חודש ספטמבר 2026 היה חודש שבו מי שהסתכל רק על מדדי הכותרת קיבל תמונה חלקית מאוד של מה שבאמת התרחש בשווקים.

בישראל, ת"א־35 הצליח לסיים בעלייה של 1.6%, נתון שנראה במבט ראשון חיובי. אבל מתחת לפני השטח התמונה הייתה שונה לחלוטין: ת"א־125 עלה רק 0.5%, ת"א־90 ירד 2.7%, והנדל"ן, הבנייה, הבנקים, הנפט והגז והקלינטק סיימו כולם חודש שלילי.

בארצות הברית נרשמה תופעה דומה. מניות ה-AI, השבבים וה-Mega Caps הצליחו לשמור את הנאסד"ק בטריטוריה חיובית, למרות זינוק חד בתשואות האג"ח ועליית ריבית מצד הפדרל ריזרב. מנגד, הדאו וחלק גדול מהשוק הרחב נחלשו משמעותית.

באירופה הסביבה הייתה אפילו מורכבת יותר: ה-ECB העלה ריבית, מחירי האנרגיה האמירו והמדדים המרכזיים סיימו את החודש בירידות.

והמספר שמחבר כמעט את כל הסיפורים האלה יחד הוא תשואת האג"ח.

תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים זינקה במהלך ספטמבר ביותר מחצי נקודת אחוז והגיעה בסוף החודש לאזור 5.3%. גם בישראל התשואה ל-10 שנים עלתה בכ-22 נקודות בסיס, למרות שבנק ישראל דווקא הוריד את הריבית.

כלומר, ספטמבר המחיש היטב את ההבדל בין הריבית הקצרה שקובע הבנק המרכזי לבין מחיר ההון שהשוק דורש לטווח ארוך.

זה היה חודש של פיצול:

• מניות גדולות מול מניות בינוניות.
• AI מול הכלכלה המסורתית.
• ריבית קצרה יורדת בישראל מול תשואות ארוכות עולות.
• נפט מזנק מול זהב שנחלש.
• ומדדים שנראים סבירים מול רוחב שוק חלש הרבה יותר.

 

🇺🇸 וול סטריט: הפד חוזר להעלות ריבית, אבל ה-AI מסרב להישבר

הסיפור האמריקאי של ספטמבר היה מאבק כמעט ישיר בין שני כוחות.

מצד אחד, מחיר הכסף עלה.

מצד שני, ציפיות הרווח של חברות ה-AI המשיכו לעלות.

בסופו של דבר, אף אחד מהכוחות לא ניצח לחלוטין, והתוצאה הייתה אחד החודשים המפוצלים ביותר שראינו השנה.

• S&P 500: ירידה של 0.45% בספטמבר.
• Nasdaq: עלייה של 1.86%.
• Dow Jones: ירידה של כ-4.3%.

הטכנולוגיה ניצחה את השוק הרחב בפער גדול.

הפד משנה כיוון

האירוע החשוב ביותר של החודש התרחש ב-16 בספטמבר.

הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס לטווח של 3.75%-4.00%, העלאת הריבית הראשונה מאז 2023.

ההחלטה עצמה הייתה חשובה, אבל התחזיות שהתלוו אליה היו חשובות לא פחות.

חציון חברי הפד הצביע על ריבית של כ-4.1% בסוף 2026, לעומת 3.8% בתחזית הקודמת.

במקביל:

• תחזית הצמיחה ל-2026 הועלתה ל-2.3%.
• תחזית האבטלה ירדה ל-4.1%.
• תחזיות האינפלציה נותרו גבוהות.
• תחזית PCE עמדה על 3.7%.
• Core PCE על 3.4%.

המסר של הפד היה ברור יחסית:

הכלכלה חזקה מספיק כדי להתמודד עם מחיר כסף גבוה יותר, והאינפלציה עדיין לא הוכרעה.

אג"ח ל-10 שנים הופך שוב למתחרה של שוק המניות

שוק האג"ח קלט את המסר במהירות.

תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, שהייתה באזור 4.75% בסוף אוגוסט, עלתה במהלך ספטמבר בכ-53 נקודות בסיס וסיימה באזור 5.29%-5.30%.

זו הייתה אחת העליות החודשיות החדות ביותר בתשואה בשנים האחרונות.

מבחינת המשקיע, רמה של יותר מ-5% משנה את כל משוואת התמחור.

כאשר אג"ח ממשלתית אמריקאית מאפשרת לקבל תשואה של יותר מ-5%, המניות צריכות לספק פוטנציאל רווח גבוה יותר כדי להצדיק את הסיכון.

ובעיקר מניות צמיחה.

חלק גדול מהשווי של חברת צמיחה מבוסס על רווחים שיגיעו בעוד שנים. ככל ששיעור ההיוון גבוה יותר, אותם רווחים עתידיים שווים פחות היום.

לכן באופן תיאורטי, חודש שבו התשואה ל-10 שנים עולה ביותר מחצי נקודת אחוז אמור להיות חודש קשה מאוד לטכנולוגיה.

אלא שהפעם קרה משהו שונה.

ה-AI הצליח לעקוף את שיעור ההיוון

הטכנולוגיה המשיכה לקבל כסף.

לפי נתוני ETF סקטוריאליים ששימשו בסקירה:

• טכנולוגיה עלתה בכ-5.1%.
• שבבים בכ-9.2%.

מנגד:

• פיננסים: כ-7.1%-
• נדל"ן: כ-6.5%-
• צריכה מחזורית: כ-6.4%-
• שירותים ציבוריים: כ-5.9%-
• תעשייה: כ-4.4%-
• צריכה בסיסית: כ-4.5%-

מטא סיפקה אולי את הדוגמה הקיצונית ביותר, עם זינוק של כמעט 27% במהלך ספטמבר.

כלומר, העלייה בציפיות לרווחים העתידיים של חלק מחברות ה-AI הייתה חזקה מספיק כדי לפצות על העלייה בשיעור ההיוון.

וזה בדיוק ההבדל בין השוק של ספטמבר לבין "מכירת טכנולוגיה" קלאסית.

המשקיעים לא מכרו חברות צמיחה באופן גורף.

הם שאלו שאלה אחרת:

אילו חברות מסוגלות לצמוח מספיק מהר כדי להצדיק מחיר כסף גבוה יותר?

מדד S&P הסתיר שוק חלש בהרבה

אחד הנתונים המעניינים ביותר בחודש הגיע דווקא מגרסת ה-Equal Weight שלS&P 500.

בעוד המדד הרגיל נע סביב האפס, S&P 500 Equal Weight ירד בכ- 5%.

המשמעות פשוטה.

במדד הרגיל, חברות הענק מקבלות משקל גבוה מאוד.

ב-Equal Weight, כל חברה מקבלת משקל דומה יותר.

לכן הפער הגדול בין השניים מלמד שקבוצה מצומצמת של חברות גדולות החזיקה את המדד, בזמן שחלק גדול יותר מהמניות דווקא ירד.

זו נקודה קריטית להבנת השוק הנוכחי:

מדד חזק אינו בהכרח שוק רחב וחזק.

גם הנתונים הכלכליים הקשו על הפד

האינפלציה האמריקאית באוגוסט עלתה ב-0.4% בחודש וב-3.4% בשנה.

האנרגיה והבנזין בלטו בעליות, מה שהפך את מחיר הנפט שוב לגורם מרכזי בדיון על הריבית.

במקביל, שוק העבודה המשיך להציג עמידות, עם תוספת של 162 אלף משרות ושיעור אבטלה של 4.1%.

בהמשך החודש הגיע גם אומדן פעילות חזק במיוחד של S&P Global, שהגיע לרמה של 58.4.

בתקופה רגילה נתון פעילות חזק הוא חדשות טובות.

אבל כאשר הפד מנסה להוריד אינפלציה, כלכלה חזקה יכולה להפוך ל"חדשות רעות" לאג"ח.

הסיבה:

צמיחה חזקה ← פחות לחץ להוריד ריבית ← ריבית גבוהה לאורך זמן ← תשואות גבוהות יותר.

רק ביום האחרון של החודש קיבלו המשקיעים מעט הקלה.

מדד PCE של אוגוסט עלה ב-0.3% בחודש וב-3.4% בשנה, וליבת PCE עלתה ב-0.2% וב-3.0% בהתאמה.

הנתון המתון יחסית הפחית את הציפיות להעלאה נוספת כבר באוקטובר.

השורה התחתונה בוול סטריט: ספטמבר היה חודש שבו ה-AI הצליח לנצח זמנית את שיעור ההיוון, אבל השוק הפך מרוכז יותר. כל עוד הרווחים ממשיכים לצמוח בקצב גבוה, חברות הטכנולוגיה הגדולות יכולות להתמודד עם תשואות של 5%. ככל שהציפיות גבוהות יותר, כך גם אכזבה קטנה ברווחים עלולה להפוך משמעותית יותר.

 

🇮🇱 ישראל: ת"א־35 עולה, אבל השוק שמתחתיו מספר סיפור אחר

גם בישראל מדד הכותרת הסתיר חלק גדול מהתמונה.

• מדד ת"א־35: סיים את ספטמבר בעלייה של 1.58%.
• מדד ת"א־125: עלה ב-0.47% בלבד.
• מדד ת"א־90: ירד ב-2.73%.

פער של יותר מארבעה אחוזים בין ת"א־35 לת"א־90 בחודש אחד אינו פרט שולי.

הוא מעיד שהחברות הגדולות הצליחו להחזיק מעמד הרבה יותר טוב מהחברות הבינוניות.

התופעה הייתה מעניינת במיוחד משום שבתחילת החודש התמונה הייתה כמעט הפוכה. אחרי ארבעת ימי המסחר הראשונים כבר היה ת"א־90 בעלייה של יותר מ-5%.

עד סוף החודש הוא עבר לירידה של 2.7%.

זו תפנית של כמעט שמונה נקודות אחוז בתוך פחות מחודש.

הביטוח ניצח, הקלינטק והנדל"ן נשארו מאחור

הפיצול הסקטוריאלי היה חד:

• מדד ת"א ביטוח: +5.21%
• מדד ת"א ביטחוניות: +1.74%
• מדד ת"א בנקים:1.4%-
• מדד ת"א בנייה:2.56%-
• מדד ת"א נדל"ן:3.58%-
• מדד ת"א נפט וגז:4.02%-
• מדד ת"א קלינטק:6.7%-

הביטוח המשיך בכך תקופה חזקה במיוחד. ברבעון השלישי כולו זינק המדד בכ-23%, ומתחילת השנה הגיע לעלייה של כ-46.5%.

הבנקים, לעומת זאת, עברו למימושים אחרי רבעון חזק.

מדד הבנקים ירד בספטמבר ב-1.4%, אף שברבעון השלישי כולו עדיין הציג עלייה של כ-14%.

ביום האחרון של החודש החולשה הייתה ברורה אפילו יותר, כאשר מדד הבנקים ירד בכ-1.65%.

הפרדוקס של ספטמבר: הריבית ירדה, הנדל"ן ירד יחד איתה

ב-1 בספטמבר הוריד בנק ישראל את הריבית ב-0.25% ל-3.25%.

לכאורה, זה אמור להיות אירוע חיובי במיוחד לחברות נדל"ן, בנייה ותשתיות.

ריבית נמוכה יותר אמורה להפחית את הוצאות המימון ולהעלות את הערך הנוכחי של תזרימים עתידיים.

אבל בסוף החודש:

• נדל"ן ירד 3.6%.
• בנייה ירדה 2.6%.
• קלינטק ירד 6.7%.

למה?

כי ריבית בנק ישראל היא רק חלק ממחיר הכסף.

תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים דווקא עלתה במהלך ספטמבר.

בסוף אוגוסט עמדה התשואה על כ-3.867%.

ב-30 בספטמבר היא כבר הייתה כ-4.089%.

עלייה של כ-22 נקודות בסיס.

כלומר:

בנק ישראל הוריד את מחיר הכסף הקצר, אבל השוק העלה את מחיר הכסף הארוך.

וזו אולי התובנה המרכזית ביותר של ספטמבר בישראל.

חברת נדל"ן שממחזרת אג"ח, מממנת פרויקטים לעשר שנים או מעריכה נכסים לפי שיעור היוון אינה חיה רק לפי ריבית בנק ישראל.

היא חיה גם לפי עקום התשואות.

לכן אין סתירה בין הורדת ריבית לירידה במניות הנדל"ן.

האינפלציה דווקא נתנה לבנק ישראל מרחב

מדד המחירים לצרכן של אוגוסט, שפורסם ב-15 בספטמבר, עלה ב-0.7% בחודש.

אבל האינפלציה השנתית נותרה על 1.5%, בתוך יעד בנק ישראל.

בין הסעיפים הבולטים:

• ירקות טריים: +2.9%
• תחבורה: +2.7%
• תרבות ובידור: +2%
• דיור: +0.6%

מנגד נרשמו ירידות בפירות טריים, הלבשה ומזון.

הקצב השנתי הנמוך הוא אחד הדברים שאפשרו לבנק ישראל להוריד ריבית.

אבל ספטמבר הוכיח שגם אם האינפלציה המקומית נמוכה, ישראל אינה אי כלכלי.

כאשר אג"ח אמריקאי ל-10 שנים מציע יותר מ-5%, התשואה שמשקיעים דורשים מנכסים אחרים בעולם עולה יחד איתו.

השקל נחלש

עוד שינוי משמעותי הגיע משוק המט"ח.

שער דולר-שקל עלה מכ-2.9932 שקלים בסוף אוגוסט לכ-3.0745 שקלים בסוף ספטמבר.

כלומר, הדולר התחזק בכ-2.7% מול השקל.

הסבר אפשרי לכך הוא השינוי בפערי הריביות.

ישראל הורידה ריבית.

ארה"ב העלתה ריבית.

ותשואת האג"ח האמריקאית זינקה.

במקביל, לפי בנק ישראל פרמיית הסיכון המקומית לא הציגה החמרה שמסבירה לבדה את כל הפיחות.

לכן חלק משמעותי מהמהלך נראה קשור לסביבה הגלובלית ולחוזק הדולר.

עבור משקיע ישראלי מדובר בנקודה חשובה.

נכס אמריקאי שהציג תשואה כמעט אפסית בדולרים יכול היה להציג תשואה חיובית יותר בשקלים כאשר החשיפה למט"ח אינה מגודרת.

שוק האג"ח: הפגיעה הייתה בעיקר במח"מ

מדד האג"ח הממשלתי הכללי ירד בספטמבר בכ-0.6%.

השקלי הלא צמוד ירד בכ-0.9%.

הצמוד ירד בכ-0.4%.

לעומת זאת, אג"ח בריבית משתנה עלה בכ-0.3%.

בשוק הקונצרני הירידות היו מתונות משמעותית:

• תל בונד 20: 0.17%-
• תל בונד 40: ללא שינוי
• תל בונד 60: 0.1%-
• המדד הקונצרני הכללי: 0.08%-

הפער הזה חשוב.

הוא מרמז שעיקר הזעזוע בספטמבר היה זעזוע של מח"מ ותשואות, ולא אירוע אשראי שבו המשקיעים חוששים בצורה חריגה מיכולת החברות להחזיר את החוב.

השורה התחתונה בישראל: ת"א־35 סיים חודש חיובי, אבל זו לא הייתה חגיגה רחבה. העליות התרכזו בקבוצות מצומצמות יותר, בעוד מניות השורה השנייה וסקטורים רגישי מימון נפגעו. הורדת ריבית בנק ישראל סיפקה תמיכה, אבל לא הצליחה להתגבר על עליית התשואות בעולם ובישראל.

 

🌍 אירופה והשווקים בעולם: נפט, ריבית והבדלים בין יבואניות ליצואניות אנרגיה

אירופה הייתה אחד האזורים החלשים ביותר בחודש.

• DAX: ירידה של כ-4%.
• CAC 40: ירידה של 4.44%.
• Euro Stoxx 50: ירד ב 2.35%.
• STOXX Europe 600: ירד כ-2.5%.

האירוע המרכזי התרחש ב-10 בספטמבר, כאשר גם ה-ECB העלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס.

ריבית הפיקדונות עלתה ל-2.50%, הריבית על פעולות המימון המרכזיות ל-2.65% והריבית השולית ל-2.90%.

הבנק המרכזי האירופי קשר את המהלך בין היתר ללחצים אינפלציוניים ולמחירי האנרגיה.

והאנרגיה אכן הייתה יוצאת הדופן.

בעוד רוב הסקטורים באירופה ירדו, סקטור האנרגיה עלה בכ-2.7%.

ההיגיון פשוט:

עבור חברת הפקת אנרגיה, נפט יקר יותר הוא הכנסה גבוהה יותר.

עבור יצרן, חברת תעופה או משק בית אירופי, נפט יקר יותר הוא הוצאה גבוהה יותר.

Brent מזנק

Brent עלה במהלך ספטמבר בכ-15.3%, וסיים את החודש באזור 98 דולר.

WTI עלה בכ-5.4% וסיים באזור 90 דולר.

הפער נבע בין היתר ממבנה החוזים השונה, אבל הכיוון היה ברור: פרמיית הסיכון האנרגטית חזרה לשוק.

החשש סביב איראן ומצר הורמוז הגדיל את מחיר הסיכון גם כאשר אספקת האנרגיה לא נעצרה לחלוטין.

החשיבות של הנפט רחבה בהרבה ממניות Exxon או Shell.

מחיר האנרגיה משפיע על:

אינפלציה ← ציפיות ריבית ← תשואות אג"ח ← מטבעות ← רווחיות חברות ← צריכה פרטית.

לכן Brent היה בספטמבר אחד מנתוני המאקרו החשובים ביותר בעולם.

הזהב דווקא ירד

אחד הדברים המעניינים ביותר בספטמבר היה הזהב.

למרות הסיכון הגיאופוליטי, מחיר הזהב ירד ביותר מ-6.5%.

לכאורה, בתקופה של מלחמה וחוסר ודאות היינו מצפים שנכס מקלט יעלה.

אבל לזהב יש גם "מתחרה".

אג"ח ממשלת ארה"ב.

כאשר אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים מציע כ-5.3% והדולר מתחזק, העלות האלטרנטיבית של החזקת זהב שאינו משלם ריבית עולה.

לכן בספטמבר:

השפעת התשואות והדולר הייתה חזקה יותר מאפקט המקלט.

זו דוגמה טובה לכך שאפילו קשר שנראה אינטואיטיבי כמו "מלחמה = זהב עולה" אינו חוק טבע.

אסיה: הודו שילמה את מחיר הנפט

הודו הייתה בין השווקים החלשים בחודש.

מדד Nifty 50 ירד בכ-6.1%, כאשר סקטור טכנולוגיית המידע ירד ביותר מ-11% ומשקיעים זרים משכו מיליארדי דולרים מהמניות המקומיות.

הסיבה המאקרו-כלכלית ברורה יחסית.

הודו היא יבואנית אנרגיה גדולה.

כאשר מחיר הנפט מזנק, היא נפגעת דרך חשבון היבוא, האינפלציה והמטבע.

מנגד, יפן הציגה ביצועים טובים יותר, כאשר מדד Nikkei 225 סיים בעלייה מתונה של 0.67%.

גם כאן ספטמבר הזכיר שהשפעת אותו מחיר נפט יכולה להיות שונה לחלוטין בין מדינה למדינה.

 

📅 מה מחכה לנו באוקטובר 2026?

אחרי חודש שבו האג"ח והנפט הפכו שוב למנועים המרכזיים של השווקים, אוקטובר מגיע עם לוח מאקרו עמוס במיוחד.

2 באוקטובר: דוח התעסוקה האמריקאי

הנתון הראשון שייבחן הוא מצב שוק העבודה.

אחרי שהפד העלה ריבית בספטמבר, שוק חזק מדי יכול לחזק את הטיעון להמשך הידוק.

לעומת זאת, חולשה משמעותית בתעסוקה יכולה להפחית את הלחץ להעלאת ריבית נוספת.

7 באוקטובר: פרוטוקול הפד

המשקיעים יקבלו הצצה מפורטת יותר לדיון שהוביל להעלאת הריבית בספטמבר.

הדגש יהיה פחות על עצם ההחלטה שכבר ידועה ויותר על השאלה:

כמה חברי FOMC חושבים שנדרשות העלאות נוספות?

14 באוקטובר: CPI בארה"ב

אחרי חודש שבו הנפט עלה בכ-15%, כל סעיף אנרגיה יקבל משמעות מיוחדת.

השאלה המרכזית תהיה האם העלייה במחירי האנרגיה נשארת ממוקדת בדלק ובתחבורה או מתחילה לחלחל גם לרכיבים נוספים.

15 באוקטובר: מדד המחירים בישראל

האינפלציה בישראל עמדה באוגוסט על 1.5%.

נתון ספטמבר יהיה מבחן חשוב לבנק ישראל.

אם האינפלציה נשארת נמוכה, הבנק נהנה ממרחב פעולה גדול יותר.

אם נראה לחץ מחודש מצד מט"ח, אנרגיה או שירותים, תהליך הורדת הריבית יכול להפוך מורכב יותר.

21 באוקטובר: החלטת ריבית בנק ישראל

הריבית עומדת כיום על 3.25%.

אבל אחרי ספטמבר ברור שהחלטת הריבית עצמה היא רק חלק מהסיפור.

גם אם בנק ישראל יוריד ריבית, הסקטורים הרגישים למימון לא בהכרח ייהנו אם התשואות הארוכות ממשיכות לעלות.

לכן אחד הדברים החשובים בהחלטה יהיה גם המסר לגבי המשך הדרך.

27 באוקטובר: הבחירות לכנסת ה-26

הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ל-27 באוקטובר 2026.

מנקודת מבט של שוק ההון, עצם האירוע עשוי להגדיל את תשומת הלב למדיניות התקציבית, להרכב הממשלה העתידית וליכולת לקדם תקציב ומדיניות כלכלית יציבה. אין בכך תחזית לכיוון השוק או הערכה לתוצאה הפוליטית.

27-28 באוקטובר: החלטת הפד

אחרי העלאת ספטמבר, הפד יגיע לישיבה כשהשוק כבר הרבה פחות בטוח לגבי הצורך בהעלאה נוספת.

עד אז יפורסמו נתוני תעסוקה ואינפלציה נוספים.

לכן סביר שהשוק יגיב לא רק להחלטה אלא גם לכל שינוי בשפה שבה הבנק מתאר את האינפלציה ואת הפעילות.

סוף אוקטובר: ECB, תמ"ג ו-PCE

גם אירופה תגיע להחלטת ריבית נוספת אחרי העלאת ספטמבר.

במקביל יתפרסמו בארה"ב אומדן התמ"ג לרבעון השלישי ונתוני PCE נוספים.

כלומר, אוקטובר ימשיך בדיוק מהמקום שבו ספטמבר הסתיים:

השאלה המרכזית תהיה האם האינפלציה מאפשרת לבנקים המרכזיים לעצור, או שמחירי האנרגיה והצמיחה מאלצים אותם להמשיך להדק.

 

🧭 סיכום: חמשת הכוחות שעיצבו את ספטמבר

אם צריך לזקק את ספטמבר לחמישה סיפורים מרכזיים, אלה הם:

1. ה-AI שמר את וול סטריט מעל המים

הנאסד"ק הצליח לעלות למרות ריבית ותשואות גבוהות. מניות שבבים, תוכנה ו-Mega Caps המשיכו ליהנות מציפיות לצמיחת רווחים חזקה.

2. שוק האג"ח החזיר לעצמו את השליטה

תשואת ה-10 שנים בארה"ב התקרבה ל-5.3%.

גם בישראל היא עלתה.

כאשר התשואה חסרת הסיכון עולה, כמעט כל נכס בעולם צריך להתחרות בה מחדש.

3. בישראל נוצר פרדוקס מוניטרי

בנק ישראל הוריד ריבית ל-3.25%, אבל תשואת האג"ח הארוכה עלתה.

לכן נדל"ן, בנייה וקלינטק לא קיבלו את התמיכה שאפשר היה לצפות לה מהורדת הריבית.

4. המדדים הפכו מרוכזים

בישראל ת"א־35 עלה ות"א־90 ירד.

בארה"ב המדד הרגיל החזיק הרבה יותר טוב מ-S&P Equal Weight.

בשני המקרים, מספר מצומצם יותר של מניות הכתיב את תמונת הכותרת.

5. הנפט חזר להיות משתנה מאקרו מרכזי

Brent עלה בכ-15%.

זה השפיע לא רק על חברות אנרגיה אלא על האינפלציה, האג"ח, הבנקים המרכזיים, המטבעות והשווקים המתעוררים.

וזו אולי השורה החשובה ביותר של ספטמבר:

השוק אינו מתמחר רק את גובה הריבית. הוא מתמחר את מחיר ההון מול קצב הצמיחה.

לכן חברות בעלות צמיחת רווחים חזקה מאוד הצליחו להתמודד עם תשואות גבוהות, בעוד חברות ממונפות או כאלה שהתזרים שלהן רחוק יותר בזמן נפגעו.

ספטמבר הזכיר פעם נוספת שהמדד הוא רק הכותרת.

הסיפור האמיתי נמצא מתחתיו.

 

🍰 הצ'ופר החודשי: הבורסה בתל אביב חוצה רף של 3 טריליון שקל

בתוך כל הרעש של ריבית, נפט, אג"ח ומלחמות, התרחש בספטמבר אירוע סמלי שמספר סיפור ארוך טווח על שוק ההון הישראלי.

לפי נתוני הבורסה, בתחילת ספטמבר הגיע שווי שוק המניות בבורסה בתל אביב לכ-3.1 טריליון שקל, וחצה את רף 3 טריליון השקלים.

זה אינו רק מספר עגול.

במהלך השנה העברית תשפ"ו הצטרפו לבורסה 33 חברות חדשות:

• 26 באמצעות הנפקות ראשוניות.
• 5 ברישום כפול.
• 2 בעקבות פיצול מחברות ציבוריות.

שווי החברות בעת הצטרפותן הוערך בכ-432 מיליארד שקל.

גם היקפי הגיוס והמסחר גדלו משמעותית.

כלומר, מאחורי התנודות היומיות יש תהליך מבני רחב יותר:

שוק ההון הישראלי הולך וגדל, נהיה עמוק יותר ומציע למשקיעים מגוון רחב יותר של חברות וסקטורים.

זו התפתחות חשובה במיוחד בתקופה שבה חלק הולך וגדל מכספי הציבור מושקע בשוק ההון, והבורסה המקומית הופכת מחוברת יותר גם למשקיעים ולתהליכים גלובליים.