השבוע האחרון בשווקים הפיננסיים ייזכר כאחד התקופות המורכבות ביותר של שנת 2026. מצד אחד, ראינו עוצמה אדירה של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ומצד שני – עננה כבדה של מתח גיאופוליטי וחשש מאינפלציה. השוק הגלובלי הציג "דיכוטומיה" (פיצול) חריפה: בעוד שחסימת מצר הורמוז הקפיצה את מחירי הנפט, מדדי המניות בארה"ב דווקא רשמו התאוששות מלאה לרמות שלפני הסכסוך בצורת V (V-Shape), כשתיקון של 10% נמחק תוך 11 ימי מסחר בלבד.

🇮🇱 ישראל: בורסת תל אביב בין עוצמת השקל לחולשת הבנקים

בשוק ההון הישראלי המדדים המובילים הציגו מגמה מעורבת עם נטייה לירידות, בעיקר בשל משקלם הגבוה של הבנקים והנדל"ן.

ביצועי המדדים המרכזיים בבורסה:

• מדד ת"א 35: ירידה שבועית של 1.0%, אך עלייה של 20.13% מתחילת השנה.
• מדד ת"א 125: ירידה שבועית של 0.8%, עלייה של 16.68% מתחילת השנה.
• מדד ת"א 90: יציבות כמעט מוחלטת עם עלייה זעירה של 0.08%.
• מדד ת"א נדלן: ירד השבוע ב 2.88%.
• מדד ת"א בנקים-5: ירידה שבועית של 1.18%.
• מדד ת"א נפט וגז: עליה שבועית של 2.06%.
• מדד ת"א טכנולוגיה: עליה שבועית של 1.41%.

מה הניע את השוק המקומי?

• סקטור האנרגיה והטכנולוגיה: מדד "נפט וגז" בלט לחיוב על רקע עליית מחירי האנרגיה הגלובליים ושיבושי האספקה במזרח התיכון המעניקים רוח גבית למאגרי הגז המקומיים, בעוד מדד הטכנולוגיה עלה ב-1.4%. מניות כמו קמטק (עלייה שבועית של 13.23%) ונקסט ויז'ן (עלייה שבועית של 7.05%) משכו את השוק למעלה.
• הלחץ על הפיננסים והנדל"ן: מנגד, מדד הבנקים חווה ירידות חדות (3.45%- ביום שישי לבדו). בנק הפועלים ירד ב-3.6%, לאומי ב-3.2%, ודיסקונט ב-3.7%, חולשה זו נובעת בעיקר מציפיות למסלול ריבית גבוה לאורך זמן ומימושי רווחים של משקיעים. מניות הנדל"ן המניב, ביניהן עזריאלי קבוצה, מליסרון ו-ביג, גררו את המדד למטה.
• שער החליפין: השקל הישראלי ממשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן מול סל המטבעות העולמי, דבר המעיד על אמון המשקיעים במשק הישראלי ועל הזרמת הון זר מאסיבית. שער הדולר היציג נקבע על 2.98 ₪. הסיבה המרכזית לשקל החזק היא "פעילות גידור": כאשר המניות בוול-סטריט עולות בחדות, הגופים המוסדיים בישראל (קרנות הפנסיה וההשתלמות) נאלצים למכור דולרים כדי לשמור על איזון בתיק ההשקעות שלהם, מה שמחזק עוד יותר את המטבע המקומי.

לשוק המניות זה נתן מסר כפול: מצד אחד, שקל חזק מפחית לחץ אינפלציוני, מצד שני, הוא פחות נוח ליצואנים ולחלק מהמניות הדואליות. השבוע, האפקט הזה היה משני ביחס למימושים בפיננסים ובנדל״ן, אבל הוא נשאר משתנה משמעותי להמשך.

🇺🇸 ארצות הברית: הראלי של השבבים והבינה המלאכותית (AI)

השבוע האחרון בוול-סטריט הסתיים בטון חגיגי במיוחד, כאשר המדדים המובילים ננעלו בשיאי כל הזמנים. למרות החששות הכלכליים, הכסף הגדול זרם למניות הטכנולוגיה הענקיות ("מגה-קאפ"), בעוד שחברות בתחומי התעשייה המסורתית הרגישו את הלחץ של סביבת הריבית הגבוהה.

אחד הנתונים המדהימים ביותר הוא התיקון המהיר של השוק: ירידה של כ-10% במדד ה-S&P 500 נמחקה לחלוטין בתוך 11 ימי מסחר בלבד (התאוששות בצורת V), מה שמעיד על עוצמה אדירה של חברות הטכנולוגיה.

ביצועי המדדים המרכזיים:

• S&P 500: ננעל בשיא של 7,165 נקודות, עלייה שבועית של 0.55%.
• Nasdaq: זינק ל-24,836 נקודות, עלייה שבועית של 1.5%.
• Dow Jones: פיגר מאחור, ירידה שבועית של 0.44%.

 אירוע השבוע: הזינוק ההיסטורי של אינטל

הסיפור הגדול ביותר של השבוע שייך לחברת אינטל . לאחר פרסום דוחות כספיים שהיו הרבה מעבר לתחזיות האופטימיות ביותר, מניית החברה זינקה ביום שישי ב23.6% . זהו יום המסחר הטוב ביותר של אינטל מאז שנת 1987!

הזינוק של אינטל הצית גל של עליות בכל סקטור השבבים:

• מדד המוליכים למחצה של פילדלפיה –(SOX) Philadelphia Semiconductor Index : רשם רצף נדיר של 18 ימי עליות רצופים וקפץ ב-4.32% ביום שישי ועלייה שבועית של מעל 10%.
• אנבידיה: ענקית הבינה המלאכותית המשיכה להפגין דומיננטיות וחצתה מחדש את שווי השוק האסטרונומי של 5 טריליון דולר, ובכך שברה שיא לראשונה מאז אוקטובר, רק לפני ארבעה שבועות אנבידיה עדיין נסחרה ברמה הנמוכה ב-20% מתחת לשיא הסגירה שקבעה ב-29 באוקטובר. עם זינוק זה, שווי השוק של אנבידיה חצה את רף 5 טריליון הדולר, ומחזק את מעמדה כחברה בעלת השווי הגדול בעולם. מתחילת השנה עלתה המניה בכ-12%, והפכה לתורמת המרכזית ביותר לעלייה של 4.7% במדד S&P 500 – כ-20% מסך העלייה של המדד מיוחס לאנבידיה בלבד.
• עונת הדוחות: כ-81.3% מהחברות שדיווחו עד כה עקפו את תחזיות האנליסטים, עם קצב צמיחה שנתי של 16.1% ברווחים. במילים פשוטות: השוק האמריקאי קיבל באותו שבוע גם גיאופוליטיקה מלחיצה וגם דוחות טובים מאוד והחליט שבשלב הזה הרווחיות חזקה מספיק כדי לגבור על הרעש.
• רווחיות מול מציאות: בעוד שמניות הטכנולוגיה נהנות מרווחיות שיא, מדד הדאו ג'ונס (המשקף חברות תעשייה מסורתיות) ירד השבוע ב-0.44%, כתוצאה מהעומס שיוצרת הריבית הגבוהה על חברות אלו.

 נתוני המאקרו: סכנת ה"סטגפלציה"

מתחת לפני השטח של העליות בבורסה, נתוני הכלכלה האמיתיים מורכבים יותר. השווקים מנתחים כעת מצב של "סטגפלציה" קלה – שילוב של אינפלציה "דביקה" (מחירים שלא יורדים מספיק) וצמיחה כלכלית שמאטה.

• מדד ה-PCE (מדד המחירים המועדף על הפד): הצביע על אינפלציית ליבה שנתית של 3%  זהו נתון גבוה מהיעד, מה שמקשה על הפד להוריד את הריבית בקרוב.
• האטה בצמיחה: לקראת פרסום אומדן הצמיחה לרבעון הראשון , מודל GDPNow של הפד באטלנטה עדכן את תחזית הצמיחה לרבעון הראשון כלפי מטה לרמה של 1.2% בלבד למרות קונצנזוס אנליסטים שציפה לצמיחה של סביב 1.5% עד 2.4%.

• המשמעות למשקיעים: מצב שבו המחירים עולים אך הכלכלה לא צומחת מספיק מגביל את הגמישות של הבנק המרכזי. המשקיעים כרגע מעריכים בסבירות של 99.5% שהריבית לא תשתנה בהחלטה הקרובה ב-29 באפריל.

🇪🇺 אירופה: האטה מבנית ודילמת הריבית של הבנק המרכזי

בניגוד לאווירה החגיגית בוול-סטריט, שוקי המניות באירופה סיכמו שבוע מסחר שלילי במיוחד. הנתונים המגיעים מהיבשת מצביעים על האטה כלכלית עמוקה, המעוררת דאגה בקרב המשקיעים לגבי עתיד הצמיחה באיחוד האירופי.

ביצועי המדדים המרכזיים:

מדד DAX הגרמני: שנחשב לקטר של הכלכלה האירופית, סגר חמישה ימי מסחר רצופים של ירידות שערים וירד השבוע ב 2.32%.

מדד לונדון פוטסי 100: ירד גם השבוע ב 2.7%.

מדד קאק 40 הצרפתי: ירד השבוע ב 3.17%.

מדד מנהלי הרכש (PMI) – מה הוא מספר לנו?

מדד ה-PMI הוא "מדד דופק" של הכלכלה (בודק את רמת הפעילות של מנהלי רכש בחברות). הנתונים האחרונים חושפים פיצול מטריד:

• מגזר הייצור: הפתיע לטובה ועלה ל-52.2 נקודות (שיא של 4 שנים). זה אומר שהמפעלים עדיין מצליחים לתפקד למרות משבר האנרגיה.
• הסקטור הפרטי והשירותים: כאן הסיפור שונה. המדד המשוקלל צנח ל-47.4 נקודות (מתחת ל-50 נקודות המשמעות היא התכווצות כלכלית). זו הפעם הראשונה מזה 16 חודשים שהפעילות הכללית באירופה מצטמצמת.

השורה התחתונה: הבנק המרכזי האירופי (ECB) תקוע בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הוא צריך להוריד ריבית כדי לעזור לכלכלה שמתכווצת, אך מצד שני, מחירי האנרגיה היקרים (בשל חסימת נתיבי הסחר) מייקרים את הכל ויוצרים אינפלציה.

🛢️ שווקים גלובליים וסחורות: האנרגיה והזהב רותחים

שוק הסחורות העולמי נמצא במוקד הסערה הגיאופוליטית. העיניים של כל העולם נשואות למצר הורמוז, שנותר סגור לתנועת ספינות בשל ההסלמה מול איראן. מצב זה יצר "פרמיית סיכון" – תוספת מחיר בשל החשש ממחסור.

• הנפט מזנק: מחיר חבית ברנט חצה את רף ה-105 דולר, חברות האנרגיה מנצלות את המצב לצבירת מזומנים: תאגיד Eni הודיע על הכפלת הרכישה החוזרת של מניותיו בזכות רווחי העתק. בקנדה, הממשלה אישרה השקעה של 3 מיליארד דולר בהרחבת קו צינורות גז , בניסיון להפוך למעצמת אנרגיה אלטרנטיבית ולהפחית את התלות בסחר עם ארה"ב.

🗓️ לקראת השבוע הבא: נקודות קריטיות למעקב

השבוע הקרוב מרכז שלושה אירועים שעשויים לקבוע לאן השוק ילך בחודשים הקרובים:

1. החלטת הריבית בארה"ב (29 באפריל): הריבית עצמה כנראה לא תשתנה, אבל העיניים נשואות לנאום הפרידה של ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי. כל רמז שלו לגבי הנהגת הריבית בעידן שאחריו יכול לגרום לרעידת אדמה בשוק איגרות החוב.
2. נתוני הצמיחה של ארה"ב (GDP): ב-30 באפריל נדע אם הכלכלה האמריקאית באמת מאטה. התחזיות מדברות על צמיחה נמוכה של 1.2% בלבד. אם הנתון יהיה נמוך יותר, זה עלול לפגוע בתחזיות הרווח של החברות הגדולות.
3. אינפלציית ה-PCE: אם האינפלציה תישאר "דבוקה" סביב ה-3%, התשואות על איגרות החוב ל-10 שנים יישארו מעל ל-4.30%. במצב כזה, חברות הטכנולוגיה יצטרכו להמשיך להציג רווחי ענק רק כדי להצדיק את המחיר הגבוה של המניות שלהן.
4. דוחות ענקיות הטכנולוגיה: מיקרוסופט, אלפאבית (גוגל), אמזון, מטא ואפל ידווחו על תוצאותיהן – אירוע שיכול להזניק או להפיל את השוק.

🏁 סיכום שבועי: כלכלה בשני מסלולים הפוכים

לסיכום, אנחנו חיים כרגע בשני עולמות מקבילים. בעולם הריאלי, שרשראות האספקה משובשות, מחירי הדלק עולים, והריבית גבוהה ומכבידה. בעולם הפיננסי (הבורסה), המשקיעים מתעלמים מהקשיים וחוגגים את הרווחים העצומים של חברות הבינה המלאכותית והשבבים.

הקשר בין המצב הכלכלי של האדם הממוצע לבין המצב של הבורסה רופף מתמיד. הנזילות הגבוהה בשווקים מספקת סוג של "שכפ"ץ" זמני מפני הכאב הכלכלי. עם זאת, השבוע הקרוב יהיה "מבחן האמת" – נתוני הצמיחה (התמ"ג) יכריעו האם החגיגה בבורסה יכולה להימשך גם כשהכלכלה הריאלית מתחילה להתקרר.

צופר שבועי: הבורסה נערכת לשיא של כל הזמנים

שוק ההון הישראלי עומד בפני אחד האירועים המשמעותיים של שנת 2026: עדכון המדדים החצי-שנתי. ביום חמישי (23/04), מיד לאחר סיום המסחר, פורסם ההרכב החדש של מדדי הבורסה, שייכנס לתוקף ב-7 במאי.

למה זה חשוב למשקיעים?

• שבירת שיאים: הציפייה היא לשבירת שיא מחזורי המסחר (שעומד על 16 מיליארד שקל), בשל היקף נכסים אדיר של  145 מיליארד שקל – זהו שווי הנכסים (נכון לאמצע אפריל 2026) שעוקבים באופן ישיר אחרי מדדי הבורסה דרך קרנות סל ומוצרים מחקים.
• דרמה בנעילה: עיקר הפעילות תתרחש ב"מכרז הנעילה" ב-7 במאי, כאשר קרנות הסל יזרימו מיליארדי שקלים כדי להתאים את אחזקותיהן למבנה המדדים החדש.
• תנודתיות גבוהה: העדכון יוביל לביקושים והיצעים חריגים במניות רבות, מה שעלול לייצר תנודות חדות במחירים – ללא קשר לביצועים העסקיים של החברות.

בשורה התחתונה: אנחנו נכנסים לשבועיים של התאמות טכניות מקיפות. יום העדכון במאי צפוי להיות "יום חג" של נזילות, אך הוא דורש מהמשקיעים עצבים של ברזל והבנה שהתנודות בשטח הן קודם כל תוצאה של מכניקה של השוק.