תקופת הסקירה: 01/08/2026-31/08/2026

אוגוסט 2026 היה חודש שממחיש בצורה מצוינת מדוע בשוק ההון לא מספיק להסתכל רק על השינוי במדדים המרכזיים. בישראל, ת"א-35 ות"א-125 כמעט לא זזו בסיכום החודש, אבל מתחת לפני השטח התחוללה אחת הרוטציות הסקטוריאליות החריפות שראינו בתקופה האחרונה. חברות הביטוח, הבנקים והפיננסים זינקו, בזמן שמניות הביטחון, הטכנולוגיה והתעשייה ספגו ירידות חדות.

בארצות הברית התמונה הייתה כמעט הפוכה. מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית המשיכו להוביל את השוק, Nasdaq-100 זינק ביותר מ-4% ו-S&P 500 הוסיף כמעט 3%. עונת דוחות חזקה, השקעות ענק ב-AI ורווחי חברות המשיכו לתמוך במדדים.

אבל מאחורי העליות בוול סטריט התפתח סיפור אחר לגמרי בשוק האג"ח. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים התקרבה ל-4.8%, התשואה ל-30 שנה טיפסה לרמות שלא נראו מאז 2007, ובסוף החודש יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש החזיר לשולחן אפשרות ממשית של העלאת ריבית.

במקביל, מחירי הזהב והסחורות זינקו, הנפט עבר חודש תנודתי במיוחד, והשקל התחזק בכ-2% מול הדולר.

השורה התחתונה של אוגוסט: בארה"ב המשיכו המשקיעים לקנות צמיחה ו-AI למרות עליית מחיר הכסף. בישראל, לעומת זאת, הכסף לא יצא מהשוק אלא עבר בצורה חדה מאוד מסקטור לסקטור. לכן השאלה החשובה באוגוסט לא הייתה רק "כמה מניות החזקתי?", אלא בעיקר איזה סוג של מניות החזקתי?

 

🇺🇸 וול סטריט: ה-AI ממשיך לדחוף את השוק, אבל האג"ח שולח אזהרה

וול סטריט סיימה את אוגוסט בחודש חיובי למדי, כאשר הטכנולוגיה שוב נמצאת בחזית.

כך סגרו המדדים המרכזיים את אוגוסט:

• S&P 500: עלה ב-2.62% וסיים את החודש ברמה של 7,686 נקודות.
• Nasdaq-100: זינק ב-4.18%.
• Dow Jones: עלה ב- 1.34%.
• מתחילת 2026 עלה S&P 500 בכ-10%, בעוד Nasdaq-100 כבר נמצא בעלייה של כ- 16.66%.

לפי בורסת Nasdaq, זה היה חודש אוגוסט הטוב ביותר של S&P 500 ושל Nasdaq-100 מאז 2021.

והעליות לא נשענו רק על חברה אחת או שתיים. מדד Magnificent Seven עלה בכ-4.2%, אך גם Nasdaq-100 במשקל שווה עלה בכ-4.1%, מה שמעיד שהחוזקה הייתה רחבה יחסית בתוך עולם מניות הצמיחה.

החודש התחיל דווקא עם חשש מהאטה

אחד האירועים הראשונים ששינו את הסנטימנט הגיע עם דוח התעסוקה של חודש יולי, שהתפרסם ב-7 באוגוסט.

הנתון שראה השוק בזמן אמת היה מפתיע מאוד: במקום תוספת משרות, פורסם כי הכלכלה האמריקאית איבדה 23 אלף משרות. בנוסף, נתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בכ-103 אלף משרות במצטבר.

שיעור האבטלה עמד על 4.1%.

עבור המשקיעים, דוח חלש כזה סיפק בתחילה דווקא חדשות טובות. הסיבה היא ששוק עבודה חלש מפחית את הלחץ על הפד להעלות ריבית.

גם נתוני האינפלציה תרמו לאופטימיות במחצית הראשונה של החודש.

מדד המחירים לצרכן של יולי עלה ב-0.1% בחודש וב-3.4% בשנה, בעוד מדד הליבה עלה ב-0.2% בחודש והקצב השנתי שלו ירד ל-2.5%.

מחירי האנרגיה אף ירדו באותו חודש ב-1.5%.

התוצאה הייתה שילוב חיובי יחסית לשוק המניות: נתוני תעסוקה חלשים, אינפלציה מתונה יותר וציפייה לכך שהפד לא יצטרך להדק את המדיניות במהירות.

אבל ככל שאוגוסט התקדם, התמונה השתנתה.

Nvidia וה-AI ממשיכים לספק את הדלק לשוק

הגורם המרכזי שאפשר למניות האמריקאיות להמשיך לעלות למרות תשואות האג"ח הגבוהות היה עוצמת רווחי החברות, ובראשן חברות הטכנולוגיה וה-AI.

Nvidia שוב עמדה במרכז.

החברה דיווחה על הכנסות רבעוניות של כ-96.2 מיליארד דולר, יותר מפי שניים לעומת הרבעון המקביל, ועל רווח למניה של 2.22 דולר.

המשמעות עבור השוק הייתה רחבה הרבה יותר מהמניה עצמה.

אחת השאלות הגדולות של 2026 היא האם מאות מיליארדי הדולרים שמשקיעות Microsoft, Google, Amazon, Meta וחברות נוספות במרכזי נתונים, שבבים ותשתיות AI באמת ייצרו תשואה כלכלית.

הצמיחה של Nvidia סיפקה למשקיעים לפחות תשובה חלקית: הביקוש לתשתיות ממשיך להיות גבוה מאוד.

גם ברמת הכלכלה הרחבה יותר ניתן לראות את ההשפעה. במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים ההשקעה בציוד ובנכסים לא מוחשיים בארה"ב גדלה בכ-9%, הקצב הגבוה ביותר מאז 2021, כאשר חלק משמעותי מהצמיחה מיוחס להשקעות בתשתיות AI.

במקביל, רווחי החברות במדד S&P 500 גדלו ביותר מ-20% בשנה האחרונה.

כלומר, השוק היה מוכן במהלך אוגוסט לשלם מחיר גבוה על מניות גם כאשר התשואות באג"ח נותרו גבוהות, משום שגם תחזית הרווחים המשיכה להשתפר.

אילו סקטורים הובילו?

העליות בארה"ב היו רחבות יותר מטכנולוגיה בלבד:

• אנרגיה: כ-7%.
• טכנולוגיה: כ-6.2%.
• חומרי גלם: כ-5.9%.
• בריאות: כ-4.9%.
• תוכנה: בכ-16%.

מנגד:

• שירותים ציבוריים: ירדו בכ-4.8%.
• תעשייה: ירדה בכ-2.6%.

הפער הזה מעניין במיוחד. מניות השירותים ציבוריים נתפסות לעיתים כתחליף מסוים לאג"ח בגלל תזרים יציב ודיבידנדים. כאשר אג"ח ממשלתיות כבר מציעות תשואה גבוהה, התחרות על כספי המשקיעים גדלה.

לעומתן, בטכנולוגיה המשקיעים התמקדו בעיקר בקצב הצמיחה.

תשואות האג"ח שולחות נורת אזהרה

לצד כל החגיגה במניות, שוק האג"ח האמריקאי סיפק תמונה הרבה פחות רגועה.

במהלך אוגוסט:

• תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים התקרבה ל-4.77%, רמה גבוהה במיוחד.
• התשואה ל-30 שנה הגיעה לכ-5.34%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007.
• תשואת אג"ח לשנתיים עלתה מכ-4.291% בסוף יולי לכ-4.35% בסוף אוגוסט.

למה זה חשוב למשקיע?

כאשר ניתן לקבל כמעט 5% באג"ח ממשלתית ארוכת טווח, מניות צריכות להציע פוטנציאל תשואה גבוה יותר כדי להצדיק את הסיכון.

בנוסף, שווי של חברות צמיחה מבוסס במידה רבה על רווחים עתידיים. ככל שהריבית גבוהה יותר, הערך הנוכחי של אותם רווחים קטן.

לכן אולי השאלה החשובה ביותר לקראת ספטמבר היא: כמה זמן מניות הטכנולוגיה יכולות להמשיך להתעלם מעליית מחיר הכסף?

ג'קסון הול משנה את התמונה

נקודת המפנה המשמעותית ביותר בחודש הגיעה ב-28 באוגוסט, בנאומו של יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש בג'קסון הול.

השוק קיווה לשמוע רמזים למדיניות פחות נוקשה, אבל קיבל מסר הפוך.

וורש הדגיש כי יעד האינפלציה של 2% נשאר יעד מחייב וכי למרות חלק מהנתונים החיוביים של הקיץ, הפד עדיין אינו משוכנע שנוצר שינוי מהותי במגמת האינפלציה.

מדד ה-PCE של יולי חיזק את החשש:

• עלייה חודשית של כ-0.2%.
• PCE שנתי: 3.7%.
• PCE ליבה: 3.3%.

בעקבות הדברים, ההסתברות שהשוק ייחס להעלאת ריבית בפגישת ספטמבר זינקה בצורה חדה. בהתאם למועד ולמקור המדידה היא עלתה מאזור 35%-36% לפני הדברים לטווח של כ-58%-67% לאחריהם.

המספר המדויק השתנה במהלך המסחר, אבל המסר ברור: העלאת ריבית חזרה להיות תרחיש רציני מבחינת השוק.

לכן אוגוסט בארה"ב התחלק למעשה לשני חלקים:

במחצית הראשונה: חולשת שוק העבודה ואינפלציה מתונה יותר תמכו במניות ובציפייה למדיניות פחות נוקשה.

בסוף החודש: הפד, תשואות האג"ח והעלייה המחודשת במחירי האנרגיה החזירו את החשש מאינפלציה ומריבית גבוהה.

למרות זאת, כוחם של רווחי החברות וה-AI היה חזק מספיק כדי להשאיר את המדדים בעליות נאות בסיכום החודש.

 

🇮🇱 שוק ההון בישראל: המדדים כמעט לא זזו, אבל מתחת לפני השטח הייתה סערה

אם בוול סטריט מדדי הכותרת סיפרו חלק גדול מהסיפור, בישראל הם כמעט הסתירו אותו לחלוטין.

כך סגרו המדדים המרכזיים את אוגוסט:

• ת"א-35: ירד ב-0.26% וסיים את החודש ברמה של 4,138 נקודות.
• ת"א-125: ירד ב-0.37% לרמה של 4,056 נקודות.
• ת"א-90: ירד ב-1.02% לרמה של 3,794 נקודות.

במבט ראשון, חודש כמעט ללא שינוי.

אבל עכשיו תסתכלו על הסקטורים שעלו:

• ת"א ביטוח: 11.65% +
• ת"א פיננסים: 7.16% +
• ת"א בנקים: 5.57% +
• ת"א נפט וגז: 1.64% +

ומנגד הסקטורים שירדו:

• ת"א ביטחוניות: 14.94% –
• ת"א תעשייה: 8.65% –
• ת"א קלינטק: 8.40% –
• ת"א טכנולוגיה: 6.77% –
• ת"א בנייה: 3.03% –
• ת"א נדל"ן: 2.10% –

זה כמעט שוק של שני עולמות.

לכן נכון יותר לתאר את אוגוסט כחודש של רוטציה, ולא כחודש של ירידות או עליות.

הפיננסים הפכו לכרית האוויר של תל אביב

הסקטור הבולט ביותר לחיוב היה הביטוח, עם זינוק של 11.65% בחודש.

גם הבנקים והפיננסים הציגו חודש חזק.

העליות הגיעו במקביל לעונת דוחות טובה במערכת הבנקאית. חמשת הבנקים הגדולים רשמו ברבעון השני רווח נקי מצרפי של כ-8.53 מיליארד שקל, עלייה של כ-2.1% לעומת הרבעון המקביל.

במחצית הראשונה של השנה הגיע הרווח המצרפי לכ-15.7 מיליארד שקל.

בנק לאומי, לדוגמה, הציג רווח של כ-2.83 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.3%.

אבל היה כאן מנוע נוסף, ואולי מעניין יותר: הכסף הזר חזר לבורסה הישראלית.

לאחר שישה חודשים רצופים שבהם משקיעים זרים היו מוכרים נטו של מניות בישראל, באוגוסט הם עברו לרכישות נטו של כ-475 מיליון שקל.

מתוך הסכום הזה, כ-330 מיליון שקל הופנו למניות הבנקים.

חשוב לציין שמתחילת השנה הזרים עדיין נמצאים במאזן שלילי משמעותי, אבל אוגוסט סיפק שינוי כיוון מעניין.

גם הגופים המוסדיים המקומיים היו קונים:

• רכישות נטו של מניות בישראל: כ-953 מיליון שקל.
• רכישות בביטוח: כ-387 מיליון שקל.
• רכישות בנדל"ן ובנייה: כ-358 מיליון שקל.

גם הציבור רכש ישירות מניות ישראליות בהיקף של כ-771 מיליון שקל נטו.

לכן העובדה שת"א-35 ירד רק ב-0.26% בזמן שחלק מהסקטורים נפלו ב-8%-15% אינה מקרית. העליות בבנקים, ביטוח ופיננסים סיפקו למדדים הגדולים משקל נגד משמעותי.

הביטחוניות: חברות טובות, מניות יקרות

בצד השני של המפה נמצא סקטור הביטחון.

מדד ת"א ביטחוניות נפל בלא פחות מ-14.94% באוגוסט, והגיע לירידה מצטברת של כ-18.46% מתחילת השנה.

חשוב להבין: הירידות לא בהכרח הצביעו על קריסה בעסקי החברות.

בחלק מהמקרים החברות המשיכו להציג צמיחה, הזמנות ותוצאות עסקיות חזקות.

הבעיה הייתה בעיקר התמחור.

לאחר העליות החדות שנרשמו קודם לכן, חלק מהמניות הגיעו לאוגוסט עם מכפילים גבוהים מאוד. במהלך החודש אלביט מערכות נסחרה סביב מכפיל רווח היסטורי של כ-63 ונקסט ויז'ן סביב 55, לעומת מכפיל ממוצע של כ-33 במדד הביטחוניות.

וכאן נמצא אחד השיעורים החשובים של אוגוסט:

חברה טובה אינה בהכרח מניה זולה.

כאשר מחיר המניה כבר מגלם תרחיש כמעט מושלם, דוח טוב בלבד אינו תמיד מספיק. השוק רוצה הפתעה חיובית נוספת.

הטכנולוגיה הישראלית נחלשת דווקא בזמן שהנאסד"ק עולה

פער מעניין נוסף נרשם בטכנולוגיה.

בזמן ש-Nasdaq-100 עלה ב-4.18%, מדד ת"א טכנולוגיה ירד ב-6.77%.

בתוך הענף עצמו התמונה הייתה מעורבת. מדד ת"א תוכנה עלה 5.72% ומדד תקשורת וטכנולוגיות מידע עלה כ-7.06%, אך מדדי טכנולוגיה אחרים והחברות הדואליות משכו את המדד הרחב כלפי מטה.

לקראת סוף החודש נרשמו ירידות חדות במניות שבבים כמו נובה, טאואר וקמטק.

אבל כאן מגיע נתון מעניין במיוחד: המוסדיים דווקא קנו את הירידות.

במהלך אוגוסט הם רכשו קרוב למיליארד שקל נטו במניות טכנולוגיה, ובין הרכישות הבולטות:

• נובה: כ-347 מיליון שקל.
• טאואר: כ-264 מיליון שקל.
• קמטק: כ-186 מיליון שקל.
• נקסט ויז'ן: כ-126 מיליון שקל.

כלומר, ירידת המחיר לא לוותה בבריחה גורפת של הגופים המקומיים הגדולים.

זה כמובן לא מבטיח התאוששות עתידית, אבל כן מלמד שיש הבדל בין לחץ מחיר בטווח הקצר לבין הצבעת אי-אמון מוחלטת בענף.

פאלו אלטו משנה את מבנה הבורסה

אחד האירועים המבניים המעניינים של אוגוסט התרחש ב-6 בחודש, כאשר Palo Alto Networks הצטרפה במסלול המהיר למדדי ת"א-35, ת"א-125 ולמדדי הטכנולוגיה.

החברה נכנסה בתחילה במשקל של 1.25%, עם מנגנון שמאפשר למשקל לעלות בהדרגה עד ל-5%.

ההשפעה הייתה עצומה.

הבורסה העריכה כי עצם הכניסה למדדים יצרה ביקושים פסיביים של כ-800 מיליון שקל למניה.

ביום ההתאמה נרשם בשוק המניות מחזור חריג של כ-16 מיליארד שקל, מהגבוהים שנרשמו בשנים האחרונות.

למה זה מעניין?

כי האירוע ממחיש עד כמה שוק ההון השתנה. קרנות סל, מוצרים מחקים ומנגנוני מדדים כבר אינם רק "עוקבים" אחרי השוק. לעיתים הם עצמם מייצרים ביקוש או היצע של מאות מיליוני שקלים.

הציבור ממשיך להסתכל גם לחו"ל

לצד הרכישות הישירות בישראל, הציבור הישראלי המשיך להגדיל חשיפה לשווקים בחו"ל.

ענף קרנות הנאמנות כולו גייס במהלך אוגוסט כ-7 מיליארד שקל נטו, וסך נכסי הקרנות האקטיביות והפסיביות הגיע לכ-840 מיליארד שקל.

קרנות האג"ח המקומי גייסו כ-2.1 מיליארד שקל.

במקביל, מוצרים פסיביים העוקבים אחר מניות בחו"ל גייסו כ-2.1 מיליארד שקל, כאשר כ-1.5 מיליארד שקל מתוכם הופנו למוצרים העוקבים אחרי S&P 500.

לעומת זאת, בקרנות מנייתיות ישראליות נרשמו פדיונות בהיקף של כ-970 מיליון שקל.

כלומר, גם כאן אין תמונה של "ישראל מול חו"ל" בצורה פשוטה: מוסדיים והציבור הישיר קנו מניות ישראליות, בזמן שבערוץ הקרנות נמשך ביקוש משמעותי לחשיפה פסיבית גלובלית.

שוק ההנפקות נשאר פתוח

גם שוק גיוסי ההון והחוב המשיך לפעול.

באוגוסט גויסו בשוק המניות כ-550 מיליון שקל, כאשר כמעט כל הסכום הגיע מהנפקת אביסרור, שגייסה כ-530 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-2.6 מיליארד שקל.

מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט הצטרפו לבורסה 20 חברות חדשות, בשווי מצרפי של כ-33.3 מיליארד שקל בעת ההנפקה.

בשוק האג"ח הקונצרני גויסו באוגוסט כ-10.8 מיליארד שקל, כאשר בנק לאומי לבדו גייס כ-5.3 מיליארד שקל.

גם הנתונים האלה מחזקים את המסקנה שלא הייתה באוגוסט בריחה כללית מהסיכון הישראלי.

 

💰 ישראל: אינפלציה נמוכה, שקל חזק והאג"ח מתחילות לתמחר הפחתת ריבית

אם שוק המניות היה מפוצל, באפיק האג"ח התמונה הייתה רגועה וחיובית יותר.

מדד המחירים לצרכן של יולי, שהתפרסם במהלך אוגוסט, עלה ב-0.3%, והאינפלציה השנתית ירדה ל-1.5% בלבד.

מדובר ברמה שנמצאת היטב בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל.

ריבית בנק ישראל עמדה לאורך כל אוגוסט על 3.5%. לא התקבלה במהלך החודש החלטת ריבית חדשה, ולכן המשקיעים בעיקר ניסו להעריך מה יקרה בהחלטה של 1 בספטמבר.

שוק האג"ח כבר התחיל לתמחר הקלה:

• תל-גוב שקלי כללי: +0.40%
• תשואת אג"ח ממשלת ישראל לשלוש שנים ירדה מ-3.599% ל-3.579%.

המהלך אמנם לא דרמטי, אבל הכיוון ברור: המשקיעים ראו אפשרות להמשך הפחתות ריבית.

השקל היה אחד הכוכבים של החודש

גם שוק המט"ח תמך באותו נרטיב.

שער הדולר היציג ירד מ-3.057 שקלים בסוף יולי ל-2.993 שקלים בסוף אוגוסט.

מדובר בירידה של כ-2% בדולר-שקל.

מתחילת 2026 ועד סוף אוגוסט התחזק השקל בכ-6% מול הדולר.

למה זה חשוב לריבית?

שקל חזק מקטין לאורך זמן את עלותם בשקלים של חלק מהמוצרים והשירותים המיובאים, ולכן מפחית לחץ אינפלציוני מיובא.

כאשר משלבים שקל חזק עם אינפלציה שנתית של 1.5%, לבנק ישראל יש יותר מרחב להקל במדיניות.

מנגד, הכלכלה המקומית עצמה המשיכה להפגין עוצמה. נתוני הרבעון השני הצביעו על התאוששות חזקה בפעילות, ולכן התמונה לא הייתה חד-צדדית: אינפלציה ושקל תמכו בהורדת ריבית, בעוד פעילות כלכלית חזקה והסיכונים הפיסקליים והגיאופוליטיים חייבו זהירות.

וזה בדיוק מה שהפך את החלטת 1 בספטמבר לכל כך מעניינת.

 

🇪🇺 אירופה והשווקים בעולם: גרמניה מובילה, הזהב מזנק והנפט מטעה

אירופה סיימה את אוגוסט בעליות מתונות יחסית לארה"ב, אבל גם שם התמונה הייתה מאוד מפוצלת.

מדד STOXX Europe 600 עלה בכ-0.29%, בעוד EURO STOXX 50 עלה בכ-1%.

בתוך המדינות נרשמו פערים משמעותיים:

• DAX הגרמני: 2.45% +
• FTSE 100 הבריטי: 0.4% –
• CAC 40 הצרפתי: 2.06%–

לכן קשה להגדיר את אוגוסט פשוט כ"חודש חיובי באירופה".

גרמניה הציגה חודש טוב יחסית, בריטניה כמעט לא זזה וצרפת ירדה.

סביבת הריבית והתשואות הגבוהה המשיכה להגביל את השווקים האירופיים, והמשקיעים המתינו להחלטת ה-ECB בספטמבר.

הזהב והכסף היו מהמנצחים הגדולים

אחת התנועות המרשימות ביותר של אוגוסט הגיעה משוק המתכות היקרות.

מחיר הזהב זינק בכ-9% בחודש, העלייה החודשית החדה ביותר שלו מאז ינואר.

מחיר הכסף עלה בכ-16%.

העליות נתמכו בשילוב של דולר חלש יחסית, ביקוש לנכסי גידור וחשש גיאופוליטי.

אבל גם כאן סוף החודש שינה מעט את התמונה: בעקבות נאומו של וורש והעלייה בציפיות הריבית, הזהב ירד ביום האחרון של אוגוסט לכיוון 4,481 דולר לאונקיה.

ומה קרה לנפט? הכותרות היו הרבה יותר דרמטיות מהתשואה החודשית

מחיר הנפט היה אולי הנכס המטעה ביותר באוגוסט.

במהלך החודש ראינו כותרות על זינוק, ירידה, מצר הורמוז, איראן וחשש לשיבושים באספקה.

אבל כאשר מסתכלים על כל החודש:

• WTI עלה רק בכ-1.3%.
• Brent עלה בכ-4.3%.

איך זה מסתדר עם העובדה ש-Brent סיים את החודש סביב 90.49 דולר?

התשובה נמצאת ביום האחרון.

ב-31 באוגוסט, בעקבות חידוש התקיפות בין ארה"ב לאיראן באזור המפרץ, Brent זינק ב-2.71% ביום אחד ל-90.49 דולר לחבית ו-WTI עלה ב-2.83% ל-85.76 דולר.

כלומר, חלק משמעותי מהמחיר הגבוה בסוף אוגוסט נבע מקפיצה חדה מאוד ממש בסיום החודש, ולא מעלייה רציפה לאורך כולו.

וזה חשוב גם להבנת סקטור האנרגיה בארה"ב: מניות האנרגיה עלו בכ-7%, הרבה יותר ממחיר הנפט עצמו.

המשקיעים תימחרו לא רק את החוזה הנוכחי, אלא את האפשרות שמחירי האנרגיה יישארו גבוהים ואת הסיכון לשיבושים עתידיים באספקה.

במקביל, מדד Bloomberg Commodity Index עלה ביותר מ-7% באוגוסט.

כך קיבלנו מצב מעט יוצא דופן שבו מניות טכנולוגיה, מניות אנרגיה, זהב וסחורות עלו במקביל, בזמן שגם תשואות אג"ח ארוכות נותרו גבוהות.

 

📅 מה מחכה לנו בספטמבר? הריבית חוזרת למרכז הבמה

ספטמבר התחיל כאשר השווקים נמצאים בנקודה רגישה במיוחד.

שני אירועים חשובים כבר התרחשו מיד לאחר סיום אוגוסט, ולכן הם אינם חלק מביצועי החודש, אבל הם חשובים מאוד להבנת ההמשך.

1 בספטמבר: בנק ישראל מוריד ריבית

יום אחד בלבד לאחר סיום אוגוסט, בנק ישראל הוריד את הריבית ב-25 נקודות בסיס מ-3.5% ל-3.25%.

ההחלטה למעשה אישרה את מה ששוק האג"ח והשקל כבר התחילו לתמחר במהלך אוגוסט.

בנק ישראל הצביע בין היתר על התמתנות האינפלציה, שעומדת על 1.5%.

התגובה בשוק הייתה משמעותית. בשבוע האחרון עד סגירת המסחר ב-4 בספטמבר:

• ת"א-35 עלה בכ-2.2%.
• ת"א-125 עלה בכ-2.9%.
• ת"א נדל"ן זינק בכ-7.2%.
• ת"א בנייה זינק בכ-8.2%.
• ת"א ביטוח עלה בכ-4.7%.
• ת"א בנקים עלה בכ-3.7%.

אי אפשר לייחס את כל העליות לריבית בלבד, אך ברור שהפחתת הריבית סיפקה רוח גבית במיוחד לסקטורים הרגישים לעלות המימון.

השאלה כעת אינה עוד "האם בנק ישראל יוריד ריבית?", אלא מה יהיה קצב ההפחתות מכאן?

4 בספטמבר: דוח התעסוקה האמריקאי משנה שוב את התמונה

גם בארה"ב הגיע לאחר סוף אוגוסט נתון חשוב מאוד.

דוח התעסוקה לחודש אוגוסט הראה תוספת של 162 אלף משרות, שיעור האבטלה נותר על 4.1% ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-61.6%.

השכר השעתי הממוצע עלה ב-0.3% בחודש וב-3.1% בשנה.

חשוב עוד יותר: נתון יולי, שהשוק ראה בזמן אמת כאובדן של 23 אלף משרות, תוקן בדיעבד לתוספת של 21 אלף משרות.

מבחינת ניתוח אוגוסט צריך לזכור שהמשקיעים פעלו לפי הנתון המקורי, אבל מבחינת הפד בספטמבר הנתון המתוקן כבר משנה את התמונה.

לאחר פרסום דוח אוגוסט עלתה שוב ההסתברות המתומחרת להעלאת ריבית בספטמבר, לכ-61% לפי דיווחי השוק.

האירועים המרכזיים להמשך ספטמבר

9 בספטמבר: הרחבת רכישות אג"ח ארוכות לצורכי נזילות מצד משרד האוצר האמריקאי, בהתאם למתווה שהוכרז באוגוסט. השוק יבחן האם למהלך תהיה השפעה על הקצה הארוך של עקום התשואות.

10 בספטמבר: החלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי ומסיבת העיתונאים. סביבת התשואות באירופה עדיין גבוהה, ולכן גם הטון של ה-ECB יהיה חשוב לאירו ולאג"ח.

11 בספטמבר: מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אוגוסט. זה כנראה הנתון הכלכלי החשוב ביותר לקראת החלטת הפד. אינפלציה גבוהה מהצפוי עלולה לחזק משמעותית את האפשרות להעלאת ריבית.

15 בספטמבר: מדד המחירים לצרכן בישראל. לפני הפרסום טווח התחזיות בשוק רחב יחסית, ולכן הנתון יקבע אם סביבת האינפלציה מאפשרת לבנק ישראל להמשיך להפחית ריבית בהמשך השנה.

15 בספטמבר: פרסום פרוטוקול החלטת בנק ישראל מ-1 בספטמבר. יהיה מעניין להבין עד כמה חברי הוועדה תומכים בהמשך הפחתות ומה משקלם של הצמיחה, השקל והסיכון הגיאופוליטי בדיון.

15-16 בספטמבר: ישיבת הפדרל ריזרב והחלטת הריבית. זו צפויה להיות אחת הישיבות המשמעותיות ביותר השנה, במיוחד לאחר השינוי החד בציפיות במהלך אוגוסט.

30 בספטמבר: פרסום מדד PCE לאוגוסט, מדד האינפלציה המועדף על הפד.

ומעל הכול ממשיכה לרחף ההתפתחות הגיאופוליטית במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז. עלייה מחודשת במחירי הנפט יכולה לעבור במהירות ממחירי האנרגיה לאינפלציה, משם לתשואות האג"ח ולבסוף למניות.

 

🧭 סיכום חודש אוגוסט: ארבעה סיפורים שצריך לקחת איתנו קדימה

אוגוסט 2026 היה חודש מורכב הרבה יותר מכפי שהמספרים של המדדים הראשיים מרמזים.

הסיפור הראשון הוא הרוטציה בישראל.
ת"א-125 ירד ב-0.37% בלבד, אבל מתחת לפני השטח הביטוח זינק 11.65%, הפיננסים 7.16% והבנקים 5.15%, בזמן שהביטחוניות נפלו כמעט 15% והטכנולוגיה ירדה כמעט 7%. זה היה חודש שבו בחירת הסקטור הייתה משמעותית הרבה יותר מהחשיפה הכללית למניות.

הסיפור השני הוא עוצמת ה-AI בארצות הברית.
Nasdaq-100 עלה 4.18%, Nvidia המשיכה להציג צמיחה חריגה וההשקעות בתשתיות AI ממשיכות להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברות ושל הכלכלה האמריקאית.

הסיפור השלישי הוא חזרת הריבית למרכז הבמה.
תשואות האג"ח בארה"ב נותרו גבוהות, נאום ג'קסון הול החזיר לשוק אפשרות ממשית של העלאת ריבית, ונתוני התעסוקה של תחילת ספטמבר רק חיזקו את המתח לקראת ישיבת הפד.

הסיפור הרביעי הוא הפיצול בין ישראל לארה"ב.
בישראל השקל התחזק, האינפלציה ירדה ל-1.5% והאג"ח התחילו לתמחר הורדת ריבית, שאכן הגיעה ב-1 בספטמבר. בארה"ב, לעומת זאת, האינפלציה עדיין גבוהה משמעותית מיעד הפד והשוק מתמודד עם אפשרות של הידוק נוסף.

לכן נקודת המפתח בספטמבר תהיה הריבית.

בישראל: השאלה היא כמה מהר בנק ישראל יוכל להמשיך להפחית אותה.

בארה"ב: השאלה היא האם האינפלציה והפעילות הכלכלית יחייבו את הפד דווקא להעלות אותה.

ולשני הכיוונים האלה תהיה השפעה ישירה על שוקי האג"ח, המטבעות, הנדל"ן ומניות הצמיחה.

אוגוסט הסתיים כשהמניות בארה"ב עדיין נהנות מרווחיות גבוהה ומהשקעות AI, בעוד שישראל יוצאת מחודש של רוטציה חריפה עם אינפלציה נמוכה, שקל חזק וריבית שכבר החלה לרדת.

החודשים הקרובים יראו האם שתי המגמות האלה יכולות להימשך במקביל.

 

🍰 הצ'ופר החודשי: הבורסה משיקה מדד מסוג שלא היה כאן עד היום

בסוף אוגוסט הודיעה הבורסה לניירות ערך בתל אביב על השקת "מדד פועלים חוסן", שצפוי להתחיל לפעול ב-10 בספטמבר 2026.

המדד נועד לייצג חברות ישראליות הנסחרות בבורסה ושחלק משמעותי מפעילותן נמצא בפריפריה.

נתונים מרכזיים על מדד פועלים חוסן:

מספר המניות במדד – 58.

שווי שוק מצרפי: כ-171 מיליארד שקל.

פילוח ענפי

טכנולוגיה –  24%

מסחר ושירותים – 24%

תעשייה – 19%

נדל"ן ובינוי -16%

ביומד –  10%

אנרגיה, נפט וגז –  6%

שירותים פיננסיים –  1%

אבל הדבר המעניין ביותר בו אינו רק הרכב החברות.

לפי הפרסומים, מדובר בפעם הראשונה בישראל שבה הבורסה משיקה מדד בחסות גוף מסחרי, במקרה הזה בנק הפועלים.

בניגוד למדדים רגילים שאנחנו מכירים, שמבוססים בעיקר על שווי שוק, סחירות או שיוך לסקטור, כאן נכנס לתמונה גם קריטריון גיאוגרפי-כלכלי.

למה זה מעניין?

כי עולם המדדים משתנה.

בעבר מדד נועד בעיקר "למדוד" קבוצה מסוימת של מניות. כיום מדדים הופכים בעצמם למוצרים שמגדירים קטגוריות השקעה ומייצרים אחריהם קרנות סל ומוצרים מחקים.

אוגוסט סיפק לנו דוגמה מצוינת לעוצמה הזו: עצם כניסתה של Palo Alto למדדי ת"א יצרה ביקושים פסיביים מוערכים בכ-800 מיליון שקל ומחזור מסחר חריג של כ-16 מיליארד שקל ביום אחד.

כלומר, לפעמים שינוי טכני בהרכב מדד יכול להזיז בשוק סכומים שכבר משתווים לאירועים עסקיים גדולים של החברות עצמן.