תקציר מנהלים: שני עולמות, שתי כלכלות

שבוע המסחר הראשון המלא של חודש יולי 2026 סיפק תמונת מצב מרתקת הממחישה את הפערים המעמיקים בין הכלכלה הישראלית לזו האמריקאית. בשורה התחתונה, היינו עדים לפיצול נתיבים היסטורי במדיניות הריבית, שגרר אחריו תגובות שרשרת ורוטציה (החלפת כספים) בין סקטורים שונים בבורסות.

• בישראל: בנק ישראל בחר בנתיב של הורדת ריבית כדי לעודד את הכלכלה, מה שדחף בתחילת השבוע את מניות הנדל"ן והבנקים, אך הבורסה בתל אביב סיימה את השבוע במגמה שלילית עקב חולשה במניות הטכנולוגיה והאנרגיה.
• בארה"ב: הפדרל ריזרב שומר על גישה נוקשה ורומז על העלאות ריבית עקב אינפלציה מתמשכת. למרות זאת, טירוף הבינה המלאכותית (AI) והנפקת ענק היסטורית דחפו את מדד הנאסד"ק למעלה, בזמן שהתעשייה המסורתית (מדד הדאו ג'ונס) נפגעה מעליית מחירי הנפט והמתיחות הגיאופוליטית.

 

🇮🇱 הזירה המקומית: בנק ישראל מוריד ריבית והבורסה מגיבה ברוטציה חדה

האירוע הכלכלי החשוב ביותר בישראל התרחש ביום שני (06/07), כאשר בנק ישראל הפגין עצמאות והודיע על הפחתת הריבית. בעוד שבארה"ב מהססים, הנגיד פרופ' אמיר ירון החליט להקל על המשק המקומי.

נתוני המאקרו שהובילו להחלטה:

• הפחתת הריבית: הריבית ירדה ב-0.25% לרמה של 3.5% (ריבית הפריים ירדה ל-5%). זוהי ההורדה השלישית מתחילת השנה.
• אינפלציה מרוסנת: בניגוד לעולם, האינפלציה בישראל עומדת על 1.9% בלבד בחישוב שנתי – ממש באמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%).
• צמיחה כלכלית: בנק ישראל עדכן את תחזיותיו כלפי מעלה וצופה צמיחה בתוצר של 4.0% בשנת 2026, והאצה ל-5.5% בשנת 2027.

פרדוקס השקל: למה המטבע התחזק למרות הורדת הריבית?

לפי התיאוריה הכלכלית הקלאסית, כאשר בנק ישראל מוריד ריבית בזמן שארה"ב שומרת על ריבית גבוהה, השקל אמור להיחלש מול הדולר (כי פחות משתלם למשקיעים זרים לשים כאן את כספם). אולם, השקל הפגין השבוע עוצמה חריגה. ביום שישי השער היציג נסגר על 3.0038 שקלים לדולר, לאחר שבמהלך סוף השבוע אף נסחר סביב רמת ה-2.99 שקלים.

הסיבות לעוצמת השקל מתבססות על נתוני פלדה כלכליים:

1. עודף מסחרי עצום: ישראל רשמה עודף מסחרי של 11.03 מיליארד דולר (סך הייבוא עמד על 41.62 מיליארד דולר).
2. אמון צרכנים גבוה: מדד אמון הצרכנים זינק לרמה של 106.1 נקודות.
3. "שכבת המגן" של בנק ישראל: נכון לסוף יוני 2026, יתרות מטבע החוץ של ישראל עומדות על סכום אסטרונומי של 238.7 מיליארד דולר (המהווים כ-37.2% מהתוצר המקומי). יתרות אלו משמשות ככרית ביטחון אדירה המונעת ספקולציות נגד השקל ומאפשרת לבנק ישראל עצמאות מלאה מהפדרל ריזרב האמריקאי.

איך הגיבה הבורסה בתל אביב?

המסחר המקומי חווה שבוע תנודתי במיוחד. פתיחת השבוע הייתה סוערת וחיובית בזכות הורדת הריבית, אך בהמשך הלחץ הגלובלי על חברות השבבים והטכנולוגיה משך את המדדים למטה. המבנה של כל מדד קבע את התוצאה שלו:

• מדד ת"א-35: ירד השבוע ב 1.66%. המדד הבכיר שרד יחסית טוב את השבוע בזכות התמיכה של מניות הבנקים.
• מדד ת"א-125: ירד השבוע ב 2.26%. כשהוא משקלל את הירידות במניות הטכנולוגיה (כדוגמת קמטק, נובה וטאואר שרשמו ירידות חדות באמצע השבוע).
• מדד ת"א-90: ירד ב 4.07%. המדד נשען ברובו על מניות צמיחה, אנרגיה (משק אנרגיה צנחה בכ-20.3%) וטכנולוגיה, שנפגעו מהמומנטום השלילי בעולם ומעליית פרמיית הסיכון הגיאופוליטי.
• סקטור הנדל"ן – מדד ת"א נדל"ן: ירד בכ 4.04% בסיכום שבועי למרות שהחל את השבוע בזינוקים בעקבות הורדת הריבית (שמוזילה את עלויות המימון לחברות היזמיות), לקראת סוף השבוע החששות הגיאופוליטיים ומצב האשראי הכריעו, והמשקיעים מיהרו לממש רווחים.

התגובה להורדת הריבית: נדל"ן מול בנקים

ביום שני, הורדת הריבית הפיחה חיים בסקטור הנדל"ן. מדדי הבנייה, המניב והנדל"ן הכללי רשמו עליות של למעלה מ-1% באותו יום. ההיגיון פשוט: חברות הנדל"ן עתירות חובות, והורדת ריבית הפריים חוסכת להן מיליונים בהוצאות מימון, ומעודדת רוכשי דירות לקחת משכנתאות זולות יותר. עם זאת, בהמשך השבוע, המתיחות מול איראן והעלייה בפרמיית הסיכון מחקו את העליות, והסקטור סיים בירידה.

בגזרת הבנקים נרשמה הפתעה חיובית. בדרך כלל, ירידת ריבית פוגעת ברווחי הבנקים, אך מדד ת"א בנקים-5 המשיך להפגין עוצמה חריגה ועלה השבוע ב 2.73%. המשקיעים מעריכים שהריבית הנמוכה תעזור ללווים להחזיר את חובותיהם בקלות רבה יותר, מה שיקטין את ההפרשות של הבנקים ל"חובות אבודים".

 

🇺🇸 וול סטריט: טכנולוגיה ו-AI מול מציאות כלכלית מאתגרת

המסחר בוול-סטריט חתם את השבוע במגמה ברורה של שוק מפוצל: המשקיעים נוהרים למניות טכנולוגיה וצמיחה (Growth), ונוטשים את הכלכלה המסורתית ומניות הערך (Value) שרגישות יותר לריבית ולמחירי הדלק.

סיכום מספרי של וול סטריט:

• מדד S&P 500: עלייה שבועית של 1.23%.
• מדד הנאסד"ק: עלייה שבועית חזקה של 1.74%.
• מדד הדאו ג'ונס 30: ירידה שבועית של 0.50%.
• מדד ראסל 2000: ירידה שבועית של 0.61%.

מה הניע את השווקים בארה"ב?

1. הפדרל ריזרב והאינפלציה העיקשת:

האירוע הכלכלי המשמעותי ביותר בזירה הגלובלית השבוע היה פרסום הפרוטוקולים (Minutes) מישיבת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי שנערכה באמצע יוני. זו הייתה הישיבה הראשונה שנוהלה תחת שרביטו של יושב הראש החדש, קווין וורש, שהחליף בתפקיד את ג'רום פאוול. הפרוטוקולים חשפו תמונה של ועדה מפולגת וכלכלה שקשה מאוד לנווט בסביבה מלאת סתירות.

אמנם ההחלטה להשאיר את הריבית בארה"ב ברמה של 3.50% – 3.75% התקבלה פה אחד, אך התחזיות העתידיות של חברי הוועדה (המשתקפות ב"תרשים הנקודות" – Dot Plot) הראו חלוקה דרמטית:

• 9 חברים צופים לפחות העלאת ריבית אחת נוספת עד סוף 2026.
• 8 חברים תומכים בהשארת הריבית ברמתה הנוכחית.
• חבר אחד בלבד צופה הפחתת ריבית.

הפילוג הזה מסמן שינוי כיוון חריף מתחילת השנה, אז ציפו כולם להורדות ריבית. צעד יוצא דופן נוסף היה החלטתו של היו"ר וורש עצמו שלא לספק תחזית אישית – אירוע שלא קרה מאז שנת 2012. וורש שינה לחלוטין את סגנון התקשורת של הפד: הודעת הריבית שלו כללה קצת יותר מ-130 מילים, ללא הבטחות לעתיד. המסר לשוק ברור: הפד שומר על גמישות מקסימלית, ועל המשקיעים לעקוב אחרי הנתונים בשטח.

למה הפד כל כך חושש? שתי סיבות לאינפלציה:

מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש מאי זינק לקצב שנתי של 4.2% – העלייה החדה ביותר מזה שלוש שנים. במקביל, הפד חתך את תחזיות הצמיחה, מה שמעורר חשש ל"סטגפלציה" (אינפלציה גבוהה לצד האטה כלכלית). הפרוטוקולים חושפים שני גורמים מרכזיים לעליית המחירים:

• הסלמה במזרח התיכון: העימות מול איראן והשיבושים במצר הורמוז מזניקים את מחירי האנרגיה והנפט.
• "אינפלציית ה-AI": זהו גורם חדש ומרתק. ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דורשות חוות שרתים עצומות שצורכות כמויות חסרות תקדים של חשמל. העלייה בתעריפי החשמל וברכיבי הטכנולוגיה מתגלגלת לצרכן (לדוגמה: חברת אפל כבר הודיעה על ייקור מחשבים וטאבלטים בגלל עלויות הזיכרון).

2. שוק העבודה בארה"ב: מודל "גיוס איטי, פיטורים איטיים"

למרות הלחץ האינפלציוני, שוק העבודה האמריקאי ממשיך לשדר יציבות, מה שמאפשר לפד להשאיר את הריבית גבוהה מבלי לחשוש מקריסה כלכלית מיידית.

• תביעות אבטלה ראשוניות: ירדו ב-2,000 לרמה של 215,000 תביעות (טוב מתחזיות הכלכלנים שצפו 217,000-220,000).
• תביעות מתמשכות: רשמו עלייה קלה לרמה של 1.814 מיליון, נתון שנחשב היסטורית לבריא.
• קיצוצי משרות: דו"ח חברת Challenger הראה כי מעסיקים הודיעו ביוני על 45,849 קיצוצי משרות – ירידה של 53% לעומת החודש הקודם (וצניחה של 40% במחצית הראשונה של 2026 לעומת אשתקד).

ההסבר הכלכלי: חברות רבות מתקשות למצוא עובדים מיומנים. לכן, הן נוקטות באסטרטגיה של "אגירת עובדים" – הן מעדיפות לא לפטר עובדים גם כשיש האטה, מתוך פחד שלא יצליחו לגייס אותם מחדש כשהמצב ישתפר.

3. הנפקת הענק של SK Hynix: ההוכחה שבועת ה-AI כאן כדי להישאר

האירוע שעיצב את הסנטימנט בוול-סטריט, ואולי ברבעון כולו, התרחש ביום שישי: הנפקתה של ענקית השבבים הדרום-קוריאנית, SK Hynix, בבורסת הנאסד"ק. החברה גייסה סכום דמיוני של 26.5 מיליארד דולר, מה שהופך אותה להנפקה הזרה השנייה בגודלה בהיסטוריה של ארה"ב (אחרי עליבאבא ב-2014).

למה המשקיעים התנפלו על המניה?

• מונופול בזיכרון: החברה שולטת ב-56.4% משוק "זיכרונות רוחב-פס גבוה" (HBM) – רכיבים יקרים וקריטיים הנדרשים למעבדי ה-AI המתקדמים ביותר, כמו אלו של שותפתה העסקית אנבידיה.
• ביקוש אדיר: למרות שמניית החברה כבר זינקה בסיאול במעל 234% מתחילת השנה, הביקוש בארה"ב היה פסיכי – ההנפקה נסגרה ב"חיתום יתר" של פי 7.
• תמחור פרימיום: החתמים תמחרו את המניה במחיר של 149 דולר (פרמיה של 3% מעל מחירה בקוריאה). ביום המסחר הראשון היא זינקה ב-12.8% נוספים וסגרה על 168.01 דולר.

הכסף שגויס ישמש להקמת מפעלים חדשים בקוריאה ובארה"ב. העובדה שגופים מוסדיים ענקיים הסתערו על ההנפקה מוכיחה שוול-סטריט רואה בתשתיות ה-AI מחזור השקעות ארוך טווח ולא טרנד חולף. זה מסביר מדוע המשקיעים המשיכו לקנות מניות טכנולוגיה השבוע, למרות המתיחות הגיאופוליטית והפד הניצי. לכך מצטרפות הערכות האנליסטים של סוכנות רויטרס, שצופים לחברות ה-S&P 500 צמיחה ברווחים של כ-24% ברבעון השני, בעוד סקטור הטכנולוגיה צפוי להציג זינוק של כ-65% ברווחיו.

 

🛢️ סחורות וגיאופוליטיקה: פרמיית הסיכון הגיאופוליטית מזניקה את הנפט

בשוק הסחורות העולמי, השבוע החולף התאפיין בתנודתיות דרמטית, אשר נבעה כמעט כולה מההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון ומהשפעתן הישירה על שרשראות אספקת האנרגיה הגלובליות. כאשר יש מלחמה בפתח, השוק מתמחר את מה שנקרא "פרמיית סיכון" – תוספת למחיר שמשקפת את החשש ממחסור עתידי.

תמונת מצב מחירי הנפט:

• נפט מסוג ברנט: המהווה את מדד הייחוס הגלובלי המרכזי, נסגר ברמה של 76.01 דולר לחבית. למרות ירידה קלה ביום שישי, בסיכום שבועי הוא רשם זינוק חד ומשמעותי של כ-6%.
• נפט מסוג WTI (האמריקאי): נסגר ברמה של 71.41 דולר לחבית, והשלים התחזקות שבועית של כ-4%.

ההסלמה במזרח התיכון והפקק במצר הורמוז

הסיבה המרכזית לזינוק במחירי האנרגיה היא ההסלמה המחודשת והישירה בעימות הצבאי שבין ארצות הברית לאיראן. השבוע היינו עדים לתקיפות צבאיות הדדיות, שכללו פגיעות איראניות בתשתיות במפרץ הפרסי, וכן תקיפות-נגד אמריקאיות במחוזות שונים בתוך איראן.

המתיחות הזו הובילה לפגיעה בעורק הראשי של האנרגיה העולמית – מצר הורמוז. מדובר בנקודת מעבר אסטרטגית שאין לה תחליף, דרכה עוברים כ-20% מאספקת הנפט והגז העולמית מדי יום.

• צניחה בתנועת המכליות: נרשמה ירידה חדה של כ-15% בתעבורת מכליות הנפט במצר, ובימים מסוימים המעבר הימי הגיע כמעט לעצירה מוחלטת.
• שינויי מסלול ועיכובים: מחשש לפגיעה ביטחונית, השתלטות או החרמת ספינות, חברות ספנות ובעלי אוניות נאלצו לעכב משלוחים או למצוא מסלולים חלופיים וארוכים יותר.

מלאי נמוך ואזהרת סוכנות האנרגיה

במקביל למשבר במזרח התיכון, הנתונים הכלכליים מארצות הברית מצביעים על "שוק הדוק" (מצב שבו הביקוש עולה על ההיצע הזמין):

• ירידה במלאים: מלאי הנפט הגולמי המסחרי בארה"ב הצטמק ל-411.4 מיליון חביות. נתון זה נמוך בכ-6% מהממוצע של חמש השנים האחרונות.
• אזהרת ה-IEA: סוכנות האנרגיה הבינלאומית התריעה כי מתחים מתמשכים ימנעו את שיקום מלאי הנפט העולמי, מה שעלול להפר את שיווי המשקל בשוק בטווח הבינוני.

איך זה קשור לאינפלציה ולריבית?

העלייה במחירי הנפט אינה נעצרת בתחנת הדלק – היא מייקרת את הייצור והשינוע של כל מוצר שאנו צורכים. כפי שהשתקף בפרוטוקולים של הפדרל ריזרב, הזינוק באנרגיה מחלחל ישירות לציפיות האינפלציה הגלובליות. זה יוצר מעגל קסמים אכזרי: אינפלציה גבוהה מקשה על הבנקים המרכזיים בעולם המערבי להוריד את הריבית, גם כשהם רוצים בכך.

 

📅 מבט קדימה: למה משקיעים צריכים לשים לב בשבוע הקרוב?

השבוע הקרוב עמוס באירועי מאקרו-כלכלה דרמטיים ובפרסום דוחות כספיים, שעשויים להכתיב את כיוון השווקים גם בישראל וגם בארצות הברית. השווקים דרוכים, ולפניכם המדריך המלא לכל מה שחובה לעקוב אחריו בימים הקרובים:

הזירה המקומית: כל העיניים נשואות למדד המחירים לצרכן

בישראל, האירוע הכלכלי המרכזי ביותר של השבוע יתרחש ביום רביעי (15/07/2026), עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, יחד עם נתונים נלווים על שוק הדירות ומדדי מחירים נוספים.

למה הנתון הזה קריטי כל כך עכשיו?

• השפעה מיידית על הכסף שלנו: לפרסום המדד יש פוטנציאל השפעה עצום על שוק איגרות החוב הממשלתיות ועל שער השקל מול המטבעות הזרים.
• "זמן מסך" כפול להחלטות ריבית: בנק ישראל הפחית לאחרונה את הריבית, אך החלטת הריבית הבאה נקבעה רק ל-1 בספטמבר. המשמעות היא שנתוני האינפלציה שיתפרסמו כעת יהוו את המצפן המרכזי של השוק לאורך כל חודשי הקיץ. המשקיעים ינתחו כל פסיק בדו"ח כדי לנסות ולהבין האם הבנק ימשיך לתמחר ירידות ריבית נוספות בהמשך השנה.

ארצות הברית: שבוע עמוס נתונים כלכליים ויריית הפתיחה של עונת הדוחות

מעבר לים, השבוע הקרוב נראה כמו רכבת הרים של נתונים, ובוול-סטריט נערכים למבול של פרסומים שיכולים לטלטל את המדדים:

יומן המאקרו האמריקאי לשבוע הקרוב:

• יום שלישי (14/07): פרסום מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) – הנתון החשוב ביותר שיקבע האם האינפלציה מתקררת או מרימה ראש.
• יום רביעי (15/07): פרסום מדד המחירים ליצרן (PPI) – המשמש כאינדיקטור מוקדם לאינפלציה עתידית.
• יום חמישי (16/07): פרסום נתוני המכירות הקמעונאיות, שיעידו על כוח הקנייה ומצבו של הצרכן האמריקאי.
• עדות היסטורית: בנוסף למספרים, יו"ר הפד החדש, קווין וורש, ימסור את עדותו הראשונה בפני הקונגרס האמריקאי – השווקים יחפשו בין השורות כל רמז למדיניות הריבית העתידית.

עונת הדוחות יוצאת לדרך עם הבנקים הגדולים:

במקביל לנתונים הכלכליים, עונת הדוחות של הרבעון השני נפתחת באופן רשמי. סוכנות רויטרס ציינה כי ענקיות הפיננסים ג'יי.פי מורגן ו-גולדמן זאקס ידווחו ביום שלישי.

שני התרחישים האפשריים בוול-סטריט:

1. תרחיש "הנחיתה הרכה + בינה מלאכותית": אם דוחות הבנקים יציגו תוצאות חזקות, ובמקביל מדד האינפלציה (CPI) לא יפתיע כלפי מעלה, השוק יקבל אור ירוק להמשך החגיגה הטכנולוגית ולעליות שערים.
2. תרחיש התיקון המהיר: אם נתוני האינפלציה יפתיעו כלפי מעלה, או שמחירי הנפט יחזרו לזנק, המשקיעים יבינו שהריבית תישאר גבוהה לעוד זמן רב. תמחור מחודש שכזה עלול לייצר גל מכירות ותיקון מהיר כלפי מטה, במיוחד בסקטור מניות הצמיחה והטכנולוגיה.

המשתנה החיצוני: מצר הורמוז והגיאופוליטיקה

משתנה נוסף ואסור בהתעלמות הוא ההתפתחויות הביטחוניות סביב מצר הורמוז והמשא ומתן העקיף בין ארה"ב לאיראן. לפי דיווחי סוכנות רויטרס, סוף השבוע הסתיים עם שביב תקווה לחידוש השיחות ולפתיחה חלקית של נתיבי השיט, זאת לצד דרישה אמריקאית חד-משמעית מאיראן להפסיק את התקיפות על אוניות סוחר.

השורה התחתונה למשקיעים: כל שינוי חד בזירה הגיאופוליטית יפגוש שוק עצבני מאוד. השבוע האחרון הוכיח מעל לכל ספק עד כמה וול-סטריט רגישה כיום למחירי הנפט – ורק לאחר מכן לשאר הנתונים הכלכליים. התייקרות האנרגיה היא כרגע האיום הגדול ביותר על תיקי ההשקעות.

 

🎯 סיכום שבועי:

השבוע החולף המחיש עד כמה הבנת המאקרו-כלכלה היא קריטית לניהול ההשקעות שלנו, במיוחד לאור הפערים המעמיקים בין השווקים:

• ארה"ב בין AI לאינפלציה: טירוף הבינה המלאכותית נמשך במלוא העוצמה (עם הנפקת 26 המיליארדים של SK Hynix), אך הבנק המרכזי (הפד) תקוע במלכוד. הוא חושש להוריד ריבית בשל אינפלציה עיקשת המונעת ממחירי האנרגיה והטכנולוגיה, אך מנסה להימנע מריסוק הכלכלה.
• ישראל מפגינה עצמאות: בזכות אינפלציה יציבה ושקל חזק, בנק ישראל התנתק מהמדיניות האמריקאית והוריד את הריבית. המהלך הזרים מיד "חמצן" וביקושים לענפי הנדל"ן, הפיננסים והתשתיות המקומיים.

הפערים בין מדיניות הריבית בישראל לארה"ב, ובין תמחור חברות הטכנולוגיה לכלכלה המסורתית, מייצרים סביבה תנודתית. אולם, מי שידע לזהות את הפערים הללו, ימצא בהם לא רק את הסיכונים, אלא גם את הזדמנויות ההשקעה הרווחיות ביותר לתקופה הקרובה.