שבוע המסחר שבין 13 ל-19 בספטמבר 2026 היה שבוע שהמחיש היטב עד כמה שוק ההון הנוכחי אינו נע כמקשה אחת. בארצות הברית הפדרל ריזרב העלה את הריבית, תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נגעה באזור 5% ומחיר הנפט טיפס במהלך השבוע מעל 100 דולר לחבית. למרות כל אלה, מדד הנאסד"ק הצליח לסיים את השבוע דווקא בעלייה.

בישראל התמונה הייתה כמעט הפוכה. בנק ישראל נמצא במסלול של הורדת ריבית, האינפלציה השנתית נותרה נמוכה ברמה של 1.5%, ות"א-35 ות"א-125 סיימו שבוע חיובי. עם זאת, גם כאן המדדים הראשיים הסתירו פערים גדולים בין הסקטורים: הבנקים כמעט לא עלו בסיכום השבוע, הנדל"ן ירד, בעוד מניות טכנולוגיה וחברות גדולות אחרות סיפקו את עיקר התמיכה במדדים.

כך למעשה קיבלנו באותו שבוע ארבע תוצאות שונות מאוד:

• ת"א-35: עלייה שבועית של כ-1.62%
• ת"א-125: עלייה של כ-1.05%
• Nasdaq: עלייה של כ-0.7%
• Dow Jones: ירידה של כ-1.7%

הפערים האלה מספרים את הסיפור המרכזי של השבוע: המשקיעים לא ברחו באופן גורף ממניות, אבל הפכו בררנים הרבה יותר. חברות וסקטורים שמצליחים להציג צמיחה חזקה, ובראשם חלק מעולם ה-AI והטכנולוגיה, עדיין מקבלים פרמיה. לעומתם, חברות קטנות יותר, מניות מחזוריות ונכסים הרגישים במיוחד לעלות המימון התקשו להתמודד עם העלייה המחודשת במחיר הכסף.

השורה התחתונה: זה היה שבוע שבו הנפט, האינפלציה והריבית הפעילו לחץ כבד על השווקים, אבל רווחיות וציפיות צמיחה הצליחו לייצר פער משמעותי מאוד בין מניות וסקטורים.

🇺🇸 וול סטריט: הפד העלה ריבית, אבל הטכנולוגיה סירבה להישבר

האירוע החשוב ביותר בוול סטריט השבוע היה ללא ספק החלטת הריבית של הפדרל ריזרב.

ב-16 בספטמבר הצביעו כל 12 חברי ועדת השוק הפתוח פה אחד על העלאת ריבית של 0.25%, והטווח החדש של ריבית הפד נקבע על 3.75%-4.00%.

מדובר במהלך משמעותי במיוחד משום שהוא הגיע אחרי תקופה שבה חלק מהמשקיעים עדיין קיוו שהפד יוכל להמתין ואולי אפילו לעבור בעתיד למדיניות מקלה יותר.

אלא שמחירי האנרגיה, האינפלציה ושוק העבודה שינו את התמונה.

הפד הבהיר בהודעתו כי הפעילות הכלכלית עדיין מתרחבת בקצב מוצק, הצריכה נותרה עמידה, ההשקעות חזקות ושוק העבודה אינו מראה חולשה חריגה. במקביל, האינפלציה עדיין גבוהה מדי ביחס ליעד של 2%.

כלומר, הפד לא העלה ריבית בגלל אירוע טכני או משבר נקודתי. הוא הידק את המדיניות כאשר הכלכלה עצמה עדיין חזקה יחסית.

מבחינת שוק המניות, זהו שילוב מאתגר: ריבית גבוהה יותר מייקרת את המימון, מעלה את התשואה האלטרנטיבית שאפשר לקבל מאג"ח ומפחיתה את הערך הנוכחי של רווחים עתידיים.

ובכל זאת, הטכנולוגיה החזיקה מעמד.

כך סגרו המדדים את השבוע:

• S&P 500: ירד קלות בכ-0.1%.
• Nasdaq: עלה בכ-0.7%.
• Dow Jones: ירד בכ-1.7%.
• Russell 2000: איבד כ-1.5%.

הדאו רשם את השבוע החלש ביותר שלו מאז חודש מרץ, בעוד הנאסד"ק הצליח לסיים בירוק.

פער של כ-2.4 אחוז בין הנאסד"ק לדאו בשבוע אחד הוא משמעותי מאוד, והוא מלמד שהשוק היה בעיקר סלקטיבי.

הנפט היה הניצוץ שהתחיל את האירועים

כדי להבין מדוע הפד הפך ניצי כל כך, צריך להתחיל דווקא משוק האנרגיה.

בתחילת השבוע מחיר חבית Brent טיפס לאזור 105 דולר, לאחר שכבר זינק כמעט 9% בשבוע הקודם.

במהלך השבוע המחיר אף עבר זמנית את אזור 109 דולר.

הגורם המרכזי היה שיבוש בצינור East-West הסעודי בעקבות מתקפת כטב"ם, אירוע שהעלה חשש לפגיעה בהיקף משמעותי של אספקת הנפט.

הקשר לשוק המניות עובר דרך האינפלציה:

נפט יקר יותר ← עלויות תחבורה וייצור גבוהות יותר ← לחץ אינפלציוני ← סיכוי גבוה יותר לריבית גבוהה ← שיעור היוון גבוה יותר למניות.

ביום שני, כאשר הנפט והתשואות עלו יחד:

• S&P 500 ירד בכ-0.48%.
• Nasdaq ירד בכ-0.56%.
• Dow ירד בכ-0.29%.
• מדד השבבים של פילדלפיה נפל בכ-5.9%.

גם ביום שלישי המשיך הלחץ, כאשר S&P 500 איבד כ-0.45% והנאסד"ק ירד בכ-0.78%.

המשקיעים החלו להבין שהסביבה האינפלציונית המחודשת עלולה לאלץ את הפד לפעול.

תשואת אג"ח ל-10 שנים מגיעה ל-5%

לצד הנפט, המספר החשוב ביותר בשוק היה 5%.

תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים הגיעה במהלך השבוע לאזור 5% – רמה שהפכה בפועל לקו מתח עבור שוק המניות.

למה דווקא התשואה הזו חשובה?

אג"ח ממשלת ארה"ב נחשבת לנכס כמעט חסר סיכון. כאשר ניתן לקבל תשואה של קרוב ל-5% ללא לקיחת סיכון מנייתי, הרף שהמשקיעים דורשים ממניות עולה.

בנוסף, מניות צמיחה רגישות במיוחד לשיעור ההיוון. חלק גדול מהשווי שלהן מבוסס על רווחים שיגיעו בעוד שנים רבות, ולכן ככל שהריבית עולה, אותם רווחים עתידיים שווים פחות במונחים של היום.

לכאורה, סביבת תשואות כזו אמורה להיות קשה מאוד לנאסד"ק.

אבל בפועל התרחש משהו מעניין.

ביום חמישי הגיע המהפך

לאחר החלטת הפד נרשמה דווקא ירידה מסוימת בתשואות האג"ח, ובמקביל נחלש החשש לפגיעה חמורה ומתמשכת ביצוא הנפט הסעודי.

מחיר Brent ירד מתחת לאזור 104 דולר, ותשואת אג"ח ל-10 שנים חזרה מתחת לרף 5%.

השוק הגיב מיד:

• S&P 500 זינק ב-1.14%
• Nasdaq עלה ב-1.69%

כלומר, המשקיעים הצליחו לעכל את עצם העלאת הריבית כל עוד מחירי האנרגיה והתשואות התחילו להירגע.

ביום שישי התשואה שוב התקרבה ל-5%, והתגובה הייתה הרבה יותר מפוצלת.

במילים פשוטות: העלאת הריבית עצמה לא הייתה הדבר היחיד שקבע את כיוון השוק. השאלה הייתה מה קרה במקביל לנפט ולתשואות.

ה-AI ממשיך לספק תמיכה

למרות מחיר הכסף הגבוה, המשקיעים עדיין מוכנים לשלם על חברות שבהן הם מאמינים שקצב הצמיחה העתידי יכול להיות חריג.

ביום שישי, למשל, SanDisk זינקה בכ-11% על רקע ביקושים הקשורים למרכזי נתונים.

מיקרון התחזקה בכ-3.9%.

גם מניות הקשורות לקריפטו בלטו, כאשר Coinbase עלתה בכ-11.7% ו-Robinhood בכ-9.1%.

מנגד, Netflix ירדה בכ-4.7% לאחר הורדת המלצה מצד Wells Fargo.

כלומר, אפילו בתוך הטכנולוגיה לא הייתה "חגיגה כללית". המשקיעים הבחינו בצורה חדה בין החברות.

וזה אולי הסיפור המרכזי של הנאסד"ק כרגע: ציפיות ה-AI מצליחות להעלות את התחזיות לרווחים העתידיים מהר מספיק כדי לפצות, לפחות בחלק מהמניות, על העלייה בשיעור ההיוון.

החברות הקטנות מרגישות את מחיר הכסף

מי שלא הצליח להשתתף בחגיגה הוא Russell 2000, שירד בכ-1.5% השבוע.

לחברות קטנות יש בדרך כלל תלות גדולה יותר במימון חיצוני, באשראי ובבנקים. לכן עלייה בריבית פוגעת בהן בצורה מהירה וישירה יותר.

גם סקטור ה-Utilities (שירותים ציבוריים ותשתיות) התקשה. במהלך יום שישי הוא ירד בשלב מסוים בכ-1.3%.

הסיבה דומה: חברות Utilities נחשבות לעיתים ל-"Bond Proxy" – כינוי למניות של חברות מבוססות ויציבות שמחלקות דיבידנדים קבועים. כאשר אג"ח ממשלתית מציעה תשואה קרובה ל-5%, היא הופכת למתחרה משמעותית על כספי המשקיעים.

גם סקטור חומרי הגלם נחלש.

Nucor נפלה בכ-6% ו-Steel Dynamics בכ-4.6%, לאחר ששתי החברות סיפקו תחזיות רווח לרבעון השלישי שהיו נמוכות מציפיות השוק.

זה מזכיר לנו שגם בשבוע שבו כולם מדברים על הפד, דוחות ותחזיות של חברות עדיין מסוגלים להזיז מניות וסקטורים בעוצמה.

הכסף עדיין יוצא מקרנות מנייתיות

נתון נוסף שממחיש שהעלייה בנאסד"ק לא הייתה חלק מאופוריה כללית הגיע מזרימות הכספים.

קרנות מנייתיות אמריקאיות רשמו בשבוע שהסתיים ב-18 בספטמבר פדיונות נטו של כ-31.44 מיליארד דולר.

זה היה שבוע רביעי ברציפות של יציאת כספים.

קרנות Large Cap איבדו כ-28.71 מיליארד דולר, בעוד קרנות סקטוריאליות קיבלו כ-2.29 מיליארד דולר, בעיקר בתחומי הפיננסים, הצריכה המחזורית והטכנולוגיה.

כלומר, אפשר לראות במקביל:

משקיעים מוכרים מניות באופן רחב ← אבל ממשיכים לקנות באופן סלקטיבי טכנולוגיה וסיפורי צמיחה.

זו אחת הסיבות לכך שהמדדים המשוקללים לפי שווי יכולים להיראות טוב יותר ממה שקורה בשוק הרחב.

השורה התחתונה בוול סטריט: השבוע הוכיח שהטכנולוגיה עדיין מסוגלת להתמודד עם ריבית גבוהה, אבל מרווח הטעות הולך ומצטמצם. כאשר תשואת ה-10 שנים מתקרבת ל-5% והנפט מעל 100 דולר, החברות חייבות לספק צמיחה חזקה מספיק כדי להצדיק את התמחור.

 

🇮🇱 שוק ההון בישראל: ת"א עולה דווקא בלי עזרת הבנקים והנדל"ן

שוק המניות בישראל סיפק השבוע תמונה מעניינת במיוחד.

בעוד בארה"ב הפד העלה ריבית והתשואות טיפסו, ת"א-35 ות"א-125 הצליחו לסיים שבוע חיובי.

ת"א-35 עלה בכ-1.62%.

ת"א-125 עלה בכ-1.05%.

מה שמעניין יותר הוא הדרך שבה המדדים הגיעו לשם.

העלייה החדה של יום רביעי לא הייתה תגובה להחלטת הפד עצמה, משום שההחלטה האמריקאית פורסמה רק לאחר סיום המסחר בישראל.

יום חמישי היה למעשה היום הראשון שבו תל אביב יכלה לתמחר במלואה את העלאת הריבית בארה"ב.

ולמרות זאת, ת"א-35 הוסיף עוד 1.02%.

הבנקים לא הובילו הפעם

בתקופות קודמות התרגלנו לראות את הבנקים כמנוע מרכזי של השוק הישראלי.

השבוע זה לא קרה.

מדד ת"א בנקים-5 סיים את השבוע בעלייה זעומה של כ-0.10% בלבד.

ביום חמישי לבדו הוא ירד בכ-1.46%.

זאת למרות חדשות חיוביות ברמת האנליזה, לאחר ש-Jefferies שדרג את בנק הפועלים והציג גישה חיובית יחסית לבנקים בישראל.

זהו מקרה טוב שבו כדאי להבחין בין סיפור פונדמנטלי לבין תנועת המניה בטווח קצר.

ריבית של 3.25% עדיין מאפשרת לבנקים ליהנות ממרווחי ריבית סבירים, אבל המשך ירידת ריבית בישראל יכול לצמצם בהדרגה את הרווחיות העודפת מהמרווחים.

מן הצד השני, ריבית נמוכה יותר יכולה להקל על הלווים, להפחית הפסדי אשראי ולהגדיל את הביקוש להלוואות.

לכן אין קשר פשוט של "ריבית עולה = טוב לבנקים" או "ריבית יורדת = רע לבנקים".

הטכנולוגיה הישראלית סיפקה את התמיכה

בזמן שהבנקים ירדו ביום חמישי, מניות הטכנולוגיה והדואליות סיפקו תמונה כמעט הפוכה:

• נייס: +5.99%
• קמטק: +5.52%
• טאואר: +3.60%
• נובה: +1.63%
• טבע: +1.36%

זה מסביר חלק גדול מהפער בין ביצועי מדדי הדגל לבין הבנקים.

גם מניית Next Vision המשיכה לרכז עניין בעקבות פרסומים על תשומת לב מצד גופים בינלאומיים ועל הערכות שווי אופטימיות מאוד ביחס לחברה.

העניין הזה משתלב היטב בסיפור הרחב של השבוע: בעולם שבו מחיר ההון עולה, חברות שמצליחות לשכנע את השוק שהצמיחה העתידית שלהן תהיה חריגה עדיין מסוגלות לקבל תמחור גבוה.

ומה קרה לנדל"ן?

כאן נמצא אחד הנתונים המעניינים ביותר של השבוע.

מדד ת"א נדל"ן ירד בכ-0.1% בשבוע האחרון, בזמן שת"א-125 עלה בכ-1.05%.

לכאורה, זה נראה מוזר.

ריבית בנק ישראל כבר ירדה ל-3.25% והאינפלציה השנתית עומדת על 1.5%. שני הדברים אמורים, באופן תיאורטי, לעזור לנדל"ן.

אבל חברות נדל"ן אינן מושפעות רק מהריבית הקצרה בישראל.

השוק מתמחר גם:

• תשואות אג"ח ארוכות בארץ ובעולם
• רמת המינוף של החברות
• מחירי נכסים
• ביקושים
• עלויות בנייה
• מלאי דירות
• איכות הנכסים
• פרמיית הסיכון

בנק ישראל עצמו הצביע על מלאי משמעותי של דירות לא מכורות, בעוד מחירי הדירות במדידה האחרונה עלו בכ-0.1% בלבד. היקף המשכנתאות ביולי הסתכם בכ-10 מיליארד שקל בניכוי עונתיות.

לכן השבוע סיפק דוגמה טובה לכך שהמשוואה "ריבית יורדת = מניות נדל"ן עולות" פשוטה מדי.

האינפלציה בישראל נשארת נמוכה

ב-15 בספטמבר פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט.

המדד עלה ב-0.7% בחודש, אך האינפלציה השנתית נותרה על 1.5%.

כלומר, למרות העלייה החודשית הגבוהה יחסית, סביבת האינפלציה השנתית בישראל עדיין נוחה מאוד ונמצאת בתוך יעד בנק ישראל של 1%-3%.

זה חשוב משום שהבנק המרכזי אינו מקבל החלטות לפי חודש אחד בלבד.

הוא מסתכל על מגמת האינפלציה השנתית, אינפלציית הליבה, השכר, שער השקל, ציפיות האינפלציה והפעילות במשק.

רמת אינפלציה של 1.5% משאירה לבנק ישראל מרחב משמעותי יותר לשמור על ריבית נמוכה ואף להמשיך בעתיד בתהליך ההקלה, כל עוד לא יתרחש זעזוע משמעותי במט"ח, במחירי האנרגיה או בשכר.

ישראל וארה"ב הולכות כרגע בכיוונים הפוכים

וזו אולי נקודת המאקרו החשובה ביותר עבור המשקיע הישראלי.

בתחילת ספטמבר בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.25%.

כשבועיים לאחר מכן הפד האמריקאי העלה את הריבית ל-3.75%-4.00%.

כלומר:

ישראל ← מחיר הכסף יורד

ארה"ב ← מחיר הכסף עולה

פער כזה משפיע על הרבה יותר משוק המניות.

הוא משפיע על שערי המטבע, על פערי התשואות באג"ח, על תנועות כספים בין ישראל לחו"ל ועל התמחור היחסי של נכסים.

לקראת סוף השבוע הדולר נסחר באזור 3.03 שקלים, לאחר שהתחזק בעולם בעקבות החלטת הפד.

עדכון FTSE יצר מחזורים חריגים

יום חמישי היה גם יום מסחר יוצא דופן בגלל עדכון מדדי FTSE.

עדכוני מדדים מחייבים קרנות סל ומוצרים פסיביים לבצע קניות ומכירות כדי להתאים את התיק שלהם למשקלים החדשים.

לכן חלק מהמחזורים הגבוהים ומהתנועות שנרשמו במניות לקראת הנעילה לא נבעו בהכרח משינוי פונדמנטלי בעסקי החברות.

זו נקודה חשובה במיוחד למשקיע: לפעמים מניה יכולה לזוז בצורה חדה בגלל שינוי טכני במדד ולא בגלל חדשות עסקיות.

השורה התחתונה בישראל: הבורסה המקומית הציגה השבוע עמידות מרשימה. ת"א-35 עלה 1.62% ות"א-125 1.05%, למרות העלאת הריבית בארה"ב ועלייה חדה במחירי האנרגיה. חשוב מכך, העליות הגיעו דווקא בשבוע שבו הבנקים והנדל"ן לא היו מנועי השוק, מה שמעיד על שינוי בהרכב ההובלה.

 

🌍 אירופה והשווקים בעולם: גל של הידוק מוניטרי

הפד האמריקאי לא היה הבנק המרכזי היחיד שעמד השבוע במרכז הבמה.

בכמה מהכלכלות הגדולות בעולם ראינו מסר דומה: המאבק באינפלציה עדיין לא הסתיים.

הבנק המרכזי של יפן העלה את הריבית ב 0.25% ל-1.25%, רמה שלא נראתה ביפן מאז שנות ה-90.

גם באירופה סביבת הריבית נעשתה הדוקה יותר. ריבית הפיקדונות של ה-ECB עלתה ל-2.50%, ריבית המימון העיקרית ל-2.65%.

בבריטניה בחר הבנק המרכזי להשאיר את הריבית על 3.75%, אבל גם שם התמונה אינה יונית במיוחד: שישה חברים הצביעו בעד השארת הריבית ללא שינוי ושלושה כבר רצו להעלות אותה ב-0.25%.

המשמעות הרחבה היא שהפד אינו פועל בוואקום. סביבת הריבית הגלובלית כולה נותרת גבוהה.

אירופה סיימה את יום שישי באדום

העלייה בתשואות, מחירי האנרגיה הגבוהים והחשש לצמיחה הפעילו לחץ גם על הבורסות האירופיות.

ביום שישי:

• DAX הגרמני: ירד בכ-6%
• CAC 40 הצרפתי: ירד בכ-5%
• FTSE 100 הבריטי: ירד בכ-45%

סקטור הרכב בלט במיוחד בחולשתו.

Volkswagen נפלה בכ-5.6% בעקבות הורדת תחזית, ומרצדס איבדה כ-4.8%.

עבור יצרניות רכב אירופיות, השילוב בעייתי במיוחד: ריביות גבוהות מייקרות את המימון לצרכן, מחירי דלק גבוהים פוגעים בביקוש וחולשה תעשייתית באירופה מוסיפה לחץ נוסף.

הנפט נשאר מעל 100 דולר

למרות הירידה מסביבת השיא של אמצע השבוע, Brent סיים את יום שישי סביב 103.2 דולר לחבית, בעוד WTI נסחר באזור 99.5 דולר.

כל עוד Brent נשאר מעל 100 דולר, האנרגיה נשארת איום משמעותי על תהליך ירידת האינפלציה.

ולכן בשבוע הנוכחי אי אפשר באמת להפריד בין שוק הנפט לשוק האג"ח.

כאשר הנפט עלה, ציפיות האינפלציה עלו.

כאשר ציפיות האינפלציה עלו, תשואות האג"ח עלו.

וכאשר תשואות האג"ח עלו, מניות הרגישות לריבית נפגעו.

זו הייתה שרשרת האירועים המרכזית של השבוע.

 

📅 מה מחכה לנו בשבוע הקרוב? 20/09/2026-26/09/2026

השבוע הקרוב מתחיל כאשר שלושה סימני שאלה גדולים עדיין פתוחים: מחירי האנרגיה, תשואות האג"ח ותוואי הריבית בארה"ב.

הנפט והצינור הסעודי

האירוע הראשון שצריך להמשיך לעקוב אחריו הוא מצב תשתיות האנרגיה בסעודיה.

כל אינדיקציה לכך שצינור East-West חוזר לפעילות מלאה יכולה להוריד חלק מפרמיית הסיכון ממחיר הנפט.

לעומת זאת, הסלמה נוספת או הארכת השיבוש עלולות להחזיר את Brent לכיוון 109-110 דולר ואף מעבר לכך.

זה לא אירוע שמשפיע רק על חברות האנרגיה.

הוא משפיע על ציפיות האינפלציה, שוק האג"ח והציפיות לריבית.

תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים

רמת 5% הפכה השבוע למספר שהמשקיעים צריכים לשים עליו עין.

ראינו כמעט בזמן אמת את ההבדל:

כאשר התשואה ירדה מתחת לרמה הזו ביום חמישי, מניות הטכנולוגיה זינקו.

כאשר היא חזרה לכיוון 5% ביום שישי, השוק שוב נעשה צר יותר.

אם התשואה תתבסס מעל 5%, הלחץ על מניות יקרות, חברות קטנות ונדל"ן עלול להתגבר.

אם היא תרד בצורה ברורה, חלק מהלחץ על המכפילים עשוי להשתחרר.

האם הפד סיים או שרק התחיל?

לאחר העלאת הריבית ל-3.75%-4.00%, השאלה עוברת מהאם תהיה העלאה להאם זו הייתה העלאה חד-פעמית או תחילתו של סבב חדש.

הפד לא התחייב למסלול אוטומטי.

לכן נתוני האינפלציה, שוק העבודה ומחירי האנרגיה שיגיעו בשבועות הקרובים יקבעו הרבה יותר מהצהרה אחת.

23 בספטמבר: עדכון התחזית של OECD

ב-23 בספטמבר צפוי להתפרסם עדכון ה-Interim Economic Outlook של OECD.

בתקופה שבה מחירי האנרגיה שוב מטפסים והבנקים המרכזיים מהדקים את המדיניות, שינויים בתחזיות הצמיחה והאינפלציה עשויים לקבל משמעות גדולה מהרגיל.

המשקיעים ירצו לראות האם העלייה במחירי האנרגיה משנה גם את התחזית לפעילות הכלכלית בעולם.

תל אביב ולוח החגים

גם לוח החגים ממשיך להיות גורם טכני שחשוב לקחת בחשבון.

כאשר אין מסחר בישראל בזמן שבו וול סטריט, האג"ח או הנפט זזים בצורה חדה, יכולים להיווצר פערים שייסגרו בבת אחת עם פתיחת המסחר המקומי.

בסביבה תנודתית כמו הנוכחית, זה יכול להגדיל את התנודות בפתיחת יום המסחר.

ומה לגבי הדולר-שקל?

גם שער החליפין צריך להיות על מסך המעקב.

בסוף השבוע הדולר נסחר באזור 3.03 שקלים.

המשך התרחבות פער הריביות בין ארה"ב לישראל עשוי להשפיע על השקל, כאשר במקביל נכנסים למשוואה גם מצב השווקים, גידורי המוסדיים והסיכון המקומי.

עבור משקיע ישראלי, תנועה חדה בשקל משפיעה לא רק על חופשה בחו"ל או על היבוא, אלא גם על התשואה השקלית של השקעות בינלאומיות.

 

🧭 סיכום שבועי: חמישה כוחות שעיצבו את השוק

אם צריך לזקק את השבוע האחרון, אפשר לעשות זאת דרך חמישה מנועים.

הראשון הוא הנפט.
הפגיעה בתשתיות הסעודיות דחפה את Brent מעל 100 דולר והחזירה את החשש מפני גל אינפלציוני נוסף.

השני הוא האינפלציה.
אנרגיה יקרה ונתוני מחירים בארה"ב גרמו לשוק להבין שהמאבק של הפד עדיין לא הסתיים.

השלישי הוא הריבית.
הפד העלה אותה ל-3.75%-4.00%, בזמן שבישראל בנק ישראל נמצא בכיוון ההפוך עם ריבית של 3.25%.

הרביעי הוא שוק האג"ח.
תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים הגיעה לאזור 5%, ובכך הפכה שוב לאלטרנטיבה משמעותית למניות ולגורם מרכזי בקביעת המכפילים.

החמישי הוא הצמיחה.
למרות הכול, משקיעים עדיין מוכנים לקנות חברות שבהן הם מאמינים שקצב הצמיחה העתידי מספיק גבוה. זו אחת הסיבות לכך שהנאסד"ק עלה 0.7% בזמן שהדאו ירד 1.7%.

וזו אולי הנקודה החשובה ביותר של השבוע.

השוק אינו מתעלם מהריבית. הוא פשוט משווה כל הזמן בין שני מספרים: מחיר הכסף מול קצב הצמיחה.

אם שיעור ההיוון עולה, חברה צריכה להציג רווחים ותזרים חזקים יותר כדי להצדיק את אותו מחיר.

לקראת השבוע הבא, הקשר החשוב ביותר נשאר:

נפט ← אינפלציה ←  ריבית ←  תשואות אג"ח ← מכפילי מניות.

השבוע קיבלנו כמעט ניסוי בזמן אמת במנגנון הזה: כאשר הנפט והתשואות עלו ביחד, השווקים התקשו. כאשר שניהם ירדו, הטכנולוגיה הגיבה במהירות כלפי מעלה.

 

🍰 הצ'ופר השבועי: הבורסה בתל אביב עצמה הפכה לאחת המניות החמות בשוק

אחת הידיעות המעניינות ביותר השבוע לא הגיעה מבנק, מחברת שבבים או מחברה ביטחונית – אלא דווקא מהבורסה לניירות ערך בתל אביב עצמה.

ב-16 בספטמבר פרסמה הבורסה תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2027-2031.

התוכנית כוללת מספר יעדים שאפתניים:

• צמיחת הכנסות שנתית ממוצעת של כ-15%-18%.
• הגדלת הפעילות מול משקיעים בינלאומיים.
• הרחבת עולם המדדים ומוצרי ההשקעה.
• פיתוח עסקי מידע ו-AI.
• שיפור והרחבת נגישות שעות המסחר.
• בחינת מסחר במטבעות נוספים.
• פיתוח תשתיות הקשורות לטוקניזציה של נכסים.

והתגובה בבורסה הייתה יוצאת דופן.

ביום חמישי זינקה מניית TASE בכ-14.98%, במחזור חריג של כ-456 מיליון שקל.

לפי נתוני השוק מדובר ביום המסחר החזק ביותר בתולדות המניה.

מעבר לעלייה היומית, הסיפור כאן מעניין משום שהוא משקף שינוי בתפיסה של הבורסה.

הבורסה אינה רוצה להיתפס רק כ"מקום שבו קונים ומוכרים מניות". היא מנסה להפוך בעצמה לחברת צמיחה שמייצרת הכנסות מטכנולוגיה, מידע, מדדים, שירותים למשקיעים זרים ומוצרים חדשים.

בעולם שבו מסחר פסיבי, דאטה פיננסי וטכנולוגיה הופכים לחלק גדול יותר משוק ההון, מדובר בשינוי אסטרטגי משמעותי.

והעובדה שהשוק העניק למניה כמעט 15% ביום אחד מראה שלפחות בתגובה הראשונית, המשקיעים ראו בתוכנית יותר מאשר עוד מצגת אסטרטגית.