שבוע המסחר שהסתיים ביום שישי, ה-14 באוגוסט 2026, סיפק למשקיעים תמונה מרתקת ומורכבת גם בארץ וגם בעולם. בארה"ב ראינו שילוב מבלבל: מצד אחד נתונים שמראים על האטה כלכלית, ומצד שני שוק מניות שממשיך לשבור שיאים. בישראל, הסיפור המרכזי היה פער דרמטי בין המניות הגדולות (ובעיקר הבנקים) שמשכו את השוק למעלה, לבין שאר המניות שרשמו ירידות שערים.

🇺🇸 וול–סטריט: מגמות המסחר, האינפלציה והתגובות של הסקטורים השונים

מדדי המניות שוברים שיאים, אבל הצרכן מתחיל להתעייף

שוק המניות האמריקאי חתם שבוע חיובי שלישי ברציפות – הרצף הארוך ביותר שראינו מאז חודשי אפריל-מאי. למרות שביום שישי (ה-14 באוגוסט 2026) נרשמו ירידות קלות בעקבות "מימוש רווחים" טבעי של משקיעים, המגמה השבועית הכוללת בוול-סטריט נותרה חזקה ואופטימית במיוחד.

איך סגרו המדדים המובילים את השבוע?

• מדד S&P 500: סיכם שבוע שלישי של עליות, תוספת של 0.36% בסיכום השבועי, הוא חצה לראשונה את רף 7,800 הנקודות ונשק לשיא כל הזמנים, למרות ירידה יומית קלה ביום שישי של 0.17%-.
• מדד הנאסד"ק: נתמך רוב השבוע על ידי העוצמה של חברות השבבים והטכנולוגיה, ורשם עלייה שבועית קלה של 0.14%.
• מדד הדאו ג'ונס: הושפע לשלילה מירידות בסקטור הבריאות, ורשם נסיגה שבועית מתונה של 0.56%.
• מדד ראסל 2000: עלה גם הוא השבוע ב 1.12%.

מה עומד מאחורי העוצמה של השווקים?

העליות במדדים נשענות על כמה גורמים מרכזיים: ראשית, "מדד הפחד" (VIX) ירד מתחת לרמת ה-14.50 נקודות, מה שמעיד על רוגע בקרב המשקיעים. שנית, אנו נמצאים בשיא עונת הקיץ שמתאפיינת במחזורי מסחר דלילים. אך הדבר החשוב ביותר הוא עונת הדוחות הכספיים המצוינת: מתוך 455 חברות במדד ה-S&P 500 שכבר דיווחו, 87% עקפו את תחזיות הרווח של האנליסטים, ו-69% עקפו את תחזיות ההכנסות. נכון לעכשיו, קצב צמיחת הרווח למניה עומד על נתון מדהים של 50.51%, כשהמנוע העיקרי לכך הוא השקעות הענק בתחום הבינה המלאכותית (AI).

טכנולוגיה מול אנרגיה: המניות שריכזו את העניין

כשאנחנו מסתכלים על השוק לעומק, רואים פערים גדולים בין הסקטורים השונים:

• חגיגה בסקטור האנרגיה: חברות האנרגיה רשמו את השבוע הטוב ביותר שלהן מזה ארבע שנים. הסיבה לכך היא התייקרות במחירי הנפט – חבית נפט מסוג ברנט זינקה למחיר של 88.6 דולר. הזינוק נובע ממתיחות גיאופוליטית, שיבושי תנועה במצר הורמוז, ואיומים על סנקציות נוספות נגד איראן. נפט יקר משמעותו רווחים גדולים יותר לחברות האנרגיה, אך גם סכנה להתפרצות אינפלציונית.
• עייפות בסקטור הטכנולוגיה והשבבים: מי שהוביל את העליות עד כה, סקטור ה-IT (טכנולוגיות מידע), התחיל להראות סימני עייפות. משקיעים הפכו לבררנים מאוד ואינם מתגמלים אוטומטית כל חברה שמזכירה את המונח AI.
  • אפלייד מטיריאלס: הציגה דוחות פנטסטיים שעקפו את התחזיות, אך מנייתה עדיין צללה ב כ 5% ביום שישי. למה? כי הציפיות היו פשוט גבוהות מדי ולא הותירו מקום לפספוס הקטן ביותר, ובנוסף החברה רשמה הפסד השקעות לא ממומש של 220 מיליון דולר.
  • אינטל: נפלה ביום שני בכ-4% לאחר שהודיעה על הנפקת מניות חדשות בהיקף ענק של 20 מיליארד דולר.
  • אפל ו-ברודקום: אפל ירדה השבוע ב-2.36% (בעקבות הורדת המלצה) וברודקום ירדה בכ-8.1%.
  • המרוויחות הגדולות: מניית סנדיסק זינקה השבוע ב-35.4% בזכות תחזיות חזקות. מניית רדיט טסה ב 10.1% לקראת כניסתה למדד ה-S&P 500 – אירוע שיחייב קרנות השקעה לרכוש את המניה באופן אוטומטי.

כלכלת ארה"ב: הצרכן סוגר את הארנק, האינפלציה יורדת

שפע של נתוני מאקרו שפורסמו השבוע הראו לנו תמונה ברורה: הכלכלה האמריקאית מאטה בצורה מבוקרת, ולחצי עליית המחירים נבלמים.

הנתונים הכלכליים החשובים של השבוע (יולי/אוגוסט 2026):

• מדד המחירים לצרכן (CPI – כללי): עלה ב-0.1% בלבד בחודש (בהתאם לתחזיות), מה שמעמיד את האינפלציה השנתית על 3.4%.
• מדד מחירי הליבה לצרכן (ללא אנרגיה ומזון): עלה ב-0.2% בלבד. בקצב שנתי האינפלציה ירדה ל-2.5%, מה שמעיד על התקררות יציבה ומרגיע את השווקים.
• מדד המחירים ליצרן (PPI): הציג 0.0% עלייה חודשית (מתחת לצפי של 0.2%). המשמעות היא שהלחצים בשרשראות האספקה יורדים. קצב שנתי של 4.7%. נתון זה הוא שדחף את המדדים לשיא ביום חמישי.
• מכירות קמעונאיות: כאן הגיעה ההפתעה השלילית. המכירות צנחו ב-0.6%- (ל-763.6 מיליארד דולר), בזמן שהכלכלנים ציפו בכלל לעלייה של 0.1%+. קבוצת הביקורת (שמשפיעה ישירות על חישוב הצמיחה) ירדה ב-0.4% – הביצוע הגרוע ביותר מאז תחילת 2025.
• סנטימנט הצרכנים (אוניברסיטת מישיגן): ירד דרסטית לרמה של 51.0 (לעומת צפי של 55.0). נתון זה משקף פסימיות גוברת בקרב הציבור, בעיקר בקרב אוכלוסיות מבוגרות ואנשים ללא תואר אקדמי, שחוששים מהעתיד הכלכלי.

בעקבות נתוני הצריכה החלשים הללו, הבנק הפדרלי של אטלנטה מיהר לחתוך את תחזית הצמיחה (תמ"ג) של ארה"ב לרבעון השלישי מ-5.8% ל-4.3%. הצרכן האמריקאי, שהחזיק את הכלכלה על הכתפיים, פשוט איבד תנופה.

הריבית ושוק האג"ח: מה יעשה הבנק הפדרלי?

השילוב של צרכן חלש יחד עם אינפלציה יורדת, יצר מצב שבו "חדשות רעות לכלכלה הן חדשות טובות למשקיעים". מדוע? כי כשהכלכלה מקרטעת, הבנק הפדרלי (הפד) מאבד את ההצדקה להמשיך להעלות ריבית, ואולי אף יקדים את הורדת הריבית.

• הציפיות לריבית: נכון לסוף יום שישי, ההסתברות שהבנק הפדרלי לא יעלה את הריבית בספטמבר (וישאיר אותה בטווח של 3.50% – 3.75%) קפצה ל-67.7%. רק לשם השוואה, בחודש שעבר ההסתברות לכך עמדה על 42% בלבד. הסיכוי להעלאת ריבית צנח ל-32.3%.
• מה קרה באגרות החוב? השוק הגיב מיד בתופעה המכונה "השתדלות העקום". התשואות על אגרות החוב הקצרות (לשנתיים), שרגישות מאוד לריבית הבנק המרכזי, צנחו ל-4.171%. מנגד, התשואות על אגרות החוב הארוכות (ל-10 ו-30 שנה) עלו קלות לאזור ה-4.696% וה-5.26% בהתאמה. זה אומר שהשוק מאמין שהריבית בטווח הקצר הגיעה לשיא, אך בטווח הארוך עדיין יש סיכונים שמצריכים פיצוי למשקיעים.
• הזהב נוצץ מתמיד: הירידה בציפיות הריבית וחולשת הדולר דחפו את המשקיעים לנכסי מקלט בטוח. מחיר אונקיית זהב השלים זינוק מדהים של 8% מתחילת אוגוסט וחצה את רף ה-4,430 דולר, נתמך ברכישות ענק של 289 טון זהב על ידי בנקים מרכזיים ברבעון השני.

שורה תחתונה: בוול סטריט, כיוון הריבית עדיין מכתיב את הקצב. נתוני האינפלציה המעודדים נתנו לשוק סיבה למסיבה ביום חמישי. אבל נתוני הצרכנות החלשים ביום שישי הזכירו למשקיעים שאם הכלכלה תיחלש יותר מדי – גם רווחי החברות ייפגעו, ולכן ראינו ירידות קלות שחתמו את השבוע.

 

🇮🇱 שוק ההון הישראלי: הבנקים בשיא, הביטחוניות מממשות והאינפלציה יורדת

תמונת מצב כללית: הכלכלה המקומית מפגינה שרירים מול הגיאופוליטיקה

בורסת תל אביב סיכמה את שבוע המסחר באווירה חיובית ובטריטוריה ירוקה, למרות ירידות שערים קלות שנרשמו ביום שישי. השוק המקומי ממשיך להציג תופעה מרתקת של "דיסוננס": מצד אחד, איומים ביטחוניים וזעזועים גיאופוליטיים, ומצד שני – כלכלה שמפגינה חוסן, עונת דוחות כספיים מצוינת של המגזר הפיננסי ונתוני מאקרו מעודדים שמספקים רוח גבית למשקיעים.

כך סגרו המדדים המובילים בתל אביב את השבוע (נכון ל-14/08/2026):

• מדד ת"א 35: ביום שישי ירד ב-0.33%-, אך בסיכום השבועי רשם עלייה של 0.81%.
• מדד ת"א 125: סיכם את השבוע בעלייה קלה של 0.22%.
• מדד ת"א 90: רשם ירידה שבועית חדה של 2.17%.
• מדד ת"א בנקים-5: הכוכב של השבוע עם זינוק שבועי מרשים של 2.16%.
• מדד ת"א נפט וגז: זינק השבוע ב 3.23%.
• מדד ת"א טכנולוגיה: ירד קלות ב 0.15%.
• מדד ת"א ביטחוניות: התרסק השבוע ב 7.77%.

מה באמת הזיז את הבורסה השבוע? פער דרמטי בין הסקטורים

השבוע החולף בבורסה לא היה "שבוע חיובי" לכולם באופן אחיד. ראינו תנועת כספים ברורה (רוטציה) מסקטורים מסוימים לאחרים, מה שיצר פער אדיר בין החברות הגדולות לבינוניות:

• עמוד התווך – סקטור הבנקים: הבנקים הם אלו שהחזיקו את מדד ת"א 35 מעל המים. לאחר שורה של דוחות כספיים פנומנליים (פירוט בהמשך), מדד הבנקים משך את השוק למעלה עם עלייה שבועית של למעלה מ-2%.
• נפט וגז נהנים מהמתיחות: סקטור התשתיות, הנפט והגז נהנה מסנטימנט חיובי עולמי בשל עליית מחירי האנרגיה (על רקע המתיחות במצר הורמוז) והוסיף לערכו בין 1.5% ל-2.4% השבוע.
• הביטחוניות עוברות למימוש רווחים: בצד השני של המתרס עמד סקטור התעשיות הביטחוניות, שמשך את מדד ת"א 90 כלפי מטה עם ירידה שבועית של כ-7.7%. חברות הביטחון, שרשמו עליות מטורפות מתחילת השנה, סבלו השבוע ממימושים חדים. מניית נקסט ויז'ן התרסקה ב-13% למרות שהכפילה את הכנסותיה, ואלביט מערכות צנחה ב-9.1% למרות צמיחה בהכנסות. הסיבה? הדוחות לא היו רעים, פשוט הציפיות והתמחור של המניות היו מראש בשמיים.
• נדל"ן ובנייה: סקטור הנדל"ן סיים את יום שישי בעליות של כ-0.6%, בעיקר מתוך ציפייה (שהתממשה) למדד מחירים נמוך שיתמוך בהורדת ריבית בעתיד.

הכלכלה הישראלית: האינפלציה חוזרת ליעד (ומה קורה לדירות?)

נתון המאקרו החשוב ביותר של השבוע פורסם ביום שישי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2026. המדד הציג עלייה של 0.3% בחודש (בדיוק לפי התחזיות). כתוצאה מכך, האינפלציה השנתית בישראל צנחה לרמה של 1.5% בלבד!

מדובר באבן דרך דרמטית עבור בנק ישראל, שכן האינפלציה נמצאת כעת עמוק בתוך טווח היעד הממשלתי (1%-3%) ואפילו קרובה לרף התחתון שלו.

מה התייקר ומה הוזל?

• עליות בולטות: תחבורה (1.4%+), תרבות ובידור (1.1%+), ודיור (0.7%+).
• ירידות מחירים עונתיות: הצרכנים נהנו מירידות חדות בסעיפי הלבשה והנעלה (4.6%-) וירקות ופירות טריים (3.5%-).

ומה קורה למחירי הדיור?

מחירי הדירות (שאינם משוקללים בתוך מדד המחירים לצרכן) משקפים "יציבות זהירה". בעסקאות שבוצעו במאי-יוני 2026 נרשמה עלייה חודשית מינורית של 0.1%. עם זאת, בראייה שנתית, מחירי הדירות בישראל עדיין מציגים ירידה של 1.5% לעומת השנה שעברה.

• דירות חדשות מקבלן: כאן ההתקררות עמוקה יותר, עם ירידה שנתית של 2.0%. הסיבה המרכזית לירידה היא זינוק בעסקאות מסובסדות על ידי הממשלה (שהגיעו ל-38.7% מכלל העסקאות השוק), לצד מבצעי מימון אגרסיביים של קבלנים שמורידים את המחיר הריאלי של הדירה.
• פערים גיאוגרפיים: אזור הצפון וירושלים רשמו עליות מחירים שנתיות של 0.9% עד 1.8%, בעוד מחוז המרכז ותל אביב הציגו ירידות משמעותיות של 0.7% עד 1%.

הערה חשובה למשקיעים: מכיוון שמדד המחירים פורסם לאחר שבורסת תל אביב כבר נסגרה ביום שישי, התגובה האמיתית של שוק המניות לנתון המצוין הזה תורגש רק עם פתיחת המסחר ביום שני.

הריבית, שוק האג"ח והשקל החזק: הלחץ על הנגיד גובר

הצניחה של האינפלציה ל-1.5% משנה את כללי המשחק ומגבירה מאוד את הלחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית (שעומדת כיום על 3.5%) בהחלטתו הקרובה ב-1 בספטמבר 2026.

אבל אינפלציה היא לא הסיבה היחידה. השקל הישראלי התחזק דרמטית: שער הדולר צלל במהלך השבוע ואף נסחר סביב 2.958. שקל כל כך חזק פוגע קשות בכושר התחרות של היצואנים הישראלים, וזה נתון שנגיד בנק ישראל לא יכול להתעלם ממנו.

עם זאת, הנגיד נאלץ ללכת על חבל דק. מול הנתונים החיוביים עומד גירעון ממשלתי שתופח לכיוון ה-3.3% (בשל הוצאות המלחמה), מה שמחייב את המדינה לגייס חוב (הנפקות אג"ח) בהיקפים עצומים. למרות זאת, שוק האג"ח משדר רוגע: התשואה על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נותרה יציבה ונסגרה סביב 3.822% – נתון המשקף ציפייה ברורה של השוק להורדת ריבית בקרוב.

עונת הדוחות: הבנקים משקפים את מצבו האמיתי של הישראלי

עונת הדוחות של הבנקים הגדולים לרבעון השני של 2026 הייתה עוגן מרכזי למגמה החיובית. הדוחות האלו הם למעשה צילום רנטגן של הכלכלה שלנו. הם חושפים שוק "דו-ראשי": המגזר העסקי חזק מאי פעם ומייצר רווחי עתק לבנקים, אך מנגד – האזרח הקטן ומשקי הבית מתחילים להישחק תחת נטל יוקר המחיה והריבית. כל זאת התרחש למרות חבות "מס רווחי היתר" שהוטל על הבנקים, שנגס ברווחיהם אך לא עצר את חלוקת הדיבידנדים הענקית.

סיכום תוצאות 4 הבנקים הגדולים בישראל:

• בנק לאומי (המנצח של הרבעון): הוביל את המערכת עם רווח נקי מטורף של כ-2.35 מיליארד שקל (2.6 מיליארד שקל לפני קנס המס). התשואה להון עמדה על 13.6%. הנתון המרשים ביותר היה יחס היעילות – 29.1% בלבד (שליטה אבסולוטית בהוצאות). לאומי צמח באשראי העסקי בכ-10.3%, שמר על חובות פגומים אפסיים (0.40%), ויחלק לציבור דיבידנד במזומן ורכישה עצמית בהיקף אדיר של 1.3 מיליארד שקל.
• בנק הפועלים: דיווח על רווח נקי של 2.1 מיליארד שקל ותשואה להון של 13% (14% מתואם). הנהלת הבנק ספגה "מס יתר" שיעלה לה כ-950 מיליון שקל ב-2026, אך המשיכה להצמיח את האשראי ב 3.3%. הבנק חילק דיבידנד נדיב מאוד של כ-1.27 מיליארד שקל.
• בנק מזרחי טפחות: ממשיך להיות שיאן התשואה להון של 16.3% מתואם, עם רווח נקי של 1.24 מיליארד שקל. מזרחי שומר על הדומיננטיות המוחלטת שלו בשוק המשכנתאות (צמיחה של 9.2%), אך הפתיע עם זינוק של 24.7% באשראי לעסקים. הבנק יחלק דיבידנד של כ-619 מיליון שקל.
• בנק דיסקונט (נקודת החולשה): הציג את הדוח החלש ביותר מבין הגדולים. הרווח הנקי ירד ב-10.2% לסך של 930 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל, והתשואה להון צנחה ל-10.9% בלבד. הסיבה המרכזית? זינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי (מ-52 מיליון אשתקד ל-182 מיליון כיום). הזינוק הזה מעיד שתיק הלקוחות של דיסקונט (שיותר מוטה לצרכן הפרטי) רגיש יותר ליוקר המחיה ולריבית, והצרכנים מתקשים להחזיר הלוואות. בעקבות זאת, הבנק הודיע על תוכנית התייעלות ופיטורים של כ-600 עובדים. הדיבידנד: כ-465 מיליון שקל.

📅 השבוע הקרוב בשוק ההון: האירועים הכלכליים שחובה לסמן ביומן

השבוע הקרוב (16 עד ה-22 באוגוסט 2026) עמוס באירועי מאקרו ודוחות כספיים שיכולים להכתיב את כיוון השווקים גם בארץ וגם בעולם. עבור המשקיע הישראלי, השבוע מתחיל למעשה עוד לפני שהמסחר בבורסה נפתח ביום שני.

כדי לעשות סדר, הנה פירוט התאריכים והאירועים המרכזיים שישפיעו על הכסף שלכם, ומדוע הם כל כך חשובים:

• יום ראשון, 16/8 מבחן הצמיחה של ישראל:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם את האומדן הראשון לצמיחת המשק (התמ"ג) ברבעון השני של 2026. מכיוון שביום ראשון אין מסחר בבורסה, הנתון הזה "יתבשל" אצל המשקיעים ויהפוך לטריגר המרכזי לפתיחת שבוע המסחר ביום שני. הוא יעזור לנו להבין עד כמה הכלכלה שלנו צומחת אל מול אינפלציה נמוכה של 1.5%.

• יום שלישי, 18/8 שוק הדיור והייצור בארה"ב:

יום עמוס בנתוני מאקרו בארה"ב. יפורסמו נתוני התחלות והיתרי בנייה (שיבדקו עד כמה שוק הדיור נפגע מהריבית הגבוהה), ייצור תעשייתי וניצולת (מדד קריטי לפעילות העסקית בשטח), וכן מחירי יבוא ויצוא (עוד רמז ללחצי האינפלציה). נתונים אלו מקבלים חשיבות כפולה לאחר שהמכירות הקמעונאיות צנחו בשבוע שעבר ב-0.6%-; המשקיעים רוצים להבין האם הנפילה בצריכה הייתה מכה נקודתית או תחילתה של האטה כלכלית רחבה יותר.

• יום שלישי, 18/8 הצרכן האמריקאי במבחן (חלק א'):

ענקית "עשה זאת בעצמך", הום דיפו, תפרסם את דוחותיה. זהו לא סתם דוח של חברה, אלא ברומטר ישיר למצבו של הצרכן הפרטי ולמצב שיפוצי הבתים ושוק הדיור בארה"ב.

• יום שלישי, 18/8 רדיט נכנסת למגרש של הגדולים:

מניית הרשת החברתית רדיט תיכנס רשמית למדד היוקרתי S&P 500. כזכור, המניה כבר זינקה בכ-12.6% ביום שישי רק מעצם ההודעה. למה זה חשוב? כי ברגע שמניה נכנסת למדד, קרנות סל וקרנות פנסיה שעוקבות אחרי המדד מחויבות לרכוש אותה באופן אוטומטי (ביקוש "מכני"), מה שצפוי לייצר מחזורי מסחר חריגים ותנודתיות במניה.

• יום רביעי, 19/8 האירוע המוניטרי של השבוע: פרוטוקול הפד:

הבנק המרכזי האמריקאי יפרסם את פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה שלו. המשקיעים יקראו כל מילה בזכוכית מגדלת כדי להבין כיצד חברי הוועדה שוקלים את הסיכון בין אינפלציה להאטה כלכלית. כיום השוק מתמחר הורדת ריבית בספטמבר, אך אם הפרוטוקול יחשוף טון "נצי" (כלומר, גישה שמרנית ונוקשה מצד הבנק המעדיפה ריבית גבוהה), הדבר עלול להקפיץ את תשואות האג"ח וללחוץ כלפי מטה את מניות הטכנולוגיה.

• ימים רביעי וחמישי, 19/8-20/8 הצרכן האמריקאי במבחן (חלק ב'):

ענקיות הקמעונאות טארגט תדווח ב-19/8, ווולמארט תדווח ב-20/8. אלו הם מהדוחות החשובים ביותר העונה, שכן הם יספקו תמונת מצב מדויקת מזמן אמת על הרגלי הקניות של הציבור האמריקאי, ויוכיחו אם הצרכן באמת מרגיש את החנק של הריבית.

מדריך למשקיע הישראלי: למה לשים לב ביום שני הקרוב?

ביום שני בבוקר, המשקיע המקומי צריך להסתכל על משוואה פשוטה שמורכבת משלושה משתנים: נתוני הצמיחה (התמ"ג) + האינפלציה שירדה ל-1.5% + הדולר שצנח לאזור ה-2.95 שקלים.

• התרחיש האופטימי לנדל"ן ולאג"ח: אם התמ"ג יראה שהצמיחה הכלכלית מתונה ולא "רותחת", השוק יחבר את זה לאינפלציה הנמוכה ולשקל החזק, ויעריך שיש סיכוי גבוה מאוד שבנק ישראל יוריד את הריבית ב-1 בספטמבר. במצב כזה, סקטורי הנדל"ן, הבנייה ואגרות החוב הארוכות צפויים לקבל רוח גבית חזקה (כי ריבית נמוכה מוזילה משכנתאות והלוואות).
• התרחיש המצנן: מנגד, אם נתוני הצמיחה יהיו מפתיעים וחזקים במיוחד, או אם נראה החמרה ביטחונית שתקפיץ שוב את מחירי הנפט והדולר – התקווה להורדת ריבית תתקרר מעט, והתלהבות המשקיעים עשויה להתמתן. (חשוב לזכור: זהו תרחיש אפשרי שהשוק מתמחר, ולא ודאות מוחלטת).

נקודה טכנית למעקב – הפער בין המדדים:

כדאי מאוד לעקוב אחרי "משיכת החבל" בין מדד ת"א 35 למדד ת"א 90. אם הבנקים ימשיכו להפגין כוח ואילו המניות הביטחוניות ימשיכו לרדת – מדד ת"א 35 (שעמוס בבנקים) יישאר חזק. לעומת זאת, אם נראה התאוששות במניות הביטחון, הנדל"ן ומניות הצמיחה, הדבר עשוי להוביל לתיקון חיובי (עליות) דווקא במדד ת"א 90, שספג ירידה כואבת של 2.17% בשבוע החולף ויחפש לתקן כלפי מעלה.

 

🎓 מסקנות והשלכות להמשך

השבוע החולף הדגיש בצורה הברורה ביותר כיצד תמחור נכסים בשוק ההון מתבצע בראי של ציפיות מוניטריות. בארה"ב, חולשה נתוני צריכה והאטה אינפלציונית אינם מעוררים כעת פאניקה של מיתון, אלא מתקבלים בתשואות כמובילים ישירים להורדת ריבית צפויה בספטמבר. הסטת ההון לכיוון תעודות סל ומדדים כלליים צפויה להמשיך להזין את המגמה החיובית כל עוד לא נוצרים זעזועים בלתי צפויים בשוק העבודה.

בישראל, התמונה מורכבת יותר אך טומנת בחובה אופטימיות. הנתונים מציגים כלכלה איתנה וגמישה, עם אינפלציה היורדת חזרה ל-1.5% ומגזר בנקאי שממשיך לייצר רווחיות אדירה מהמגזר העסקי, על אף כובד המס המיוחד. הירידות בסקטורים הנדל"ן והביטחון משקפות מימושים טקטיים ולא בהכרח שינוי מגמה, שכן סקטורים אלו מגלמים עדיין צבר הזמנות חזק וגידול בפעילות. התכנסותן הקרובה של הריביות – הן מצד הבנק הפדרלי והן מצד בנק ישראל (אשר בוחן גם הוא הפחתה בחודש הבא) – צפויה לספק בשבועות הקרובים תמיכה ממשית לתמחורי המניות ולהוזיל עלויות מימון לסקטורים הממונפים, מה שמותיר את שוקי המניות, גם לאחר רצף השיאים, כמוקד המשיכה העיקרי לציבור המשקיעים.

 

🍰 הקינוחים של השבוע: לאן זורם הכסף של הישראלים?

1. תעשיית קרנות הנאמנות שוברת כל שיא אפשרי

נתון מרתק שפורסם השבוע על ידי יחידת המחקר של הבורסה ב-FUNDER, חושף כי שוק קרנות הנאמנות הישראלי חצה ציון דרך היסטורי: היקף הכספים בקרנות (האקטיביות והפאסיביות יחד) הגיע ל-833.4 מיליארד שקל! מדובר בזינוק של 81.2 מיליארד שקל רק מסוף 2025. מתחילת 2026, הציבור הזרים לקרנות כ-42.9 מיליארד שקל נטו.

מה שמעניין באמת הוא לראות לאן הכסף הזה הולך. בשבוע בודד שקדם לפרסום, הציבור הזרים 2.9 מיליארד שקל. מתוכם, כ-1.44 מיליארד שקל הלכו ל"חוף המבטחים" של הקרנות הכספיות. אבל במקביל, הקרנות הפאסיביות (שעוקבות אחרי מדדים) גייסו 862 מיליון שקל – מתוכם 354 מיליון הופנו למניות בישראל, ו-323 מיליון למניות בחו"ל.

המשמעות: אמנם הציבור הישראלי עדיין אוהב להחזיק כסף סולידי בקרנות כספיות, אבל הוא ממש לא נוטש את הבורסה. מאות מיליוני שקלים כסף "חדש" ממשיכים לזרום מדי שבוע למניות, מה שמספק דלק לעליות עתידיות.

2. המשקיע הישראלי התבגר: פחות קריפטו, יותר אינטל ואנבידיה

בדיקה מעניינת במיוחד שפורסמה בכלכליסט שפכה אור על הרגלי ההשקעה של "משקיעי הריטייל" (המשקיעים הפרטיים) בישראל. מדובר בציבור שפתח כ-200 אלף חשבונות מסחר עצמאיים בשנת 2025 ומהווה כיום כ-12% מכלל מחזור המסחר בבורסה. הבדיקה בחנה את 10 ההחזקות המובילות שלהם ב-6 בתי השקעות גדולים (בהם מיטב, אלטשולר שחם, IBI ופסגות) וגילתה מהפך מדהים בטעמים.

אם בשנת 2025 התיקים של הישראלים היו מפוצצים במניות "חלום" ותעודות ממונפות בסיכון גבוה – כמו חברות כורים גרעיניים (Oklo ו-Nano Nuclear), חברות לכריית קריפטו (BitMine) ומחשוב קוונטי – הרי שבשנת 2026 התמונה השתנתה לחלוטין. המשקיעים ספגו הפסדים כואבים בנכסי ההייפ, למדו את הלקח, ועברו להשקעות מבוססות ורציונליות הרבה יותר.

כיום, הכסף הגדול של הציבור מרוכז בקרנות סל רחבות על הנאסד"ק וה-S&P 500, ובענקיות הטכנולוגיה. מניית אנבידיה (Nvidia), שהייתה פופולרית גם אשתקד, ממשיכה לככב, אך אליה הצטרפו כעת ענקיות יציבות יותר כמו מיקרון (Micron) ואינטל (Intel).

המשמעות: המשקיע הישראלי הממוצע הבין את המגמה ארוכת הטווח של מהפכת הבינה המלאכותית. הוא הפסיק לחפש התעשרות מהירה בהימורים מסוכנים, והוא מעדיף כעת בניית תיק השקעות יציב, ממוקד ו