האינפלציה והאסטרטגיה המנצחת בשוק ההון: מדריך עומק להתמודדות מעשית עם מדד המחירים

האם הרגשתם לאחרונה כיצד סל הקניות השבועי הופך יקר יותר, או כיצד כל שירות עולה במחירו? זוהי האינפלציה בפעולה, תהליך מתמשך של עליית מחירי מוצרים ושירותים במשק, המוביל לשחיקה בכוח הקנייה של הכסף. הנתון הרשמי המייצג תהליך זה הוא מדד המחירים לצרכן (Consumer Price Index – CPI), המשמש ככלי המרכזי למדידת האינפלציה. תופעה כלכלית זו אינה נשארת רק בסופרמרקט או בתחנת הדלק; היא משפיעה באופן דרמטי על כלל שוק ההון, מבלבלת משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד ומכריחה אותם לשקול מחדש את כללי המשחק. כאשר האינפלציה מרימה ראש, היא הופכת לאחת האתגרים הגדולים ביותר בפניהם ניצבת הכלכלה המודרנית, ומאיימת לשחוק את חסכונות העבר ואת השקעות העתיד. מטרת מאמר זה היא לספק מדריך מעמיק ומעשי שיסייע לכם להבין את מנגנוני ההשפעה של האינפלציה על שוק המניות ושוק האג"ח, ולגבש אסטרטגיית התמודדות עם אינפלציה מנצחת.

 

האינפלציה: מהות, מדידה והשפעה על חיי היום-יום

הבנת מהות האינפלציה אינה רק תיאורטית; היא הבסיס לכל החלטת השקעה פיננסית. בעוד שרבים מכירים אותה כ"יוקר המחיה", ההגדרה הכלכלית המדויקת של אינפלציה היא ירידה בכוח הקנייה של המטבע, הנובעת מעליית מחירים כוללת ומתמשכת. ברוב המדינות, האינפלציה נמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן (CPI), המחושב על ידי סקר קבוע של סל מוצרים ושירותים מייצג שהמשפחה הממוצעת רוכשת. שינוי אחוז המדד מראה בכמה התייקר אותו סל לאורך זמן. למשל, כאשר מדד המחירים עולה ב- 3% בשנה, המשמעות היא שכדי לרכוש את אותו סל נדרשים 3% יותר כסף. מדד המחירים לצרכן מכיל מגוון רחב של קטגוריות, החל ממזון ומלבוש, דרך דיור ותחבורה, ועד שירותי בריאות וחינוך, והוא המדד הראשי שמשפיע על ריביות, הצמדות ועדכוני שכר.

מהי האינפלציה ואיך היא נמדדת?

בעולם הכלכלה המודרני, מקובל כי רמה נמוכה ויציבה של אינפלציה (בדרך כלל סביב 2% לשנה) נחשבת ל"בריאה" ומעודדת צריכה וצמיחה. רמה זו, המכונה גם יעד האינפלציה, מאותתת לעסקים ולצרכנים שהכלכלה מתפקדת, אך כוח הקנייה אינו נשחק בצורה משמעותית מדי. הבעיה מתחילה כאשר האינפלציה מזנקת מעבר ליעד. אינפלציה גבוהה נובעת בדרך כלל משילוב של גורמים: עודף ביקוש (יותר מדי כסף רודף אחרי מעט מדי סחורות), עליית עלויות ייצור (כמו מחירי אנרגיה או שיבושים בשרשראות אספקה), או מדיניות מוניטרית מרחיבה מדי מצד הבנק המרכזי. ההשפעה של אינפלציה על חיי היום-יום היא מיידית: חסכונות שאינם נושאים ריבית מספקת (כגון מזומן או פיקדונות שאינם צמודים) מאבדים את ערכם הריאלי במהירות. עובדה זו מכריחה את הציבור לחפש באופן אקטיבי פתרונות השקעה אלטרנטיביים, לרוב בשוק ההון, כדי לשמר ואף להגדיל את כוח הקנייה הריאלי שלהם.

השחיקה הבלתי נראית: איך האינפלציה משפיעה על כוח הקנייה ועל חיינו?

ההשפעה של האינפלציה על חיינו היא שחיקה איטית אך מתמדת של הערך האמיתי של כספנו. לדוגמה, אם יש לכם 100,000 ש"ח בחשבון עובר ושב שאינו נושא ריבית, ובמהלך שנה מדד המחירים לצרכן עלה ב-5%, הערך הריאלי של הכסף שלכם ירד ב-5,000 ש"ח. ההשפעה ניכרת גם על שוק החוב, אנשים שלקחו הלוואות ומשכנתאות נושאות ריבית קבועה "נהנים" לכאורה מהשחיקה של החוב בערכים ריאליים, אך רבים אחרים נמצאים בחובות צמודי מדד, ההופכים יקרים יותר ככל שהאינפלציה עולה. גורם נוסף ומשמעותי הוא שוק התעסוקה: עלייה ביוקר המחיה מובילה לדרישות לשכר גבוה יותר, מה שעלול ליצור מעגל קסמים אינפלציוני שבו עליית שכר מזינה עליית מחירים נוספת. הלחץ האינפלציוני גורם לחוסר ודאות כלכלית רחבה יותר, מקשה על עסקים לתכנן לטווח ארוך, ומאיים במיוחד על אוכלוסיות מוחלשות שחלק גדול מהכנסתן מופנה לצריכה בסיסית ורגישה לשינויי מחירים. זו הסיבה העיקרית מדוע ההבנה של התמודדות עם אינפלציה היא כל כך חיונית, הן ברמה הממשלתית והן ברמה הפיננסית הפרטית.

 

"חרב הפיפיות" בשוק ההון: ההשפעה הדרמטית על מניות ואג"ח

האינפלציה משנה את כללי המשחק בשווקים הפיננסיים, כאשר היא משפיעה על כל אחד מהמרכיבים המרכזיים של שוק ההון: מניות, אג"ח וסחורות. ההשפעה היא דו-כיוונית: מצד אחד, חברות ובעלי נכסים נהנים מנכסים שערכם עולה נומינלית; מצד שני, האינפלציה מביאה איתה עלייה בריבית, שמעלה את עלות החוב ומקטינה את השווי הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים. הפער בין התיאוריה לפרקטיקה בשוק הוא עצום, ומשקיעים חייבים לנתח כל סקטור בנפרד כדי לגבש אסטרטגיה מותאמת.

שוק המניות: מניות צמיחה מול מניות ערך בעידן האינפלציה

השפעת האינפלציה על שוק המניות אינה אחידה. באופן כללי, חברות מסוימות מצליחות להעביר את עליית המחירים לצרכן, וכך שומרות על רווחיות (או אפילו מגדילות אותה נומינלית). עם זאת, כאשר הבנק המרכזי מעלה את ריבית בנק מרכזי כדי להילחם באינפלציה, הכל משתנה. מודלי הערכת השווי של מניות מבוססים על היוון תזרימי מזומנים עתידיים לשווי נוכחי. ריבית גבוהה יותר פירושה גורם היוון גבוה יותר, ולכן שווי נוכחי נמוך יותר של אותם תזרימים.

• מניות צמיחה (Growth Stocks): אלו חברות שעיקר רווחיהן צפויים להגיע בעתיד הרחוק (למשל, חברות טכנולוגיה רבות). חברות אלו סובלות מהירידה הדרמטית ביותר בשווין כאשר הריבית עולה, כיוון שההיוון פוגע קשה יותר בתזרימים הרחוקים.
• מניות ערך (Value Stocks): אלו חברות "מיושנות" יותר, בעלות רווחיות יציבה בהווה ונכסים מוחשיים (בנקים, תעשייה כבדה, אנרגיה). הן נוטות להיות עמידות יותר לאינפלציה, במיוחד אם יש להן כוח תמחור המאפשר להן להעלות מחירים מבלי לאבד לקוחות. חלקן אף נהנות מהעלאות הריבית (כמו בנקים).

לפיכך, התמודדות עם אינפלציה בשוק המניות דורשת מעבר ממיקוד בצמיחה עתידית למיקוד ברווחיות בהווה, מרווחיות תפעולית גבוהה, וחשיפה לסקטורים שהם "הגנה אינפלציונית".

שוק האג"ח: צניחת ערך ותשואות – למה איגרות חוב רגישות כל כך?

אם שוק המניות הוא חרב הפיפיות, שוק האג"ח הוא הקורבן המיידי והעיקרי של עליית האינפלציה והריבית. איגרות חוב, ובמיוחד אג"ח ממשלתיות, מעניקות למשקיע תשלום קבוע (קופון) לאורך תקופה מסוימת. הקשר בין אינפלציה לשוק האג"ח הוא הפוך: כאשר האינפלציה עולה, הבנק המרכזי מעלה את הריבית (כלי המדיניות מוניטרית שלו). עלייה בריבית הופכת את האג"ח הקיימות (שנושאות ריבית נמוכה יותר) לפחות אטרקטיביות, ולכן מחירן יורד כדי שהתשואה לפדיון שלהן תהיה תואמת את הריבית החדשה בשוק.

• סיכון הריבית: ככל שמשך החיים של האג"ח (ה"מח"מ" – משך חיים ממוצע) ארוך יותר, כך היא רגישה יותר לעליית הריבית וסובלת מירידת מחיר משמעותית יותר.
• אג"ח קונצרני: גם חברות המנפיקות אג"ח קונצרני סובלות. הריבית הגבוהה מייקרת את החוב של החברות ומעלה את הסיכון הכללי של פשיטת רגל, ולכן המשקיעים דורשים "פרמיית סיכון" גבוהה יותר, מה שמוריד את מחירי האג"ח.

הדרך היחידה להגן על עצמך בשוק האג"ח בזמן אינפלציה היא על ידי השקעה באג"ח צמודות מדד, שערך הקרן והקופון שלהן מתעדכן בהתאם לעלייה במדד המחירים לצרכן. עבור המשקיע הפרטי, הבנה זו חיונית כדי להימנע מהפסדים משמעותיים בחלק ה"סולידי" של תיק ההשקעות.

 

התגובה המוסדית: המלחמה של הבנקים המרכזיים והרגולטורים

האתגר האינפלציוני הוא קודם כל אתגר של מדיניות מאקרו. המדינה והבנקים המרכזיים הם השחקנים המרכזיים בתהליך זה. הציבור, המשקיעים הקטנים והגופים המוסדיים כאחד, כולם מפנים מבט אל הבנק המרכזי כדי להבין לאן הכלכלה הולכת. תגובתם היא הקובעת את אופי הטיפול, ובמידה רבה את עוצמת ומשך ההשפעה של האינפלציה על שוק ההון.

תפקיד הבנק המרכזי: המדיניות המוניטרית ושימוש בכלי הריבית

האחריות העיקרית של בנק מרכזי (כגון הפדרל ריזרב בארה"ב או בנק ישראל) היא שמירה על יציבות מחירים, כלומר: השגת יעד אינפלציה מוגדר (בדרך כלל 1%-3% בישראל ו-2% בארה״ב). כאשר האינפלציה חורגת מיעד זה, הבנק מפעיל את כלי המדיניות מוניטרית הראשי שלו: ריבית הבנק המרכזי.

• מנגנון הפעולה: העלאת הריבית מייקרת את עלות הכסף עבור הבנקים המסחריים. אלה, בתורם, מעלים את הריבית שהם גובים על הלוואות ומשכנתאות, ואת הריבית שהם משלמים על פיקדונות.
• השפעה כלכלית: הריבית הגבוהה מקטינה את הביקוש המצרפי, היא מייקרת את ההלוואות, מצמצמת את ההשקעות של העסקים, ומעודדת את הציבור לחסוך יותר ולצרוך פחות. ירידה בביקוש אמורה להוביל בסופו של דבר לירידה בלחצים האינפלציוניים.
• האתגר: המאבק באינפלציה באמצעות העלאת ריבית טומן בחובו סיכון "נחיתה קשה" כלומר, הכנסת הכלכלה להאטה או אפילו למיתון. הפעולה של הבנק המרכזי היא מאזן עדין בין ריסון האינפלציה לבין שמירה על צמיחה.

בנקים מרכזיים משתמשים גם בכלי נוסף, רכישת ומכירת אג"ח (הרחבה כמותית או צמצום כמותי), המשפיע ישירות על כמות הכסף בשוק ועל הריביות לטווח ארוך.

התמודדות הגופים המוסדיים (פנסיה וגמל): ניהול סיכונים ותיקון הקצאת הנכסים

הגופים המוסדיים – קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות נאמנות, מנהלים את חסכונות הפרישה של הציבור. חובתם העיקרית היא הגנה על הערך הריאלי של הכסף בטווח הארוך. עבורם, האינפלציה היא סיכון ליבה.

• ניהול הסיכון: כדי להתמודד עם אינפלציה, הגופים המוסדיים מבצעים "תיקון הקצאת נכסים". הם מגדילים את החשיפה לנכסים "צמודי אינפלציה" או "מגני אינפלציה".
• נכסים מועדפים: אלו כוללים אג"ח צמודות מדד (המבטיחות הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן), השקעה בנדל"ן מניב (ששכר הדירה שלו צמוד למדד), ותשתיות, וכן הגדלת החשיפה למניות ערך על חשבון מניות צמיחה.
• השפעה על הציבור: ההחלטות של הגופים המוסדיים משפיעות ישירות על המשקיע הקטן, הריביות והתשואות שהוא רואה בקרנות הפנסיה שלו משקפות את האסטרטגיות שנוקט הגוף המוסדי. לכן, למידע על תפקיד הגופים המוסדיים באינפלציה יש חשיבות עליונה להבנת הביצועים של החסכונות שלנו.

 

אסטרטגיות הגנה: איך המשקיע הפרטי מתמודד עם שחיקת הכסף?

המשקיעים הקטנים נמצאים בחזית המאבק האישי באינפלציה. שלא כמו גופים מוסדיים, הם לרוב בעלי תיקים קטנים יותר ומחפשים פתרונות פשוטים ונגישים. המפתח הוא להבין שהתמודדות עם אינפלציה אינה קשורה רק לבחירת נכסים, אלא גם לניהול חובות והתנהלות פיננסית נכונה ביומיום. זהו היבט מעשי חיוני.

פיתוח תיק השקעות עמיד: נכסים מגוונים ואסטרטגיות חלופיות

כדי לפתח תיק השקעות עמיד בפני אינפלציה, יש לאמץ גישה מגוונת שפועלת כנגד שחיקת הכסף.

• השקעה צמודת מדד: דרך ישירה להגן על הערך הריאלי היא באמצעות השקעה במכשירים שצמודים למדד המחירים לצרכן. לדוגמה, קרנות נאמנות או תעודות סל העוקבות אחר אג"ח ממשלתיות צמודות מדד.
• נכסים מוחשיים: נדל"ן, קרקעות, זהב וסחורות נחשבים מסורתית כמגני אינפלציה. כאשר האינפלציה עולה, ערך הנכסים הפיזיים נוטה לעלות, מה שמספק הגנה.
• מניות בעלות תזרים מזומנים גבוה: עדיפות לחברות עם כוח תמחור חזק, המייצרות תזרים מזומנים חיובי ועקבי, ובעלות חוב נמוך. חברות אלו יכולות להעלות מחירים מבלי לפגוע בביקוש (למשל, חברות מזון, תרופות או תשתיות חיוניות).

מה עדיף להשקיע בזמן אינפלציה: מניות או אג"ח? – שיקולים מעשיים לבניית תיק

זוהי שאלה קלאסית בקרב משקיעים קטנים, והתשובה היא: תלוי בסוג האינפלציה ובמטרת ההשקעה.

• במצבי אינפלציה מתונה: מניות עדיין יכולות לספק תשואה ריאלית חיובית, במיוחד מניות ערך.
• במצבי אינפלציה גבוהה וריבית עולה: אג"ח שאינן צמודות מדד הן השקעה מסוכנת מאוד. בשלב זה, מעבר מאג"ח רגילות לאג"ח צמודות מדד או נכסים אלטרנטיביים (סחורות) הוא חיוני.

השיקול המעשי ביותר הוא שמירה על גיוון. אף סוג נכס אחד אינו מגן מושלם מפני אינפלציה. תיק מאוזן צריך לכלול שילוב מחושב של מניות (דגש על סקטורים עמידים), אג"ח צמודות, וייתכן שגם חשיפה מוגבלת לסחורות.

חשיבות הטווח הארוך והשקעה מחזורית (מיצוע ערך קבוע – DCA – Dollar Cost Average)

עבור המשקיע הקטן הפועל בשוק ההון, האסטרטגיה המנצחת ביותר בטווח הארוך היא ככל הנראה השקעה מחזורית. גישה זו כרוכה בהשקעת סכום קבוע באופן קבוע (חודשי או רבעוני) ללא קשר למצב השוק או רמת האינפלציה.

• היתרון המעשי: DCA מונע את הצורך ב"תזמון השוק" משימה כמעט בלתי אפשרית ומפחית את הסיכון לרכישת נכסים במחירי שיא. בזמן אינפלציה ותנודתיות, המשקיע קונה יותר יחידות כאשר המחירים נמוכים, וכך מפחית את עלות הרכישה הממוצעת לאורך זמן.
• היבט פסיכולוגי: שמירה על משמעת השקעה לאורך שנים היא ההגנה הטובה ביותר. ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך עולה הסיכוי שהתשואה המצטברת תעלה על שיעור האינפלציה ותגדיל את כוח הקנייה הריאלי של הכסף.

 

המבט קדימה: האם האינפלציה היא הזדמנות או רק סיכון?

האינפלציה מציבה אתגרים משמעותיים, אך היא גם מביאה איתה הזדמנויות עבור משקיעים בעלי ראייה חדה ואורך רוח. הבנת הדינמיקה הזו חיונית כדי לגבש מסקנה מעשית על השפעת האינפלציה על תיק ההשקעות.

ניתוח סיכונים מול הזדמנויות: אינפלציה כזרז לשינויים בשווקים

הסיכון העיקרי הוא שחיקת הערך הריאלי של החסכונות וירידת הערך הדרמטית של אג"ח ומניות צמיחה. עם זאת, המצב האינפלציוני יוצר גם הזדמנויות:

• הזדמנויות במניות: התנודתיות בשווקים מובילה למכירת מניות איכותיות (חברות חזקות בעלות מאזן איתן) במחירים נמוכים באופן חריג. זו הזדמנות עבור משקיעים קטנים ואקטיביים להיכנס להשקעות אלו ב"הנחה".
• הזדמנויות באג"ח: לאחר שהבנק המרכזי מעלה את הריבית משמעותית, האג"ח החדשות המונפקות נושאות ריביות גבוהות יותר. עבור משקיעים המעוניינים לשמור על חלק סולידי בתיק, ניתן לרכוש אג"ח איכותיות הנושאות תשואה נאה המגנה טוב יותר מפני האינפלציה העתידית (אך עדיין לא מפני האינפלציה של ההווה).
• הזדמנויות בנדל"ן: נדל"ן, במיוחד נדל"ן מניב עם חוזים צמודי מדד, הופך לנכס אטרקטיבי כהגנה.

מה המשקיעים יכולים ללמוד מהמשבר האינפלציוני הנוכחי?

המשבר האינפלציוני הנוכחי מלמד את כלל השוק מהבנקים המרכזיים ועד למשקיעים הקטנים, מספר לקחים חשובים ורלוונטיים:

1. הערך של מזומן משתנה: בזמן אינפלציה, החזקת מזומן היא טעות יקרה. יש להעביר כספים שאינם נחוצים מיידית לאפיקים נושאי ריבית (פיקדונות בנקאיים, קרנות כספיות) המציעים הגנה מסוימת על ערכם.
2. גיוון הוא לא רק מילה יפה: התמודדות עם אינפלציה מחייבת גיוון רחב יותר ממה שהיה נהוג בעשור האחרון. יש להוסיף לתיק נכסים שהם באמת אלטרנטיביים (סחורות, נדל"ן) ולא רק מניות טכנולוגיה שונות.
3. המשמעת חשובה מהתזמון: אירועים כלכליים רחבים, כגון שינויים במדיניות המדיניות מוניטרית או עליות במדד המחירים לצרכן, מוכיחים שאין דרך לחזות את התחתית או את הקצה. שיטה קבועה, עקבית וממושמעת (כמו DCA), היא הדרך הטובה ביותר לגבור על השפעת האינפלציה בטווח הארוך.

 

השורה התחתונה 

אינפלציה היא כוח כלכלי בסיסי, המשפיע על כל היבט של חיינו הפיננסיים, החל משחיקת כוח הקנייה היומי ועד להגדרת כללי המשחק מחדש בשוק ההון. מדריך זה הראה כיצד תופעה זו פועלת כחרב פיפיות, היא מעלה באופן נומינלי את ערך הנכסים הפיזיים, אך הורגת את הערך הריאלי של החסכונות וממוטטת את שוק האג"ח באמצעות עלייה בריבית בנק מרכזי. הבנקים המרכזיים משתמשים במדיניות מוניטרית אגרסיבית כדי להילחם בעלייה במדד המחירים לצרכן (CPI), והחלטותיהם משפיעות ישירות על התנהלות הגופים המוסדיים והמשקיעים הקטנים כאחד.

אך מעל הכל, הלקח העיקרי הוא שהאינפלציה דורשת התמודדות מעשית ואקטיבית. המשקיע המצליח אינו מתעלם מהסיכון, אלא מזהה את ההזדמנויות: הוא מחליף מניות צמיחה יקרות במניות ערך עמידות יותר, מצמצם את החשיפה לאג"ח שאינן צמודות מדד, ומחזק את ההגנה באמצעות נכסים מגוונים. בין אם אתם משקיעים ותיקים או בתחילת הדרך, האסטרטגיה המנצחת מתבססת על גיוון, משמעת השקעה באמצעות DCA, והבנה מעמיקה של הקשר בין המאקרו (הריבית) למיקרו (הרווחיות של החברה). ידע זה הוא ההגנה הטובה ביותר, המאפשרת לכם לשמור על הערך הריאלי של כספכם ולהבטיח שהעתיד הפיננסי שלכם לא יישחק בשקט על ידי העלייה הבלתי פוסקת של המחירים.

 

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

1. מהי אינפלציה, והאם יש רמת אינפלציה "בריאה" לכלכלה?

אינפלציה היא ירידה בכוח הקנייה של המטבע, הנמדדת על ידי עלייה מתמשכת במדד המחירים לצרכן (CPI) המייצג סל קבוע של מוצרים ושירותים. כן, רוב הכלכלות המודרניות שואפות ליעד אינפלציה נמוך ויציב של כ- 2% בשנה. רמה זו נחשבת לבריאה כיוון שהיא מעודדת צמיחה, צריכה והשקעה, מבלי לשחוק באופן משמעותי את ערך החסכונות.

2. איך האינפלציה משפיעה על המשכנתא ועל עלות החוב שלי? 

ההשפעה תלויה בסוג החוב. חוב שאינו צמוד (כמו משכנתא בריבית קבועה לא צמודה) נשחק לטובתכם בערכים ריאליים ככל שהאינפלציה עולה. לעומת זאת, חובות צמודי מדד (כמו משכנתא צמודת מדד) וכן הלוואות בריבית משתנה מושפעים לרעה. האינפלציה מעודדת את הבנק המרכזי להעלות ריבית, מה שמייקר מיידית את תשלומי החובות בריבית משתנה ועלול להקשות על התמודדות עם אינפלציה ברמה הביתית.

3. מה עדיף להשקיע בזמן אינפלציה: מניות או אג"ח, ולמה?

באופן כללי, ברוב המקרים של אינפלציה גבוהה, מניות עדיפות על אג"ח שאינן צמודות מדד. האג"ח המסורתיות נושאות ריבית קבועה ונפגעות קשה משחיקת ערך ומעליית ריבית בנק מרכזי. לעומת זאת, מניות מסוימות (בעיקר מניות ערך וסקטורים בעלי כוח תמחור גבוה) יכולות להעלות מחירים ולהגן על הרווחיות הריאלית שלהן. הפתרון הטוב ביותר הוא גיוון המשלב מניות עמידות ואג"ח צמודות מדד.

4. למה הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה? (H3 – Why / מוניטרי)

הבנק המרכזי מעלה את הריבית ככלי הראשי במדיניות מוניטרית מצמצמת. מטרת העלאת הריבית היא להאט את הכלכלה ולהקטין את הביקוש המצרפי: הלוואות והשקעות הופכות יקרות יותר, והחיסכון הופך משתלם יותר. ירידה בביקוש מפעילה לחץ הפוך על המחירים, ומסייעת להחזיר את האינפלציה ליעד שהוגדר על ידי המדינה.

5. מהן הדרכים הטובות ביותר להגן על תיק ההשקעות הפרטי מפני שחיקה אינפלציונית?

הדרכים הטובות ביותר להתמודדות עם אינפלציה בתיק פרטי הן:

1. גיוון – השקעה בנכסים מגוונים (מניות ערך, נדל"ן, סחורות).
2. הצמדה – מעבר לאג"ח צמודות מדד (לשמירה על החלק הסולידי).
3. דגש על חברות איכותיות – השקעה בחברות שיכולות להעלות מחירים מבלי לפגוע בביקוש (כוח תמחור חזק).
4. משמעת – שימוש בשיטת השקעה מחזורית (DCA) כדי לנצל את התנודתיות בשוק.

 

6. איך גופים מוסדיים (כמו קרנות פנסיה) מנהלים את הסיכון האינפלציוני?

גופים מוסדיים מנהלים את הסיכון האינפלציוני באמצעות שינוי הקצאת הנכסים בתיק שלהם. במסגרת תפקיד הגופים המוסדיים באינפלציה, הם מגדילים את החשיפה לנכסים "מגני אינפלציה" בעיקר נדל"ן מניב, תשתיות, ובעיקר הגדלת החשיפה לאג"ח ממשלתיות צמודות מדד, המבטיחות תשואה ריאלית חיובית גם כשהאינפלציה גבוהה.

 

---

התוכן במאמר זה הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד. אין לראות בו ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך, מוצרים פיננסיים או כל אפיק השקעה אחר. כל החלטה פיננסית מחייבת בחינה אישית של נתוניו, צרכיו, מטרותיו ופרופיל הסיכון של כל אדם. ביצוע השקעות ללא ניתוח פרטני וללא ליווי מקצועי מתאים עשוי להוביל להפסדים. לפני ביצוע כל פעולה יש להיוועץ ביועץ השקעות או בעל רישיון מוסמך בהתאם לדין.