השבוע הראשון של חודש אוגוסט 2026 הסתיים בפער חד בין הבורסה בארצות הברית לבין הבורסה בישראל. בעוד שבוול סטריט ראינו שבוע של "תיאבון לסיכון" בהובלת מניות הטכנולוגיה והשבבים שדחפו את המדדים לשיאים חדשים, בתל אביב התמונה הייתה מפוצלת. מדד ת"א-35 המרכזי הצליח לסיים בעליות קלות הודות למניות הבנקים והשבבים, אך מתחת לפני השטח, שאר השוק (כמו מדד ת"א-90 ומדדי הנדל"ן) רשם ירידות. שלושת הכוחות המרכזיים שהניעו את השווקים השבוע היו: מחירי הנפט, ציפיות הריבית ודוחות חברות הטכנולוגיה.

🇺🇸 וול-סטריט ושוק העבודה האמריקאי: הדרמה בתעסוקה, חגיגת הטכנולוגיה וזינוק המדדים

השבוע האחרון בוול-סטריט סיפק למשקיעים רכבת הרים של נתונים, שהסתיימה בזינוקים מרשימים במדדים המובילים. במוקד תשומת הלב עמד שוק העבודה האמריקאי, שסיפק נתונים מפתיעים במיוחד, אשר שינו את תחזיות הריבית והזניקו את מניות הטכנולוגיה והשבבים לשיאים חדשים.

שוק העבודה האמריקאי בצומת דרכים: ההאטה כבר כאן

דוח התעסוקה האמריקאי לחודש יולי טרף את הקלפים והציג תמונה הפוכה לחלוטין מתחזיות הכלכלנים, מה שמעיד על התקררות משמעותית בכלכלה:

• אובדן משרות מפתיע: בעוד שהמומחים צפו תוספת של 83,000 עד 86,000 משרות חדשות בחודש יולי, הכלכלה האמריקאית רשמה דווקא אובדן של 23,000 משרות.
• תיקון חמור לאחור: המגמה השלילית החריפה כאשר נתוני החודשים הקודמים (מאי ויוני) עודכנו כלפי מטה ב-103,000 משרות במצטבר. משמעות הדבר היא שההאטה בשוק העבודה החלה מוקדם משחשבנו.
• מי נפגע ומי צמח?
  • המגזר הממשלתי-מקומי (חינוך): ספג את המכה הקשה ביותר עם אובדן של 50,000 משרות.
  • מגזר הפנאי והאירוח: איבד 40,000 משרות.
  • מגזר הקמעונאות: רשם ירידה של 19,000 משרות.
  • מגזר הבריאות: המשיך להפגין חוסן והיה בין הבודדים שגייסו עובדים והרחיבו שורות.
• האבטלה יורדת, אבל בגלל ייאוש: שיעור האבטלה ירד קלות ל-4.1% (לעומת צפי שיישאר על 4.2%). למרות שזה נשמע חיובי, צלילה למספרים חושפת בעיה: הירידה באבטלה נובעת מצניחה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שירד ל-61.4% (לעומת 62.1% בתחילת השנה). המשמעות? 264 אלף אנשים פשוט התייאשו מחיפוש עבודה.
• השכר נשחק: קצב עליית השכר השעתי הממוצע עמד על 0.1% בלבד בחודש (הצפי היה 0.3%) ועלייה שנתית של 3.2%. נתון זה נמוך מקצב האינפלציה, מה שמעיד על שחיקה ריאלית בכוח הקנייה של העובדים.

איך זה משפיע על הריבית של הפדרל ריזרב?

בעולם ההשקעות, לפעמים "חדשות רעות הן חדשות טובות". ההתקררות המובהקת בשוק העבודה וההאטה בעליית השכר, מפחיתות את החשש מאינפלציה.

כתוצאה מכך, השווקים מיהרו לשנות את התחזיות לגבי הריבית:

• צניחה בסיכוי להעלאת ריבית: לפני פרסום הדוח, ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר עמדה על 54%-55%. לאחר הדוח, הסבירות צנחה ל-42% – 44% בלבד. כעת, גובר הסיכוי שהריבית תישאר ללא שינוי או שאפילו נראה תחילתה של הורדת ריבית.
• שוק האג"ח מגיב: תשואות איגרות החוב הממשלתיות צנחו. התשואה ל-10 שנים התייצבה על 4.658%, והתשואה לשנתיים נפלה ל-4.204%.

ביצועי המדדים בוול-סטריט: שבוע של שיאים

הציפייה לריביות נמוכות יותר (בעקבות הנתונים החלשים) הובילה לחגיגה בשוקי המניות, כשהמדדים ננעלו בירוק בוהק ביום שישי (7 באוגוסט 2026):

• מדד S&P 500: עלה השבוע ב 3.58% וקבע השבוע שיא היסטורי חדש מעל רף ה-7,750 נקודות. הדלק לעליות אלו הגיע גם מעונת הדוחות: 88% מהחברות ב-S&P 500 כבר דיווחו, ו-86% מהן עקפו את תחזיות הרווח בצורה דרמטית (הפתעה ממוצעת של 29%).
• מדד הנאסד"ק: זינק השבוע ב 5.19%, בעזרת רוח גבית ממניות השבבים.
• מדד דאו ג'ונס: עלה השבוע ב 2.96%.

זה היה השבוע הירוק השני ברציפות עבור שלושת המדדים, וגם הטוב ביותר מאז אפריל.

• מדד ראסל 2000: עלה גם הוא השבוע ב 3.52%.

הנוסחה שהניעה את השוק השבוע:

נפט יורד ⬅️ ציפיות האינפלציה יורדות ⬅️ תשואות האג"ח יורדות ⬅️ מניות הטכנולוגיה והצמיחה עולות!

סקטורים בולטים: טכנולוגיה, בינה מלאכותית (AI) ותשתיות

מגזר השבבים ומהפכת ה-AI:

סקטור הטכנולוגיה המשיך לרכז עניין עצום והוביל את הראלי בשווקים.

• אנבידיה (Nvidia): ענקית השבבים חצתה שווי שוק של 5 טריליון דולר, עם הכנסות רבעוניות של מעל 81 מיליארד דולר ושולי רווח של 75%. עם זאת, העובדה ששלושה לקוחות בלבד מהווים חצי מהכנסותיה, גרמה לענקיות כמו גוגל ואמזון להעלות את תקציבי הפיתוח שלהן ל-195-220 מיליארד דולר כדי לפתח שבבים מתחרים.
• מדד השבבים (SOXX): זינק השבוע במעל 7%. מארוול טכנולוגיות קפצה ב-16%.
• מלחמת מחירי ה-AI: התחרות בשוק הצ'אטבוטים מורידה מחירים. מודלים סיניים (כמו Qwen ו-Kimi) מציעים מחירים נמוכים עד פי 59 מהמתחרים במערב, ונוגסים בנתח השוק של ChatGPT (שצנח מ-80% ל-54%). חשוב לציין: טקסט בעברית דורש 30%-100% יותר אסימונים (Tokens) מאשר אנגלית, מה שמייקר את השימוש עבור הצרכן הישראלי.

ענן, תוכנה וחלל (עלייה סקטוריאלית של 8%):

• ספייס אקס (SpaceX): למרות שחרור מניות חסומות בשווי 100 מיליארד דולר שהיו בידי עובדי החברה ומשקיעים מוקדמים השתחררו למסחר, המניה לא התרסקה אלא זינקה ב- 15.8% ביום שישי ובהסתכלות שבועית זינקה בכ 23% בזכות המלצת "קנייה" והחזרים מהירים מתשתיות AI.
• קלאודפלייר ופלנטיר: הראשונה הוסיפה ב-7.6%% (הכנסות של 696 מיליון דולר), והשנייה זינקה קרוב ל 40% בעקבות דוחות חזקים.
• דוקסימיטי (Doximity): זינקה השבוע ב-31% לאחר שהתברר שה-AI מכניס לה פי 10 מהעלות הנדרשת להפעלתו.

לסיכום: המהלך השבועי המרשים ביותר של ה- S&P 500בארבעה ימים מאז אפריל 2025, הובל בצורה מובהקת על ידי סקטור הטכנולוגיה והשבבים. עם זאת, המשקיעים צריכים לזכור שסקטור השבבים הוא תנודתי, וישנו פער גדול בין החברות המנצחות למפסידות.

 

🇮🇱 שוק ההון הישראלי: חסינות מקומית בעין הסערה או אשליה אופטית?

בניגוד לחוסר היציבות הגיאופוליטית באזורנו והמתיחות הביטחונית הגוברת, הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את שבוע המסחר בעליות שערים נאות במדד הדגל שלה. הבורסה המקומית שאבה עידוד מהמגמה העולמית החיובית (הראלי בוול-סטריט) ומדוחות כספיים חזקים במיוחד של מספר חברות מקומיות בולטות.

עם זאת, כשצוללים לעומק הנתונים, מגלים תמונה מפוצלת ומורכבת הרבה יותר מתחת לפני השטח.

הפער הגדול: מדד ת"א-35 מול שאר השוק

התבוננות בטבלת המדדים של השבוע חושפת תופעה מעניינת שנקראת "שוק מפוצל". בעוד שהמניות הגדולות עלו, רוב המניות הקטנות והבינוניות ספגו ירידות.

סיכום ביצועי המדדים בישראל (נכון לסגירת שישי, 07/08/2026):

• מדד ת"א-35: עלה השבוע ב 0.47%.
• מדד ת"א-125: נותר יחסית יציב, ירד השבוע ב 0.15%.
• מדד ת"א-90: נפל השבוע ב 2.21%.
• מדד ת"א-בנקים 5: עלה השבוע ב 2.44%.
• מדד ת"א-ביטחוניות: המדד ירד ב 2.10% .
• מדד ת"א-נדל"ן: סיים את השבוע במגמה שלילית עם ירידה של 3.84%.
• מדד ת"א-נפט וגז: צנח השבוע ב 4.6%.

מה הנתונים האלו אומרים לנו?

הפער בולט מאוד לעין: בעוד מדד ת"א-35 רשם עלייה שבועית של 0.47%, מדד ת"א-90 (המייצג את החברות הבינוניות בגודלן) צלל ב-2.21%. זהו פער עצום של כ-2.7% בתוך שבוע אחד!

האינדיקציה ברורה: המשקל הגבוה של מספר קטן של מניות ענק (כמו הבנקים, טאואר וחברות דואליות) הוא זה שהחזיק את "מדד הדגל" מעל המים, בזמן שהחלק הרחב יותר של השוק סבל.

חולשה זו ניכרת היטב גם בסקטור הבנייה: מדד הבנייה סיים את יום שישי בירידה יומית של 0.7%, כאשר בהסתכלות שבועית הוא איבד 4.83%, מה שמעיד על עוצמת הפגיעה בסקטור.

 הכוכבות והמפסידות: סקטורים ומניות בולטות בתל אביב

הסקטור הפיננסי (בנקים): משענת הברזל של השוק

הבנקים הם אלו שהצילו את המדד המרכזי השבוע. מדד ת"א בנקים-5 זינק בסיכום שבועי ב-2.44% (ו-1.16% ביום שישי).

• בנק לאומי: הוסיף בשישי 3.5% במחזור של כ-101 מיליון שקלים.
• בנק הפועלים: רשם עלייה של 2.41% במחזור של כ-98 מיליון שקלים.

השורה התחתונה: הבנקים ממשיכים להציג רווחיות אדירה שנגזרת ממרווחי הריבית הגבוהים, מה שהופך אותם ל"עוגן דפנסיבי" (חוף מבטחים) עבור המשקיעים המקומיים בתקופות של חוסר ודאות.

אל על: מלכת השחקים והבורסה

מניית חברת התעופה היא ללא ספק כוכבת השבוע. המניה זינקה בכ 20% השבוע.

• הסיבה לעליות: דוחות כספיים פנומנליים לרבעון השני של 2026. החברה הציגה הכנסות שיא של 986 מיליון דולר (צמיחה של 27%) והכפילה את הרווח הנקי שלה ל-132 מיליון דולר! וכל זאת למרות שנאלצה להפריש 55 מיליון דולר בגלל נזקי השעיית טיסות בעקבות המלחמה.
• מעמד של מונופול: ביטולי הטיסות הדרמטיים של החברות הזרות לישראל יצרו לאל על מעמד של מונופול בפועל. החברה נהנית משיעורי תפוסה חריגים של כ-90% ומצבר הזמנות חסר תקדים שעומד על 1.4 מיליארד דולר.

סקטור הטכנולוגיה והשבבים הישראלי

• טאואר סמיקונדקטור: מניית השבבים הדואלית סיימה שבוע חלומי עם זינוק שבועי של 6.5%. ביום שישי לבדו היא טסה ב-9.08%, תוך שהיא מרכזת מחזור מסחר עצום של כ-135 מיליון שקלים. כעת היא ממוקמת כחברה השישית בגודלה בבורסה (שווי שוק של 82 מיליארד שקל). הזינוק נבע מחתימת חוזי ענק בשווי 1.3 מיליארד דולר לאספקת שבבים לתעשיות הרכב והתקשורת.
• נקסט ויז'ן: יצרנית המצלמות המיוצבות לכלים בלתי מאוישים (מל"טים) ממשיכה בתנופה. החברה דיווחה כי חצתה את רף ההזמנות של 205 מיליון דולר מתחילת השנה (ו-14.4 מיליון דולר הזמנות חדשות), מה שמעיד על הביקוש העצום בעולם לטכנולוגיות צבאיות וביטחוניות.
• נייס (NICE): בלטה השבוע דווקא לשלילה. המניה ירדה ב-1.5%. הסיבה לירידות היא דוח שהציג שחיקה במרווח התפעולי הרבעוני של החברה (שירד מ-22% ל-13%), וזאת בשל התחרות האגרסיבית בעולם הבינה המלאכותית (AI) שאילצה את החברה לבצע הורדת מחירים אסטרטגית.

 

💱 מט"ח, אג"ח ונפט: "משולש הזהב" שמחבר ומניע את השווקים

כדי להבין באמת מה הניע את שוקי המניות השבוע, חייבים להסתכל אל מאחורי הקלעים – על הקשר ההדוק והישיר שבין שוק המטבעות, שוק איגרות החוב (האג"ח) ומחירי הסחורות (ובראשם הנפט). הנה איך כל החלקים של הפאזל הכלכלי התחברו יחד השבוע:

שוק המט"ח: השקל מפגין שרירים מול הדולר

השבוע האחרון היה מצוין עבור המטבע המקומי שלנו, שרשם התחזקות משמעותית אל מול המטבע האמריקאי:

• השער היציג: ביום שישי נקבע השער היציג על 2.999 שקלים לדולר, זאת לעומת 3.055 שקלים ביום שישי הקודם. מדובר בהתחזקות שבועית מרשימה של כ-1.8% בשקל (בחישוב של שישי-לשישי).

שוק האג"ח (איגרות חוב): התשואות בצניחה

הירידה בערכו של הדולר משתלבת באופן מושלם עם מה שהתרחש במקביל בשוק איגרות החוב האמריקאי:

• אג"ח ממשלת ארה"ב: בעקבות דוח התעסוקה החלש, המשקיעים הבינו שהבנק המרכזי (הפד) לא ימהר להעלות ריבית. כתוצאה מכך, מחירי איגרות החוב זינקו, ותשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה ביום שישי ל-4.658%.
• אג"ח ממשלת ישראל: לשם השוואה ובחינת המצב המקומי, תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים בישראל עמדה ביום שישי על 3.81%.

למה זה כל כך חשוב למשקיעי המניות? (הסוד של וול-סטריט)

עבור מי שמשקיע במניות, במיוחד במניות טכנולוגיה, ההבנה של שוק האג"ח והנפט היא קריטית:

• תשואות יורדות = טכנולוגיה עולה: בכלכלה, כאשר תשואות האג"ח יורדות (כלומר, הריבית חלשה), "הערך הנוכחי" של הרווחים העתידיים של החברות גדל. במילים פשוטות למשקיע: כשהכסף "זול" יותר, משתלם יותר לקחת סיכון ולהשקיע בחברות צמיחה וטכנולוגיה שבונות על רווחים גדולים בעתיד, ולכן המניות האלו נוטות לזנק.
• הסכנה של מחירי הנפט: מנגד, כאשר מחיר הנפט עולה, הוא מייקר את כל שרשרת האספקה ועלול להחזיר את הלחץ האינפלציוני לשוק. במצב כזה, המשקיעים מתחילים לתמחר שהריבית תישאר גבוהה.
  • נפס מסוג ברנט: ירד השבוע ב 7.3% למחיר של 82.21 דולר לחבית.
  • נפס מסוג WTI: ירד השבוע ב 7.6% למחיר של 77.08 דולר לחבית.
• תמונת המצב הנוכחית: המשקיעים רואים בעליית תשואות האג"ח את ה-סיכון המרכזי ל"ראלי" (עליות השערים) בשוק. התנודתיות במחירי הנפט הפכה למשתנה המפתח החשוב ביותר – שכן כל התייקרות משמעותית באנרגיה עלולה לגרום לבנקים המרכזיים לבצע "הידוק מוניטרי" (כלומר, להקשות על השוק עם ריבית גבוהה).

 

📅 יומן המשקיע לשבוע הקרוב: הנתונים הגורליים שיקבעו את כיוון השוק

אחרי שבוע סוער במיוחד, השווקים נכנסים לשבוע של "החלטות". המשקיעים קרועים כרגע בין שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, שוק העבודה בארה"ב משדר חולשה ומאותת לבנק המרכזי שצריך להוריד ריבית. מצד שני, האינפלציה עדיין כאן ועלולה להצדיק את השארת הריבית גבוהה.

כדי לעשות סדר, הנה מפת הדרכים והאירועים הכלכליים שיזיזו את השווקים בשבוע הקרוב

האירועים המרכזיים בארצות הברית:

• יום רביעי (12/08) – מדד המחירים לצרכן (CPI): זהו ללא ספק האירוע החשוב ביותר של השבוע. לפי התחזיות האינפלציה צפויה לעמוד על קצב שנתי של 3.4% במדד הכללי ו-2.5% במדד הליבה (ללא אנרגיה ומזון).
  • למה זה קריטי? אם הנתון יהיה "חם" וגבוה מהצפי, החשש מעליית ריבית יחזור ובגדול, מה שילחץ את מניות הטכנולוגיה למטה. אם הנתון יהיה מתון – השוק יחגוג את העובדה שהפד סוף סוף יכול להמתין עם הריבית.
  • מפלס הלחץ: חשוב לזכור שרק בפגישה האחרונה, הפד השאיר את הריבית בטווח של 3.50%-3.75%, אך לא פחות משלושה חברי ועדה כבר רצו להעלות אותה ב-0.25%. כרגע, השוק מתמחר סיכוי של כ-44% להעלאת ריבית בספטמבר – והמדד הזה יכריע את הכף.
• יום חמישי (13/08) – מדד המחירים ליצרן (PPI): יתפרסם המדד שבוחן את האינפלציה מהזווית של מפעלי הייצור. הנתון הזה יכול לחזק או להחליש את הלחץ מהמדד של יום רביעי.
• יום שישי (14/08) – נתוני המכירות הקמעונאיות: נתון מרתק במיוחד. אחרי שראינו ששוק העבודה נחלש, השאלה היא האם הצרכן האמריקאי עדיין פותח את הארנק?
  • המילכוד של השוק: אם הצרכן חזק, זה ירגיע את הפחד ממיתון. אבל אם נראה חולשה גם בקניות, הלך הרוח בוול-סטריט עלול להשתנות: התפיסה של "חדשות רעות בכלכלה הן חדשות טובות לריבית" תתחלף בחרדה אמיתית ש"חדשות רעות הן פשוט חדשות רעות לצמיחה", מה שעלול להפיל את השווקים.
• עונת הדוחות מתמקדת בבינה המלאכותית: למרות שעונת הדוחות לקראת סיום, חברות מפתח כמו סיסקו, אפלייד מטיריאלס וקורוויב ידווחו השבוע. כל רמז בשיחות המשקיעים שלהן לגבי ביקוש לדאטה-סנטרים או האטה בהשקעות ב-AI ישפיע על סקטור השבבים כולו, הרבה מעבר למניה הספציפית.

האירוע המרכזי בישראל: מדד המחירים לצרכן

• יום שישי (14/08): הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם את נתוני האינפלציה המקומית לחודש יולי.
• למי זה חשוב? לכולנו. הנתון הזה ישפיע ישירות על בנק ישראל בקביעת תוואי הריבית, ויקרין באופן מיידי על שערי החליפין של השקל, על שוק האג"ח ועל הבנקים. סקטורים שרגישים מאוד לריבית, כמו הנדל"ן והבנייה (שכבר מראים חולשה בבורסה), יגיבו בעוצמה לנתון הזה.

סדר העדיפויות השבועי למשקיע:

1. מדד המחירים לצרכן בארה"ב (CPI).
2. מדד המחירים ליצרן (PPI) והמכירות הקמעונאיות בארה"ב.
3. מדד המחירים בישראל (CPI) ודוחות הטכנולוגיה.
4. וכמובן: מעקב צמוד אחרי מחיר הנפט וההתפתחויות מול איראן, שכבר הוכח שהם יכולים להפוך את השוק בתוך דקות.

 

💡 הצ'ופר השבועי: מה מסתתר מאחורי הקלעים של מחזורי הענק בבורסה?

השבוע קיבלנו בתל אביב שיעור על איך הבורסה באמת עובדת.

חברת הסייבר הענקית פאלו אלטו נטוורקס נכנסה רשמית למדדי הדגל של הבורסה בישראל (ובפרט למדד ת"א-35). העדכון הטכני הזה בוצע ממש לקראת נעילת המסחר ביום חמישי, וביום שישי המניה כבר נסחרה כחלק מהמדד היוקרתי ועלתה ב-3.1%.

אבל מה שמעניין באמת הוא המנגנון העיוור של השוק:

כאשר מניה ענקית נכנסת למדד, כל תעשיית הכסף הפסיבי (קרנות סל, קרנות השתלמות מחקות מדד וכו') חייבות לקנות את המניה ולהתאים את התיקים שלהן להרכב החדש בדיוק באותו הרגע.

התוצאה המדהימה?

ביום חמישי, הבורסה רשמה מחזור מסחר פסיכי של 16.1 מיליארד שקל במניות! (מתוכם כ-12 מיליארד שקל נרשמו רק בדקות של שלב הנעילה). לשם השוואה, ביום שישי למחרת, המחזור כולו חזר לפרופורציות ועמד על כ-2.1 מיליארד שקל בלבד.

הלקח החשוב למשקיע הממוצע:

כשאתם רואים יום עם מחזורי ענק או תנודות חדות בשערי המניות (במיוחד בימי "עדכון מדדים" רבעוניים) – אל תמהרו להסיק שמשהו דרמטי קרה לכלכלה או שיש פאניקה/אופוריה סביב חברה מסוימת. חלק אדיר מהכסף הזה הוא פשוט רובוטים והתאמות מכניות וטכניות של קרנות פסיביות. השבוע קיבלנו הוכחה חיה ומושלמת לכך בבורסה שלנו.