שבוע המסחר החולף ייזכר כאחד השבועות המרתקים והתנודתיים ביותר של השנה. שבוע זה התאפיין ב"דיברגנציה" חריפה – כלומר, נתק מוחלט ויוצא דופן בין המגמות בשווקים הפיננסיים העולמיים לבין התנהגות שוק ההון המקומי כאן בישראל. בעוד שהשווקים מעבר לים, ובראשם וול סטריט, הגיבו באופטימיות זהירה להתפתחויות המדיניות בעולם ולמדיניות החדשה של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), הבורסה לניירות ערך בתל אביב הפגינה פסימיות מובהקת וסיימה שבוע שלילי מאוד עם ירידות שערים.

במוקד תשומת הלב העולמית עמדה החתימה על מזכר הבנות היסטורי בין ארצות הברית לאיראן, שנועד לייצר הפסקת אש זמנית של 60 יום ולפתוח מחדש את מצר הורמוז האסטרטגי לתנועת מכליות נפט. בעוד שהעולם ראה בכך בשורה כלכלית נהדרת שמורידה את מחירי האנרגיה ומקטינה את סכנת האינפלציה, המשקיעים בישראל תמחרו את ההסכם כאירוע שלילי שמעניק לאיראן לגיטימציה בינלאומית, מבלי שישראל השיגה את מטרותיה הביטחוניות (במיוחד לאור המתיחות מול חיזבאללה בצפון). פער תפיסתי זה מסביר מדוע מדד הנאסד"ק האמריקאי זינק השבוע ב-2.43%, בעוד שמדד ת"א-35 המקומי צנח ב-4.59%.

🌍 הזירה הגיאופוליטית ושוק הסחורות: הקלה עולמית מול דאגה מקומית

הטריגר המרכזי ששינה את מצב הרוח בשווקים הגלובליים היה ההתקדמות המפתיעה במגעים הדיפלומטיים בין וושינגטון לטהראן. מזכר ההבנות שנחתם כולל 14 סעיפים מרכזיים, ונועד בראש ובראשונה להבטיח את פתיחתו המחודשת של מצר הורמוז. מדובר בעורק אנרגיה קריטי מאין כמוהו, שכן דרכו עוברים כ-20% מתפוקת הנפט העולמית וכ-80% מהגז הטבעי הנוזלי של קטאר. חסימתו יצרה צוואר בקבוק עולמי שהזין את החששות מסטגפלציה (מצב שבו הכלכלה קופאת אך המחירים ממשיכים לעלות).

התגובה בשוק הסחורות הייתה מיידית:

• נפט גולמי מסוג WTI: רשם ירידות חדות של כ 10% וירד לרמה של 76 דולר לחבית.
• נפט מסוג ברנט : ירד השבוע ב כ 8% נסחר סביב רמה של 80 דולר לחבית – ירידה משמעותית בהשוואה לרמות של מעל 100 דולר שנצפו מוקדם יותר השנה. סקטור האנרגיה הכללי בארה"ב מדד XLE סבל מכך ישירות וירד ב-6.57% השבוע.

ירידת מחירי הנפט התקבלה באנחת רווחה בבנקים המרכזיים בעולם, שכן היא מפחיתה ישירות את מחירי התשומות. עם זאת, ביום שישי בבוקר, החוזים העתידיים בארה"ב רשמו ירידות קלות לאחר שנודע כי שיחות ההמשך בשוויץ בוטלו במפתיע. הביטול נבע מהמתיחות סביב המשך פעילות צה"ל בלבנון, מה שהדגיש עד כמה ההסכם שברירי.

🇮🇱  הכלכלה הישראלית: אינפלציה מרוסנת בצל התכווצות כלכלית קשה

התמונה המאקרו-כלכלית בישראל מציגה פער אדיר: הישגים פנומנליים בריסון המחירים, מול מחירים כלכליים כבדים שגובה המלחמה הממושכת. מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2026 הפתיע את האנליסטים לטובה כאשר רשם ירידה חודשית של 0.3%. הירידה קיבעה את קצב האינפלציה השנתי בישראל על 1.9%  בלבד  נתון שמציב את ישראל עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל.

• נסיעות לחו"ל וטיסות: ירידה של 16.9% (תיקון כלפי מטה אחרי זינוק חריג בפסח).
• ירקות טריים: ירידה של 4.9% (שיפור בשרשראות האספקה).
• שירותי דיור בבעלות (שכירות): עלייה של 0.8% (מעיד על לחצים קשיחים בשוק השכירויות חרף ההאטה).

למרות הריסון האינפלציוני, התמ"ג לרבעון הראשון רשם התכווצות שנתית של 3.3%, והצריכה הפרטית צנחה ב-5%. עם זאת, השילוב של ירידת מחירי הנפט והשקל החזק מבטיח לצרכנים הוזלה של 15-25 אגורות במחירי הבנזין ביולי.

📉 הבורסה בתל אביב: אנטומיה של מימוש עמוק ופירוק הסקטורים

הבורסה המקומית הגיבה להסכם ארה"ב-איראן בירידות חדות, שכן המשקיעים ראו בו איום ביטחוני מוסווה לישראל. ימי שני עד רביעי אופיינו בירידות חזקות במיוחד.

• ת"א-35: ירד השבוע ב-4.59% – סבל ממשקולת כבדה של מניות הביטחון והביטוח.
• ת"א-125: ירד השבוע ב-4.91%.
• ת"א-90: ירד השבוע ב-5.66%.

מה קרה לסקטורים השונים?

הירידות החדות בבורסת תל אביב לא היו מקריות כלל, אלא נגזרו ישירות מהמשמעויות העסקיות הברורות של ההסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן.

1. מניות הביטחון: הסקטור שספג את המכה המוראלית והפיננסית הקשה ביותר השבוע. ההיגיון הכלכלי פשוט: הסכם שלום (אפילו זמני) במזרח התיכון מאותת לממשלות העולם כי ניתן להשהות או לקצץ בהצטיידות צבאית. מדד ת"א ביטחוניות ירד השבוע ב 4.92%, מניית אלביט מערכות צנחה בכ-8.83% השבוע. משקיעים חוששים כי פתיחת מצר הורמוז וירידת המתח האזורי יובילו לירידה בצבר ההזמנות העתידי של חברות הנשק והסייבר.
2. ת"א ביטוח: ירידה שבועית של 9.58% במדד. לאורך כל תקופת הלחימה, חברות הביטוח נהנו מהכנסות חריגות וגבוהות בשל ייקור "פרמיות סיכון מלחמה" על סחר ימי, ביטוחי תעופה וביטוחים אלמנטריים עסקיים. הרגעת הרוחות הגיאופוליטית פירושה צניחה מיידית בתעריפי הביטוח הללו, מה שיפגע משמעותית בשורת הרווח התפעולי של החברות ברבעונים הבאים.
3. ת"א בנקים ופיננסים: ירידה שבועית של 4.51% ו 7.31% בהתאמה.
4. ת"א נדל"ן: ירד ב-5.86%, הסקטור הושפע מהפסימיות הכללית.
5. ת"א טכנולוגיה: גילה יציבות יחסית ירידה של 3.60% בלבד, הודות לזיקה לראלי הטכנולוגי הגלובלי שהגן עליו מעט מהסיכון המקומי.

דינמיקת המט"ח: השקל והדולר

במהלך השבוע הנוכחי הדולר עלה מרמה של 2.92 ש"ח ל-2.96 ש"ח, היחלשות שבועית של 1.32% בשקל. למרות שבתחילת השבוע נראה היה שהדולר צונח לעבר 2.88 על רקע ההסכם, עד סוף השבוע השוק חזר לדרוש פרמיית סיכון גבוהה מישראל.

וול סטריט והפדרל ריזרב: עידן קווין וורש והראלי של סקטור השבבים

שבוע המסחר בארצות הברית היה מקוצר, שכן ביום שישי (19 ביוני) הבורסות בניו יורק היו סגורות לרגל חג  Juneteenth לכן, נתוני הסגירה הרשמיים מתייחסים ליום חמישי.

האירוע הכלכלי החשוב ביותר היה ישיבת ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב (FOMC), הראשונה תחת הנהגתו של היו"ר החדש קווין וורש. כצפוי, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.50%-3.75%. אולם, הטלטלה האמיתית נבעה מהשינוי בדרך התקשורת של הבנק: היו"ר וורש בחר לצמצם דרסטית את "ההכוונה העתידית" – אותם רמזים לגבי צעדי הריבית הבאים, מתוך כוונה להשאיר לבנק גמישות מרבית.

בתרשים התחזיות הכלכליות (Dot Plot), וורש סירב לספק תחזית אישית, אך שאר חברי הוועדה הציגו תמונה "ניצית" (תומכת ריבית גבוהה): 9 מתוך 18 חברים צופים העלאת ריבית נוספת ב-2026, וחציון התחזיות לסוף השנה עלה ל-3.80%. הרקע לכך הוא אינפלציה מדאיגה בארה"ב, עם קצב שנתי של 4.2% במדד המחירים לצרכן (CPI) של חודש מאי, ותחזיות שעודכנו כלפי מעלה למדדי ה-PCE.

תגובת המדדים בוול סטריט:

חרף הטון הניצי של הפד ביום רביעי (שהפיל את השווקים), יום חמישי הציג היפוך מגמה אדיר, וכל הפסדי תחילת השבוע נמחקו. המנוע העיקרי לכך היה מגזר השבבים והטכנולוגיה. מניית אינטל זינקה ב-10.6% בעקבות הכרזה על שותפות עם אפל, ומדד השבבים (SOXX) זינק השבוע ב-7.25%. נתון בולט נוסף הוא שמדד החברות הקטנות (S&P SmallCap 600) קבע מוקדם יותר השבוע שיא כל הזמנים, המעיד על מעבר כספים למניות ערך בארה"ב.

• מדד S&P 500: עלה השבוע ב 0.93% ומתחילת השנה עלה ב 9.57%.
• מדד נאסד"ק: עלה השבוע ב 2.43% ומתחילת השנה עלה ב 14.09%.
• מדד דאו ג'ונס 30: עלה השבוע ב 0.71%.
• מדד ראסל 2000: עלה השבוע ב 1.22%.

🔮 מה צפוי בשבוע הקרוב? נקודות מעקב למשקיעים

• בארה"ב 25 ביוני: יפורסמו הקריאה השלישית והסופית של התמ"ג לרבעון הראשון, וגם דו"ח ההכנסות וההוצאות האישיות. דו"ח זה הוא קריטי במיוחד משום שהוא כולל בתוכו את מדד ה-PCE – מדד האינפלציה המועדף על הבנק המרכזי האמריקאי. מבחינת השוק, זהו השילוב הכלכלי החשוב ביותר של השבוע הקרוב. הסיבה לכך פשוטה: לאחר המסרים הניציים (הקשוחים) שהעביר הפד, כל סטייה בצמיחה או חריגה בקצב האינפלציה עלולה לשנות שוב, ובאופן מיידי, את האופן שבו השוק מתמחר את הריבית.
• דוחות חברות: חברת פדקס – תפרסם את תוצאותיה ביום שלישי, 23 ביוני. הדו"ח של ענקית המשלוחים ייתן למשקיעים קריאת כיוון מצוינת על מצב הכלכלה הריאלית, הלוגיסטיקה ורמת הצריכה, חברת מיקרון: תדווח ביום רביעי, 24 ביוני. חברה זו חשובה הרבה יותר לסנטימנט של מהפכת הבינה המלאכותית (AI), לתעשיית השבבים ולמדד הנאסד"ק כולו. אם מיקרון תדווח ותאשר שהביקוש לשבבים נשאר חזק, הדבר עשוי להמשיך ולתמוך במומנטום החיובי של מגזר הטכנולוגיה. מנגד, אם היא תאכזב את התחזיות, זה עלול לערער באופן משמעותי את אחד מעוגני הכוח המרכזיים שמחזיקים כרגע את וול-סטריט בעליות.

• בזירה המקומית בישראל: להערכתנו, השבוע הקרוב יהיה פחות סיפור של "לוח נתונים כלכליים" ויותר סיפור שמונע מכותרות חדשותיות. לכן, קיימת סבירות גבוהה מאוד שהשוק המקומי ימשיך להגיב בראש ובראשונה לגורמים הבאים:

• כותרות גיאופוליטיות וביטחוניות.
• התנודות בשער הדולר-שקל.
• פערי ארביטראז' (פערי מחירים של מניות דואליות) שיגיעו אלינו בסיום המסחר מוול-סטריט. אף על פי שמדובר בהערכה פרשנית, היא נשענת היטב על לוחות הפרסום הרשמיים ועל דפוסי ההתנהגות שהשוק הפגין בשבוע האחרון.

מבחינת נקודות מעקב פרקטיות למשקיע: מומלץ לשים עין מקרוב על שלושה אינדיקטורים מרכזיים:

1. התייצבות מניות הפיננסים: האם הבנקים וחברות הביטוח בישראל יפסיקו להוביל את גל הירידות? כל עוד המגזרים הללו חלשים, יהיה קשה מאוד למדדים המובילים (ת"א-35 ות"א-125) לייצר מהלך אמיתי ויציב של תיקון כלפי מעלה.
2. רגיעה בשוק המט"ח: האם שער השקל יצליח להתייצב בחזרה מתחת לרמה של 2.95  שקלים לדולר?
3. המשך הובלת סקטור השבבים: האם השבבים בארה"ב ימשיכו להוביל את השווקים גם לאחר הדו"חות של חברת מיקרון? אם התשובה חיובית, הדבר עשוי להמשיך ולתמוך בעוצמה במדד הנאסד"ק, ובהתאמה גם במניות הטכנולוגיה הדואליות הנסחרות בישראל.

🎯 סיכום

השבוע החולף מוכיח למשקיעים שנתוני מאקרו עולמיים אינם גוזרים בהכרח תוצאה זהה ברמה המקומית. בעוד המשקיע העולמי נהנה מירידת מחירי אנרגיה וטכנולוגיה חזקה, המשקיע הישראלי חייב להתמודד עם פרמיית סיכון ביטחונית גבוהה. האסטרטגיה הנכונה כעת מחייבת סלקטיביות. בצד הגלובלי, הסטת כספים לכיוון מניות ערך וטכנולוגיה בוול סטריט נראית נכונה. בצד המקומי, האינפלציה הנמוכה (1.9%) משאירה פתח להורדות ריבית של בנק ישראל בעתיד – מה שהופך את שוק איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בדירוג גבוה לעוגן חשוב ויציב מאוד לבניית התיק.