"ח) עולים, למניות צמיחה קשה יותר להתקיים, והמשקיעים בורחים מהן.
4. נפט וגז: למרות שמחירי הנפט בעולם עלו, המדד המקומי ירד ב-7.35% עקב סיכונים מקומיים ועלויות מימון. אחת הדרכים להבין את הדיסוננס מול נפט עולמי יקר היא שהשוק המקומי לא מתמחר רק “מחיר נפט”, אלא סל סיכונים: רגולציה/מיסוי, עלויות מימון, פרופיל חברות ספציפי (מינוף/תזרים), וסיכון מקומי (כולל היבטי ביטחון ותפעול). ברמת הנתונים, במדד עצמו בלטו ירידות במרכיבים מרכזיים (למשל ניו־מד, דלק קבוצה, נאוויטס), כך שגם אם “הסנטימנט לנפט” חיובי -הביצוע תלוי בהרכב המדד.

מה בפועל הזיז את השוק בישראל?

• הגורם העיקרי היה הגיאופוליטיקה והאופן שבו היא הופכת למכפיל סיכון פיננסי: התגברות חששות סביב משך/תצורת הלחימה מול איראן, לצד תמחור תרחישי דיפלומטיה/הסדרה (או אי־הסדרה) – יצרו תנודתיות חזקה, במיוחד בסקטורים שנתפסו “תלויי מלחמה” (בטחוניות) או כאלה שרגישים לשינויי ריבית ומימון (נדל"ן, פיננסים).
• המצב הביטחוני: ירי טילים מתימן, אזעקות במרכז ובדרום ופיצוצים בתל אביב יצרו סנטימנט שלילי עמוק.
• דירוג האשראי: פיץ' משאירה דירוג ומדגישה את הסיכונים  Fitch Ratings אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית שלילית, תוך דגש על סיכוני חוב/פיסקאלי ועל השפעות המלחמה.
  גם כאשר אין הורדת דירוג בפועל, עצם התחזית השלילית והמסרים סביב גירעון/חוב מעלים את רמת הדריכות בשוק האג"ח והמט"ח, ומגבירים רגישות לחדשות ביטחוניות.

🇺🇸 וול סטריט: שבוע חמישי של ירידות וחשש מ"סטגפלציה"

בוול-סטריט, השבוע החולף ייזכר כנקודת שבירה פסיכולוגית עבור המשקיעים.  מדדי המניות בארצות הברית חתמו את השבוע הגרוע ביותר שלהם מאז פרוץ המלחמה מול איראן, ורשמו שבוע חמישי ברציפות של הפסדים – רצף הירידות הארוך ביותר מזה כמעט ארבע שנים. המשקיעים הבינו השבוע שהאינפלציה "דביקה" יותר ממה שחשבו. השילוב של צמיחה סבירה עם מחירים שעולים (בעיקר דלק) יוצר מצב של סטגפלציה – מצב שבו הכלכלה לא צומחת מספיק מהר אבל המחירים ממשיכים לעלות.

סיכום מספרי של מדדי ארה"ב:

• S&P 500: ירידה שבועית של 2.1%, המדד מצא עצמו במרחק של 8.7% משיא כל הזמנים שנקבע בינואר 2026.
• נאסד"ק (Nasdaq): ירידה חדה של 3.23% השבוע, בעיקר בגלל מניות הטכנולוגיה הגדולות.
• דאו ג'ונס: ירידה שבועית של 0.9%, מדד הדאו ג'ונס הצטרף למדד הנאסד"ק כשנכנס רשמית לטריטוריה של "תיקון" המוגדרת בשווקים הפיננסיים כירידה של 10% לפחות מהשיא האחרון שנרשם מוקדם יותר השנה.
• ראסל 2000 (מניות קטנות): בסיכום שבועי עלה דווקא ב-0.46%, למרות ירידה ביום שישי של 1.75%.
• מדד הפחד (VIX): זינק ב-15.94% לרמה של 31.05 – רמתו הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל של השנה שעברה.

מה דחף את השווקים שם בפועל? שלושה צירים שמזינים זה את זה.

• הציר הראשון הוא הגיאופוליטיקה: המלחמה והחשש לשיבוש נתיבי אנרגיה (ובפרט ההקשר של מצר הורמוז) דחפו למעלה את מחירי הנפט, והפכו כל כותרת מדינית לטריגר ל”תנועה של אחוזים”.
• הציר השני הוא אינפלציה/תשואות: נפט גבוה מייצר חשש לאינפלציה דביקה > השוק מתמחר פחות הורדות ריבית (ואפילו תרחיש העלאה) של הפדרל ריזרב > תשואות עולות. בשבוע הזה התשואה ל־10 שנים התייצבה סביב 4.4% – 4.44% בסוף השבוע.
• הציר השלישי הוא “דחיסה” של סקטורי מגה־קאפ / צמיחה: כאשר התשואות עולות באג"ח והתנודתיות מזנקת, מכפילי טכנולוגיה וצמיחה נשחקים מהר יותר. ביום שישי נאסד"ק ירד יותר מהמדדים האחרים, ובהקשרים שונים דווח גם על פגיעות ספציפיות במניות גדולות/צריכה מחזורית.

ענקיות הטכנולוגיה תחת לחץ

מניות ה-AI והטכנולוגיה הגדולות (Mega-Caps) ספגו מכה:

• אנבידיה (Nvidia): ירדה ב-2.13% ביום שישי ובסיכום שבועי ירדה ב 3%.
• מטא (Meta) ואלפאבית (Google): איבדו 11.44% ו-8.38% בהתאמה.
• מיקרוסופט ואמזון: ירדו השבוע 6.57% ו 2.94%. המשקיעים מתחילים לשאול מתי ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית יתחילו להניב רווחים ממשיים.

הגורם המניע מאחורי קריסת המדדים טמון בנתוני המאקרו שהתפרסמו. אינפלציית הליבה בארה"ב מסרבת לגווע. מדד המחירים של ההוצאה לצריכה פרטית, בניכוי מזון ואנרגיה המהווה את המדד המועדף על הבנק הפדרלי לקביעת מדיניות – הציג עלייה שנתית של 3.1% בחודש ינואר, זינוק מ-3.0% בחודש דצמבר 2025. נתון זה לא רק שמייצג את הרמה הגבוהה ביותר מזה שנתיים, אלא שהוא מנפץ את נרטיב "הנחיתה הרכה". יש לציין כי נתון זה מתייחס לינואר, בטרם החלה העלייה החדה במחירי הנפט במרץ. העובדה שאינפלציית הליבה גבוהה גם ללא רכיב האנרגיה, מרמזת כי כאשר עליות מחירי השילוח והייצור יחלחלו למחירי המוצרים בחודשים הקרובים, הלחץ האינפלציוני יגבר משמעותית. בתגובה, הבנק הפדרלי עדכן את תחזיותיו לשנת 2026: תחזית הצמיחה (GDP) עלתה ל-2.4%, תחזית האבטלה נותרה על 4.4%, ותחזית האינפלציה (PCE ו-Core PCE) עודכנה מעלה לרמה של 2.7%. השילוב של צמיחה סבירה עם אינפלציה עקשנית מגביל לחלוטין את יכולת הפד לספק את תרופת הפלא בדמות הורדת ריבית.

🌍 השווקים הגלובליים: אירופה, אסיה וסחורות

אירופה תחת צל האינפלציה

המדדים המובילים (DAX בגרמניה ו-CAC בצרפת) סגרו שבוע חלש עם תנודות של 0.35%- ו 0.47% בהתאמה . נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, נתנה הצהרות "ניציות" – רמזה שהריבית עלולה אפילו לעלות אם מחירי האנרגיה ימשיכו לטפס.

הנפט והאנרגיה – מוקד הרעש

מחיר חבית נפט מסוג ברנט (Brent) סגר את השבוע על 105.32 דולר לחבית. הסיבה העיקרית היא החשש מחסימת מצרי הורמוז, עורק חיים קריטי שדרכו עובר כ-20% מהנפט בעולם. האולטימטום של הנשיא טראמפ לאיראן (עד ה-6 באפריל) רק הוסיף שמן למדורה.

הזהב והקריפטו – התנהגות מפתיעה

• זהב: נחלש השבוע ב 2.19% ונסגר ב4,508 דולר לאונקיה, אך בראייה חודשית הוא בירידה של כ 14%. למה? כי כשהריבית על הדולר גבוהה (4.4% באג"ח), לאנשים פחות משתלם להחזיק זהב שלא משלם ריבית.
• קריפטו: שוק המטבעות הדיגיטליים חווה פיצול דרמטי המשקף שינוי בהעדפות המשקיעים. בעוד המטבעות המובילים חטפו מכה קשה ברבעון הראשון של 2026 – עם ירידה של כ 23% בביטקוין (BTC) ו-31% באתריום (ETH) טוקנים ספציפיים הקשורים לטכנולוגיות נישה חוו פריחה אדירה. טוקן Hyperliquid (HYPE), המזוהה עם מסחר בחוזים עתידיים ושוקי חיזוי, זינק ב-50% מתחילת השנה והגיע לשווי שוק של 10 מיליארד דולר. באופן דומה, טוקן ה-AI המוביל Bittensor (TAO) עלה ב-40% מתחילת השנה. נתונים אלו מוכיחים כי אף על פי שהשוק הרחב סובל ממחנק נזילות עקב ריביות גבוהות, הכסף ה"חם" מחפש נרטיבים טכנולוגיים חזקים, ומייצר אלפא במטבעות אלטרנטיביים נבחרים.

💵 שוק האג"ח והריבית: המהפכה בתמחור

האירוע הכי חשוב השבוע לא קרה במניות, אלא בחוזים על הריבית.

• תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים: עלתה ל-4.44%.
• תשואת אג"ח ישראל ל-10 שנים: עלתה ל-4.10%.

המשמעות פשוטה: השוק כבר לא מאמין שהריבית תרד בקרוב. חלק מהסוחרים אפילו התחילו להמר על העלאת ריבית בארה"ב ביוני או בספטמבר. זהו "שינוי כיוון אגרסיבי" שפוגע בשווי של חברות רבות.

הנה השכתוב המורחב של פרק "התחזית לשבוע הקרוב". הטקסט ממוזג משתי הסקירות, כולל את כל הנתונים המספריים, וערוך בצורה שמתאימה לבלוג או לאתר אינטרנט (SEO) בשפה פשוטה וברורה לכל משקיע.

🔮 תחזית לשבוע הקרוב: האירועים שיקבעו את הכיוון בשווקים

השבוע הקרוב צפוי להיות אחד השבועות המשמעותיים ביותר של הרבעון השני לשנת 2026. השילוב בין החלטות ריבית מקומיות לנתוני מאקרו-כלכלה מארה"ב, כל זאת תחת עננה גיאופוליטית כבדה, מבטיח תנודתיות גבוהה בבורסות.

ישראל: החלטת הריבית של בנק ישראל במרכז הבמה

האירוע הכלכלי החשוב ביותר בישראל יתרחש ביום שני, ה-30.03.2026, כאשר בנק ישראל יפרסם את גובה הריבית במשק.

• מה צפוי לקרות? סקר כלכלנים מקיף שערכה סוכנות "רויטרס" מצביע על קונצנזוס רחב: רוב ההערכות הן שהריבית תישאר ללא שינוי ברמה של 4.0%.
• למה הריבית לא יורדת? למרות הרצון להקל על הציבור, בנק ישראל מתמודד עם חששות כבדים מעליית האינפלציה, תוספת של "פרמיית סיכון" בשל המלחמה, תקציב מדינה מתוח ומחירי אנרגיה מאמירים שמתגלגלים למחירי המוצרים.
• ההשפעה על הכיס שלכם: מעבר להחלטה עצמה, השוק יקשיב היטב ל"מסרים לעתיד" של הנגיד. הצהרות לגבי תוואי הריבית העתידי יכולות להזיז במהירות את מניות הבנקים, סקטור הנדל"ן (שרגיש מאוד לעלות הכסף) ואת שער השקל מול הדולר.

וול סטריט: פתיחת רבעון ודו"ח התעסוקה הקריטי

בארה"ב, המשקיעים נכנסים לרבעון השני של השנה עם דריכות שיא, כאשר שני נתונים מרכזיים עומדים על הפרק:

1. דו"ח התעסוקה לחודש מרץ: הדו"ח צפוי להתפרסם ביום שישי, ה-03.04.2026. זהו הנתון המשמעותי ביותר עבור הבנק הפדרלי. שוק עבודה חזק מדי עלול לאותת שהאינפלציה לא תרד בקרוב, מה שידחה שוב את הורדות הריבית המיוחלות.
2. מדד ה-PMI התעשייתי: המכון לניהול אספקה (ISM) יפרסם את נתוני הפעילות במפעלים כבר ביום העסקים הראשון של החודש. נתון זה יספק אינדיקציה ראשונה אם הכלכלה האמריקאית מאטה או ממשיכה לצמוח למרות הריבית הגבוהה.

גיאופוליטיקה: "אירוע העל" שמנהל את הלוח

גם בשבוע הקרוב, הגיאופוליטיקה תמשיך להיות הגורם המשפיע ביותר ("מכפיל סיכון"). השווקים בישראל ובעולם יישארו רגישים מאוד לכל כותרת סביב:

• התקדמות או כישלון במהלכים מדיניים: כל שמועה על הסדרה או דווקא על הסלמה מול איראן תשפיע מיידית על הנכסים.
• נתיבי האנרגיה: החשש משיבושים באספקת הנפט והגז ממשיך להחזיק את מחירי האנרגיה גבוהים, מה שמזין את מסלולי האינפלציה והריבית.
• הקשר הבלתי נפרד: בוול סטריט כבר לא מסתכלים על נתוני המאקרו (כמו תעסוקה) בנפרד מהמצב הביטחוני; הכל קשור זה בזה – מלחמה מובילה לנפט יקר, נפט יקר מוביל לאינפלציה, ואינפלציה משאירה את הריבית גבוהה.

📈 סיכום למשקיע: מה לעשות?

השבוע הקרוב דורש "עצבים של ברזל". התנודתיות צפויה להימשך, והשוק יגיב בעוצמה לכל נתון שחורג מהתחזיות. מומלץ לעקוב מקרוב אחרי החלטת בנק ישראל ביום שני ואחרי נתוני התעסוקה בארה"ב ביום שישי, שכן אלו יהיו המצפונים של השוק לתקופה הקרובה.

💠סיכום שבועי

שוקי ההון מצויים בעיצומו של תהליך אלים של גילוי מחיר. התפוגגות האופוריה סביב הפחתות הריבית המיוחלות פינתה את מקומה להכרה כואבת במציאות של כלכלה גלובלית החשופה לאיומים גיאופוליטיים חריפים, צווארי בקבוק בשרשראות האספקה, ואינפלציה מבנית ודביקה. רצף הירידות במדדי המניות המובילים, לצד הזינוק בתשואות אגרות החוב ובמחירי האנרגיה, אינו מהווה תיקון טכני חולף, אלא התאמה עמוקה של הערכות השווי למשטר מאקרו-כלכלי חדש ונוקשה יותר. כל עוד לא יחול שינוי דרמטי בתוואי הלחימה במזרח התיכון שישחרר את פקק האנרגיה, הסנטימנט הדומיננטי צפוי להישאר דפנסיבי, חשדני, ומוטה בבירור לניהול סיכוני סטגפלציה מחמירים.