שבוע המסחר האחרון סיפק אחת התמונות המפוצלות שראינו לאחרונה בין תל אביב לוול סטריט. מצד אחד, שוק המניות האמריקאי הצליח לסיים שבוע חיובי נוסף, למרות תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שחצתה במהלך השבוע את רף 5.3%, נפט שנותר מעל 100 דולר לחבית ונתוני אינפלציה שלא מאפשרים לפדרל ריזרב להכריז עדיין על ניצחון.

מצד שני, בתל אביב נרשם מימוש חד. ת"א-35 איבד 3.71%, ת"א-125 ירד 3.60% ות"א-90 נחלש 3.28%. הפער מול ארה"ב היה משמעותי במיוחד: באותו שבוע בדיוק S&P 500 עלה 1.15%, דאו ג'ונס הוסיף 0.93% ונאסד"ק סיים בעלייה של 0.64%.

כלומר, קשה להסביר את הירידות בישראל רק באמצעות סביבת הריבית הגלובלית. אילו זו הייתה הסיבה היחידה, היינו מצפים לראות כיוון דומה יותר בוול סטריט.

במקום זאת קיבלנו שילוב של כמה גורמים מקומיים: מימוש אגרסיבי במניות הביטחוניות אחרי תקופה חזקה מאוד, חולשה במניות הבנקים, לחץ על הנדל"ן, זרימות הון זרות חלשות יותר ועלייה מחודשת בפרמיית הסיכון הישראלית.

מעל כל אלה ריחפו שני משתנים גלובליים – נפט ואג"ח.

Brent נותר מעל 100 דולר, ותשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים הגיעה במהלך השבוע ל-5.365%. כשהנפט יקר והתשואות עולות במקביל, השוק מקבל מחדש את אותה שרשרת שהכרנו בחודשים האחרונים:

אנרגיה יקרה יותר ← אינפלציה גבוהה יותר ← פחות מקום להורדות ריבית ← תשואות אג"ח גבוהות יותר ← שיעור היוון גבוה יותר למניות.

אלא שהשבוע הוכיח שוב שלא כל החברות מגיבות לאותה משוואה בצורה זהה.

חברות AI וטכנולוגיה אמריקאיות המשיכו לקבל פרמיה בזכות ציפיות לרווחים חזקים, בעוד בישראל סקטורים שכבר עברו ראלי משמעותי הפכו למוקד של מימושים.

וזה אולי סיפור השבוע כולו: מחיר הכסף נשאר גבוה, אבל השוק מוכן לסבול אותו במקום שבו הוא מאמין שהצמיחה העתידית מספיק חזקה.

 

🇺🇸 וול סטריט: AI ועונת הדוחות מצליחים לעבור מעל קיר הריבית

על הנייר, התוצאה השבועית בארה"ב נראית פשוטה וחיובית:

• S&P 500: עלה ב 1.15%.
• Nasdaq: עלה ב 0.64%, המדד בשבוע רביעי רצוף של עליות – רצף העליות השבועי הארוך ביותר שלו מאז מאי.
• דאו ג'ונס 30: עלה ב 0.93%.
• ראסל 2000: ירד בכ-0.9% והמשיך להראות שהעוצמה אינה אחידה בכל רוחב השוק.

אבל הדרך לשם הייתה רחוקה מלהיות חלקה.

תחילת השבוע: מניות הצמיחה חוזרות להוביל

יום שני נפתח באווירה חיובית מאוד.

S&P 500 עלה בכ-0.66%, והנאסד"ק זינק בכ-1.05% לשיא סגירה חדש.

אנבידיה עלתה בכ-2.1%, Microsoft התחזקה בכ-1.5%, וגם Meta ו-Tesla רשמו עליות.

הנקודה המעניינת הייתה רוחב העליות: עשרה מתוך 11 הסקטורים ב-S&P 500 סיימו את היום בירוק.

המשקיעים קיבלו בתחילת השבוע שני דברים שהם אוהבים במיוחד: ירידה מסוימת במחיר הנפט ונתוני תעסוקה חלשים יחסית.

בדרך כלל נתוני תעסוקה חלשים אינם חדשות טובות לכלכלה, אבל בסביבה הנוכחית השוק מסתכל עליהם דרך עדשת הריבית.

שוק עבודה חלש יותר עשוי להפחית את הצורך בהידוק מוניטרי נוסף.

לכן ההסתברות שהשוק ייחס להעלאת ריבית נוספת באוקטובר ירדה בצורה משמעותית לעומת השבוע שקדם לכך.

ואז האג"ח חזר להזכיר מי בעל הבית

באמצע השבוע התמונה השתנתה.

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב המשיכו לעלות, כאשר תשואת ה-10 שנים הגיעה במהלך השבוע ל-5.365%, הרמה הגבוהה ביותר מזה יותר משני עשורים.

רמה כזו כבר אינה רק "נתון מאקרו".

היא הופכת למתחרה ישירה של שוק המניות.

כשאג"ח ממשלת ארה"ב מציעה יותר מ-5%, המשקיע יכול לקבל תשואה גבוהה יחסית בלי לקחת את הסיכון העסקי של חברה, בלי להיות תלוי בדוחות ובלי לסבול את אותה תנודתיות.

לכן הרף להצדקת מכפיל גבוה במניות עולה משמעותית.

וזה נכון במיוחד לחברות צמיחה, שבהן חלק גדול מהשווי מבוסס על רווחים שיגיעו בעוד שנים.

ביום חמישי גם ה-AI קיבל תזכורת לגבי תמחור

הלחץ הגיע לשיא ביום חמישי.

S&P 500 ירד בכ-0.47% והנאסד"ק איבד כ-1.25%.

מדד השבבים SOX נפל בכ-3.4%, כאשר מניות כמו Broadcom ו-Oracle בלטו בחולשה.

במקביל, Brent זינק ביותר מ-4% לכ-104.28 דולר לחבית ו-WTI עלה לכ-91.49 דולר.

השילוב היה בעייתי במיוחד עבור הטכנולוגיה:

נפט עולה ← חשש לאינפלציה ← תשואות עולות ← לחץ על מכפילי צמיחה.

אבל היה גם מרכיב נוסף.

המשקיעים החלו לבחון בצורה ביקורתית יותר את הקשר בין סכומי העתק שמושקעים ב-AI לבין קצב ההכנסות שמופק מהם.

וזה שינוי חשוב.

השוק עדיין מאמין מאוד בבינה מלאכותית, אבל הוא הופך בהדרגה מסיפור של "AI בכל מחיר" לשאלה יותר כלכלית:

מי באמת הופך את ההשקעות האלה להכנסות ולרווח?

הציפיות לעונת הדוחות גבוהות מאוד

וזו בדיוק הסיבה שעונת הדוחות הקרובה כל כך חשובה.

לפי נתוני LSEG (קבוצת הבורסה לניירות ערך של לונדון), האנליסטים מצפים לצמיחה של כ-30.6% ברווחי חברות S&P 500 ברבעון השלישי.

בתוך זה:

• סקטור האנרגיה צפוי להציג צמיחת רווח של כ-123%.
• הטכנולוגיה צפויה להציג צמיחה של כ-66.5%.

אלה מספרים גבוהים מאוד.

ומצד אחד, הם מסבירים מדוע המשקיעים עדיין מוכנים להחזיק טכנולוגיה גם כאשר התשואות מעל 5%.

מצד שני, הם יוצרים רף ציפיות גבוה במיוחד.

כשחברה מתומחרת כאילו היא עומדת לצמוח בעשרות אחוזים, "דוח טוב" לא תמיד מספיק.

לפעמים צריך דוח מצוין וגם העלאת תחזיות.

שוק העבודה נחלש, האינפלציה מסרבת להיעלם

כאן נמצאת הדילמה המרכזית של הפד.

בספטמבר נוספו רק 29 אלף משרות, ושיעור האבטלה עמד על 4.2%.

זהו איתות ברור להתקררות.

במצב רגיל, נתון כזה היה מקרב הורדת ריבית.

אבל האינפלציה שולחת מסר אחר.

מדד המחירים לצרכן האחרון הראה אינפלציה שנתית של 3.4%, וב-9 באוקטובר פורסם כי מדד מחירי היצרן לביקוש סופי עלה בקצב שנתי של 5.4%.

כלומר, הפד עומד בין שני כוחות:

התעסוקה מתקררת מצד אחד, אבל לחצי המחירים עדיין חזקים מצד שני.

לכן הורדה מהירה של ריבית אינה החלטה פשוטה.

זרימות הכסף אינן מספרות סיפור אופורי

למרות העלייה במדדים, קרנות מנייתיות בארה"ב רשמו פדיונות נטו של כ-5.11 מיליארד דולר.

לעומת זאת, קרנות אג"ח קלטו כ-19.78 מיליארד דולר, שיא שבועי, וקרנות כספיות קיבלו  68.49מיליארד דולר נוספים.

זה נתון משמעותי.

הוא אומר שהמשקיעים אינם "זורקים כסף" באופן גורף על מניות.

יש עדיין תיאבון לסיפורי צמיחה, ובעיקר לטכנולוגיה, אבל במקביל יש ביקוש גדול מאוד לנכסים שמציעים תשואה קבועה ונזילות.

השורה התחתונה בוול סטריט: המדדים ממשיכים להחזיק מעמד בצורה מרשימה בסביבה שבה תשואת אג"ח ל-10 שנים נמצאת מעל 5%. אבל ככל שמחיר הכסף נשאר גבוה, השוק הופך תלוי יותר בכך שחברות הטכנולוגיה אכן יספקו את צמיחת הרווחים שכבר מגולמת במחירים.

 

🇮🇱 ישראל: מימוש חד בביטחוניות, הבנקים נחלשים והנדל"ן מנסה להתאושש

בתל אביב התמונה הייתה שונה מאוד.

• מדד ת"א-35 ירד השבוע ב-3.71%.
• מדד ת"א-125 איבד 3.60%.
• מדד ת"א-90 ירד 3.28%, המדד נכנס לראשונה לטריטוריית "שוק דובי" לאחר שהשלים ירידה של כ-20% מהשיא שרשם.

הירידה לא הייתה אחידה לאורך השבוע.

למעשה, חלק גדול מאוד מהנזק נוצר ביום רביעי.

ת"א-35 ירד באותו יום בכ-2.44%, ות"א-125 איבד כ-2.38%.

ביום שישי כבר נראתה תמונה מורכבת יותר: ת"א-35 ירד בכ-0.69%, אבל ת"א-90 דווקא זינק בכ-1.64%, וגם רוחב השוק היה חיובי יחסית.

כלומר, סוף השבוע כבר לא נראה כמו מכירת חיסול כללית.

הלחץ התרכז בעיקר במספר קבוצות כבדות.

 

הביטחוניות: מהריצה החזקה למימוש החד

הסקטור הביטחוני היה מוקד הלחץ המרכזי.

מדד מניות התעשיות הביטחוניות איבד כ-7.84% בשבוע.

נקסט ויז'ן הייתה אחד הסיפורים הבולטים ביותר, עם ירידה שבועית של כ-23.8%.

בתוך ארבעה ימי מסחר נמחקו כ-5.4 מיליארד שקל משווי החברה, בין היתר על רקע מכירה משמעותית מצד Fidelity.

זה בדיוק המקום שבו צריך להבחין בין מחיר המניה לבין העסק עצמו.

אחרי תקופה ארוכה של עליות ותמחור גבוה, גם אירוע שאינו משנה דרמטית את הפעילות העסקית יכול לייצר De-rating (הפחתת ביצועים) חד.

כאשר הרבה משקיעים מחזיקים באותו סיפור צמיחה, מכירה של בעל מניות מוסדי משמעותי עלולה להפעיל שרשרת של מימושים.

אלביט מערכות, לדוגמה, נכנסה לתקופה עם צבר הזמנות גבוה מאוד.

לכן ירידה שבועית חדה בסקטור אינה אומרת בהכרח שהפעילות העסקית שלו הידרדרה באותו שיעור.

 

הבנקים: יותר מסתם שבוע חלש

מדד הבנקים איבד כ-5.05% במהלך השבוע.

ביום שישי:

• לאומי ירדה 1.09%.
• הפועלים ירדה 1.38%.
• דיסקונט ירדה 1.52%.
• מזרחי טפחות ירדה כ-0.67%.

גם כאן חשוב לראות את ההקשר הרחב.

הבנקים מגיעים לאחר מהלך רב-שנתי חזק מאוד, ולכן הם רגישים יותר למימוש כאשר פרמיית הסיכון עולה.

אבל נוסף לכך קיים שינוי משמעותי בהתנהגות המשקיעים הזרים.

בתשעת החודשים הראשונים של 2026 מכרו משקיעים זרים מניות בנקים בהיקף נטו של כ-4.9 מיליארד שקל.

בתקופה המקבילה ב-2025 הם דווקא רכשו כ-6.7 מיליארד שקל.

זהו שינוי של יותר מ-11 מיליארד שקל בכיוון הזרימה.

מנגד, גופי חיסכון, קרנות נאמנות ומשקיעים מקומיים קנו חלק מהסחורה.

כלומר, נוצר בשוק מאבק מעניין:

הזרים מוכרים, המקומיים סופגים.

 

הריבית לא נותנת לבנקים תשובה חד-משמעית

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.25%.

הפחתת ריבית יכולה לשחוק בהדרגה חלק ממרווחי הריבית של הבנקים.

אבל מצד שני היא יכולה להקל על משקי הבית והעסקים, לעודד ביקוש לאשראי ולהפחית סיכון לעלייה בהפסדי אשראי.

לכן השאלה אינה האם ריבית יורדת "טובה" או "רעה" לבנקים.

השאלה היא איזה כוח יהיה משמעותי יותר: שחיקת המרווחים או שיפור הפעילות ואיכות האשראי.

 

הנדל"ן: תיקון ביום שישי אחרי שבוע קשה

מדד הנדל"ן ירד בכ-4.7% בשבוע, למרות זינוק של כ-1.7% ביום שישי.

ביום האחרון בלטו בעליות מניות כמו דמרי, מגה אור, מליסרון, BIG ועזריאלי.

לכאורה, ריבית בנק ישראל של 3.25% אמורה להיות חדשות חיוביות לנדל"ן.

אבל שוב עולה ההבדל בין הריבית הקצרה לבין מחיר ההון האמיתי.

חברות נדל"ן ממונפות מסתכלות גם על:

תשואות אג"ח, עלויות מחזור חוב, מרווחי אשראי ושיעורי היוון.

כאשר אג"ח אמריקאית ל-10 שנים נסחרת באזור 5.2%-5.4%, שיעור התשואה שמשקיעים דורשים מנכסים עולה כמעט בכל העולם.

לכן הורדת ריבית בישראל יכולה לעזור, אבל אינה מספיקה לבדה.

 

הטכנולוגיה המקומית קיבלה את החולשה מארה"ב

גם מניות השבבים המקומיות סבלו לקראת סוף השבוע.

ביום שישי טאואר ירדה בכ-3.45% ונובה בכ-1.53%, לאחר יום חלש בסקטור השבבים האמריקאי.

שוב מתקבלת אותה תמונה:

הסיפור המבני של AI עדיין חזק, אבל התנודתיות סביבו עולה.

כאשר תשואות האג"ח גבוהות, כל שינוי בציפיות לגבי היקפי השקעות, ביקושים לשבבים או קצב המוניטיזציה (תהליך של הפיכת נכס, שירות או פעילות למקור הכנסה כספית) של AI מקבל תגובת שוק חזקה יותר.

 

האנרגיה סיפקה איזון חלקי

במקביל, מדד ת"א נפט וגז בלט לחיוב לקראת סוף השבוע עם עליה ביום שישי של 1.39%, על רקע העלייה במחירי האנרגיה אך בהסתכלות שבועית המדד ירד ב 0.66%.

וזה מדגים את הדואליות של הנפט.

עבור חברות הפקה, נפט וגז יקרים יכולים להגדיל הכנסות ורווחים.

אבל עבור שאר השוק, אותה עלייה מגדילה את האינפלציה, מעלה תשואות ומקשה על הורדת ריבית.

כלומר, אנרגיה יכולה להיות גם סקטור מנצח וגם גורם שמכביד על המדד כולו.

 

ומה לגבי השקל?

הדולר נסחר לקראת סוף השבוע באזור 3.06 שקלים.

השקל נותר חזק יחסית למרות הסיכון האזורי, אבל המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתח בין הריבית הנמוכה בישראל לבין התשואות הגבוהות בארה"ב.

הפער הזה יכול להפוך משמעותי במיוחד אם בנק ישראל ימשיך להוריד ריבית בזמן שהפד נשאר נוקשה.

השורה התחתונה בישראל: זה לא היה רק שבוע של "תיקון בשוק". המימוש הגיע אחרי תקופה חזקה מאוד והתרכז בסקטורים שבהם התמחור והפוזיציות היו צפופים יחסית. אבל הפער של כמעט חמישה אחוזים בין ביצועי S&P 500 לת"א-35 מראה שהשבוע היה גם מרכיב ישראלי ברור של פרמיית סיכון וזרימות הון.

 

🌍 אירופה והשווקים בעולם: סערת האג"ח אינה רק אמריקאית

עליית התשואות לא נעצרה בארצות הברית.

תשואת אג"ח צרפת ל-10 שנים הגיעה במהלך השבוע לכ-4.96%, אחת הרמות הגבוהות שנראו מזה שנים רבות, על רקע חששות פיסקליים.

• קאק 40: ירד ב 1.19%.
• דאקס: ירד ב0.5%.
• פוטסי 100: עלה ב 0.86%.
• יורוסטוקס 50: ירד ב 1%.

כלומר, מה שראינו השבוע היה רחב יותר מסיפור של הפד בלבד.

זה היה Sell-off (מכירה פתאומית ורחבת היקף על ידי משקיעים רבים בבת אחת, בדרך כלל בעקבות חדשות שליליות, פאניקה בשוק או נתונים כלכליים מאכזבים) גלובלי בשוק האג"ח.

כאשר ממשלות נדרשות לשלם תשואה גבוהה יותר כדי ללוות כסף, העלות הזו מתגלגלת בהדרגה גם לחברות, למשקי הבית ולשוק הנדל"ן.

 

הנפט שוב הפך למדד פחד אינפלציוני

Brent סיים את השבוע סביב 104.42 דולר לחבית, בעלייה שבועית של כ-2.4%.

WTI נסחר סביב 91.66 דולר, עלייה שבועית של כ-0.8%.

אבל המספר השבועי המתון יחסית מסתיר תנודתיות משמעותית בתוך השבוע.

מצד אחד, שחרור מלאי חירום וזרימת נפט טובה יותר פעלו לירידת המחיר.

מצד שני, הסיכון במזרח התיכון ושיבושים נוספים באספקה הפעילו לחץ כלפי מעלה.

וכך הנפט ממשיך להיות הצומת שמחבר בין גיאופוליטיקה למאקרו:

איראן והורמוז ← נפט ← אינפלציה ← ריבית ← אג"ח ← מניות.

 

📅 מה מחכה לנו בשבוע הקרוב? 11/10/2026-17/10/2026

השבוע הקרוב צפוי להיות אחד השבועות החשובים של אוקטובר, משום שהוא משלב בין אינפלציה, צריכה ועונת הדוחות.

יום שלישי, 13 באוקטובר: הבנקים הגדולים פותחים את עונת הדוחות

JPMorgan, Goldman Sachs, Citigroup ו-Wells Fargo צפויים להיות בין החברות שיפרסמו תוצאות, ובהמשך יגיעו גם Bank of America ו-Morgan Stanley.

השוק יתמקד לא רק ברווח.

המשקיעים יחפשו תשובות לגבי:

איכות האשראי, הפרשות להפסדים, ביקוש להלוואות, הכנסות ממסחר וההשפעה של עקום הריבית הגבוה.

כאשר תשואות האג"ח גבוהות אבל הכלכלה מתחילה להראות סימני התקררות, דוחות הבנקים יכולים לתת תמונה טובה מאוד לגבי מה שקורה מתחת לפני נתוני המאקרו.

14 באוקטובר: CPI בארה"ב

זה כנראה אירוע המאקרו המרכזי של השבוע.

אחרי שבוע שבו תשואת ה-10 שנים חצתה 5.3% והנפט נותר מעל 100 דולר, אפילו סטייה קטנה מהתחזיות יכולה לגרור תגובה משמעותית.

נתון אינפלציה גבוה מהצפוי עלול:

להעלות מחדש ציפיות לריבית גבוהה יותר, לדחוף את האג"ח למעלה ולהפעיל לחץ על טכנולוגיה, נדל"ן ומניות צמיחה.

נתון מתון מהצפוי יכול לעשות בדיוק את ההפך.

15 באוקטובר: ישראל מקבלת את נתון האינפלציה שלה

בישראל יפורסם מדד המחירים לצרכן של ספטמבר.

האינפלציה השנתית האחרונה עמדה על 1.5%, ולכן לבנק ישראל יש כיום מרחב פעולה גדול יחסית.

אבל אחרי העלייה בנפט ותנודתיות בשקל, יהיה חשוב לראות האם מתחילים להופיע לחצים חדשים.

הנתון חשוב במיוחד משום שהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה ב-21 באוקטובר.

אינפלציה מתונה תחזק את האפשרות להמשך הקלה.

הפתעה כלפי מעלה יכולה לגרום לשוק לחשב מחדש את המסלול.

הנפט נשאר האירוע שאין לו תאריך ביומן

מעל כל נתוני המאקרו ימשיך לעמוד המזרח התיכון.

Brent מעל 100 דולר הפך בפועל למדד כמעט יומי של החשש האינפלציוני.

כל סימן לרגיעה יכול להוריד במהירות חלק מפרמיית הסיכון.

כל הסלמה יכולה להחזיר את השוק בדיוק לאותה שרשרת:

נפט עולה ← תשואות עולות ← מכפילים יורדים.

עונת הדוחות מגיעה עם רף ציפיות גבוה

הצפי לצמיחת רווחים של יותר מ-30% במדד S&P 500 והמספרים הגבוהים במיוחד בטכנולוגיה ובאנרגיה יוצרים סביבה שבה המשקיעים לא יסתפקו ב"עמידה בתחזיות".

הם ירצו לראות שהצמיחה נמשכת.

בחברות טכנולוגיה, הם ירצו לראות שהוצאות AI אכן הופכות להכנסות.

באנרגיה, הם ירצו להבין כמה מהזינוק ברווחיות תלוי במחירי נפט גבוהים.

ובבנקים, הם יחפשו סימנים לכך שסביבת הריבית הגבוהה עדיין תומכת ברווחים מבלי לייצר הידרדרות באיכות האשראי.

 

🧭 סיכום שבועי: ארבעת הכוחות שמסבירים את הפער בין תל אביב לוול סטריט

הכוח הראשון היה AI ועונת הדוחות.

וול סטריט עדיין מוכנה לשלם עבור צמיחה גבוהה, והציפיות לרווחי הטכנולוגיה ממשיכות להחזיק את המדדים גם בסביבת תשואות גבוהה.

הכוח השני היה שוק האג"ח.

כאשר תשואת Treasury ל-10 שנים מגיעה ליותר מ-5.3%, היא משנה את התמחור כמעט בכל שוק ההון.

הכוח השלישי היה הנפט.

מחיר של יותר מ-100 דולר לחבית מחזיר לתמונה את האינפלציה ומגביל את היכולת של הבנקים המרכזיים להקל.

והכוח הרביעי, שהיה ייחודי יותר לישראל, היה פרמיית הסיכון והרוטציה המקומית.

ת"א-35 ירד 3.71% בזמן ש-S&P 500 עלה 1.15%.

פער של כמעט 5 אחוזים בשבוע אחד הוא גדול מכדי לייחס אותו רק לבטא העולמית.

חלק משמעותי מהפער הגיע מהביטחוניות, מהבנקים, מהנדל"ן ומזרימות ההון.

אבל יש כאן גם נקודה שחשוב לא לפספס.

ביום שישי ת"א-90 דווקא עלה, הנדל"ן תיקן למעלה ורוחב השוק היה חיובי יותר.

כלומר, בסוף השבוע כבר אפשר היה לראות שהלחץ אינו אחיד.

וזה מתאים היטב לסביבה שאנחנו נמצאים בה:

פחות שוק של "הכול עולה" או "הכול יורד", ויותר שוק שבו בחירת הסקטור והמניה הופכת חשובה הרבה יותר מהמדד עצמו.

 

🍰 הקינוח השבועי: מה קרה בבורסה הישראלית בשלוש השנים האחרונות?

דווקא אחרי שבוע שבו ת"א-35 ירד כמעט 4%, שווה להרחיב מעט את נקודת המבט.

נתונים שפורסמו השבוע לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר 2023 מציגים תמונה שקשה היה לדמיין באותם ימים.

בשלוש השנים שחלפו:

ת"א-35 עלה בכ-130% ות"א-125 בכ-120%.

לשם השוואה, באותה תקופה S&P 500 עלה בכ-80% והנאסד"ק בכ-101%.

מדד הביטוח היה חריג אפילו יותר, עם עלייה מצטברת של כ-490%.

אבל אולי הנתון הכי מעניין הוא דווקא מניית הבורסה לניירות ערך בתל אביב עצמה.

המניה זינקה בכ-635% בתוך שלוש שנים.

וזה לא רק סיפור של מכפיל.

גם הפעילות עצמה השתנתה בצורה דרמטית.

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות ובקרנות סל עמד על כ-2 מיליארד שקל בשנת 2023.

ב-2024 הוא כבר עלה לכ-2.2 מיליארד.

ב-2025 לכ-3.45 מיליארד.

ובמחצית הראשונה של 2026 כבר הגיע לכ-5.7 מיליארד שקל ביום.

כלומר, בתוך פחות משלוש שנים פעילות המסחר היומית בבורסה כמעט שילשה את עצמה.

וזה אולי הסיום המתאים ביותר לשבוע הזה:

בטווח של חמישה ימי מסחר תל אביב יכולה לרדת כמעט 4% ולהרגיש חלשה מאוד. בטווח של שלוש שנים, אותה בורסה עברה אחת מתקופות הצמיחה המרשימות בתולדותיה.

השבוע האחרון מזכיר למה חשוב לעקוב אחרי הסיכון הקצר.

הנתונים של שלוש השנים האחרונות מזכירים למה חשוב לא פחות לשמור גם על פרספקטיבה ארוכה.