מעליית תקציבים לצמיחת מדדים: המהפכה של הסקטור הביטחוני בשוק ההון המודרני

השינוי הפרדיגמטי בשוק ההון

בעשור האחרון אנו עדים לשינוי מבני עמוק בשוקי ההון הגלובליים, תהליך שבו הסקטור הביטחוני השיל מעליו את התדמית המסורתית של "סקטור ערך" מנומנם והפך לאחד ממנועי הצמיחה האגרסיביים ביותר במדדים המובילים. אם בעבר משקיעים נטו להתייחס למניות ביטחוניות כאל כלי הגנתי בלבד, המיועד לחלוקת דיבידנדים יציבה בתקופות של מיתון, הרי שהיום המציאות הגיאופוליטית הכתיבה כללים חדשים. המעבר מעולם של "דיבידנד שלום" – מושג שהשתרש לאחר סיום המלחמה הקרה – לעידן של התחמשות מחודשת ואי-יציבות גלובלית, יצר זרם אדיר של הון אל עבר החברות המפתחות מערכות הגנה, תקיפה ומודיעין. מניות אלו אינן מגיבות עוד רק לאירועי לחימה נקודתיים: הן מתומחרות כיום על בסיס שינוי אסטרטגי ארוך טווח בסדר העדיפויות הלאומי של מדינות המערב והמזרח כאחד. עליית תקציבי הביטחון העולמיים לרמות שיא היסטוריות, בשילוב עם טכנולוגיות פורצות דרך כמו בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות, הפכו את הסקטור הזה לשחקן מרכזי בבורסות תל אביב, ניו יורק ואירופה. במאמר זה ננתח את הגורמים הפונדמנטליים שהובילו לנסיקה הזו, נבחן כיצד אירועים גיאופוליטיים מתורגמים ישירות לשווי שוק של מיליארדים, ונסביר מדוע השוק מתמחר כיום את העתיד של התעשיות הללו במכפילים שבעבר היו שמורים רק לחברות הייטק טהורות.

 

השינוי הגלובלי: למה המניות הביטחוניות יצאו מהנישה?

המעבר מהתגוננות נקודתית לאסטרטגיית הצטיידות רב-שנתית

אחת הסיבות המרכזיות לכך שהסקטור הביטחוני הפך למרכיב כה דומיננטי במדדי המניות היא השינוי באופי החוזים הממשלתיים. בעבר, חברות ביטחוניות רבות חיו מ"יד לפה", עם חוזים קטנים יחסית שנחתמו בהתאם לצרכים מבצעיים דחופים. אולם, בעקבות השינויים במאזן הכוחות העולמי, אנו רואים מעבר חד לאסטרטגיית הצטיידות רב-שנתית. ממשלות כבר לא רוכשות רק את המיירט או את הטנק הבא: הן משקיעות בבניית "מערכות של מערכות" הדורשות תחזוקה, עדכוני תוכנה ושירותים נלווים לאורך עשורים. עבור המשקיע בשוק ההון, מדובר בשינוי דרמטי בפרמטר של נראות הכנסות. כאשר חברה מציגה צבר הזמנות שמבטיח לה עבודה ל-10 השנים הקרובות, רמת הסיכון העסקי שלה פוחתת משמעותית. היציבות הזו מאפשרת לחברות לתכנן השקעות הון בצורה חכמה יותר, להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח (R&D) מבלי לפגוע ברווחיות המיידית, ולייצר תזרים מזומנים חופשי שמושך אליהן את הקרנות המוסדיות הגדולות ביותר. התוצאה היא עלייה עקבית בשווי המניה, שכן השוק מוכן לשלם פרמיה על ביטחון כלכלי המגובה בהחלטות ממשלתיות ריבוניות שאינן מושפעות מתנודות בצריכה הפרטית או במחירי הקמעונאות.

 

השפעת סכסוכים טריטוריאליים על אמון המשקיעים בסקטור

הקשר בין סכסוכים גיאופוליטיים ושוק ההון עבר אבולוציה משמעותית. אם בעבר פריצת סכסוך טריטוריאלי הייתה גורמת לבהלה ולמכירה המונית של נכסי סיכון, הרי שהיום השוק מגיב בצורה מתוחכמת יותר, תוך זיהוי המרוויחים הישירים מהמצב. הסכסוכים האחרונים באירופה ובמזרח התיכון הוכיחו למדינות רבות כי המחסנים שלהן אינם ערוכים למלחמה בעצימות גבוהה לאורך זמן. תובנה זו הובילה לגל של הצטיידות "חירום" שהפכה מהר מאוד לתוכנית הצטיידות קבועה. המשקיעים, מצדם, מבינים כי סכסוכים אלו אינם אירועים חולפים שיסתיימו תוך ימים; מדובר בשינוי של תפיסת ההגנה הגלובלית. כאשר מדינה כמו גרמניה מחליטה להוציא כ־650 מיליארד אירו על ביטחון בין השנים 2025 ל־2030, מדובר באות הרגעה עבור השוק כי הסקטור הביטחוני נמצא בפתחו של תור זהב. האמון של המשקיעים בסקטור מתחזק ככל שהם מזהים שהביקוש למוצרים ביטחוניים הוא "קשיח" – כלומר, גם אם הריבית תעלה או האינפלציה תשתולל, הממשלות לא יפסיקו לרכוש מערכות הגנה אווירית או אמצעי מודיעין. הביטחון הזה במודל העסקי של התעשיות הביטחוניות הוא שמאפשר להן להציג תשואות עודפות (Alpha) על פני השוק הרחב, במיוחד בתקופות של אי-ודאות מאקרו-כלכלית.

 

מקומו של הסקטור בתוך מדדי המניות המובילים בעולם

הפיכתן של המניות הביטחוניות לשחקן מרכזי במדדים קשורה באופן הדוק למבנה המודרני של שוק ההון, המבוסס על השקעות פאסיביות ותעודות סל (ETFs). ככל ששווי השוק (Market Cap) של חברות הביטחון עולה, כך גדל משקלן במדדים מובילים כמו ת"א 35 בישראל או מדדי ה-Aerospace & Defense בארה"ב ואירופה. כניסה של חברה למדד מוביל יוצרת ביקוש אוטומטי מצד קרנות מחקות, מה שדוחף את מחיר המניה מעלה ללא קשר לתוצאותיה הכספיות בטווח הקצר. עם זאת, התהליך עמוק יותר: האנליסטים בשוק ההון החלו לסווג מחדש את החברות הללו. הן כבר לא נמדדות רק לפי מכפיל רווח (P/E Ratio) מסורתי של תעשייה כבדה, אלא לפי מכפילים המאפיינים חברות צמיחה טכנולוגיות. הסיבה לכך היא התלות הגוברת של המערכות הצבאיות בתוכנה, בנתוני עתק (Big Data) ובקישוריות. השוק מתמחר כיום את התעשיות הביטחוניות (Defense Industries) כחלק מסקטור ה"טכנולוגיה הקריטית", מה שמציב אותן בלב ליבם של תיקי ההשקעות המוסדיים. כאשר מדד שלם נשען על הביצועים של חברות אלו, הן הופכות ל"משקולת" חיובית המייצבת את המדד כולו בעתות משבר בסקטורים אחרים, כמו נדל"ן או קמעונאות. זרימת ההון הזו אינה רק תוצאה של ביצועים, אלא היא הסיבה לכך שהמניות הביטחוניות הפכו לעמוד השדרה של המדדים המודרניים.

 

הדלק של המכונה: תקציבי ביטחון עולמיים כעוגן כלכלי

הגדלת אחוזי התוצר (GDP) המופנים לביטחון במדינות המערב

תקציב הביטחון הוא המדד החשוב ביותר להבנת פוטנציאל הצמיחה של הסקטור בטווח הארוך. בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה באופן שבו מדינות המערב מקצות משאבים להגנה. במשך עשורים, רבות ממדינות אירופה נהנו ממה שמכונה "החינם הגיאופוליטי", תוך שהן מקצות פחות מ-1.5% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) שלהן לביטחון. אולם, השינוי בסדר העולמי אילץ אותן ליישר קו עם יעד המינמום של ה-2% של נאט"ו. עבור חברה בסקטור הביטחוני, המשמעות של עלייה מ-1.2% ל-2% מהתוצר במדינות כמו גרמניה, פולין או צרפת היא תוספת של מיליארדי דולרים לשוק היעד הזמין. כסף זה זורם ישירות להזמנות חדשות, לשדרוג מערכות קיימות ולמו"פ. כאשר תקציב המדינה מופנה לביטחון, הוא פחות רגיש למחזורי עסקים אזרחיים: גם אם האינפלציה גבוהה, הצורך בהגנה מפני טילים או בביטחון סייבר אינו פוחת. לכן, המשקיעים רואים בתקציבי הביטחון הללו מעין "אג"ח ממשלתי עם אפסייד של מנייה", שכן הכסף מובטח והביצועים תלויים ביכולת הטכנולוגית של החברה. השקעה במניות ביטחוניות היא למעשה הימור על המשך המגמה של התחמשות עולמית, מגמה שנראית כרגע כקבועה ובלתי הפיכה בטווח הנראה לעין.

 

חוזים ארוכי טווח ככלי ליצירת נראות הכנסות

אחד הפרמטרים החשובים ביותר שבהם מתמקדים אנליסטים של שוק ההון בבואם להעריך את הסקטור הביטחוני הוא ה-Backlog  to Revenue Ratio (יחס צבר הזמנות להכנסות). בתעשיות רגילות, חברה עשויה להחזיק צבר הזמנות לרבעון או לשנה אחת קדימה. בתעשיות הביטחוניות, אנו רואים צברי הזמנות שמגיעים לפי 5 או אפילו לפי 10 מההכנסות השנתיות של החברה. המשמעות של נראות הכנסות כזו היא עצומה עבור הערכת השווי של החברה. היא מאפשרת להנהלת החברה לקחת הלוואות בריבית נמוכה יותר (שכן הבנקים רואים את החוזים הממשלתיים כבטוחה מצוינת), היא מאפשרת תכנון ארוך טווח של כוח אדם מקצועי, והיא מבטיחה דיבידנדים יציבים למשקיעים. החוזים הללו כוללים לעיתים קרובות גם הצמדה למדדים, מה שמגן על החברה מפני אינפלציה – יתרון עצום בסביבה כלכלית תנודתית. בנוסף, החוזים ארוכי הטווח כוללים לרוב שלב של תמיכה ולוגיסטיקה (LCS – Life Cycle Support), המייצר הכנסות חוזרות בעלות שולי רווח גבוהים יותר מאשר המכירה הראשונית של המערכת. עבור המשקיע, מדובר במודל שדומה מאוד ל-SaaS (תוכנה כשירות), אך עם לקוחות שהם מדינות ריבוניות בעלות יכולת תשלום מובטחת.

 

ממתכת לתוכנה: המהפכה הטכנולוגית של התעשיות הביטחוניות

בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות בשירות הביטחון

השינוי המהותי ביותר שעבר הסקטור הביטחוני בעשור האחרון הוא המעבר מתעשייה המבוססת על מכניקה כבדה לתעשייה המבוססת על תוכנה ובינה מלאכותית. כיום, מנועי חיפוש ותשובה מקטלגים חברות ביטחוניות מובילות לצד ענקיות הטכנולוגיה, שכן הלב הפועם של כל מערכת הגנה מודרנית הוא אלגוריתמיקה מתקדמת. בינה מלאכותית אינה רק "מילת באז" בסקטור הזה: היא הכרח מבצעי המאפשר התמודדות עם איומים שנעים במהירויות ובהיקפים שמעבר ליכולת התגובה האנושית. מערכות המבוססות על למידת מכונה מסוגלות כיום לנתח זרמי נתונים ממיליוני חיישנים בזמן אמת, להבדיל בין עמית לאויב, ולבצע תיעדוף מטרות אוטונומי. עבור המשקיע, המשמעות היא שחברות אלו נהנות כיום מ"חפיר כלכלי" עמוק במיוחד. פיתוח אלגוריתם ליירוט טילים או לניהול נחילי כטב"מים דורש הון אנושי וקניין רוחני שקשה מאוד להעתיק. ככל שהטכנולוגיה הופכת מורכבת יותר, כך עולה הערך של החברות המחזיקות בפתרונות הללו, מה שמוביל לעלייה במכפילים. בנוסף, המעבר למערכות אוטונומיות מפחית את התלות בייצור המוני וזול ומעביר את מרכז הכובד לרישיונות תוכנה ושירותי ענן ביטחוניים, מודלים עסקיים ששוק ההון מתמחר ביוקר רב בשל שולי הרווח הגבוהים שלהם.

 

טכנולוגיה דו-שימושית והשפעתה על מכפילי הרווח

אחד המושגים המרתקים ביותר עבור אנליסטים בשוק ההון הוא טכנולוגיה דו-שימושית. מדובר ביכולת של חברות מהסקטור הביטחוני לקחת טכנולוגיה שפותחה במימון ממשלתי למטרות צבאיות, ולהסב אותה לשוק האזרחי. דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בתחומי חיישני המכ"ם המשמשים כיום ברכבים אוטונומיים, טכנולוגיות הצפנה (Encryption) המהוות את הבסיס לאבטחת מידע בבנקאות, ומערכות תקשורת לוויינית המשרתות את עולם התעופה האזרחי. כאשר חברה ביטחונית מצליחה למסחר את הפיתוחים שלה לשוק האזרחי, היא למעשה מכפילה את שוק היעד שלה מבלי להגדיל משמעותית את הוצאות המחקר והפיתוח. מצב זה יוצר פוטנציאל לזינוק ברווחיות, שכן העלות השולית של מכירת הטכנולוגיה לשוק האזרחי היא נמוכה מאוד. המשקיעים המתוחכמים מחפשים בדיוק את החברות הללו, שיודעות לנווט בין דרישות הביטחון הנוקשות לבין הדינמיות של השוק המסחרי. היכולת הזו מקטינה את התלות בלקוח יחיד (הממשלה) ומאזנת את תיק המוצרים של החברה. בעידן שבו החדשנות זורמת משני הכיוונים – מהצבא לאזרחות ולהיפך – חברות בעלות יכולת דו-שימושית נהנות ממכפילים גבוהים יותר ומחשיפה לקהלי משקיעים רחבים יותר, הכוללים גם קרנות הון סיכון וקרנות טכנולוגיה כלליות שבעבר לא נגעו בתחום הביטחון.

 

ישראל כמעצמת ייצוא: המניות הביטחוניות בבורסה בתל אביב

מקומה של התעשייה הישראלית בשרשרת האספקה העולמית

הבורסה בתל אביב הפכה לאחד המוקדים המעניינים ביותר בעולם עבור משקיעים בסקטור הביטחוני. ישראל, למרות גודלה הקטן, היא שחקנית מפתח בשרשרת האספקה העולמית של מערכות הגנה מתקדמות. חברות ישראליות אינן מייצרות רק מוצרים מוגמרים, אלא מספקות רכיבי ליבה, תת-מערכות ותוכנות שליטה ובקרה לכמה מהפרויקטים הגדולים ביותר בעולם, כולל מטוסי קרב ומערכות לוויין אמריקאיות ואירופיות. המעמד הזה מקנה לחברות הישראליות יתרון אסטרטגי: הן נהנות מצמיחה בכל פעם שמדינות המערב מחליטות להצטייד, גם אם החוזה הראשי נחתם עם חברה אמריקאית גדולה. המשקיעים בבורסה המקומית מבינים כי התעשיות הביטחוניות בישראל הן למעשה חברות ייצוא שמרבית הכנסותיהן מגיעות בדולר או באירו, מה שמספק להן הגנה מסוימת מפני תנודות בשוק המקומי או במטבע השקל. השילוב בין היכולת ההנדסית הישראלית לבין הקשרים ההדוקים עם משרד ההגנה האמריקאי יוצר אקו-סיסטם שקשה מאוד להתחרות בו. עבור המשקיע, זהו סקטור שמספק חשיפה לשוק הגלובלי מתוך הבורסה המקומית, תוך ניצול היתרון היחסי של ישראל בחדשנות צבאית.

 

ניתוח ביצועים: אלביט מערכות (Elbit Systems) וחברות נוספות כסמן ימני

בעוד שהמאמר מתמקד בסקטור כולו, אלביט מערכות (Elbit Systems) משמשת כדוגמה מצוינת לאופן שבו חברה ישראלית יכולה להפוך לשחקן גלובלי דומיננטי. חציית שווי שוק משמעותי (100 מיליארד ₪) והפיכתה לאחת החברות הגדולות במדד ת"א 35 אינן מקריות. הן משקפות אסטרטגיה של רכישות ומיזוגים ברחבי העולם, שהפכו אותה לחברה רב-לאומית עם מפעלים בארה"ב, בריטניה, אירופה ואוסטרליה. המודל של אלביט מייצג את המגמה בסקטור כולו: מעבר מפתרונות נקודתיים למתן מענה רחב הכולל מודיעין, יבשה, אוויר וסייבר. עבור המשקיעים, ביצועי החברה מהווים אינדיקטור למצב הסקטור הביטחוני כולו. כאשר אלביט מדווחת על צבר הזמנות שובר שיאים, זה מאותת לשוק על הביקוש הקשיח הקיים בעולם לטכנולוגיה ישראלית. עם זאת, חשוב לציין כי לצד החברות הגדולות, צומחות בבורסה וסביבה חברות טכנולוגיה ביטחונית קטנות יותר, המתמחות בנישות כמו רחפנים, הגנת סייבר לתשתיות קריטיות ומערכות אופטיות. הגיוון הזה מאפשר למשקיעים לבנות תיק השקעות ביטחוני המשלב בין ה"דינוזאורים" היציבים לבין חברות צמיחה מהירות שמביאות פתרונות משבשים לשדה הקרב המודרני.

 

סיכונים מול הזדמנויות: האם הסקטור הביטחוני הוא חוף מבטחים?

רגישות פוליטית ורגולציה על ייצוא ביטחוני

למרות הצמיחה המרשימה, השקעה בסקטור הביטחוני אינה חפה מסיכונים, והמרכזי שבהם הוא הסיכון הפוליטי והרגולטורי. כל עסקת ייצוא ביטחוני דורשת אישור מהדרגים הגבוהים ביותר של הממשלה (בישראל מדובר באגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני – אפ"י). שינוי במדיניות החוץ של מדינה, או לחץ בינלאומי, יכולים להוביל לביטול חוזים במיליארדי דולרים או להקפאת משלוחים. עבור המשקיע, מדובר בסיכון שקשה מאוד לצפות אותו מראש באמצעות כלים פיננסיים רגילים. בנוסף, קיימת סוגיית ה-ESG (Environmental, Social, and Governance). במשך שנים, קרנות השקעה רבות נמנעו מהשקעה במניות ביטחוניות מסיבות אתיות. אמנם מגמה זו משתנה כיום, אך עדיין קיימים מוסדות פיננסיים גדולים שמדירים את רגליהם מהסקטור. המשקיע צריך להיות מודע לכך ששינוי בדעת הקהל העולמית יכול להוביל לירידה בביקוש למניות הללו מצד גופים מוסדיים מסוימים, מה שיקטין את הנזילות ויכול להוביל לירידות שערים. הבנת המפה הפוליטית הגלובלית היא הכרחית עבור כל מי שבוחר להשקיע בתעשיות הביטחוניות, שכן השורה התחתונה מושפעת לא רק מהדוחות הכספיים, אלא גם מהחלטות שמתקבלות במסדרונות השלטון בוושינגטון, בריסל או ירושלים.

 

תנודתיות מול יציבות – איך משלבים ביטחוניות בתיק ההשקעות

בבניית תיק השקעות מודרני, הסקטור הביטחוני נתפס כמרכיב המשלב בין הגנה לצמיחה. בזמן שסקטורים כמו טכנולוגיה צרכנית או נדל"ן רגישים מאוד לשינויי ריבית ולמצב הרוח של הצרכן, הביטחוניות נהנות מחסינות יחסית. ממשלות לא מפסיקות לרכוש מערכות הגנה בגלל עלייה בריבית: להיפך, לעיתים מצב של אי-יציבות כלכלית מוביל לאי-יציבות חברתית וגיאופוליטית, שמגדילה עוד יותר את הצורך בביטחון. לכן, מניות אלו נחשבות ל"חוף מבטחים" (Safe Haven) בעתות משבר. עם זאת, התנודתיות (Volatility) קיימת והיא נובעת לרוב מהודעות על זכייה או הפסד בחוזי ענק. משקיע נבון לא ירכז את כל הונו במניה אחת, אלא יחפש פיזור באמצעות תעודות סל סקטוריאליות או השקעה במספר חברות בעלות התמחויות שונות. השילוב של ביטחוניות בתיק מאזן את החשיפה לסיכוני מאקרו ומספק רצפה של הכנסות יציבות, לצד פוטנציאל לעליות חדות במקרה של פריצות דרך טכנולוגיות או חוזים אסטרטגיים חדשים. בסופו של יום, הסקטור הביטחוני הפך לכלי חיוני לניהול סיכונים בתיקי השקעות מתוחכמים, כשהוא מציע מתאם נמוך יחסית לסקטורים מסורתיים אחרים.

 

השורה התחתונה: סיכום ותחזית לשנת 2026

סיכום מנהלים

הסקטור הביטחוני השלים בשנים האחרונות מהפך דרמטי: מנישה צדדית למרכיב דומיננטי וקריטי במדדי המניות המובילים. ניתוח המגמות מראה כי לא מדובר בבועה זמנית אלא בשינוי ארוך טווח המונע משלושה גורמים מרכזיים: עלייה מתמדת בתקציבי ביטחון עולמיים, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, וצורך הולך וגבר ביציבות גיאופוליטית. מניות הביטחוניות מציעות כיום למשקיעים שילוב נדיר של נראות הכנסות גבוהה, המבוססת על חוזים ממשלתיים ארוכי טווח, יחד עם פוטנציאל צמיחה טכנולוגי המאפיין את עולמות ההייטק.

עבור המשקיע הישראלי, התעשיות הביטחוניות הן לא רק מקור לגאווה לאומית, אלא הזדמנות פיננסית יוצאת דופן לחשיפה גלובלית מתוך הבורסה המקומית. למרות הסיכונים הרגולטוריים והפוליטיים הקיימים תמיד, המציאות של שנת 2026 מוכיחה כי הביטחון הוא המוצר המבוקש ביותר בשוק הגלובלי. מי שמבין את המודל העסקי של החברות הללו – מודל של "טכנולוגיה בשירות הביטחון" – יכול למצוא בהן עוגן משמעותי לתיק ההשקעות שלו. השורה התחתונה היא שהסקטור הביטחוני הפך למנוע הצמיחה החדש של המדדים, וכל עוד הסדר העולמי ממשיך להתעצב מחדש, החברות הללו ימשיכו להוות שחקן מרכזי בשוק ההון המודרני.

 

שאלות ותשובות (FAQ)

1. למה מניות הביטחון עולות דווקא עכשיו?

מניות הביטחון עולות בשל שילוב של אי-יציבות גיאופוליטית עולמית (כמו המלחמות באירופה ובמזרח התיכון) המאלצת מדינות להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן, יחד עם מהפכה טכנולוגית (כמו AI וכטב"מים) שמעלה את הערך והמחיר של מערכות ההגנה המודרניות.

2. מהם הגורמים המשפיעים ביותר על רווחיות חברות ביטחוניות?

הגורמים המרכזיים הם גודל צבר ההזמנות, היקף תקציבי הביטחון הממשלתיים (GDP %), היכולת לייצא למדינות זרות והיעילות התפעולית בניהול פרויקטים מורכבים לאורך שנים.

3. מניות ביטחוניות מול מניות טכנולוגיה: מה עדיף להשקעה?

מניות טכנולוגיה מציעות לרוב פוטנציאל צמיחה מהיר יותר אך הן תנודתיות ורגישות לריבית. מניות ביטחוניות מציעות יציבות רבה יותר בזכות חוזים ממשלתיים ארוכי טווח ו"נראות הכנסות" גבוהה, מה שהופך אותן לעוגן בטוח יותר בתקופות של אי-ודאות כלכלית.

4. איך משפיעים תקציבי הביטחון של נאט"ו על הבורסה?

החלטת מדינות נאט"ו להגדיל את תקציב הביטחון למינימום של 2% מהתוצר יצרה זרם הכנסות חדש וצפוי של מאות מיליארדי דולרים לשוק, מה שדוחף את שווי השוק של החברות המספקות ציוד וטכנולוגיה למדינות אלו.

5. האם השקעה במניות ביטחוניות נחשבת להשקעה אתית (ESG)?

זוהי סוגיה במחלוקת. בעבר חברות אלו הוחרגו ממדדי ESG, אך כיום ישנה הכרה גוברת בכך שביטחון הוא תנאי הכרחי לקיום חברה דמוקרטית וחופשית. כתוצאה מכך, יותר קרנות אתיות מתחילות לכלול חברות ביטחוניות "טהורות" (שאינן מייצרות נשק לא קונבנציונלי) בפורטפוליו שלהן.

6. מהו הסיכון המרכזי בהשקעה בסקטור הביטחוני?

הסיכון המרכזי הוא רגולטורי ופוליטי – שינוי בשלטון או במדיניות החוץ של מדינה מייצאת (כמו ישראל או ארה"ב) עשוי להוביל להקפאת חוזים, ביטול עסקאות ייצוא או הטלת אמברגו, מה שיפגע באופן מיידי בשווי החברה.

7. כיצד אירועים גיאופוליטיים משנים את מדד ת"א 35?

המדד כולל חברות ביטחוניות בעלות משקל משמעותי. בעת אירועים גיאופוליטיים, הביקוש למוצרי החברות הללו עולה, מה שמשפיע לחיוב על שווין ומאזן ירידות אפשריות בסקטורים אזרחיים אחרים כמו תיירות או צריכה פרטית.

 

---

התוכן במאמר זה הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד. אין לראות בו ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך, מוצרים פיננסיים או כל אפיק השקעה אחר. כל החלטה פיננסית מחייבת בחינה אישית של נתוניו, צרכיו, מטרותיו ופרופיל הסיכון של כל אדם. ביצוע השקעות ללא ניתוח פרטני וללא ליווי מקצועי מתאים עשוי להוביל להפסדים. לפני ביצוע כל פעולה יש להיוועץ ביועץ השקעות או בעל רישיון מוסמך בהתאם לדין.