השבוע האחרון של אוגוסט 2026 סיפק למשקיעים דוגמה מצוינת לכך שלא תמיד כדאי להסתכל רק על השורה התחתונה של מדדי המניות. על פניו, שבוע המסחר נראה רגוע יחסית: ת"א־35 כמעט לא זז, S&P 500 ודאו ג'ונס עלו בכחצי אחוז והנאסד"ק התחזק בפחות מ־1%. אלא שמתחת לפני השטח התחוללה רוטציה חדה מאוד בין סקטורים, והפערים בין המנצחים למפסידים היו גדולים בהרבה מהתנועה במדדים הראשיים.

בישראל, הכסף זרם בצורה משמעותית לחברות הביטוח, הבנייה והנדל"ן, בזמן שסקטורי הטכנולוגיה, הביטחוניות והאנרגיה נחלשו. מדד ת"א ביטוח זינק בלא פחות מ־7.6% בשבוע ות"א־90 עלה ב־2.7%, בעוד ת"א־35 נותר כמעט ללא שינוי.

בארה"ב הסיפור המרכזי היה המאבק בין שני כוחות חזקים: מצד אחד, דוחות מצוינים של Nvidia הוכיחו שההשקעות בבינה מלאכותית ממשיכות לצמוח בקצב אדיר, מצד שני, נתוני האינפלציה ונאומו הניצי של יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש החזירו לשולחן אפשרות ממשית של העלאת ריבית כבר בספטמבר.

במקביל, מחיר הנפט ירד ביותר מ־5% בשבוע, הדולר התחזק, תשואות האג"ח האמריקאיות עלו בסוף השבוע והשקל המשיך להציג עוצמה יוצאת דופן.

השורה התחתונה: זה לא היה שבוע של "שוק עולה" או "שוק יורד". זה היה שבוע שבו המשקיעים העבירו כסף בין סקטורים בהתאם לשלושה משתנים מרכזיים: רווחי החברות, ציפיות הריבית ומחירי האנרגיה.

 

🇺🇸  וול סטריט: ה־AI ממשיך לצמוח, אבל הריבית שוב מאיימת על החגיגה

שבוע המסחר בארה"ב הסתיים אמנם בעליות במדדים הגדולים, אך הדרך לשם הייתה תנודתית מאוד.

כך סגרו המדדים המובילים את השבוע:

• S&P 500: עלה ב־0.49%.
• Nasdaq: עלה ב־0.85%.
• Dow Jones: הוסיף 0.53%.
• Russell 2000: דווקא ירד בכ־1.5% בשבוע, סימן לכך שהחברות הקטנות לא השתתפו בחגיגה של המדדים הגדולים.

ביום שישי עצמו כבר השתנתה האווירה: S&P 500 ירד ב־0.25%, הנאסד"ק איבד 0.52%, הדאו נותר כמעט ללא שינוי וה־Russell 2000 נפל בכ־1.4%.

כדי להבין למה השבוע התחיל בחששות, עבר לחגיגת AI ביום חמישי והסתיים שוב בירידות ביום שישי, צריך לחבר בין דוחות Nvidia, האינפלציה ושוק האג"ח.

Nvidia שוב מוכיחה שהביקוש ל־AI עדיין כאן

בתחילת השבוע ראינו חשש מחודש סביב התמחור של מניות הטכנולוגיה והשבבים. ביום שני הנאסד"ק ירד בכ־0.76% ו־S&P 500 איבד כ־0.28%, כאשר המשקיעים המתינו לדוחות Nvidia כדי להבין אם הציפיות הגבוהות סביב מהפכת הבינה המלאכותית עדיין מוצדקות.

ביום חמישי התקבלה התשובה.

Nvidia הציגה הכנסות רבעוניות של כ־96.22 מיליארד דולר, זינוק של כ־106% לעומת התקופה המקבילה, וסיפקה תחזית להכנסות של כ־108 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי.

התגובה הייתה עוצמתית: מניית Nvidia זינקה בכמעט 9% ביום אחד והוסיפה יותר מ־440 מיליארד דולר לשווי השוק שלה. העלייה גררה אחריה את מניות השבבים, חברות התוכנה וחלק גדול מסקטור ה־AI.

בסיום יום חמישי:

• Nasdaq עלה ב־1.57%.
• S&P 500 הוסיף 0.72%.
• מניות השבבים רשמו עליות חדות.
• החגיגה חלחלה בבוקר שלמחרת גם לבורסה בתל אביב ולמניות נובה, קמטק וטאואר.

מבחינת המשקיעים, הדוחות סיפקו אישור לכך שההשקעות האדירות שמבצעות ענקיות הטכנולוגיה בתשתיות AI עדיין מתורגמות להכנסות משמעותיות אצל ספקיות השבבים והתשתיות.

אבל אז הגיע יום שישי והזכיר לשוק שגם חברה שצומחת במהירות אדירה אינה חסינה מעליית ריבית.

האינפלציה מסרבת להיעלם

נתון המאקרו המרכזי של השבוע היה מדד המחירים להוצאות הצריכה הפרטית, ה־PCE, שנחשב לאחד ממדדי האינפלציה החשובים ביותר עבור הפדרל ריזרב.

האינפלציה השנתית עמדה על כ־3.7%, ללא שיפור משמעותי לעומת החודש הקודם, בעוד אינפלציית הליבה עמדה על כ־3.3%.

במילים פשוטות, הצרכן האמריקאי עדיין ממשיך להוציא כסף והכלכלה אינה מראה סימני קריסה, אבל האינפלציה עדיין רחוקה מיעד ה־2% של הפד.

גם נתוני הצמיחה הראו תמונה מעורבת. האומדן השני לצמיחת התוצר ברבעון השני עמד על 1.5%  בקצב שנתי, לעומת 2.1% ברבעון הראשון. עם זאת, המכירות הסופיות הריאליות לרוכשים פרטיים מקומיים עלו בקצב של כ־4.2%, מה שמעיד שהביקוש בתוך הכלכלה האמריקאית עדיין חזק יחסית.

שוק העבודה סיפק תמונה דומה. מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה ירד לכ־203 אלף בלבד, בעוד שיעור האבטלה עומד סביב 4.1%.

וזו בדיוק הדילמה של הפד: האינפלציה עדיין גבוהה, אבל הכלכלה ושוק העבודה חזקים מספיק כדי להתמודד עם ריבית גבוהה.

ואז הגיע קווין וורש ושינה את תמחור הריבית

ביום שישי נשא יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש את נאומו בג'קסון הול והעביר מסר ניצי למדי.

וורש הבהיר כי יעד האינפלציה של 2% נשאר מחייב וכי הנתונים האחרונים עדיין אינם מספקים הוכחה לכך שהאינפלציה חוזרת במהירות מספקת ליעד.

השוק הגיב כמעט מיד.

לפני הנאום, ההסתברות שהמשקיעים ייחסו להעלאת ריבית של 0.25% כבר בפגישת ספטמבר עמדה על כ־35%. לאחר הנאום היא זינקה לאזור 55%-60%.

שוק האג"ח היה הראשון להגיב:

• תשואת אג"ח ארה"ב לשנתיים עלתה לכ־4.34% – 4.35%.
• תשואת האג"ח ל־10 שנים טיפסה לאזור 4.72%-4.73%.
• מדד הדולר התחזק.
• Nvidia, שרק יום קודם זינקה בעקבות הדוחות, נפלה ב־4.6%.
• Marvell צללה בכ־10.3%.

עבור המשקיע הממוצע, הקשר כאן חשוב מאוד להבנה: כאשר התשואה שאפשר לקבל מאג"ח ממשלתית עולה, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר גם ממניות. התופעה פוגעת במיוחד בחברות צמיחה וטכנולוגיה, שחלק גדול מהשווי שלהן מבוסס על רווחים הצפויים להגיע בעתיד.

לכן אפשר בהחלט לראות חברה שמפרסמת תוצאות עסקיות מצוינות – ובכל זאת המניה שלה יורדת יום לאחר מכן בעקבות עלייה חדה בתשואות האג"ח.

סימן האזהרה של Russell 2000

נתון מעניין נוסף הגיע דווקא מהחברות הקטנות.

מדד Russell 2000 ירד בכ־1.5% השבוע, בזמן שהמדדים הגדולים סיימו בעליות.

ההסבר הכלכלי פשוט: חברות קטנות ובינוניות תלויות בדרך כלל יותר באשראי בנקאי ובמימון חיצוני. לכן כאשר הריבית ותשואות האג"ח עולות, עלויות המימון שלהן גדלות מהר יותר משל חברות ענק כמו Nvidia, Microsoft או Apple, שמחזיקות כמויות גדולות של מזומן.

השורה התחתונה בוול סטריט: Nvidia הוכיחה שהצמיחה ב־AI נמשכת, אך הפד הזכיר למשקיעים שמכפיל גבוה אינו מתקיים בוואקום. אם מחיר הכסף עולה, גם חברות מצוינות עלולות לסבול מלחץ על מחיר המניה.

 

🇮🇱 שוק ההון בישראל: הביטוח והבנייה חוגגים, הטכנולוגיה נשארת מאחור

הבורסה בתל אביב סיימה שבוע שנראה רגוע מאוד במדדי הכותרת, אך בפועל התרחש מתחת לפני השטח אחד ממעברי הכספים הבולטים שראינו לאחרונה בין הסקטורים.

כך סגרו המדדים המרכזיים את השבוע:

• ת"א־35: כמעט ללא שינוי שבועי עליה של 0.01%, סגר ביום שישי ברמה של 4,172 נקודות לאחר ירידה יומית של 0.51%.
• ת"א־125: עלה בכ־0.6% בשבוע.
• ת"א־90: הכוכב מבין מדדי המניות המרכזיים, עם זינוק שבועי של 2.73%.
• ת"א בנקים־5: עלה בכ־1%.
• ת"א ביטוח: זינק בלא פחות מ־7.6%.
• ת"א בנייה: עלה בכ־4.2%.
• ת"א נדל"ן: התחזק בכ־1.9%.
• ת"א טכנולוגיה: ירד בכ־2.2%.
• ת"א ביטחוניות: ירד בכ־2.8%.
• ת"א נפט וגז: איבד כ־1%.

הנתונים ממחישים היטב את מה שקרה השבוע: הכסף לא בהכרח יצא מהבורסה – הוא פשוט עבר מסקטור לסקטור.

השבוע התחיל דווקא בחבטה במניות השבבים

יום שני היה היום החלש ביותר של השבוע בבורסה המקומית. ת"א־35 ות"א־125 ירדו בכ־1.1%, כאשר מניות השבבים הדואליות ספגו ירידות חדות בעקבות החולשה שנרשמה ערב קודם בוול סטריט.

נובה נפלה בכ־8.1%, קמטק ירדה בכ־7.8% וטאואר איבדה כ־5.3%.

האירוע ממחיש עד כמה הבורסה בישראל מחוברת כיום לוול סטריט. ת"א־35 אמנם אינו מדד טכנולוגיה כמו Nasdaq, אבל משקלן של חברות דואליות כמו פאלו אלטו, טאואר, נובה וקמטק יוצר ערוץ ישיר שבו הסנטימנט האמריקאי עובר במהירות לתל אביב.

חברות הביטוח היו הכוכבות האמיתיות של השבוע

כבר ביום שלישי השתנתה המגמה.

מדדי ת"א־35 ות"א־125 עלו בכ־0.4%, הבנקים התחזקו בכ־0.8%, אבל את ההצגה גנב מדד הביטוח עם זינוק של כ־3% ביום אחד.

העליות לא נבעו רק ממעבר כספים בין סקטורים, אלא בעיקר מעונת דוחות חזקה מאוד.

מנורה מבטחים הציגה רווח רבעוני של כ־785 מיליון שקל, עלייה של כ־10%, ובמקביל רשמה זינוק של 48% ברווח מפעילות הביטוח הכללי.

הפניקס סיימה את המחצית הראשונה של השנה ברווח כולל של כ־1.6 מיליארד שקל והכריזה על חלוקת דיבידנד של כ־400 מיליון שקל.

הראל הציגה רווח רבעוני של כ־1.02 מיליארד שקל, עלייה של כ־30%, וגם היא הכריזה על דיבידנד של כ־400 מיליון שקל.

התוצאות החזקות הובילו לעליות שבועיות רוחביות:

• מגדל: 8.8%
• הראל: 8.8%
• כלל: 8%
• מנורה: 7.1%
• הפניקס: 5.6%

בסיכום השבוע כולו זינק מדד הביטוח בכ־7.6% – בפער גדול מכל מדד מרכזי אחר בבורסה.

זהו גם אחד ההסברים לכך שת"א־90 עלה הרבה יותר מת"א־35. בזמן שחלק מהמניות הדואליות והטכנולוגיות הכבידו על המדד הגדול, הסקטורים המקומיים נהנו מזרימת כספים חזקה.

נדל"ן ובנייה: השוק מתחיל להסתכל לעבר החלטת הריבית

גם חברות הבנייה והנדל"ן נהנו משבוע חיובי.

מדד הבנייה זינק בכ־4.2% ומדד הנדל"ן עלה בכ־1.9%.

אחת המניות הבולטות הייתה אאורה, שקפצה ביום שישי בכ־8.8% לאחר שהציגה תוצאות כספיות חזקות. הכנסות החברה במחצית הראשונה של השנה חצו לראשונה את רף מיליארד השקלים והגיעו לכ־1.05 מיליארד שקל, עלייה של כ־26%.

גם רבוע כחול נדל"ן בלטה בעלייה של כ־ 4.2% ביום שישי.

אולם מעבר לדוחות החברות, קיים כאן גם סיפור מאקרו משמעותי.

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.5%, בעוד האינפלציה השנתית בישראל ירדה לכ־1.5% בלבד. המשמעות היא שהריבית הריאלית במשק גבוהה יחסית, ולכן המשקיעים מתחילים להסתכל על האפשרות להמשך הפחתות ריבית.

עבור חברות נדל"ן ובנייה מדובר בנושא משמעותי מאוד. רוב החברות בענף ממונפות ונדרשות לממן קרקעות, פרויקטים וחוב בהיקפים גדולים. ככל שהריבית יורדת, עלויות המימון שלהן עשויות לרדת – ולכן שווי החברות רגיש מאוד לציפיות בנושא.

דויטשה בנק העריך לקראת החלטת הריבית הקרובה כי בנק ישראל עשוי לבצע הפחתה נוספת של 0.25%, לרמה של 3.25%, אך הגדיר את ההחלטה כצמודה.

מצד אחד, אינפלציה של 1.5%, שקל חזק וירידת מחירי הנפט תומכים בהפחתת ריבית. מצד שני, הצמיחה המקומית, הוצאות הביטחון הגבוהות, הסיכון הפיסקלי והמעבר המחודש של הפד האמריקאי לכיוון ניצי מחייבים זהירות.

לכן יהיה נכון לומר שהציפיות לריבית נמוכה יותר תמכו השבוע בנדל"ן ובבנייה – אך הדוחות החזקים של החברות היו מנוע לא פחות משמעותי.

הטכנולוגיה קיבלה זריקת מרץ מ־Nvidia, אבל זה לא הספיק

סקטור הטכנולוגיה המקומי עבר שבוע תנודתי במיוחד.

לאחר הירידות החדות בתחילת השבוע הגיע יום חמישי והחזיר את הצבע הירוק למסכים. דוחות Nvidia בארה"ב הובילו לראלי במניות השבבים, והגל עבר במהירות גם לתל אביב.

פאלו אלטו סיימה את השבוע כולו בעלייה של כ־10.2%, והייתה אחת המניות החזקות במדד.

אבל הירידות שנרשמו בתחילת השבוע והלחץ המחודש על מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ביום שישי הובילו לכך שמדד ת"א טכנולוגיה עדיין סיים את השבוע בירידה של כ־2.2%.

זה מספר היטב את הסיפור: ה־AI ממשיך לייצר צמיחה עסקית חזקה, אבל התנודתיות בתחום גבוהה מאוד.

השקל ממשיך להפגין עוצמה – ובנק ישראל נכנס למוקד

השקל המשיך להתחזק במהלך השבוע.

השער היציג של בנק ישראל ביום שישי נקבע על 2.995 שקלים לדולר, לאחר ירידה שבועית של כ־0.37%.

עם זאת, חשוב להבין את ההבדל בין השער היציג לבין המסחר המאוחר. נאומו של יו"ר הפד בג'קסון הול התקיים לאחר קביעת השער היציג ולאחר סיום המסחר בתל אביב.

גם תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל־10 שנים עמדה בסוף השבוע סביב 3.83%.

המשמעות היא שפתיחת שבוע המסחר החדש בישראל תהיה מעניינת במיוחד: השוק המקומי יצטרך "להשלים פער" ולתמחר גם את נאום וורש, גם את העלייה בתשואות האמריקאיות וגם את התחזקות הדולר שהתרחשה לאחר סיום המסחר בתל אביב.

השורה התחתונה בישראל: השבוע הוכיח שוב שהסתכלות רק על ת"א־35 עלולה להטעות. המדד כמעט לא זז, אבל מתחת לפני השטח הביטוח עלה 7.6%, הבנייה 4.2% ות"א־90 2.7%, בזמן שהטכנולוגיה והביטחוניות ירדו. זה היה שבוע מובהק של רוטציה בין סקטורים.

 

🇪🇺 אירופה והשווקים בעולם: גרמניה מתחזקת, צרפת מתקשה והנפט משנה כיוון

אירופה סיימה שבוע מעורב, כאשר גם כאן ראינו פערים מעניינים בין המדינות.

מדד DAX הגרמני השלים עלייה שבועית של כ־1.7%.

לעומתו, מדד CAC 40 הצרפתי רד בכ־1% בסיכום השבוע.

מדד STOXX 600 האירופי עלה בכ־0.5% ביום שישי והשלים שבוע חיובי מתון עם עליה קלה של 0.15%.

גם הבנק המרכזי האירופי נמצא בדילמה. ריבית הפיקדונות עומדת על 2.25%, בעוד אינפלציית יולי בגוש האירו עמדה על כ־2.9%. המשקיעים יעקבו בשבוע הקרוב אחרי נתוני האינפלציה החדשים כדי להבין האם ה־ECB יכול להקל במדיניות או שייאלץ לשמור על ריבית גבוהה.

הנפט משנה כיוון – ומקל מעט על האינפלציה

אחד הנכסים הבולטים ביותר השבוע היה דווקא הנפט.

מחיר Brent, שסיים את השבוע הקודם באזור 94.4 דולר לחבית, ירד במהלך השבוע לכיוון 88 דולר. בסיכום שבועי איבד Brent כ־5%, בעוד WTI ירד ביותר מ־4%.הירידה נבעה משילוב של מספר גורמים: התפתחויות סביב מצר הורמוז, שיפור מסוים בתנועת מכליות, אפשרות להגדלת אספקת הנפט מוונצואלה ובמקביל התחזקות הדולר והעלייה בציפיות לריבית בארה"ב.

ירידה בנפט אינה משפיעה רק על חברות האנרגיה. היא יכולה להתגלגל בהמשך למחירי התחבורה והייצור, להוריד את קצב האינפלציה ולאפשר לבנקים המרכזיים מרחב פעולה גדול יותר.

זו גם אחת הסיבות שמדד ת"א נפט וגז סיים את השבוע בירידה של כ־1%.

עם זאת, הסיכון הגיאופוליטי לא נעלם. ביום חמישי מחיר הנפט כבר התאושש חלקית כאשר שוב גבר החשש שהמגעים מול איראן אינם מתקדמים. כל הידרדרות באזור המפרץ יכולה להפוך את המגמה במהירות.

 

📅 מה מחכה לנו בשבוע הקרוב? 31/08/2026-04/09/2026

אחרי שבוע שבו השוק עבר בתוך 24 שעות מחגיגת Nvidia לחשש מהעלאת ריבית, השבוע הקרוב צפוי להיות משמעותי אפילו יותר. גם בישראל וגם בארה"ב יפורסמו נתונים שיכולים לשנות בצורה חדה את ציפיות הריבית.

יום שני – הבורסה בתל אביב משלימה פערים

המסחר בישראל יידרש לתמחר לראשונה באופן מלא את נאום וורש בג'קסון הול ואת התגובה שנרשמה לאחר סיום המסחר המקומי ביום שישי.

Nvidia ירדה ב־4.6%, תשואות האג"ח האמריקאיות עלו והדולר התחזק. לכן מניות הטכנולוגיה הדואליות, שוק האג"ח והשקל צפויים לעמוד במוקד.

יום שלישי, 1 בספטמבר – החלטת הריבית של בנק ישראל

זהו ככל הנראה האירוע הכלכלי המרכזי בישראל בשבוע הקרוב.

הריבית עומדת כיום על 3.5%. קיימת אפשרות להפחתה נוספת של 0.25% לרמה של 3.25%, על רקע אינפלציה שנתית של 1.5%, אינפלציית ליבה של כ־1.4%, שקל חזק והירידה האחרונה במחירי הנפט.

אם בנק ישראל יוריד ריבית וישדר מסר מתון לגבי ההמשך, ענפי הנדל"ן, הבנייה ואגרות החוב הארוכות עשויים לקבל רוח גבית.

מנגד, השארת הריבית על 3.5% בצירוף מסר זהיר או ניצי עלולה לגרום למשקיעים לבחון מחדש חלק מהעליות האחרונות בסקטורים הרגישים לריבית.

באותו יום יתפרסמו בארה"ב גם נתוני JOLTS על מספר המשרות הפנויות ו־ מדד ISM במגזר הייצור לחודש אוגוסט.

אחרי נאום וורש, המשמעות שלהם גדולה מהרגיל: שוק עבודה ופעילות עסקית חזקים מאוד עלולים לחזק את האפשרות להעלאת ריבית, חולשה משמעותית עשויה להחזיר את השוק לכיוון של המתנה.

בגוש האירו יתפרסם גם אומדן האינפלציה לאוגוסט, כאשר ביולי עמדה האינפלציה על כ־2.9%.

יום רביעי, 2 בספטמבר – מלאי הנפט בארה"ב

EIA תפרסם את דוח מלאי הנפט השבועי.

אחרי ירידה של יותר מ־5% ב־Brent בשבוע החולף, הפתעה משמעותית במלאים יכולה להשפיע לא רק על חברות האנרגיה, אלא גם על ציפיות האינפלציה ושוק האג"ח.

יום חמישי, 3 בספטמבר – מגזר השירותים במבחן

בארה"ב יתפרסמו נתוני הפריון ועלויות העבודה וכן מדד ISM Services.

מדובר בנתון חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית, מכיוון שאינפלציה בענפי השירותים נוטה להיות "דביקה" יותר מאינפלציה במחירי מוצרים. נתון חזק בשילוב עלייה במחירי התשומות עלול להגביר שוב את החשש מהעלאת ריבית.

יום שישי, 4 בספטמבר – דוח התעסוקה האמריקאי

זהו ככל הנראה האירוע הגלובלי החשוב ביותר בשבוע.

דוח התעסוקה לאוגוסט צפוי להתפרסם ביום שישי, כאשר ההערכות המוקדמות מצביעות על תוספת של כ־45 אלף משרות.

אחרי שיו"ר הפד הדגיש כי שוק העבודה עדיין מספיק עמיד, הנתון מקבל משמעות מיוחדת.

דוח חזק מאוד, ובמיוחד עלייה משמעותית בשכר, עשוי לחזק את האפשרות שהפד יעלה ריבית בספטמבר.

לעומת זאת, האטה משמעותית בתעסוקה עשויה להציב בפני הפד דילמה: מצד אחד האינפלציה עדיין גבוהה, ומצד שני הידוק נוסף של הריבית עלול לפגוע בשוק העבודה.

במילים פשוטות, דוח התעסוקה הקרוב יהיה במידה רבה משאל עם של השוק על המסר שקיבל בג'קסון הול.

 

🧭 סיכום שבועי: ארבעה כוחות שצריך להמשיך לעקוב אחריהם

השבוע האחרון של אוגוסט המחיש היטב עד כמה הסביבה הנוכחית בשוק ההון מורכבת.

הכוח הראשון הוא ה־ AI. אינבדיה ממשיכה להראות שהביקוש לתשתיות בינה מלאכותית עצום, והצמיחה בהכנסות החברות המובילות עדיין מסוגלת להצדיק חלק משמעותי מהעליות שראינו בשנים האחרונות.

הכוח השני הוא הריבית. נתוני PCE ונאום וורש החזירו לשוק אפשרות ממשית של העלאת ריבית בארה"ב. העלייה בתשואות ביום שישי המחישה שוב שכאשר מחיר הכסף עולה, אפילו מניות מצוינות יכולות להיפגע.

הכוח השלישי הוא עונת הדוחות בישראל. מדד הביטוח שזינק ב־7.6% והבנייה שעלתה ב־4.2% הראו עד כמה תוצאות עסקיות יכולות לייצר פער גדול בין הסקטורים, גם כאשר המדד הראשי כמעט אינו משתנה.

הכוח הרביעי הוא מחירי האנרגיה. ירידה של יותר מ־5% בנפט מסייעת להפחתת הלחץ האינפלציוני, אבל כל שינוי בגזרה הגיאופוליטית יכול להפוך את המגמה במהירות.

מבחינת השוק הישראלי, הציר החשוב ביותר בשבוע הקרוב הוא ריבית-שקל-נדל"ן. אחרי עליות משמעותיות בביטוח, בבנייה ובת"א־90, רמת הציפיות כבר גבוהה יותר, ולכן השוק יבחן לא רק האם בנק ישראל יוריד את הריבית – אלא בעיקר מה הוא יגיד לגבי ההמשך.

בוול סטריט, הציר המרכזי הוא תעסוקה-אינפלציה-תשואות-טכנולוגיה.

Nvidia  הוכיחה שהצמיחה ב־AI  עדיין מסוגלת לספק תוצאות מרשימות מאוד. הפד הזכיר למשקיעים שהצמיחה הזו צריכה להתמודד במקביל עם מחיר כסף גבוה יותר.

זה יהיה הקרב המרכזי של השווקים בשבועות הקרובים.

 

🍰 הצ'ופר השבועי: פאלו אלטו בדרך למועדון הטריליון של הבורסה?

אחת העובדות המעניינות ביותר מהשבוע מגיעה דווקא מחברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס.

לאחר שהצטרפה רק בתחילת אוגוסט למדדי ת"א־35 ות"א־125, המניה זינקה השבוע בכ־10.2% ושווי השוק שלה בתל אביב הגיע ביום שישי לכ־946 מיליארד שקל.

כלומר, היא נמצאת במרחק קטן יחסית מרף טריליון השקלים.

עבור הבורסה הישראלית מדובר באירוע מעניין מאוד. פאלו אלטו היא חברה ישראלית־אמריקאית שמחיר המניה שלה נקבע בראש ובראשונה בוול סטריט, אבל מאז כניסתה למדדי הדגל בתל אביב היא הפכה גם לאחד המרכיבים המשמעותיים בשוק המקומי.

התוצאה היא שכיום מגמה במניות הסייבר והטכנולוגיה בארה"ב יכולה להשפיע באופן ישיר ומהיר הרבה יותר על ת"א־35 ות"א־125.

וזה מתחבר בצורה מושלמת לסיפור של השבוע: הגבול בין "שוק ההון הישראלי" ל"שוק ההון האמריקאי" ממשיך להיטשטש. החלטת ריבית בארה"ב משפיעה על הדולר והשקל, תשואות האג"ח משפיעות על הטכנולוגיה, Nvidia משפיעה על חברות השבבים בתל אביב ופאלו אלטו מחברת באופן ישיר בין שני השווקים.