שבוע המסחר שננעל ביום שישי, ה-12 ביוני 2026, ייזכר ללא ספק כאחד השבועות המרתקים והתנודתיים של השנה. זהו שבוע שבו מגמות כלכליות סותרות, התפתחויות ביטחוניות והחלטות ריבית היסטוריות התנגשו ועדיין, השווקים סיימו ברובם עם חיוך ואופטימיות. מנתוני אינפלציה מאיימים בארה"ב, דרך העלאת ריבית באירופה ועד להנפקת הענק של חברת החלל של אילון מאסק – הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על מה שהזיז את הכסף שלכם השבוע.

🇮🇱 שוק ההון המקומי: מהלם תחילת שבוע לראלי ירוק בשישי

בורסת תל אביב חוותה שבוע של "רכבת הרים". התנודתיות פינתה את מקומה לאופטימיות עזה ביומיים האחרונים של השבוע, במיוחד סביב סקטורי הנדל"ן והפיננסים.

הדינמיקה היומית בבורסת תל אביב

• שני-שלישי (חולשה ולחץ): השבוע נפתח בירידות על רקע "הדבקה שלילית" מארה"ב. מדד ת"א-35 איבד גובה, ומניות הביטוח והדואליות הכבידו. ביום שלישי נרשמה מכה ספציפית לסקטור הקלינטק (אנרגיה ירוקה) שנפל ביותר מ-4%, על רקע בחינת האוצר להטיל מס מיוחד על חוות שרתים ואנרגיה מתחדשת.
• רביעי (המהפך הביטחוני): המדדים זינקו בחזרה. מניות הביטחון קפצו ב-3.6% לאחר חילופי מהלומות בין ארה"ב לאיראן, ומניות נדל"ן כמו נורסטאר וג'י סיטי רשמו עליות נקודתיות עקב דיווחי מכירה.
• שישי (חגיגה ירוקה): סיכויים גוברים להסכם גיאופוליטי מול איראן והירידה במחירי הנפט הזריקו אופטימיות. הדולר נחלש, מה שאותת על ירידה בסיכון המקומי והוביל לזינוק במניות הנדל"ן, הבנייה והבנקים.

ביצועי המדדים המרכזיים בתל אביב:

• מדד ת"א 35: עלייה שבועית של1.77%.
• מדד ת"א 125: עלייה שבועית של1.43%.
• מדד ת"א 90: עלייה מתונה של0.49%.
• מדד בנקים-5: עלייה של1.73%.
• מדד ת"א נדלן: עלייה של1.09%.

 המנצחים והמפסידים: רוטציה סקטוריאלית

• נדל"ן ובנייה: מניות הנדל"ן והבנייה בלטו בעליות חזקות לקראת סוף השבוע. מדד ת"א בנייה זינק ביום שישי ב-3.69%, בעוד מדדי ת"א נדל"ן ונדל"ן 35 רשמו עליות של סביב ה-3%. בסיכום שבועי, מדד ת"א נדל"ן הצליח להתחזק בכ-1%, בין היתר הודות לציפיות לאינפלציה מתונה שתתמוך בסביבת ריבית נוחה יותר ליזמים.
• בנקים וביטחון: מדד הבנקים הציג שבוע חזק עם התחזקות מצרפית של 1.7%, ומדד ת"א ביטחוניות רשם עלייה יפה של 1.9%.
• טכנולוגיה ושבבים: מניות השבבים הישראליות הגיבו למגמה המקבילה בארה"ב. מניית נובה רשמה שבוע מצוין כשהיא קופצת ב-10.9% ומובילה את מדד ת"א-35, בעוד מניית קמטק זינקה ב-7% לקראת סיום השבוע. מנגד, מי שבלטה לשלילה במדד הדגל הייתה חברת קנון, אשר השלימה ירידה שבועית של כ-6.2%.

 

🇺🇸 וול-סטריט: בין הלם אינפלציוני, רכבת הרים באנרגיה וטירוף בוול-סטריט

השבוע החולף בארצות הברית סיפק למשקיעים דרמה כלכלית של ממש, כאשר השווקים נאלצו לנווט בין נתוני אינפלציה מאיימים, תמורות גיאופוליטיות מהירות, והנפקות ענק היסטוריות שטרפו את הקלפים מחדש כדי להבין את וול סטריט השבוע צריך להתחיל בעצם מיום שישי הקודם, 05/06. אז הגיע דוח התעסוקה של מאי בארה"ב, עם 172 אלף משרות חדשות ושיעור אבטלה של 4.3%, הרבה מעל ציפיות האנליסטים. למרות רעשי הרקע, שוק המניות האמריקאי הפגין חוסן מרשים וסיים שבוע חיובי נוסף

סיכום ביצועי המדדים המובילים:

• מדד S&P 500: עלייה שבועית של0.65%, מדובר בהישג מדהים – זהו השבוע העשירי מתוך 11 השבועות האחרונים בו המדד מציג תשואה חיובית.
• מדד נאסד"ק: עלייה שבועית של0.7%.
• מדד דאו ג'ונס 30 : עלייה שבועית של0.66%.
• מדד ראסל 2000: זינוק שבועי של3.9%.

למה מדד החברות הקטנות זינק?

כפי שניתן, הכוכב האמיתי של השבוע היה מדד Russell 2000 (המייצג את החברות הקטנות והבינוניות), שרשם זינוק אדיר של 3.9%. ההסבר לכך פשוט: חברות קטנות רגישות מאוד לעלויות תפעול בתוך ארה"ב (כמו דלק ושינוע), מכיוון שאין להן את כוח התמחור שיש לענקיות להעביר את ההתייקרויות לצרכן. הירידה החדה במחירי הנפט צפויה לשפר משמעותית את הרווחיות שלהן. נתון זה מעיד על "רוטציה" בריאה בשוק, כאשר המשקיעים מנתבים כספים לחברות מסורתיות ולסקטור חומרי הגלם שהוביל את העליות.

זינוק האינפלציה והשפעת מחירי הנפט על הכיס האמריקאי

השבוע נפתח באווירה מתוחה בעקבות פרסום נתוני מאקרו מטרידים. מדד המחירים לצרכן בארה"ב (CPI) לחודש מאי 2026 רשם קפיצה מדאיגה לקצב שנתי של  4.2% עלייה משמעותית לעומת קצב של 3.8%  בחודש אפריל, ושיא שלילי שלא נראה כמותו מזה כשלוש שנים.

כאשר צוללים לתוך הנתונים, התמונה מתבהרת: האשם העיקרי בהתפרצות המחירים הוא סקטור האנרגיה, שחווה זינוק פראי של 23.5%  בחישוב שנתי. חשוב להבין  עלייה זו אינה נובעת מגידול טבעי בביקוש של הצרכנים, אלא מ"זעזוע צד היצע" כלומר, המתיחות הצבאית מול איראן והשיבושים הקשים באספקת הנפט העולמית דרך מצר הורמוז הם אלו שהזניקו את המחירים.

הפגיעה בכיס של האזרח האמריקאי הייתה מיידית וכואבת:

• דלק: מחירי הבנזין בתחנות בארה"ב זינקו ב 7% בחודש מאי בלבד, והשלימו עלייה מצטברת של כ 50% מאז תחילת השנה.
• מזון וחקלאות: עלויות השינוע היקרות התגלגלו ישירות לסופרמרקט. לדוגמא מחירי הבקר זינקו בלמעלה מ 10%.

תופעה זו, המכונה בכלכלה "אינפלציה של דחיפת עלויות", שוחקת את ההכנסה הפנויה של המשפחה הממוצעת ופוגעת קשות בכוח הקנייה הריאלי.

התפנית הגיאופוליטית: הקלה מיידית בשוק הסחורות

למרות הפתיחה הפסימית, לקראת סוף השבוע חל מהפך דרמטי שהחזיר את הצבע ללחיים של המשקיעים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הודיע ביום חמישי על ביטול מתקפה צבאית שתוכננה באיראן, והצהיר על התקדמות מהירה לקראת הסכם שלום אפשרי.

המסר למשקיעים היה ברור: הסכם דיפלומטי צפוי להוביל לפתיחה מלאה של מצר הורמוז, מה שיאפשר למכליות הנפט לחזור לשגרה. התגובה בשוק הייתה עוצמתית ומהירה – מחיר חבית נפט מסוג ברנט צנח ביום שישי ב-3.4% וננעל על 87.33 דולר. ירידה זו הרחיקה את המחיר משמעותית מרמות השיא של קרוב ל-100 דולר שנרשמו בשיא המשבר. צניחת מחירי האנרגיה עוררה תקוות מחודשות בקרב המשקיעים שהאינפלציה תיבלם, ושהכלכלה האמריקאית תצליח לרשום "נחיתה רכה" ללא מיתון.

הפדרל ריזרב בצומת דרכים מורכב

התנודות החריפות בשוק מציבות את הבנק המרכזי האמריקאי בפני דילמה קשה. כל העיניים נשואות כעת לכינוס הריבית הקרוב בשבוע הבא, שיהיה הראשון בהובלתו של יושב הראש החדש, קווין וורש.

וורש ניצב בפני תמונה מעורבת:

• מצד אחד: מדד המחירים ליצרן (PPI) בארה"ב זינק לרמתו הגבוהה מזה שלוש וחצי שנים.
• מצד שני: צניחת מחירי הנפט בסוף השבוע עשויה לאותת על תחילתה של רגיעה.

נכון לעכשיו, שוק החוזים העתידיים מעריך כי הפד ישאיר את הריבית ללא שינוי בכינוס הקרוב. עם זאת, המשקיעים נשארים דרוכים – החוזים מגלמים סבירות של 60% להעלאת ריבית עד דצמבר, מתוך חשש שהאינפלציה הפכה ל"דביקה" מדי והתבססה גם מעבר למחירי הדלק.

🚀 הנפקת הענק ההיסטורית של SpaceX

למרות המעבר של משקיעים למניות מסורתיות יותר, אי אפשר היה להתעלם מרעידת האדמה שהתרחשה ביום שישי בבורסה – ההנפקה הראשונית לציבור של ענקית החלל והטכנולוגיה SpaceX.

ההנפקה המדוברת הפכה להצלחה מסחררת: מניית החברה טסה ב-19.2% כבר ביום המסחר הראשון שלה. הזינוק הפנומנלי הזה הקפיץ את שווי השוק הכולל של החברה לסכום דמיוני של 2.1 טריליון דולר. ההתלהבות העצומה של המשקיעים לא נבעה רק מפעילות החלל של החברה, אלא מהחיבור העמוק שלה לפרדיגמת הבינה המלאכותית (AI), מה שמוכיח שהרעב של וול-סטריט לחדשנות טכנולוגית רחוק מלהסתיים.

 

🇪🇺 אירופה: העלאת ריבית היסטורית מול סכנת הסטגפלציה

בעוד ארצות הברית התמקדה בחגיגות טכנולוגיות ובהנפקות ענק, גוש האירו סיפק השבוע דרמה כלכלית מסוג שונה לחלוטין. ביום חמישי, ה-11 ביוני 2026, הבנק המרכזי האירופי (ECB) ביצע את המהלך המוניטרי הדרמטי והמשמעותי ביותר שלו מאז שנת 2023.

החלטת הריבית: מלחמה באינפלציה בכל מחיר

מועצת המנהלים של ה-ECB החליטה פה אחד להעלות את כל שלושת שערי הריבית המרכזיים ב-0.25% (25 נקודות בסיס). בעקבות זאת, ריבית הפיקדונות – שעמדה על 2.00% מאז יוני 2025 – עלתה ל-2.25%, והריבית על הלוואות זינקה ל-2.65%.

למה הבנק המרכזי בחר להעלות ריבית דווקא עכשיו?

ההחלטה התקבלה מתוך הבנה שאירופה נמצאת תחת לחץ מחירים כבד. יבשת אירופה תלויה באופן קריטי ביבוא אנרגיה חיצוני, ולכן השיבושים בנתיבי השיט והמתיחות במזרח התיכון פוגעים בה בצורה ישירה. הנתונים הרשמיים של הבנק משקפים את חומרת המצב:

• תחזית אינפלציה כללית: עודכנה כלפי מעלה ל-3.0% בשנת 2026 (לעומת תחזית קודמת של 2.6%).
• אינפלציית ליבה (ללא מזון ואנרגיה): עודכנה ל-2.5% לשנים 2026 ו-2027. הנתון הזה מטריד במיוחד, שכן הוא מעיד על כך שעלויות האנרגיה כבר זלגו לתוך מחירי השירותים ודרישות השכר של העובדים באירופה.

אנליסטים מזהירים כי אירופה קרובה למצב של סטגפלציה – שילוב הרסני של מחירים עולים (אינפלציה) יחד עם צמיחה כלכלית אפסית או מתכווצת. במצב כזה, העלאת ריבית משולה ל"תרופה מרה" שעלולה לחנוק את הכלכלה במטרה לעצור את עליות המחירים. נשיאת ה-ECB הסבירה כי העלאת הריבית היא מעין "פוליסת ביטוח" שנועדה למנוע מהאינפלציה לצאת משליטה.

תגובת השווקים באירופה:

באופן שלכאורה נוגד את ההיגיון הכלכלי היבש לפיו ריבית גבוהה פוגעת ברווחי החברות בורסות אירופה הגיבו דווקא בעוצמה חיובית לקראת סוף השבוע. האופטימיות הגיאופוליטית סביב ארה"ב ואיראן והירידה במחירי הנפט גברו על חששות הריבית.

• דאקס: חגג ביום שישי עם זינוק יומי של 1.76% , אך סגור ירידה שבועית של 0.5%.
• קאק 40: בורסת פריז סגרה את השבוע בזינוק יומי של 1.83%  והשלימה עלייה שבועית מרשימה של 1.61%.
• פוטסי 100: זינק ביום שישי ב 1.63%, ועלה השבוע ב 1%.
• יורוסטוקס 50: חגג ביום שישי עם זינוק יומי של 2.05%, והשלים עליה שבועית של 1.96%.

בשורה התחתונה: תגובת השווקים מוכיחה שהמשקיעים באירופה מעדיפים ודאות אנרגטית (נפט זול יותר) על פני ריבית אפסית. ריבית של 2.25% נתפסת עדיין כסבירה היסטורית, וכל עוד משבר האנרגיה לא ישתק את התעשייה – השוק האירופאי מסוגל להכיל אותה.

 

💱 שוק המט"ח ואגרות החוב: השקל מפגין שרירים

למרות שבנק ישראל הוריד ריבית (צעד שבדרך כלל מחליש את המטבע המקומי), השקל הישראלי דווקא התחזק משמעותית!

שער הדולר ירד ל 2.922 שקלים ביום שישי.

למה זה קרה?

1. ירידת פרמיית הסיכון: אופטימיות ביטחונית וכלכלית.
2. מכירות דולרים של מוסדיים: העליות בארה"ב אילצו את הגופים למכור דולרים כדי לשמור על איזון בתיקי ההשקעות שלהן.
3. מחירי נפט יורדים: ישראל תצטרך פחות דולרים כדי לרכוש אנרגיה יקרה.

בשוק איגרות החוב: התשואה על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדה לרמה של 3.65%, שפל של 34 חודשים המעיד על ביקושים אדירים (משקיעים מחפשים חוף מבטחים סולידי).

 

🔮 מה על הרדאר לשבוע הקרוב?

אם השבוע שעבר התאפיין בכותרות גיאופוליטיות סוערות ופתאומיות ששינו את כיוון המסחר מרגע לרגע, השבוע הקרוב צפוי להעביר את מרכז הכובד אל הנתונים הכלכליים היבשים והקלאסיים. אנחנו נכנסים לשבוע שהוא כולו "מאקרו-כלכלה" – עם שורה של החלטות ריבית ונתוני אינפלציה קריטיים מסביב לעולם, שיקבעו לאן פניו של הכסף החכם.

• פרסום מדד המחירים לצרכן בישראל (15/06/2026): פרסום מדד המחירים לצרכן. נתון זה יקבע האם נרטיב הפחתת הריבית, שדחף את מניות הנדל"ן השבוע, אכן מוצדק.
• החלטת הריבית של הפדרל ריזרב בארה"ב (16-17/06/2026): כינוס הפדרל ריזרב. כולם ימתינו לשמוע את הטון של היו"ר החדש, קווין וורש. האם יאותת על הורדות ריבית או ישמור על קו נוקשה?
• החלטת הריבית של בנק אנגליה (18/06/2026): הבנק המרכזי הבריטי יפרסם את גובה הריבית בממלכה, מה שצפוי לטלטל את המסחר בלירה שטרלינג ובבורסות אירופה.
• מסחר מקוצר בארה"ב: יום שישי ה-19/06/2026 הבורסות בוול-סטריט יהיו סגורות לרגל חג ה-Juneteenth. המשמעות הפרקטית עבורכם כמשקיעים: כל התנודתיות, הנתונים והאירועים של ארה"ב יידחסו לארבעה ימי מסחר בלבד, מה שמקצר את זמן ה"עיכול" של השוק ועשוי לייצר תנועות חדות ומהירות יותר.

 

🎁 צ'ופר לסיום – נתון מעודד על המשקיע הישראלי:

לפי נתוני FUNDER, למרות התנודתיות בשוק, קרנות הנאמנות בישראל גייסו בתחילת חודש יוני כ-2 מיליארד שקל נטו, מתוכם כ-487 מיליון שקל בקרנות פסיביות העוקבות אחרי המדדים המרכזיים. המשמעות ברורה: הכסף הישראלי לא בורח בירידות – הוא מנצל אותן כדי לקנות את השוק. יש כאן בסיס תמיכה מקומי חזק מאוד!

 

🎁 צ'ופר נוסף לקינוח: מרוקפלר ועד מאסק – המרוץ לטריליון הראשון בהיסטוריה

רגע לפני שמסיימים, אי אפשר שלא להתייחס לנקודה היסטורית מרתקת מתוך מאמר שפורסם השבוע בפורבס: מתי נראה את ה"טריליונר" הראשון בעולם?

בשנת 1916, איל הנפט ג'ון ד. רוקפלר עשה היסטוריה כשהפך למיליארדר הראשון אי פעם. היום, קצת יותר ממאה שנים אחרי, פורבס מסמן את אילון מאסק כמועמד המוביל לזכות בתואר הטריליונר (אלף מיליארד דולר!) הראשון בהיסטוריה.

השבוע ראינו בלייב בדיוק איך התחזית הזו קורמת עור וגידים: בעוד שאת העושר של רוקפלר הניע מונופול של "אנרגיה ישנה" שלקח עשרות שנים לבנות, ההנפקה המפלצתית של SpaceX ודהירת הבינה המלאכותית מראות שבעידן הטכנולוגי הנוכחי, קצב צבירת העושר מתרחש במהירות האור. מנפט לחלל – חומר למחשבה על האופן שבו הכלכלה העולמית משנה את פניה!