חודש מאי 2026 ייזכר כאחד החודשים המרתקים והדרמטיים ביותר בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות. החודש התאפיין בפיצול עמוק בין המגמות הכלכליות בארצות הברית ובאירופה לבין אלו שהתרחשו בישראל. בעוד שהעולם נאבק באינפלציה דביקה ומתרגל לסביבת ריבית גבוהה, הכלכלה הישראלית הציגה שילוב ייחודי של התחזקות היסטורית במטבע המקומי לצד הפחתת ריבית מפתיעה.

התקופה הנסקרת נחלקת לשלושה שלבים מרכזיים: שלב ה"הלם" הגיאופוליטי בתחילת החודש, שלב ה"אינפלציה והאג"ח" באמצעו, ושלב ה"ראלי" העוצמתי שחתם את החודש. בסופו של דבר, מאי הוכח כחודש חיובי מאוד למניות, אך הביצועים לא היו אחידים וחשפו פערים סקטוריאליים עצומים.

 

🇮🇱  בורסת תל אביב: מחזורי שיא ודינמיקת ניגודים סקטוריאלית

שוק המניות הישראלי תירגם את הורדת הריבית וצניחת הנפט למפת תשואות מקוטבת ומרתקת. מדדי המניות סיימו בעליות ומשלימים תשואות דו-ספרתיות מתחילת השנה, אך השונות בין הענפים הייתה קיצונית.

ביצועי המדדים המרכזיים:

• מדד ת"א 125: עלה במאי ב 2.7% והשלים עלייה של 20.93% מתחילת שנת 2026.
• מדד ת"א 35: עלה במאי ב 1.85% והשלים זינוק של 22.69% מתחילת השנה.
• מדד ת"א 90: זינק במאי בשיעור חד של 5% וצמצם מעט את הפער בינו לבין המדדים הגדולים עם עלייה של 12.87% מתחילת השנה.

חודש מאי רשם גם אירוע טכני היסטורי: עדכון המדדים החצי-שנתי ב-7 במאי הניב מחזור מסחר מפלצתי ושבירת שיא של 24.5 מיליארד שקל. זהו עדות לצמיחת תעשיית המדדים הפסיביים בישראל, שזינקה מ-48 מיליארד שקל בסוף 2024 ל-107 מיליארד שקל כיום.

המרוויחות והמפסידות הגדולות של החודש

• סקטור הקלינטק והאנרגיה המתחדשת: מדד ת"א קלינטק טס ב21.5%  החודש! למרות ירידת מחירי הנפט, החברות נהנו מהורדת הריבית המקומית, שכן פרויקטים תשתיתיים ממומנים במינוף גבוה וכל ירידת ריבית מקפיצה את שוויים.
• סקטור הנפט והגז: מדד ת"א נפט וגז נחתך ב10.4%  והיה הגרוע בבורסה, בשל מחיקת פרמיית המלחמה וצניחת מחירי הנפט העולמיים.
• סקטור הבנקים: מדד ת"א בנקים-5 ירד במאי ב 5.34%. הורדת הריבית של בנק ישראל פוגעת ישירות במרווחי האשראי של הבנקים, והמשקיעים מתמחרים ירידה ברווחיותם. החולשה בבנקים ובנפט קיזזה חלק מהראלי של הטכנולוגיה ומנעה מת"א-35 לרשום תשואה גבוהה יותר.

כלכלת ישראל: אנומליה מוניטרית, שקל חזק והפחתת ריבית

בעוד העולם מהסס, מדינת ישראל סיפקה במאי סיפור כלכלי עצמאי ואמיץ, הנתמך בנתוני בסיס חזקים וירידה בפרמיית הסיכון המקומית לרמות שלפני אוקטובר 2023 (בעקבות סיום מבצע "שאגת הארי" וההתפתחויות האזוריות).

בנק ישראל מפחית את הריבית ל-3.75%

ב-25 במאי 2026, החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להפחית את הריבית ב 0.25%  לרמה של 3.75%, וזאת לאחר ארבעה חודשים ללא שינוי. ההחלטה התבססה על שני גורמים:

1. אינפלציה מרוסנת: מדד המחירים לצרכן של אפריל עלה ב-1.2%, אך קצב האינפלציה השנתי נותר יציב על 1.9% ממש במרכז יעד הבנק.
2. צורך בתמיכה בכלכלה הריאלית: ברבעון הראשון של 2026 התמ"ג התכווץ בקצב שנתי של 3.3%, ובנוסף, ירידה של 4.5% בחישוב שנתי בתוצר לנפש – המדד המשקף בצורה הריאלית יותר את רמת החיים במדינה – לעומת הרבעון האחרון של 2025. הריבית הגבוהה החלה לחנוק עסקים, להאט גיוסי הייטק וליצור קיפאון מסוכן בשוק הנדל"ן, עם מלאי חסר תקדים של 85,000 דירות חדשות ריקות המכבידות על היזמים. הורדת הריבית נועדה להזרים חמצן לשוק.

השקל שובר שיא של 31 שנים מול הדולר

התנאי המרכזי שאיפשר את הורדת הריבית מבלי לחשוש מאינפלציה מיובאת היה הראלי המטורף של המטבע המקומי. במהלך מאי, שער הדולר/שקל צנח בכ4.4% . השער היציג ב-29 במאי נקבע על 2.815 שקלים לדולר בלבד (כשבמהלך המסחר אף ירד מתחת לרף של 2.799 שקלים) – רמת שפל שלא נראתה מזה כ-31 שנים!

 

 🇺🇸 זירת המאקרו והמסחר בארה"ב: כלכלת ה FEMO ושיאי AI חדשים

הכלכלה הגדולה בעולם המשיכה לשדר אותות מורכבים של אינפלציה עיקשת מול צמיחה שמאיטה את קצבה, תרחיש המזכיר "סטגפלציה" מתונה. למרות זאת, שוק המניות הציג ביצועים פנומנליים.

ביצועי המדדים המרכזיים: מעבר מFOMO  ל FEMO

• S&P 500: חתם את החודש עם עלייה חודשית של 5.15% לאחר שקבע שיא כל הזמנים במהלך מאי של 7,599.38 נקודות.
• נאסד"ק: זינק בחישוב חודשי ב 8.36%, בחישוב שנתי המדד עלה בכ 15%.
• דאו ג'ונס 30: עלה ב 2.78%.

האנליסטים מסבירים את הגאות הזו במעבר ממצב של "FOMO" (פחד מהחמצה ספקולטיבית) למצב של "FEMO" (Fabulous Earnings Momentum – מומנטום רווחים מזהיר). במקום הורדת תחזיות הרווח כמקובל בעונה זו, תחזיות הרווח המצרפיות של חברות ה-S&P 500 לרבעון השני הועלו ב-2.5%, מה שהוריד את מכפילי הרווח העתידיים והפך את התמחור לנוח יותר, ומספק רציונל כלכלי מוצק להמשך המגמה החיובית ואף לתחזיות השוריות המציבות את יעד הS&P 500  על 8,000 ואף 8,250 נקודות עד סוף השנה.

הפריצה הגדולה הובלה על ידי סקטור השבבים והבינה המלאכותית (AI):

• מיקרון (Micron Technology): השלימה זינוק חודשי מטורף של מעל 87%, לאחר שהציגה רווח למניה של 12.20 דולר (לעומת צפי של 8.65 דולר) ושולי רווח תפעולי שקפצו מ-22% ל-67.6%. שווי החברה חצה את רף ה-1 טריליון דולר.
• דל (Dell): קפצה בכ-33% ביום המסחר האחרון של החודש הודות לביקושי עתק לשרתי AI והעלאת תחזיות והשלימה עליה חודשית של מעל 101%.

מדד הפחד (VIX) סגר ברמה נמוכה של 15.32 וצנח החודש ב 9.3%, נתון המעיד על שוק שורי בתנודתיות נמוכה.

הדינמיקה של האינפלציה ושוק העבודה האמריקאי

מדד המחירים לצרכן (CPI) הכללי בארה"ב עלה באפריל בשיעור חד של 0.64% ברמה החודשית, והשלים עלייה שנתית של 3.81% הנתון הגבוה ביותר מזה שלוש שנים. מדד הליבה, המנטרל את מחירי המזון והאנרגיה, עמד על קצב שנתי של 2.8%, נתון המראה כי האינפלציה הבסיסית עדיין רחוקה מיעד ה-2% של הפדרל ריזרב. הדרייבר המרכזי לעליית המדד היה סעיף האנרגיה, שזינק ב-17.87% בחישוב שנתי.

מנגד, שוק העבודה הראה סימני התקררות מסוימים. דוח התעסוקה הראה תוספת של 115,000 משרות באפריל. נתון זה אמנם עבר את תחזיות השוק, אך הוא משקף האטה לעומת 185,000 המשרות של מרץ. שיעור האבטלה הרשמי נותר על 4.3%, והשכר השעתי הממוצע עלה ב-3.57% בשנה – קצב שאינו מדביק את האינפלציה הכללית ומוביל לירידה בשכר הריאלי, מה שמאלץ את הפד להותיר את הריבית ברמתה הגבוהה של 3.5%-3.75%.

שוק החוב האמריקאי: זינוק בתשואות וסכנת החוב הלאומי

התשואות על איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים של ארה"ב עלו במהלך מאי בכ-6 נקודות בסיס לרמה של 4.453% (לאחר שנגעו בשיא של 4.67% באמצע החודש). טרם פרוץ המלחמה במזרח התיכון והשפעתה על מחירי הנפט, התשואה עמדה על סביבת ה-4.0% בלבד. התשואות הגבוהות הללו מכבידות מאוד על התקציב האמריקאי: הן צפויות להוסיף כ-8 מיליארד דולר לתשלומי הריבית של ממשלת ארה"ב רק בארבעת החודשים הנותרים של שנת הכספים הנוכחית. אם התשואות יישארו ברמה זו לאורך שנת הכספים 2027, העלות הנוספת למשלם המסים האמריקאי תוערך בכ-30 מיליארד דולר.

תחזיות הבסיס של ה-CBO כבר צופות כי תשלומי הריבית יוכפלו מ-1 טריליון דולר בשנת 2026, לכדי 2.1 טריליון דולר עד שנת 2036, וזאת על רקע היעדר התקדמות פוליטית בצמצום הגירעון. מומחים מזהירים כי הזינוק בתשואות ארוכות הטווח עלול להפוך לנבואה המגשימה את עצמה, שכן עלויות מימון גבוהות יאלצו את הממשל להנפיק חוב נוסף רק כדי לשרת את החוב הקיים, תהליך שמגביר את ההיצע של איגרות החוב ולוחץ את התשואות שלהן עוד יותר כלפי מעלה.

 

 🇪🇺 אירופה: סיכוני סטגפלציה והדילמה של הECB

היבשת הישנה מציגה תמונה מורכבת שבה האינפלציה הדביקה פוגשת כלכלה ריאלית שמאטה בענפי השירותים. לפי אומדנים, קצב האינפלציה השנתי בגוש האירו צפוי לעמוד על 3.3% במאי (עליה קלה לעומת 3.0% באפריל). הלחץ העיקרי מגיע מסעיף האנרגיה שרשם זינוק של 10.9% באפריל.

השילוב של פעילות כלכלית נחלשת ואינפלציה עיקשת מקשה על הבנק המרכזי האירופי. לקראת ישיבת המדיניות ביוני, בכירים בבנק כבר רומזים כי לא מן הנמנע שהבנק ייאלץ לנקוט בצעד נוקשה או להשהות את הורדות הריבית כדי לרסן את הציפיות.

למרות זאת, שוקי המניות באירופה רשמו חודש חיובי הודות לשחרור פרמיות הסיכון הגיאופוליטיות:

• מדד ה-DAX הגרמני עלה ב 4.8%.
• מדד ה CAC 40 הצרפתי עלה ב 0.84%.
• מדד יורוסטוקס 50 עלה ב3.85%.
• מדדSTOXX 600 עלה ב2.41%.

 

🛢️ שוק הסחורות: קריסת הנפט

הזעזועים הגיאופוליטיים והדיפלומטיים היוו את מוקד הרעש המרכזי בשווקים אלו.

• הנפט (קריסת פרמיית המלחמה): תחילת מאי התאפיינה בפאניקה, ומחיר חבית ברנט קפץ מעל 115 דולר עקב חשש מחסימת מצר הורמוז. אולם, ההמשך הביא עימו תפנית חדה: הנשיא דונלד טראמפ אישר כי ארה"ב ואיראן הגיעו להבנות על הארכת הפסקת אש בת 60 יום במטרה להוביל להסכם שלום, הכולל פתיחה מחדש של מצר הורמוז לתנועה חופשית. בתגובה, מחיר נפט מסוג ברנט צלל בכ-23% במהלך החודש וננעל על 91.12 דולר. נפט מסוג WTI צנח בכ 17% ל-87.36 דולר. מבחינה טכנית, ה-WTI השלים תבנית דובית מובהקת עם יעד תיאורטי של 72 דולר, אם כי ירידות מלאי גלובליות עשויות לבלום קריסה חריפה נוספת.

 

📅 מבט קדימה: אירועי מפתח ומבחני מציאות בחודש יוני 2026

חודש יוני צפוי להיות "חודש בדיקת העובדות" שיקבע האם הראלי והתקוות של מאי היו מוצדקים, או שהשווקים יקבלו בדיקת מציאות כואבת. להלן התאריכים המרכזיים למעקב:

🇮🇱  זירה מקומית:

• 1 ביוני: תחילת פעילות עושה שוק ייעודי בשתי סדרות אג"ח ממשלתיות גלובליות – מהלך ראשון מסוגו לשיפור הנזילות.
• 8 ביוני: פרסום הפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל – יחשוף את מאזן הכוחות והטון האמיתי של חברי הוועדה.
• 15 ביוני: פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש מאי על ידי הלמ"ס – יראה האם האינפלציה אכן נותרת מרוסנת בתוך היעד.

🌐 זירה גלובלית:

• 5 ביוני: דוח התעסוקה בארה"ב (NFP) למאי. הצפי עומד על תוספת של 85,000 עד 95,000 משרות בלבד. נתון גבוה מדי עלול לטרוף את הקלפים ולבטל סיכוי להורדת ריבית השנה.
• 10 ביוני: פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב לחודש מאי.
• 11 ביוני: החלטת הריבית של ה-ECB באירופה, השווקים יעקבו בדריכות לראות האם ה-ECB יעלה במפתיע את הריבית כדי להילחם באינפלציית השירותים ובסיכוני הסטגפלציה, או שיבחר להשהות את המהלכים.
• 16-17 ביוני: ישיבת ה-FOMC של הפדרל ריזרב בארה"ב, שתלווה במסיבת עיתונאים ופרסום תחזיות כלכליות מעודכנות (Dot Plot).

הזירה המדינית: מעקב צמוד אחר טיוטת הסכם הקבע או הארכת הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן. פקיעתה ללא הסכם עלולה להקפיץ מחדש את מחירי הנפט ולתדלק את האינפלציה העולמית.

 

🍰 לקינוח: הולדת ה"משקל השווה" ומהפכה שקטה במדדי הבורסה הישראלית

חודש מאי 2026 הביא עימו בשורה משמעותית למשקיעים: השקתו הרשמית של מדד "ת"א-35 משקל שווה". מהלך זה נועד לפתור את בעיית הריכוזיות המבנית ממנה סבל מדד ת"א-35 המסורתי במשך שנים.

בשיטה הקלאסית, משקל החברות נקבע לפי שווי השוק שלהן. כתוצאה מכך, חברות הענק – ובראשן חמשת הבנקים הגדולים והמניות הדואליות המובילות (כמו טבע ונייס) – תפסו משקל חריג של כ-60% מהמדד. מצב זה יצר עיוות עבור משקיעים פסיביים, שביקשו להשקיע בכלל כלכלת ישראל אך מצאו את עצמם חשופים בעיקר למגזר הפיננסי.

החוקים החדשים: פיזור אמיתי ואיזון כוחות

במדד "משקל שווה" החדש משתתפות אותן 35 חברות, אך במקום להעניק עדיפות לגודל, כל חברה מקבלת במועד העדכון משקל זהה לחלוטין של כ-2.85%. המדד מחושב בשיטת תשואה כוללת ברוטו .

הטבלה הבאה מציגה את השינוי הדרמטי בחלוקת המשקלים:

 

רכיב המשקל במדד	מדד ת"א-35 הקלאסי	מדד ת"א-35 משקל שווה
משקל 10 החברות הגדולות	~ 60.0%	28.5%
משקל סקטור הנדל"ן (כללי)	7.2%	14.8%
תת-ענף הנדל"ן המניב	6.7%	12.1%
תת-ענף הבנייה	0.5%	2.7%

 

המשמעות הפרקטית למשקיעים

המעבר למתודולוגיה החדשה מחולל שלושה שינויים מרכזיים בשוק:

• נטרול הריכוזיות: התלות של מדד הדגל בביצועי הבנקים וחברות הענק קטנה בצורה דרמטית.
• רוח גבית לנדל"ן: חברות מסדר גודל בינוני זוכות למשקל מוגדל. סקטור הנדל"ן הכללי כמעט מכפיל את כוחו במדד ל-14.8%, ותת-ענף הבנייה מזנק פי חמישה.
• ביקושים אוטומטיים: השקת המדד וכניסתן של קרנות מחקות חדשות מייצרות מנגנון קשיח שמזרים קניות וביקושים אוטומטיים דווקא למניות הבינוניות והקטנות יותר במדד לצורך איזון האחזקות.

בסופו של דבר, בשילוב עם מגמת ההשקעה הפסיבית בישראל (שהגיעה לנפח של 107 מיליארד שקל) והורדת הריבית של בנק ישראל, המדד החדש צפוי להוות אלטרנטיבה אטרקטיבית למשקיעים המבקשים חשיפה מפוזרת, מאוזנת ואמיתית לכלכלת הפנים הישראלית.