השבוע החולף בשווקים הפיננסיים העולמיים והמקומיים התאפיין בתפנית חדה ובשינוי כיוון משמעותי בהקצאת הכספים של המשקיעים. מצד אחד, נתוני המאקרו-כלכלה הראו שהאינפלציה בארצות הברית נשארת "דביקה" וגבוהה. מצד שני, ראינו מימושי רווחים אגרסיביים ("אלימים") במיוחד בסקטור הטכנולוגיה והשבבים, שהובילו לירידות שערים חדות.

המגמה המרכזית של השבוע הייתה רוטציה – תנועת הון ממניות צמיחה יקרות (בעלות מכפילי רווח גבוהים) אל עבר מניות ערך, חברות בעלות שווי שוק קטן ואפיקים הגנתיים (דפנסיביים). הסיפור המרכזי של השבוע מורכב מאפקט דומינו: נתוני אינפלציה גבוהים בארה"ב, התייקרות עלויות החומרה ושרשרת האספקה של ענקיות הטכנולוגיה, וסיומת סוערת בבורסות אסיה במה שזכה לכינוי "יום שישי השחור".

🇮🇱 שוק ההון המקומי: לחצים ביטחוניים ועלייה בפרמיית הסיכון

שוק המניות הישראלי סיכם שבוע מסחר שלילי כמעט לכל רוחב השוק, אך הביצועים לא היו אחידים. הירידות הגיעו על רקע סנטימנט עולמי שלילי, לחצים כבדים בסקטור הביטחוני ואירועים גיאופוליטיים שהעיבו על המסחר.

במבט שבועי, מדדי הדגל רשמו ירידות משמעותיות, כאשר ביום חמישי (25 ביוני) נרשם היפוך מגמה בשעות הנעילה שמחק עליות של הבוקר והוביל לאיבוד של כ-1.2% ביום זה לבדו, והירידות העמיקו לתוך יום שישי (26 ביוני).

השוק המקומי הושפע מאוד מהדיווחים על הסכם הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן. המשקיעים בישראל פירשו את ההסכם כבעייתי מבחינה אסטרטגית. בשילוב עם התפוגגות הציפיות לשינוי דרמטי לטובת ישראל, הבורסה המקומית שינתה כיוון לרעה אחרי תקופה ארוכה שבה הציגה ביצועי יתר מול העולם.

ביצועי המדדים המובילים:

• מדד ת"א 35: ירד השבוע ב 2.79%.
• מדד ת"א 125: ירד גם הוא ב 2.78%.
• מדד ת"א 90: צנח ב 3.09%.
• מדד ת"א בנקים 5: עלה קלות השבוע ב 0.9%, הבנקים ריככו את הירידה במדדי הדגל, משום שהם היו כמעט הסקטור הגדול היחיד שלא נשבר השבוע.
• מדד ת"א נדל"ן: ירידה שבועית של 2.5%.
• מדד ת"א טכנולוגיה: התרסק השבוע ב 5.95%.

ניתוח פנימי של השוק הישראלי

• הסקטור הביטחוני תחת לחץ: מדד ת"א ביטחוניות איבד השבוע 7.86%. את המגמה השלילית הובילה מניית אלביט מערכות, שרשמה ירידה שבועית של 8.39% בעקבות חיתוך מחיר היעד שלה על ידי פירמת ההשקעות ג'פריס, האנליסטים ציינו כי פוטנציאל הצמיחה של החברה באירופה כבר מגולם במחיר, והמשקיעים בוחנים כעת את שורת הרווחיות נוכח עלויות ייצור עולות ועומס הזמנות. מניית נקסט ויז'ן הושפעה גם היא וצנחה בכ-12.64%.
• הבנקים מפגינים עוצמה: מדד ת"א בנקים עלה השבוע ב 0.90%. הבנקים היו הסקטור הגדול היחיד שלא נשבר, מכיוון שהשוק מתמחר סביבת ריבית גבוהה ומתמשכת שמיטיבה עם מרווחי האשראי של הבנקים. חוסן זה ריכך את הירידות במדדים הכלליים.
• סקטורים נוספים ומניות בולטות: מדד הנדל"ן ירד השבוע ב-2.5% (למרות יום שלישי חיובי שבו עלה ב-1.4%), ומדד הביטוח רשם עליה שבועית קלה של כ 0.7%.

שוק המטבעות (מט"ח): השקל נחלש

בגזרת המט"ח, נרשם פיחות משמעותי בשקל. שער הדולר מול השקל זינק מרמה של 2.9608 שקלים (ב-19 ביוני) לכלל 3.0016 שקלים לדולר בסיום שבוע. מדובר בעלייה שבועית של כ-1.38%.

הדולר התחזק מול השקל אפילו בימים שבהם הדולר בעולם נחלש מעט מול סל המטבעות העולמי. השילוב של שוק מניות חלש ושקל חלש מעיד על עלייה ברורה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית של ישראל ודרישה של המשקיעים למרווח ביטחון גבוה יותר.

🇺🇸 ארצות הברית: אינפלציה חמה ורוטציה חריפה בוול סטריט

שבוע המסחר בוול סטריט נחתם במגמה מעורבת שחשפה פיצול עמוק מאוד בין הסקטורים השונים. מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית (AI), שהובילו את העליות מתחילת השנה, ספגו פגיעה חדה ומימושים כבדים. מנגד, מניות הערך, התעשייה והחברות הקטנות רשמו ביצועי יתר – תופעה קלאסית בסביבה שבה הריבית נשארת גבוהה לאורך זמן.

טבלת ביצועי המדדים המובילים בארה"ב

• מדד S&P 500: ירידה שבועית של 1.95%.
• מדד הנאסד"ק: צניחה שבועית של 4.60%.
• מדד דאו ג'ונס 30: עלה קלות השבוע ב 0.60%.
• מדד ראסל 2000: עלה השבוע ב 1.02%.
• מדד השבבים (SOX): התרסק ב 7.94%. 

נתוני המאקרו: מדד ה-PCE חוצה את רף ה-4%

אירוע המאקרו המרכזי של השבוע היה פרסום מדד ההוצאה לצריכה פרטית (PCE) לחודש מאי – מדד האינפלציה המועדף על הבנק הפדרלי. הנתונים הראו שהאינפלציה עדיין חמה:

• ה-PCE השנתי הכללי: עלה ל-4.1% (לעומת 3.8% באפריל). זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2023, והפעם הראשונה שהמדד חוצה את רף ה-4% מזה שלוש שנים. בקצב חודשי נרשמה עלייה של 0.4%.
• אינפלציית הליבה (Core PCE): המנטרלת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלתה ב-3.4% ברמה שנתית וב-0.3% ברמה חודשית (בהתאם לציפיות).

הסיבות ללחץ האינפלציוני:

1. צד ההיצע: מחירי האנרגיה שזינקו בעבר בשל שיבושי אספקה במיצרי הורמוז (על רקע המתיחות מול איראן) חלחלו לתוך שרשראות האספקה והעלו עלויות רוחביות. בהודעת הריבית של הפד מ-17.6 אף צוין במפורש כי זעזועי האנרגיה שומרים על אינפלציה גבוהה.
2. צד הביקוש: הצרכן האמריקאי ממשיך להפגין חוסן. ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.7% (מעל הצפי של 0.6%), וההכנסה הפרטית זינקה ב-0.7% (הרחק מעל הצפי של 0.4%). הגידול בהכנסה הפנויה מאפשר למשקי הבית לספוג את עלויות האשראי הגבוהות ולהמשיך לצרוך, מה שמנציח את דביקות המחירים בסקטור השירותים.

המשמעות המוניטרית: הנתונים חיזקו את הטון הנוקשה של יו"ר הפד החדש, קווין וורש. הכלכלה האמריקאית חזקה – נתוני התמ"ג עודכנו כלפי מעלה ל-2.1% (לעומת צפי של 1.6%). שילוב זה של צמיחה חזקה ואינפלציה עקשנית מקטין את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב. השוק מתמחר כעת שהריבית בארה"ב תישאר ברמות השיא הנוכחיות (3.50%-3.75%) לפרק זמן ממושך משעורכו בתחילת השנה.

הטריגר בשבבים וטלטלת ה-AI

סקטור הטכנולוגיה והשבבים חווה שבוע תנודתי במיוחד ("אפקט בומרנג"). בתחילת השבוע (ימי שני ושלישי), מדד השבבים נפל בכ-8% והנאסד"ק ירד ב-2.2% ביום אחד, כשהמשקיעים החלו להטיל ספק האם ההשקעות המסיביות בדאטה סנטרים ובבינה מלאכותית יתורגמו לרווחיות מספקת.

בימים רביעי וחמישי הגיעה הקלה זמנית: החברות מיקרון (Micron) וקוואלקום (Qualcomm) סיפקו תחזיות חזקות, מה שהצית זינוק זמני ("ראלי") של כ-400 מיליארד דולר בשווי השוק של מניות השבבים. אולם, הריבאונד לא החזיק מעמד: ביום שישי, מדד השבבים (SOX) צנח שוב ב-5.29% וחתם ירידה שבועית חדה של 7.94%. המשקיעים מתמחרים כעת את סיכוני עלויות הקפיטל ושחיקת שולי הרווח, ולא רק את ההכנסות הגולמיות.

🇪🇺 אירופה: האטה כלכלית ומדיניות מוניטרית מורכבת

השווקים ביבשת אירופה חוו גם הם שבוע מסחר שלילי, אשר קטע רצף עליות של חמישה שבועות במדדים המובילים.

ביצועי המדדים המובילים באירופה

• דאקס: ירידה שבועית של 1.26%.
• קאק 40: ירידה שבועית של 0.43%.
• פוטסי 100: עליה שבועית של 1.40%.

פעילות הבנק המרכזי (ECB) ומצב המשק

הבנק המרכזי האירופי (ECB), שהעלה מוקדם יותר החודש (11 ביוני) את הריבית לרמה של 2.4%, ניצב בפני דילמה קשה: האטה בפעילות העסקית מול אינפלציה שלא יורדת מספיק מהר. סקר עדכני של ה-ECB הראה שציפיות האינציפציה של הצרכנים ל-12 החודשים הבאים ירדו לרמה של 3.5% בחודש מאי (שפל של 3 חודשים), אך הן עדיין גבוהות מהיעד.

🌍 שווקים גלובליים

הטלטלה האלימה ביותר השבוע התרחשה בשווקי אסיה, עם השלכות ישירות על שוק הסחורות והקריפטו.

• מדד ניקיי 225: ירידה שבועית של 2.65%, ירידה חדה של 4.15% ביום שישי.
• קוספי (דרום קוריאה): צנח השבוע ב 7.08%, ירידה חדה של 5.81% ביום שישי.

"יום שישי השחור" באסיה

בורסות המזרח הרחוק ספגו מהלומה היסטורית ביום שישי, כאשר המשקיעים מיהרו למחוק רווחים שנצברו בראלי ה-AI.

• ביפן: מדד הניקיי איבד את הרמה הפסיכולוגית של 70,000 וצנח ב-4.15%. מניות ענק כמו סופטבנק (Softbank) ויצרנית השבבים קיוקסיה (Kioxia) קרסו ב-12.53% וב-11.24% בהתאמה.
• בדרום קוריאה: מדד הקוספי צנח במהלך היום ביותר מ-8%, מה שהוביל להפעלת מנגנון "מנתק זרם" (Circuit Breaker) ועצירת המסחר ל-20 דקות (בפעם החמישית בלבד השנה). המדד נעל בירידה של 5.81%. ענקיות השבבים סמסונג ו-SK Hynix איבדו 5.30% ו-8.36% בהתאמה.

🛢️ שוק הסחורות: הנפט צונח

מחיר הנפט מסוג ברנט ירד לרמה של כ-72.60 דולר לחבית ירידה שבועית שלישית ברציפות של 9.3%.

מחיר ה-WTI ירד ל-69.23 דולר ירידה שבועית של 9.5%.

המחירים חזרו לרמות שלפני המלחמה עם איראן, בעקבות פתיחתו המחודשת של מיצרי הורמוז למעבר ספינות וחידוש הטעינה של חברת ארמקו הסעודית. ירידת מחירי הנפט סיפקה רוח גבית חיובית ומניות התעופה והנסיעות בארה"ב זינקו ב-3% עד 7%, מה שתמך במדד הדאו ג'ונס.

🧠 שתי מגמות עומק שחובה להבין השבוע

1. מכת עלויות החומרה ושחיקת שולי הרווח בטכנולוגיה

הצניחה בנאסד"ק ובאסיה לא נבעה רק ממימושי רווחים טכניים, אלא מחשש פונדמנטלי (בסיסי) בשרשרת הערך של החברות. ענקית הטכנולוגיה אפל, שמנייתה צנחה ב-4.8% ומחקה כ-263 מיליארד דולר משוויה, הודיעה על העלאת מחירי מוצרי קצה כמו Mac ו-iPad בשל התייקרות רכיבי הזיכרון, האחסון והמעבדים. גם מיקרוסופט (Microsoft) הודיעה על העלאת מחירי קונסולות ה-Xbox.

המשקיעים המוסדיים הבינו את המסר: הביקוש המטורף לשבבי AI עבור חוות שרתים מייקר את חומרי הגלם עבור מוצרי הצריכה המסורתיים. הדבר מייצר חשש כבד לשחיקת שולי הרווח של חברות הטכנולוגיה, שכן הן יתקשו לגלגל את כל העלויות על הצרכן מבלי לפגוע בביקוש. זו הסיבה שדוחות מיקרון לא הספיקו כדי למנוע את הירידות. בנוסף, דיווחים על כך שחברת OpenAI מתכוונת לדחות את ההנפקה הראשונית שלה (IPO) לשנה הבאה עקב התנודתיות בסקטור, הוסיפו שמן למדורת המימושים.

2. הניתוק בין נתוני האינפלציה בפועל לבין מחירי הסחורות העתידיים

השבוע התחדד פער זמנים מעניין: מדד ה-PCE הציג אינפלציית שיא של 3 שנים, שהושפעה בעיקר מהזינוק במחירי הנפט והדלק בחודשים הקודמים עקב חסימת מיצרי הורמוז. אולם, בפועל בשטח, מחירי הנפט העתידיים כבר יורדים בחדות כי המיצרים נפתחו מחדש. הבנק המרכזי ושוקי האג"ח מגיבים כעת לנתוני אינפלציה שמהווים "אינדיקטור מאחר", בעוד שבחודש הבא הלחץ מצד מחירי האנרגיה צפוי להשתחרר משמעותית. המבחן הגדול יהיה האם הירידה בנפט תקזז את האינפלציה הקשיחה בסקטור השירותים.

📅 לקראת השבוע הבא: אירועים מרכזיים למעקב

השבוע הראשון של חודש יולי יהיה עמוס בנתונים, כאשר יש לקחת בחשבון ששבוע המסחר בארה"ב יהיה מקוצר בשל חופשת יום העצמאות האמריקאי (4 ביולי, הבורסות ייסגרו ב-3 ביולי), דבר שעשוי להוריד את מחזורי המסחר ולהגביר את התנודתיות. כמו כן, ביום שני יקבלו השווקים את העדכון הטכני של מדדי ה-Russell, לצד סגירת הרבעון והמחצית הראשונה של השנה.

• דוח התעסוקה האמריקאי לחודש יוני (יום חמישי 2.7): הנתון החשוב ביותר של השבוע (הוקדם בגלל החג). נתוני תעסוקה ושכר חזקים מדי יראו שהכלכלה חמה, יקטינו את הציפיות להורדת ריבית ויפגעו בנאסד"ק ובשבבים. נתונים רכים יותר עשויים להרגיע את תשואות האג"ח ולהעניק אוויר לנשימה לטכנולוגיה.
• פורום הבנק המרכזי האירופי בסינטרה (29 ביוני – 1 ביולי): הכנס הכלכלי השנתי בפורטוגל יפגיש את ראשי הבנקים המרכזיים: כריסטין לגארד (ECB), קווין וורש (Fed) ואנדרו ביילי (BoE). השוק יחפש רמזים לתיאום המדיניות המוניטרית והריביות בין המדינות.
• נתוני מאקרו נוספים בעולם: נתוני משרות פנויות בארה"ב למאי (30.6), מדד ISM במגזר התעשייה (1.7), מדדי מנהלי הרכש בסין, נתוני תמ"ג ואינפלציה בגוש האירו (HICP), ופרוטוקולי הריבית באוסטרליה (RBA) ביום שלישי. ביום שני יפורסם גם מדד הייצור של שלוחת הפד בדאלאס.
• המבט על ישראל: לא צפויים נתוני מאקרו מקומיים כבדים, והמסחר יושפע בעיקר מהמניות הדואליות שיגיעו מוול סטריט, מתנודות השער של הדולר/שקל ומצב הסקטור הביטחוני. אם הנאסד"ק יתייצב והדולר יירד מתחת ל-3 שקלים, עשוי להתפתח ניסיון תיקון ועליות במניות שנחבטו.

📝 סיכום שבועי

השווקים הפיננסיים עוברים תהליך של תמחור מחדש של סיכונים, תוך התפכחות מהאשליה של כסף זול וצמיחה אינסופית ללא עלויות בסקטור הטכנולוגיה. אינפלציה יציבה בארה"ב, צרכן חזק, ומגבלות בשרשרת האספקה של השבבים המאיימות על שולי הרווח, שלחו את המשקיעים לממש רווחים אגרסיביים בטכנולוגיה. הכסף זורם כעת לעבר הכלכלה הישנה – מניות ערך, תעשייה ואג"ח ממשלתיות המציעות תשואות ריאליות טובות. המבחן הגדול בשבוע הבא יהיה האם מדובר בתיקון בריא ("שחרור קיטור") במניות ה-AI, או בתחילתו של שינוי מבני מקיף בשווקים הגלובליים.