חודש יוני 2026 היה ללא ספק חודש שעיצב מחדש את חוקי המשחק, גם בזירה הגלובלית וגם אצלנו בישראל. התקופה הזו אופיינה בהתנגשות בין נתונים כלכליים סותרים, שינויים גיאופוליטיים (ובראשם ההפוגה הזמנית בין ארה"ב לאיראן), ושינוי כיוון מרתק בבורסות המרכזיות בעולם. במילים פשוטות: אחרי חודשים של עליות מסחררות בחסות הבינה המלאכותית (AI) ופרמיות סיכון גבוהות בארץ, חודש יוני הזכיר למשקיעים שהשווקים יודעים גם לתקן למטה, ושכדאי תמיד להסתכל על הנתונים האמיתיים.

הסקירה המקיפה שלפניכם עושה סדר בכל מה שקרה בחודש החולף, מסכמת את מחצית השנה הראשונה, ומספקת הצצה לאירועים שיזיזו את הכסף שלנו בחודש יולי.

 

🇮🇱  שוק המניות הישראלי: מחפשים "נורמליות" בצל ירידות שערים

חודש יוני 2026 בבורסת תל אביב עמד בסימן של התנתקות. שוק המניות המקומי שלנו חווה ירידות שערים חדות שהורגשו כמעט בכל ענף. הסיבה המרכזית לכך אינה פאניקה, אלא דווקא רצון של השוק המקומי לחזור ל"נורמליות". אחרי חודשים ארוכים שבהם הבורסה הונעה מ"פרמיית מלחמה" וציפיות גיאופוליטיות, המשקיעים הבינו שהמציאות משתנה – והחליטו להתאים את התיקים שלהם ולממש רווחים.

 ביצועי המדדים המרכזיים: תיקון חד למטה

החולשה בבורסה המקומית ביוני השתקפה היטב במספרים של המדדים המובילים, שתיקנו כלפי מטה את העליות מתחילת השנה:

• מדד ת"א-35: מדד הדגל המקומי צלל ב 8.73% בסיכום חודש יוני. עם זאת, בזכות פתיחת שנה חזקה, הוא עדיין שומר על תשואה חיובית של 11.99% מתחילת 2026.
• מדד ת"א-125: המדד הרחב יותר לא חמק מהמגמה ורשם ירידה של 9.47% בחודש החולף, אך נותר בפלוס של  9.48% מתחילת השנה.
• מדד ת"א-90 :מדד מניות השורה השנייה ספג את הפגיעה הקשה ביותר, עם התרסקות של 11.16% ביוני. נתון זה מוכיח שתיאבון הסיכון של המשקיעים ירד משמעותית.

 לאן נעלמו מנועי התשואה? השפעות הסקטורים השונים

הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן והמעבר למשק שחוזר אט-אט לשגרה, שינו את חוקי המשחק והחלישו את הסקטורים שהובילו את העליות מוקדם יותר השנה:

• מניות הביטחון והאנרגיה מאבדות גובה: באופן אירוני, סיום הלחימה הישירה מול איראן והצניחה במחירי הנפט בעולם פגעו קשות בחברות הללו. מדד המניות הביטחוניות צלל ב 10% החודש, ומדד ת"א נפט וגז איבד 8.8%  בחודש יוני (וירידה של כ-13% מתחילת השנה).
• חולשה במניות הטכנולוגיה והדואליות: מדד ת"א טכנולוגיה איבד 10.56% החודש, מניות הטכנולוגיה הגדולות, שרבות מהן נסחרות גם בחו"ל (כמו נובה, קמטק וטאואר), הכבידו משמעותית על השוק ומשכו את המדדים המרכזיים למטה. הבורסה המקומית שלנו פשוט חסרה את המשקל העצום של ענקיות הטכנולוגיה העולמיות שיכולות לאזן ירידות מסוג זה.
• מניות הבנקים והפיננסים בפרשת דרכים: הציפיות להורדת ריבית נוספת על ידי בנק ישראל גרמו למשקיעים לחשוש לירידה ברווחי הבנקים, מה שהוביל לירידה של  6.33% במדד ת"א-בנקים ביוני. עם זאת, בתי ההשקעות עדיין רואים בבנקים עוגן יציב וסקטור מועדף להשקעה מבחינת תמחור.
• ענפים נוספים שספגו ירידות: מדד ת"א-נדל"ן ירד ב 7.95% ומדד ת"א בנייה ירד ב 8.86%.

תנועות הכספים: המשקיעים מחפשים חוף מבטחים

הנתונים על זרימת הכספים ביוני חושפים בדיוק מה הציבור עשה עם הכסף שלו: מצד אחד, נרשמו פדיונות ענק של כ-5.5 מיליארד ש"ח מקרנות המניות המקומיות, מצד שני, תעשיית קרנות הנאמנות עדיין גייסה 2.8 מיליארד ש"ח נטו בחודש זה (וכ-36.6 מיליארד ש"ח מתחילת השנה) – כשהרוב המוחלט של הכסף זרם ל"קרנות כספיות" בטוחות או להשקעות שקשורות לחו"ל ולאג"ח מקומי שסיים בעליות קלות.

כלכלת ישראל: בין התכווצות ריאלית לחוסן פיננסי

ברמת המאקרו-כלכלה, ישראל הציגה ביוני תמונה מורכבת ביותר. חשוב להפריד בין "הכלכלה הריאלית" (מה שקורה בשטח לעסקים ולצמיחה) לבין "הכלכלה הפיננסית" (האמון של המשקיעים והמטבע).

פעילות ריאלית ותעלומת האבטלה

הלחימה המתמשכת נתנה את אותותיה: הכלכלה הישראלית התכווצה ב3.3%  ברבעון הראשון של 2026. ההתכווצות הזו מגיעה מפגיעה בצריכה, עצירת פרויקטים בבנייה ותשתיות, ושיבושים בשרשראות האספקה.

אינפלציה, ריבית והשקל שחוזר לעצמו

בגזרת יוקר המחיה ראינו חדשות טובות. האינפלציה נרגעה, כשמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בחודש מאי, והותיר את האינפלציה השנתית על 1.9% (בדיוק באמצע היעד של בנק ישראל). נתון זה, יחד עם הירידה במחירי הנפט, אפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75%. השוק צופה שהריבית תמשיך לרדת בהדרגה ותגיע לכ-3.25% עד סוף השנה, כדי לעזור לכלכלה לצמוח מחדש.

ההפתעה הגדולה והחיובית של חודש יוני הייתה האמון האדיר של המשקיעים בעולם בכלכלת ישראל:

1. פרמיית הסיכון צנחה: עלות הביטוח על חובות ישראל (ה-CDS) ירדה חזרה לסביבות ה-50 נקודות בסיס, נתון שמשקף שקט נפשי ואמון מלא שישראל תחזיר את חובותיה, חרף ההוצאות הביטחוניות.
2. השקל: חזר להתייצב סביב קו המגמה ההיסטורי שלו. למרות היחלשות חודשית של  כ 5.7% בסוף חודש יוני נרשם שער יציג של 2.977 המשקף עוצמה חסרת תקדים לתקופת משבר, התחזקות המטבע המקומי מוזילה את הייבוא ועוזרת להילחם באינפלציה.

 

🇺🇸 ארצות הברית: שני שווקים מקבילים, התקררות בועת ה-AI ו"שריף חדש" בפד

חודש יוני בוול סטריט היה חודש של פיצול היסטורי. במקום מגמה אחת ברורה של עליות או ירידות, ראינו השתקפות של שני "שווקים מקבילים" בעלי העדפות סיכון שונות לחלוטין. בעוד שמניות "הכלכלה הישנה" והתעשייה חגגו, מניות הטכנולוגיה שרכבו על גלי הבינה המלאכותית (AI) ספגו מכה כואבת. למרות החולשה הנקודתית ביוני, חשוב לזכור שהרבעון השני של 2026 עדיין היה חזק מאוד, ומה שראינו החודש הוא לא התרסקות של שוק השוורים – אלא "רוטציה" (העברת כספים מסקטור לסקטור).

מדדים המובילים: מי עלה ומי ירד?

הפער בביצועי המדדים ממחיש בצורה הטובה ביותר את תנועת הכספים בוול סטריט במהלך חודש יוני:

• הדאו ג'ונס עושה היסטוריה: מדד החברות התעשייתיות והמסורתיות בלט לחיוב עם עלייה חודשית של 2.52%, וחצה לראשונה אי פעם את רף ה-52,000. העליות נדחפו בזכות שינוי בהרכב המדד (הוספת חברת 'אלפאבית' שמנייתה זינקה ב-4% ביום ההצטרפות), לצד כניסת כספים למניות תעשייה, אנרגיה ופיננסים בעקבות ההפוגה המתוחה מול איראן.
• ראסל 2000: גם מדד החברות הקטנות רשם חודש מצוין וזינק ב-3.6%. המשקיעים מעריכים שהחברות המקומיות בארה"ב ייהנו מהצמיחה הכלכלית החזקה שם.
• S&P 500: המדד הרחב סיים את יוני בירידה של 1.06%. זאת למרות שהוא סגר את הרבעון השני כולו בעלייה מדהימה של 14.9%.
• הנאסד"ק חוטף: המדד המוטה טכנולוגיה ספג את הירידה החדה מכולם, עם נסיגה של 2.81% בסיכום החודש, חרף שיאים שרשם בתחילתו.

התנפצות האשליה: מניות השבבים מחשבות מסלול מחדש

בחודשים שקדמו ליוני, חברות הטכנולוגיה ותשתיות הבינה המלאכותית (AI) הובילו ראלי מטורף. ראינו זינוקים פנומנליים בחברות כמו Dell, Snowflake ו-HPE. הציפיות היו בשמיים, אך לקראת סוף יוני התמונה השתנתה:

1. מימושי רווחים ושאלות של תמחור: המשקיעים החלו לשאול את עצמם האם העלויות האדירות של פיתוח תשתיות AI באמת יחזרו כרווחים ממשיים. החשש מתמחור יתר, בשילוב סביבת ריבית גבוהה של כ-4% ששוחקת את שווי החברות, הוביל לגל של מכירות.
2. ריכוזיות מסוכנת: דו"ח של Citadel Securities (היא אחת מחברות עשיית השוק הפיננסיות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם) חשף עד כמה השוק האמריקאי הפך לריכוזי: עשר החברות הגדולות במדד ה-S&P 500 מהוות כעת קרוב ל-40% ממשקלו (עלייה של 10% מאז יוני 2023). סקטור השבבים והמוליכים למחצה לבדו הפך לסקטור הדומיננטי ביותר, ומהווה כיום כחמישית (20%) מכלל המדד הרחב, נתון שהוכפל פי ארבעה מאז יוני 2020. לכן, כשענקיות הטכנולוגיה (כמו "שבע המופלאות") חוו ירידה – הן משכו איתן את כל המדד למטה, גם כשמאות מניות אחרות דווקא עלו.

חוסן כלכלי, אינפלציה עיקשת ונתוני מאקרו

הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצפצף על תחזיות המיתון, ומפגינה שרירים בכל החזיתות, אך זה מגיע עם מחיר של אינפלציה עקשנית שלא יורדת.

נתון מאקרו (ארה"ב)	הנתון העדכני	מה זה אומר בפועל?
צמיחה (תוצר רבעון 1)	2.1%+	הכלכלה האמריקאית צומחת חזק יותר מהאומדן הקודם (1.6%).
שוק העבודה (משרות חדשות)	172 אלף	תוספת מרהיבה (פי 2 מהתחזית שעמדה על 85 אלף בלבד). שוק עבודה רותח.
אבטלה והשתתפות	4.3% אבטלה	יציבות מוחלטת (61.8% השתתפות). שוק העבודה ממשיך לחזור לאיזון בריא.
אינפלציה שנתית	4.2%	האינפלציה במאי עלתה ב- 0.5% (בהתאם לצפי), האינפלציה מסרבת לרדת ונמצאת הרחק מעל יעד הבנק המרכזי (2%).

הדרמה בפד: "דוקטרינת וורש" ופוליטיקה סוערת

על רקע הנתונים הללו (צמיחה חזקה לצד אינפלציה גבוהה), הפדרל ריזרב בחר להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.50% עד 3.75%. אבל החדשות האמיתיות הגיעו מיו"ר הפד החדש, קווין וורש (שהחליף את ג'רום פאוול):

• ביטול "ההכוונה לעתיד": וורש הפיל פצצה כשהודיע שהפד מפסיק "להאכיל בכפית" את המשקיעים לגבי צעדי הריבית הבאים. לטענתו, וול סטריט פיתחה תלות פסיכולוגית מוגזמת בהצהרות הפד במקום לבדוק את הנתונים הכלכליים של החברות. מטרתו היא להכריח את השוק לחזור לתמחר מניות לפי ביצועים אמיתיים, למרות שזה צפוי לייצר יותר תנודתיות בטווח הקצר.
• הדיפ סטייט הפוליטי: השינוי המוניטרי התרחש בצל סערה פוליטית חסרת תקדים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הפעיל לחצים אדירים להורדת הריבית ואף ניסה לפטר את חברת הפד, ליסה קוק. הניסיון נבלם על ידי בית המשפט העליון. וורש עצמו הבהיר שהפד יישאר גוף עצמאי ודחה את טענותיו של טראמפ.
• מבט קדימה לריבית: הפד אף העלה את תחזית הריבית שלו לסוף 2026 ל-3.8%, מה שמאותת למשקיעים שבמקום הורדת ריבית – אנחנו עשויים לראות דווקא העלאת ריבית בהמשך השנה.

בשורה התחתונה: חודש יוני לא ביטל את שוק השוורים של ארה"ב, הוא פשוט שינה את השאלה המרכזית. במקום לשאול "כמה עוד הבינה המלאכותית תעלה את השוק?", המשקיעים מתחילים לשאול "איזו חברה באמת מציגה רווחים וצמיחה אמיתית?".

 

🌍 אירופה ואסיה: שיאים היסטוריים, התקררות האינפלציה ורכבת הרים במניות השבבים

חודש יוני 2026 בשווקים של אירופה ואסיה היה חודש של ניגודים קיצוניים. מצד אחד, המשקיעים נהנו מחדשות טובות כמו ירידה במחירי הנפט והתאוששות בסקטורים מסוימים. מצד שני, ראינו פאניקה של ממש בסוף החודש סביב מניות הבינה המלאכותית (AI) והחלטות ריבית דרמטיות. הנה כל מה שקרה מעבר לים:

 

🇪🇺 אירופה: נתוני מאקרו מעודדים, אבל הבורסות צבועות באדום

באירופה, חודש יוני התאפיין ב"משיכת חבל" בין חדשות כלכליות מעודדות לבין החלטות קשוחות של הבנק המרכזי.

נקודות האור – אינפלציה יורדת ותיירות פורחת:

אירופה נהנתה משילוב נוח של רגיעה גיאופוליטית מול איראן וירידה חדה במחירי הנפט. החדשות הטובות ביותר הגיעו מכיוון יוקר המחיה: לפי אומדן הבזק של סוכנות Eurostat, האינפלציה בגוש האירו ירדה ביוני ל-2.8% (לעומת 3.2% בחודש מאי). הנתון הזה אמנם לא פותר את כל הבעיות הכלכליות של היבשת, אבל הוא בהחלט הוריד קצת לחץ. בנוסף, חברות התיירות והפנאי חגגו עם התאוששות אדירה של יותר מ-19% ברבעון השני.

החולשה בבורסות והמכה למניות הטכנולוגיה:

למרות הנתונים המעודדים, הבנק המרכזי האירופי (ECB) נקט בהידוק מוניטרי אגרסיבי והעלה ריבית. הצעד הזה, יחד עם נתוני צמיחה חלשים בחלק מהמדינות (סטגפלציה), הוביל לכך שמרבית המדדים סיימו את החודש בירידות שערים:

• מדד ה-DAX (גרמניה): המדד, שנשען רבות על תעשייה וייצוא, ספג מהלומה וירד ב 0.43% בסיכום החודש.
• מדד ה-CAC 40 (צרפת): רשם עליה של 2.7%.
• יורוסטוקס 50: זינק החודש ב 4.59%.

 

🌏 אסיה: הרבעון הטוב בהיסטוריה מסתיים בפאניקה ו"מנתקי זרם"

אם באירופה היה סוער, באסיה התנודתיות הייתה קיצונית ואלימה הרבה יותר. השווקים במזרח חוו את אחד החודשים הדרמטיים ביותר שידעו בשנים האחרונות.

הזינוק של יפן:

הסנטימנט ביפן התחיל חיובי בצורה יוצאת דופן. מדד הניקיי (Nikkei 225) רשם ברבעון השני את העלייה הטובה בתולדותיו עם זינוק מטורף של 37.21%! המדד אף שבר שיא היסטורי כשחצה את רף ה-71,000 נקודות. העליות הללו נדחפו בזכות פיחות היסטורי בשער הין היפני, שהתרסק לרמה של 161.78 ין לדולר (מה שהופך את הייצוא היפני לזול ואטרקטיבי בעולם).

הקריסה בסוף החודש – הבועה מתפוצצת:

למרות השיאים, האנליסטים שמו לב לבעיה: "רוחב השוק" היה חלש. כלומר, העליות נשענו כמעט אך ורק על מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, בעוד שאר החברות דשדשו. ברגע שהטכנולוגיה התחילה לרדת בוול סטריט – אסיה התרסקה:

• דרום קוריאה בפאניקה: מדד הקוספי צלל ב-5.8% בשבוע המסחר האחרון של יוני. הירידה הייתה כל כך מהירה ואלימה, שהיא הפעילה "מנתקי זרם"  בבורסה בסיאול – מנגנון חירום שעוצר את המסחר כדי למנוע קריסה מוחלטת.
• חולשה בסין: גם השווקים בסין ובהונג קונג סבלו, כאשר מדד ההאנג סנג ירד ב-9.14%, מתוך חשש עולמי לירידה בביקוש לחומרת מחשבים ושבבים.

בשורה התחתונה: הטירוף סביב מחירי מניות ה-AI הוא הסיפור המרכזי שמכתיב את הקצב בשווקים, ואסיה הוכיחה החודש שברגע שהמשקיעים מחליטים לממש רווחים – הירידות עלולות להיות חדות וכואבות.

 

🛢️ סחורות: הנפט צולל ומקרר את השטח

אחד ממנועי השוק החשובים ביוני היה רגיעת המתיחות הגיאופוליטית מול איראן. ההבנות על הפסקת אש זמנית הורידו את החשש לחסימת נתיבי סחר (מצרי הורמוז), ושלחו את מחירי הנפט לצלילה חדה: נפט מסוג 'ברנט' ירד לכ-72.92 דולר לחבית, ונפט מסוג WTI ירד לכ-69.5 דולר. ירידה זו של מעל 20% במחירים הקלה מאוד על חששות האינפלציה בעולם.

 

🔮 מבט צופה פני עתיד: מה מחכה לנו ביולי 2026 ובמחצית השנייה?

עם סגירת המסחר של חודש יוני והכניסה לחודש יולי 2026 (שפותח באופן רשמי את המחצית השנייה של השנה), השווקים הפיננסיים בישראל ובעולם ניצבים בפני מספר צמתים קריטיים. חודש יולי צפוי להיות צפוף ומשמעותי במיוחד, עם יומן אירועי מאקרו שעשוי להכתיב את המגמה לחודשים הקרובים. הנה הגורמים המרכזיים שיזיזו את הכסף שלנו:

ארצות הברית: מבחן התוצאה של ה-AI ויומן אירועים עמוס

יותר מבכל חודש אחר השנה עד כה, השאלה המרכזית בוול סטריט ביולי תהיה האם החלום הטכנולוגי פוגש את המציאות. במקביל, המשקיעים ינסו לפענח את הצעדים הבאים של הבנק המרכזי.

• רגע האמת בעונת הדו"חות (רבעון 2): תשומת הלב של השוק תופנה לרווחיות של חברות הטכנולוגיה והתשתיות הגלובליות. אחרי שברבעון הראשון של 2026 חברות ה S&P 500 הציגו צמיחה פנומנלית של 28.6% ברווחים, המשקיעים יבחנו כעת בזכוכית מגדלת האם ההשקעות העצומות של ענקיות הטכנולוגיה בתשתיות בינה מלאכותית סוף סוף מכניסות כסף אמיתי בטווח הקצר. אם הדו"חות יציגו האטה בביקוש או שחיקה ברווחים, צפויה אכזבה שתעמיק את גל המכירות שהתחיל בסוף יוני.
• נתוני מאקרו שחובה להכיר: בעידן שבו יו"ר הפד החדש, קווין וורש, ביטל את ה"הכוונה לעתיד" (כלומר, הפד מפסיק לרמוז לשוק מה יעשה), נתוני הכלכלה האמיתיים הופכים לקריטיים.
  • 2 ביולי: דו"ח התעסוקה כבר פורסם והציג נתון חלש יחסית של תוספת 57 אלף משרות בלבד. נתון זה מעיד על התקררות והופך את השוק לרגיש לכל סימן של האטה.
  • 14 ביולי: פרסום מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) האמריקאי.
  • 28-29 ביולי: ישיבת הריבית של ועדת השוק הפתוח של הפד.
  • 30 ביולי: פרסום נתוני הצמיחה (GDP) המוקדמים לרבעון השני.
• הנאום בפורטוגל: השוק יעקוב בדריכות אחרי נאומו של וורש בפורום הבנקאות המרכזית בסינטרה. אם המסר שלו יישאר ניצי (נוקשה כלפי האינפלציה), הדבר עלול להוביל לזינוק נוסף בשער הדולר בעולם.

המדיניות בישראל: ריבית, אינפלציה וכלכלת מלחמה

גם בשוק המקומי שלנו, חודש יולי טומן בחובו אירועים משמעותיים שיקבעו לאן יזרום הכסף בבורסת תל אביב:

• 6 ביולי – החלטת הריבית של בנק ישראל: הכלכלנים יעקבו באדיקות כדי לראות האם הבנק ימשיך בתוואי הורדת הריבית לעבר היעד של 3.25%.
  • תרחיש א' (מסר מקל): אם הבנק ישדר נכונות להמשיך להוריד ריבית, סקטורים שרגישים לריבית כמו חברות הנדל"ן, חברות הביטוח וחלק מהמניות הקטנות והבינוניות יקבלו רוח גבית חזקה.
  • תרחיש ב' (מסר זהיר): אם הבנק יחשוש להוריד ריבית, הבנקים והסקטורים הדפנסיביים (הבטוחים יותר) ימשיכו להיראות אטרקטיביים יותר להשקעה.
• 15 ביולי – מדד המחירים לצרכן: נתון האינפלציה של חודש יוני יפורסם ויראה האם עליות המחירים בישראל עדיין תחת שליטה.
• סיכונים מקומיים: התארכות המלחמה, לצד תקציב מדינה מרחיב והיעדר משמעת תקציבית מחמירה מצד הממשלה, מהווים גורמי סיכון שעלולים ללחוץ על תשואות איגרות החוב הממשלתיות כלפי מעלה. במקביל, השוק יעקוב אחר התייצבות שערו היציג של השקל.

אירופה וגורמי הסיכון הגלובליים

מעבר לארה"ב וישראל, ישנם כוחות עולמיים נוספים שישפיעו עלינו בחודשים הקרובים:

• ישיבת הבנק המרכזי האירופי (22-23 ביולי): לאור העובדה שהאינפלציה באירופה ירדה בחודש יוני ל-2.8%, השוק יבחן האם ה-ECB מתכנן העלאות ריבית נוספות או שישנה כיוון לטון רגוע יותר. אם האינפלציה תמשיך להירגע, הבורסות באירופה עשויות להמשיך ליהנות ממעבר של כספים למניות תעשייה, ערך וטכנולוגיה אירופית.
• שבריריות גיאופוליטית ואנרגיה: עמידותה של הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן היא הגורם המכריע ביותר לפרמיית הסיכון העולמית. כל פריצה מחודשת של אלימות, או איומים מחדש לחסימת מצרי הורמוז, עלולים להקפיץ שוב את מחירי הנפט לכיוון ה-100 דולר לחבית. תרחיש כזה יטרוף מחדש את כל הקלפים ויחזיר את לחצי האינפלציה לבנקים המרכזיים ברחבי העולם.