שבוע המסחר האחרון של ספטמבר סיפק למשקיעים שתי תמונות כמעט הפוכות משני צדי האוקיינוס. בארצות הברית, עלייה חדה בתשואות האג"ח, נפט שנותר סביב רמות תלת-ספרתיות וסיכוי הולך וגדל להעלאת ריבית נוספת לא הצליחו לעצור את מניות הטכנולוגיה. ההתלהבות סביב בינה מלאכותית ושבבים חזרה להוביל את השוק, והנאסד"ק סיים את השבוע בעלייה של יותר מ-2%.

בישראל, לעומת זאת, שבוע המסחר המקוצר הסתיים בירידות. ת"א-35 איבד מעט יותר מ-1%, ת"א-90 נפל כמעט 3%, והחולשה התרחבה לבנקים, נדל"ן, פיננסים ואנרגיה מתחדשת. גם ריבית בנק ישראל הנמוכה יותר והאינפלציה השנתית שעומדת על 1.5% לא הספיקו הפעם כדי להתגבר על עליית מחיר ההון בעולם ועל נטילת הרווחים בשוק המקומי.

כך סגרו המדדים המרכזיים את השבוע:

• מדד S&P 500: עלייה שבועית של 1.21%.
• מדד Nasdaq: זינוק שבועי של כ-2.06%.
• מדד Dow Jones: עלייה מתונה של כ-0.28%.
• מדד ת"א-35: ירידה של כ 1.12%.
• מדד ת"א-125: ירידה של כ-1.54%.
• מדד ת"א-90: ירידה שבועית חדה יותר של כ-2.95%.

הפער בין הנאסד"ק לדאו ובין ת"א-35 לת"א-90 הוא אולי הסיפור החשוב ביותר של השבוע. המשקיעים לא ביצעו מעבר גורף למניות או החוצה מהן. במקום זאת, הם בחרו בצורה הרבה יותר סלקטיבית במה הם מוכנים להחזיק כאשר מחיר הכסף בעולם ממשיך לעלות.

בארה"ב הם המשיכו לשלם פרמיה על AI ושבבים. בישראל הם מכרו בצורה אגרסיבית יותר מניות בינוניות, בנקים ונכסים הרגישים לריבית.

השורה התחתונה: זה היה שבוע של בחירה סקטוריאלית, שבו ציפיות לצמיחת רווחים הצליחו לנצח את הריבית בחלק אחד של השוק, אך לא באחרים.

 

🇺🇸 וול סטריט: ה-AI שוב מנצח, אבל האג"ח הופך למסוכן יותר

וול סטריט סיימה את השבוע בעליות, אבל המספרים של המדדים לבדם מסתירים מאבק משמעותי מאוד שהתרחש מתחת לפני השטח.

מצד אחד עמדה סביבת המאקרו: הפדרל ריזרב העלה רק שבוע קודם לכן את הריבית ב-0.25% לטווח של 3.75%-4.00%, האינפלציה השנתית בארה"ב עדיין עומדת על 3.4%, מחירי האנרגיה נותרו גבוהים ותשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים טיפסה לקראת סוף השבוע לסביבת 5.15%-5.20%.

מצד שני עמד סיפור ה-AI.

והשבוע, לפחות מבחינת המדדים, ה-AI ניצח.

פתיחת השבוע: הטכנולוגיה חוזרת להוביל

יום שני המחיש היטב עד כמה השוק רגיש כיום לשילוב בין אנרגיה, אג"ח וטכנולוגיה.

מחיר Brent ירד בכ-3.4% לכיוון 100.34 דולר לחבית ותשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה מאזור 5.01% לכ-4.95%.

המשקיעים פירשו את השילוב הזה כהקלה זמנית בשני גורמי הסיכון המרכזיים: האינפלציה ומחיר ההון.

התגובה הייתה חדה:

• S&P 500: +1.49%
• Nasdaq: +2.26%
• Dow Jones: +0.71%
• SOX: +4.3%

באותו יום בלטה במיוחד Meta, שזינקה ביותר מ-11%, בעוד AMD עלתה בכ-9.6% והגיעה במהלך השבוע לשווי שוק של כטריליון דולר.

גם סקטורי התקשורת והטכנולוגיה היו מהמובילים במדד S&P 500.

המסר היה ברור: כאשר התשואות והנפט נרגעו אפילו מעט, כסף חזר במהירות למניות הצמיחה.

באמצע השבוע המציאות המאקרו-כלכלית חזרה למסך

החגיגה לא נמשכה בקו ישר.

נתוני פעילות חזקים והתבטאויות ניציות מצד הפד החזירו את החשש שהריבית תישאר גבוהה ואף תעלה פעם נוספת.

אומדן ה-PMI המוקדם לספטמבר הצביע על פעילות חזקה מהצפוי, עם חוזקה בהזמנות החדשות ובתעסוקה.

עבור הכלכלה, פעילות חזקה היא כמובן חדשות חיוביות.

עבור שוק המניות בסביבה הנוכחית, היא יכולה להפוך דווקא לבעיה.

המשוואה פשוטה:

פעילות חזקה ← לחץ אינפלציוני עמיד יותר ← פד ניצי יותר ← תשואות אג"ח גבוהות יותר ← שיעורי היוון גבוהים יותר למניות.

בהתאם, ההסתברות המתומחרת בשוק להעלאת ריבית נוספת באוקטובר עלתה במהלך השבוע לאזור 65%-66%, לעומת כ-50%-55% קודם לכן.

רף ה-5% באג"ח הופך לקו המתח של השוק

בסוף השבוע הגיעה תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לאזור 5.196%, לאחר שעלתה בכ-15 נקודות בסיס במהלך השבוע.

מדובר ברמה גבוהה במיוחד, ולפי סקירות השוק באחת הרמות הגבוהות ביותר שנראו מזה שנים רבות.

עבור המשקיע, המשמעות אינה תיאורטית בלבד.

כאשר אג"ח ממשלתית אמריקאית מציעה יותר מ-5%, היא הופכת לאלטרנטיבה משמעותית מאוד למניות.

משקיע ששוקל לקנות מניה במכפיל גבוה צריך לשאול את עצמו מדוע לקחת סיכון עסקי, שוקי ותנודתי כאשר אפשר לקבל תשואה גבוהה יחסית באג"ח ממשלתית.

ההשפעה חזקה במיוחד על חברות שרוב השווי שלהן מבוסס על רווחים הצפויים בעתיד הרחוק.

לכן במודל תמחור רגיל, מניות טכנולוגיה וצמיחה אמורות להיות בין הנפגעות הגדולות ביותר מעליית התשואות.

אבל השבוע קרה דבר שונה.

ה-AI הצליח להתגבר על שיעור ההיוון

ביום שישי חזרו מניות הטכנולוגיה להוביל:

• Microsoft עלתה בכ-3.7% לאחר הצגת יכולות חדשות ל-Copilot.
• Qualcomm הוסיפה כ-4%.
• Dell עלתה בכ-5%.
• Akamai התחזקה בכ-3.2%.

שבעה מתוך 11 הסקטורים במדד S&P 500 סיימו את היום בעליות, כאשר טכנולוגיית המידע הובילה.

בסיום יום שישי:

• S&P 500 עלה ב-0.51%
• Nasdaq עלה ב-0.48%
• Dow Jones זינק ב-0.93%

כך השלים הנאסד"ק שבוע של כ-2.06%+, כמעט פי שבעה מהעלייה בדאו.

זהו נתון משמעותי במיוחד בהתחשב בכך שתשואת האג"ח ל-10 שנים נסגרה קרוב ל-5.2%.

מה בעצם אומר השוק?

שהמשקיעים מאמינים, לפחות כרגע, שקצב צמיחת הרווחים בחלק מחברות ה-AI, השבבים והתשתיות הדיגיטליות מספיק גבוה כדי לפצות על העלייה בשיעור ההיוון.

כלומר, השוק אינו מתעלם מהריבית.

הוא פשוט שם על כף אחת מחיר כסף גבוה יותר, ועל הכף השנייה תחזיות רווח חזקות יותר.

בחלק ממניות הטכנולוגיה, התחזיות ניצחו.

בעיה מתחת למדדים: רוחב השוק נחלש

כאן מגיעה אולי הנקודה החשובה ביותר למשקיע.

המדדים נראים חזקים, אבל המניה האמריקאית הממוצעת הרבה פחות חזקה.

נכון לסוף השבוע, שמונה מתוך 11 הסקטורים של S&P 500 עדיין היו שליליים מתחילת ספטמבר.

פיננסים ו-Utilities איבדו סביב 5%.

במקביל, גרסת S&P 500 במשקל שווה, שבה לכל חברה משקל דומה, הייתה חלשה משמעותית מהמדד הרגיל שמעניק משקל גדול במיוחד לענקיות הטכנולוגיה.

המשמעות היא שחלק הולך וגדל מביצועי המדד נשען על קבוצה יחסית מצומצמת של מניות גדולות.

זה אינו אומר בהכרח שהשוק עומד לרדת.

אבל ככל שהראלי צר יותר, כך עולה התלות בכך שהחברות המובילות ימשיכו לעמוד בציפיות הגבוהות מאוד שהשוק מציב להן.

אם צמיחת הרווחים של AI תאכזב בזמן שתשואת האג"ח עומדת על 5% ומעלה, כרית הביטחון בתמחור קטנה משמעותית.

גם הבנקים לא נהנו אוטומטית מריבית גבוהה

ביום שלישי נרשמה חולשה במניות הפיננסים, כאשר JPMorgan ירדה בכ-3.4%.

זו נקודה מעניינת משום שלעיתים מניחים שעליית ריבית טובה בהכרח לבנקים.

בפועל, המצב מורכב יותר.

ריבית גבוהה יכולה להגדיל מרווחי ריבית, אבל אם השוק מפרש אותה כסימן למדיניות מוניטרית קשוחה יותר, האטה עתידית, עלויות מימון גבוהות או עלייה בסיכון האשראי, מניות הבנקים יכולות דווקא להיפגע.

זהו עוד סימן לכך שהשוק הנוכחי הרבה פחות חד-ממדי.

השורה התחתונה בוול סטריט: זה היה שבוע חיובי, אבל לא בזכות כסף זול. להפך. S&P 500 ונאסד"ק עלו למרות תשואות אג"ח גבוהות וריבית עולה, בעיקר בזכות ציפיות חזקות לרווחי AI וטכנולוגיה. ככל שהתשואות נשארות באזור 5%, מרווח הטעות במניות הצמיחה הופך קטן יותר.

 

🇮🇱 שוק ההון בישראל: שבוע קצר, ירידות חדות יותר מתחת למדדים

בתל אביב קיבלנו השבוע תמונה כמעט הפוכה מזו של וול סטריט.

חשוב קודם כול לדייק בלוח המסחר.

ב-20 וב-21 בספטמבר לא התקיים מסחר סביב יום הכיפורים, וביום שישי, 25 בספטמבר, הבורסה הייתה סגורה לרגל ערב סוכות.

לכן שבוע המסחר המקומי כלל בפועל רק את הימים 22-24 בספטמבר.

הסגירה האחרונה בישראל היא מיום חמישי, 24 בספטמבר, ולא מיום שישי.

כך סגרו המדדים:

• מדד ת"א-35: ירידה של כ 1.12%.
• מדד ת"א-125: ירידה של כ-1.54%.
• מדד ת"א-90: ירידה שבועית חדה יותר של כ-2.95%.
• מדד ת"א בנקים-5: ירד השבוע ב 2.35%.
• מדד ת"א טכנולוגיה: ירד קלות ב 0.05%.
• מדד ת"א נפט וגז: צנח ב 4.13%.
• מדד ת"א-נדל"ן: ירד ב 3.44%.

הפער בין ת"א-35 לת"א-90 משמעותי מאוד.

הוא מצביע על כך שהלחץ בשוק היה חזק יותר במניות הבינוניות ובחברות הרגישות לסנטימנט המקומי ולמחיר ההון, בעוד החברות הגדולות הצליחו לספוג חלק מהירידות.

היום הראשון דווקא התחיל בצורה סבירה

ב-22 בספטמבר ת"א-35 עלה בכ-0.4% ות"א-125 בכ-0.2%.

אבל גם ביום החיובי הזה, מתחת למדדים התמונה הייתה מאוד מפוצלת.

מדד הבנקים ירד בכ-1% ומדד ת"א נפט וגז איבד כ-2.3%.

מי שאיזנו אותם היו מניות הטכנולוגיה.

מדד ת"א טכנולוגיה עלה בכ-1.7%, כאשר:

• NICE זינקה ב-9.2%
• טאואר עלתה ב-8.8%

זה היה מעין "פיצוי טכנולוגי" שאפשר למדד הראשי לסיים בעליות למרות חולשה בענפים כבדים אחרים.

התופעה דומה מאוד למה שראינו בארה"ב: מספר מצומצם יחסית של חברות גדולות מסוגל להחזיק את המדד גם כאשר חלק רחב יותר מהשוק חלש.

הבנקים היו גורם שלילי כמעט לאורך כל השבוע

מדד הבנקים ירד בשלושת ימי המסחר המקומיים, ובחישוב מצטבר התנועה הייתה בסביבת 2.35%-.

ביום האחרון לבדו ירדו הבנקים בכ-1%.

גם ההתפתחויות הרגולטוריות הוסיפו רעש. מניית דיסקונט ירדה בתחילת השבוע על רקע ההתפתחויות סביב החלטת רשות התחרות בנוגע לעסקת כאל.

זה מזכיר שבנקים אינם רק משחק על הריבית.

צריך לקחת בחשבון גם:

• צמיחת אשראי
• הפרשות להפסדי אשראי
• איכות הלווים
• תחרות
• רגולציה
• הקצאת הון
• דיבידנדים

ריבית בנק ישראל של 3.25% אמנם עדיין תומכת במרווחים מסוימים, אבל המשך תוואי של הורדות ריבית יכול לצמצם בהדרגה חלק מהרווחיות העודפת.

מן הצד השני, ריבית נמוכה מקלה על הלווים ויכולה לשפר את איכות תיק האשראי.

לכן גם כאן המשוואה אינה חד-כיוונית.

יום חמישי: הירידות הופכות לרוחביות

יום המסחר האחרון של השבוע כבר נראה אחרת לחלוטין.

ת"א-35 ירד ב-1.26%, ת"א-125 איבד 1.39% ות"א-90 נפל 1.84%.

החולשה התרחבה:

• נדל"ן: כ-2.1%-
• בנקים: כ-1%-
• ביטוח ופיננסים: 1.88% –
• קלינטק: כ-3.5%-

במניות האנרגיה המתחדשת:

• נופר: 5.6%-
• אנלייט: 5.1%-
• דוראל: 5.4%-

החברות האלה הן דוגמה מצוינת לרגישות לשיעור ההיוון.

פרויקטי אנרגיה ותשתית דורשים השקעות גדולות מראש ומייצרים תזרים לאורך שנים רבות. כאשר הריבית והתשואה שהמשקיעים דורשים עולות, הערך הנוכחי של אותם תזרימים יורד.

בנוסף, חלק מהפרויקטים ממומנים בחוב, ולכן עלות מימון גבוהה יותר משפיעה גם על הרווחיות עצמה.

לכן ניתן לראות מצב שבו בנק ישראל מוריד ריבית, אבל מניות תשתית ישראליות עדיין יורדות בגלל עליית מחיר ההון הגלובלי.

גם ביום החלש, ה-AI המקומי החזיק יחסית

בתוך הירידות היו מספר נקודות אור.

ביום חמישי:

• קמטק עלתה בכ-2.35%
• נובה עלתה בכ-0.9%
• נקסט ויז'ן עלתה בכ-1%

כלומר, שוב נוצרה הבחנה בין חברות שמזוהות עם שבבים, AI וטכנולוגיות צמיחה לבין חברות תשתית ונדל"ן הרגישות למימון.

זו אינה הוכחה שכל מניה זזה בגלל גורם אחד, אבל ברמת הסקטורים הקשר היה ברור מאוד השבוע.

ישראל עם ריבית נמוכה ואינפלציה נמוכה, אז למה השוק ירד?

לכאורה, הרקע המקומי אינו רע.

בנק ישראל הוריד ב-1 בספטמבר את הריבית ל-3.25%, ההפחתה השלישית ברציפות.

האינפלציה השנתית בישראל עומדת על 1.5%, בתוך יעד יציבות המחירים של 1%-3%.

מדד אוגוסט עצמו עלה ב-0.7%, כאשר נרשמו בין היתר עליות של:

• 2.9% בירקות טריים
• 2.7% בתחבורה
• 2% בתרבות ובידור
• 0.6% בדיור

מנגד, פירות טריים, הלבשה ומזון רשמו ירידות.

גם השקל היה חזק בחודשים האחרונים, גורם המסייע להפחית אינפלציה מיובאת.

לכאורה, זה אמור לייצר סביבה תומכת במניות.

אבל ישראל אינה מערכת כלכלית סגורה.

כאשר אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים מציעה יותר מ-5%, המשקיע הגלובלי דורש תשואה גבוהה יותר כמעט מכל נכס אחר בעולם.

לכן גם אם מחיר הכסף המקומי יורד, מחיר ההון הגלובלי יכול לעלות.

וזו אחת הדרכים להבין מדוע נדל"ן ואנרגיה מתחדשת נחלשו השבוע למרות הורדות הריבית בישראל.

גם נתוני הצמיחה דורשים קצת פרופורציה

נתון התוצר האחרון לרבעון השני הציג צמיחה של 15.4% בקצב שנתי.

זה נשמע חריג מאוד.

אבל בנק ישראל הדגיש כי חלק מהנתון נובע מהתאוששות חדה ומרכיבים מיוחדים. כאשר מנטרלים פעילות ייצור בחו"ל של חברות ישראליות, הפעילות ברבעון השני הייתה גבוהה בכ-3.8% בלבד לעומת הרבעון הרביעי של 2025 במונחים שנתיים.

כלומר, הכותרת חזקה יותר מהקצב הכלכלי "המנורמל".

תיק הנכסים של הציבור מגיע ל-7.62 טריליון שקל

נתון מעניין נוסף שפורסם השבוע הגיע מבנק ישראל.

תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל ברבעון השני בכ-332 מיליארד שקל, או 4.6%, והגיע לכ-7.62 טריליון שקל.

התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים הגיע לכ-3.5 טריליון שקל, לאחר עלייה של 6.1%.

ההשקעות בחו"ל גדלו בכ-8.3%.

הנתון הזה חשוב משום שהוא ממחיש עד כמה הקשר בין וול סטריט לתיק החיסכון הישראלי הפך ישיר.

תשואת האג"ח האמריקאית, שינוי בנאסד"ק או תנודה בדולר כבר אינם "אירועים בחו"ל". הם משפיעים בפועל על קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות ותיקי ההשקעות של הציבור הישראלי.

יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרבעון בכ-102.4 מיליארדי ש"ח (4.2%) והגיעה לרמה של כ-2.54 טריליוני ש"ח, המהווים כ-33% מסך התיק – זהו נתון חזק מאוד המראה כמה עוד כספים צבורים בידי הציבור שעוד לא נכנסו לשווקים.

השורה התחתונה בישראל: השוק המקומי סיים שבוע שלילי למרות רקע מוניטרי נוח יחסית. הפער בין ת"א-35 לת"א-90, החולשה בבנקים והירידות בנדל"ן ובאנרגיה המתחדשת ממחישים שהמשקיעים נתנו השבוע משקל גדול יותר למחיר ההון הגלובלי ולפרמיית הסיכון מאשר להפחתת הריבית המקומית.

 

🌍 אירופה והשווקים בעולם: הנפט והאג"ח ממשיכים לנהל את המשחק

אירופה השתתפה בתחילת השבוע בגל העליות העולמי.

ביום שני מדד STOXX 600 עלה בכ-1%, היום החזק שלו מאז חודש יולי, כאשר טכנולוגיה ובנקים עלו בכ-1.7% כל אחד.

גם כאן ניתן היה לראות את אותו מנגנון שפעל בארה"ב: ירידה בנפט ובתשואות האג"ח הפחיתה את החשש מאינפלציה ומריבית גבוהה יותר וסיפקה רוח גבית למניות.

לקראת סוף השבוע העליות הפכו מתונות יותר.

• STOXX 600 סיכם שבוע עם עליה של 0.5%.
• דאקס עלה ב 0.4%.
• FTSE 100 עלה ב 0.34%.
• קאק 40 עלה קלות ב 0.16%.

הנפט הפך השבוע למדד פחד לא רשמי

הנפט הפך השבוע למדד פחד לא רשמי כי הוא מחבר ישירות בין הגיאופוליטיקה לבין התיק של המשקיע:

נפט עולה ← אינפלציה עולה ←  הפד הופך ניצי יותר ←  תשואות אג"ח עולות ←  שיעורי היוון עולים ← לחץ על מניות.

וכשהנפט יורד, השרשרת הזו יכולה לפעול בדיוק בכיוון ההפוך.

לכן השבוע מחיר Brent שעלה ב 0.43%. היה לא פחות חשוב מחלק מנתוני המאקרו הרשמיים, לעומת נפט מסוג WTI ירד ב 3.82%.

ומה לגבי הדולר?

בסיום המסחר המקומי ביום חמישי נסחר הדולר באזור 3.048 שקלים, לאחר התחזקות יומית של כ-023%.

אחד המשתנים החשובים להמשך יהיה פער הריביות בין ישראל לארה"ב.

הפד נמצא בריבית של 3.75%-4.00% וממשיך לדבר על אפשרות להידוק נוסף, בעוד בנק ישראל כבר הוריד את הריבית ל-3.25%.

ככל שהפער יתרחב, הוא עשוי להפוך לגורם משמעותי יותר בתמחור השקל.

שקל חלש יותר, בתורו, יכול לייקר מוצרים מיובאים ולהחזיר לחץ לאינפלציה בישראל.

כלומר, גם ההחלטה הבאה של בנק ישראל תהיה קשורה לא רק ל-CPI הישראלי, אלא גם למה שעושה הפד.

 

📅 מה מחכה לנו בשבוע הקרוב? 27/09/2026-03/10/2026

השבוע הקרוב מחבר בין סוף ספטמבר לתחילת אוקטובר, והוא צפוי להיות משמעותי במיוחד משום שכמה מהמשתנים הרגישים ביותר לשוק מגיעים שוב למבחן.

שלושה נושאים צפויים לעמוד במרכז: אינפלציה, תעסוקה והאם רווחי ה-AI ממשיכים להצדיק את המכפילים הגבוהים.

יום רביעי, 30 בספטמבר: מדד PCE

האירוע המאקרו החשוב של אמצע השבוע יהיה פרסום מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית, ה-PCE, שהוא אחד ממדדי האינפלציה המרכזיים שבהם משתמש הפדרל ריזרב.

במדידה הקודמת ליבת PCE עמדה על 3.3% בשנה עד יולי, עדיין הרבה מעל יעד ה-2%.

וזה מגיע כאשר השוק כבר מתמחר סיכוי משמעותי להעלאת ריבית נוספת.

לכן לשוק יש כיום רגישות גבוהה במיוחד להפתעה:

PCE נמוך מהצפי יכול להפחית את הלחץ על הפד, להוריד תשואות אג"ח ולתת מרחב נוסף למניות הצמיחה.

PCE גבוה מהצפי יכול לעשות בדיוק את ההפך: לחזק את תרחיש העלאת הריבית, להעלות תשואות ולחדש לחץ על טכנולוגיה, נדל"ן וחברות ממונפות.

גם דוחות השבבים חוזרים למבחן

ב 30/09 צפויה Micron Technology לפרסם תוצאות.

אחרי שבוע שבו מניות AI ושבבים החזיקו את המדדים מעל המים, כל דוח משמעותי מהענף הופך למבחן לא רק לחברה עצמה אלא לנרטיב כולו.

המשקיעים ירצו לראות האם הביקוש לזיכרונות, מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב ממשיך לצמוח מספיק מהר כדי להצדיק את ההשקעות העצומות בענף.

לאחר הזינוק במניות הקשורות ל-AI, רמת הציפיות גבוהה.

וככל שהתשואות באג"ח גבוהות יותר, כך אכזבה קטנה יותר ברווחים עלולה לקבל תגובת שוק גדולה יותר.

יום שישי, 2 באוקטובר: דוח התעסוקה בארה"ב

אחד מאירועי המאקרו החשובים ביותר יהיה דוח התעסוקה האמריקאי לספטמבר.

הערכות השוק המופיעות בסקירות מצביעות על תוספת של כ-100 אלף משרות ושיעור אבטלה באזור 4.2%.

עבור המשקיעים, הנתון "המושלם" יהיה כנראה נתון ביניים:

מצד אחד, לא חלש מספיק כדי להצביע על הידרדרות חריפה בכלכלה.

מצד שני, לא חזק מדי כך שיחייב את הפד להעלות ריבית במהירות.

זהו אותו תרחיש המכונה לעיתים Goldilocks (מונח המשמש לתיאור מצב אידיאלי שנמצא בדיוק באמצע – לא גדול מדי ולא קטן מדי, אלא "בדיוק במידה הנכונה".)

דו"ח חזק מאוד יכול דווקא להכביד על המניות, משום שהוא יחזק את הטענה שהכלכלה מסוגלת להתמודד עם ריבית גבוהה יותר.

תשואת האג"ח ל-10 שנים: 5% הופך שוב למספר שצריך להכיר

השבוע הסתיים כאשר תשואת ה-10 שנים נמצאת באזור 5.17%.

לכן רמת 5% הפכה למעשה לקו הפרדה פסיכולוגי וכלכלי.

אם התשואה תחזור באופן ברור מתחת ל-5%, הדבר עשוי להפחית חלק מהלחץ על מכפילי הטכנולוגיה והנדל"ן.

אם היא תמשיך לעבר שיאים חדשים, האלטרנטיבה של אג"ח ממשלתית תהפוך אטרקטיבית עוד יותר, והמניות יצטרכו לספק קצב צמיחת רווחים גבוה יותר כדי להצדיק את התמחור.

Brent סביב 100 דולר

המשתנה השני הוא הנפט.

כל התקדמות ממשית בהפחתת המתיחות ובפתיחת נתיבי האנרגיה במפרץ יכולה להפחית במהירות את פרמיית הסיכון במחיר הנפט.

מנגד, כישלון במגעים או הסלמה נוספת עלולים להחזיר אותו כלפי מעלה.

השבוע כבר הוכיח עד כמה מהירה השרשרת:

נפט ← אינפלציה ← אג"ח ← מניות.

ורוחב השוק?

זה אולי הנתון הפחות מדובר, אבל אחד החשובים ביותר.

אם S&P 500 ונאסד"ק ממשיכים לעלות כאשר המדד במשקל שווה, הפיננסים, ה-Utilities, הנדל"ן והמניות הקטנות ממשיכים להיחלש, המשמעות היא שהראלי הופך תלוי יותר ויותר במספר קטן של חברות.

כל עוד אותן חברות ממשיכות להציג צמיחה חריגה, המצב יכול להימשך.

אבל ככל שהריכוז גבוה יותר, גם אכזבה מחברה גדולה אחת הופכת משמעותית יותר למדד כולו.

 

🧭 סיכום שבועי: חמישה דברים שצריך לקחת מהשבוע

השבוע של 20-26 בספטמבר המחיש פעם נוספת עד כמה השווקים כיום מושפעים מכמה כוחות שפועלים במקביל ולעיתים אפילו בכיוונים מנוגדים.

הכוח הראשון הוא ה-AI.
השבבים והטכנולוגיה חזרו להוביל. Nasdaq עלה יותר מ-2%, AMD חצתה במהלך השבוע שווי של טריליון דולר וחברות הטכנולוגיה הגדולות המשיכו ליהנות מהציפייה להשקעות ענק במרכזי נתונים ובתשתיות בינה מלאכותית.

הכוח השני הוא האג"ח.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה לאזור 5.2%. זה כבר לא רעש רקע. זו אלטרנטיבה אמיתית למניות וגורם שמשפיע ישירות על המכפילים.

הכוח השלישי הוא הנפט.
Brent סביב 100 דולר ממשיך להזין את החשש שהאינפלציה תישאר גבוהה. כל התפתחות במפרץ הפרסי יכולה לעבור במהירות מהכותרת הגיאופוליטית לציפיות הריבית.

הכוח הרביעי הוא הפער בין ישראל לארה"ב.
בנק ישראל נמצא בריבית של 3.25% אחרי שלוש הפחתות רצופות, בעוד הפד כבר העלה את הריבית ל-3.75%-4.00% וממשיך לשקול הידוק נוסף.

הכוח החמישי הוא רוחב השוק.
המדדים הראשיים בארה"ב נראים טוב, אבל הרבה פחות מניות משתתפות בעליות. בישראל ראינו תופעה דומה בכיוון ההפוך: ת"א-35 ירד פחות מת"א-90, מה שמעיד שהלחץ היה חזק במיוחד מחוץ למניות הגדולות.

וזו הנקודה המרכזית של השבוע:

המשקיעים מוכנים היום לשלם על צמיחה, אבל הם כבר לא מוכנים לשלם עליה בכל מחיר.

כאשר שיעור ההיוון עולה, חברה צריכה להציג צמיחת רווחים גבוהה יותר כדי להצדיק את אותו שווי.

זה מסביר כיצד הנאסד"ק יכול לעלות ביותר מ-2% בשבוע שבו תשואת אג"ח ל-10 שנים מגיעה לכ-5.2%.

וזה גם מסביר מדוע נדל"ן, אנרגיה מתחדשת וחלק גדול מהשוק הרחב מתקשים באותה סביבה.

בישראל, הירידות השבוע לא נראו כמו משבר אשראי מערכתי. שוק האג"ח הקונצרני היה יציב בהרבה מהמניות, כאשר תל-בונד 60 הציג שינוי קטן יחסית.

לכן בשלב זה התמונה נראית יותר כמו תמחור מחדש של סקטורים ושיעורי היוון מאשר בריחה כוללת מסיכון ישראלי.

 

🍰 הצ'ופר השבועי: המשקיעים הזרים בתל אביב מגיעים לשיא

אחת הידיעות המעניינות ביותר השבוע מגיעה דווקא מנתוני פעילות המשקיעים הזרים בבורסה הישראלית.

לפי הנתונים שפורסמו השבוע, שווי תיק ניירות הערך שמחזיקים תושבי חוץ בבורסה בתל אביב הגיע בסוף הרבעון השני לכ-154 מיליארד דולר, שיא חדש ועלייה של כ-9 מיליארד דולר במהלך הרבעון.

במקביל ביצעו הזרים רכישות נטו בהיקף של כ-2 מיליארד דולר.

במניות ובקרנות נאמנות נרשמו רכישות נטו בהיקף של כ-2.7 מיליארד דולר, בעוד באג"ח נרשמו מכירות של כ-750 מיליון דולר.

אבל הדבר המעניין יותר הוא מה שקורה מאז המעבר של הבורסה לשבוע מסחר של שני עד שישי.

בפרסומים שונים במהלך ספטמבר הופיעו נתונים מעט שונים בהתאם לחלון ולמתודולוגיית המדידה, אך כולם הצביעו לאותו כיוון: מחזורי המסחר ביום שישי והשתתפות המשקיעים הזרים עלו בצורה משמעותית לעומת מתכונת המסחר הישנה ביום ראשון.

באחד הפרסומים שהובאו בסקירה, המחזור היומי הממוצע ביום שישי הגיע לכ-4.6 מיליארד שקל, וחלקם של המשקיעים הזרים במחזור הגיע לכ-41%.

לשם השוואה, בימי ראשון של 2025 חלקם של הזרים היה נמוך משמעותית.

למה זה חשוב?

כי שינוי לוח המסחר נראה בתחילה כמו שינוי טכני בלבד, אבל בפועל הוא משנה את הדרך שבה שוק ההון הישראלי מתחבר לעולם.

כאשר תל אביב וול סטריט פתוחות במקביל ביום שישי, משקיע בינלאומי יכול להגיב בזמן אמת לאירועים גלובליים במקום להמתין מספר ימים.

המשמעות היא:

• יותר נזילות
• יותר פעילות של משקיעים זרים
• התאמה מהירה יותר בין מחירי הנכסים בישראל ובעולם
• ופחות "פערי סוף שבוע" בין תל אביב לשווקים בחו"ל

השבוע, באופן אירוני, דווקא לא התקיים מסחר ביום שישי בגלל ערב סוכות.

אבל בטווח הארוך הנתונים מתחילים להראות שהמעבר לשבוע המסחר החדש הוא הרבה יותר משינוי בלוח השנה.

הוא עשוי להיות אחד השינויים המבניים המשמעותיים ביותר שעברה הבורסה המקומית בשנים האחרונות, ולהפוך אותה בהדרגה לשוק בינלאומי יותר ופחות מבודד ממחזור המסחר העולמי.