בשבוע החולף היינו עדים לדרמה אמיתית בשווקים הפיננסיים, שהתאפיינה בשני סיפורים שונים לחלוטין ברחבי הגלובוס. מצד אחד, חגגנו שיאים היסטוריים בוול סטריט בזכות טירוף הבינה המלאכותית (AI) והשבבים, מצד שני, פגשנו מציאות כלכלית נוקשה, לחצי אינפלציה, זינוק במחירי הנפט בעקבות חסימת מצר הורמוז, וחילוף היסטורי בהנהגת הבנק הפדרלי האמריקאי. בסופו של השבוע, המציאות המקרו-כלכלית נתנה "ברקס" חד לאופטימיות, והובילה למימושי רווחים חדים ביום שישי. בישראל, השוק המקומי סבל מלחץ מכירות רחב שהוחרף בעקבות נתוני מדד המחירים לצרכן ומימושים אגרסיביים במניות הבנקים.

 

🇮🇱  שוק ההון המקומי: לחצים באינפלציה ומימושים כבדים בבנקים

השבוע האחרון בבורסת תל אביב עמד בסימן של ירידות שערים חדות, שהלכו והחריפו לקראת סגירת המסחר ביום שישי. המשקיעים בארץ הגיבו לשני דברים מרכזיים: גל של מימושי רווחים במניות שזינקו מתחילת השנה, לצד נתונים כלכליים חדשים (נתוני מאקרו) שמראים כי האינפלציה בישראל מתחילה שוב להרים ראש.

נתוני המדדים המרכזיים:

• מדד ת"א 35: ירידה שבועית של 89%.2
• מדד ת"א 125: צנח השבוע ב 53%.3
• מדד ת"א 90: התרסק השבוע ב 66%.5
• מדד ת"א בנקים 5: צלל השבוע ב 13%.9
• מדד ת"א נדל"ן: ירידה שבועית של 35%.9
• מדד ת"א טכנולוגיה: ירידה שבועית קלה של 4%.0
• מדד ה VTA35: המודד את סטיית התקן הגלומה (מדד הפחד המקומי), קפץ השבוע ב-28.19%, מה שמעיד על פחד מוגבר של המשקיעים.

הבנקים חוטפים, ההייטק מציג תמונה מעורבת

הלחץ למכור מניות הורגש בעיקר בסקטור הפיננסי. מדד ת"א בנקים-5 ספג מכה קשה עם צניחה שבועית אגרסיבית, מניות הדגל כמו בנק לאומי ובנק הפועלים איבדו יותר מ-2% ביום שישי לבדו, תחת מחזורי מסחר גדולים מאוד (הרבה משקיעים החליפו ידיים).

מנגד, ענף הטכנולוגיה והתעשייה סיפק סיפור קצת יותר מורכב:

• הצד החיובי: חברות כמו נובה (Nova) וסלברייט (Cellebrite) עקפו את תחזיות האנליסטים והציגו עלייה מרשימה בהכנסות החוזרות שלהן.
• הצד הפחות טוב: מניות מתחום התשתיות והאנרגיה הירוקה, כמו אנלייט אנרגיה, ספגו ירידות חדות של מעל 5% ביום שישי.
• ההפתעה של השבוע: חברת שיכון ובינוי הלכה לחלוטין נגד כיוון השוק ורשמה זינוק יומי מרשים של יותר מ-8%. ביום שישי

מדד המחירים לצרכן מפתיע לרעה

ביום שישי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתון שהדאיג את השוק: מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל זינק ב-1.2%. מדובר בנתון גבוה שהתברר בקצה העליון של תחזיות הכלכלנים. נכון, האינפלציה השנתית בישראל עדיין נמצאת בתוך גבולות היעד של הממשלה ועומדת על 1.9%, אבל כשמסתכלים פנימה רואים לחצים חזקים מאוד שמגיעים מצד ההיצע (התייקרות של חומרי גלם ושירותים):

• מחירי הטיסות לחו"ל טסו למעלה ב-28% ותרמו לבדם יותר מחצי אחוז לעליית המדד כולו.
• מחירי הדלק המפוקח זינקו בלמעלה מ-12%.

שני סעיפים אלו קשורים למלחמה באיראן.

• שוק הדיור לא נרגע, ומחירי הדירות המשיכו לעלות ב-0.3% (בחישוב הדו-חודשי).

השורה התחתונה עבור הצרכן: הנתונים האלו משאירים מעט מאוד מרחב תמרון לבנק ישראל. הסיכוי שהריבית תרד בהחלטה הקרובה ב-25 במאי הצטמצם באופן משמעותי.

דילמת השקל החזק ושוק האג"ח

בגזרת המטבע, הדולר האמריקאי ננעל ברמה של 2.9160 שקלים. השקל מציג חוזק היסטורי בתקופה האחרונה, וזה מייצר מצב של "מקל עם שני קצוות" בכלכלה שלנו:

• היתרון: השקל החזק עוזר למנוע "אינפלציה מיובאת" (הוא הופך מוצרים שמגיעים מחו"ל לזולים יותר עבורנו).
• החיסרון: הוא פוגע קשות ברווחיות של חברות ההייטק והיצואנים הישראלים. החברות הללו מקבלות תשלום בדולרים, אך ההוצאות שלהן (בעיקר המשכורות לעובדים בארץ) משולמות בשקלים יקרים.

בעקבות נתוני המדד הגבוהים, גם שוק איגרות החוב הממשלתיות הגיב בירידות שערים. המשקיעים העדיפו להעביר את הכסף שלהם לאגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד, כדי להגן על עצמם מפני עליית המחירים.

 

🇺🇸  ארצות הברית: משיאי כל הזמנים ל"ברקס" חרום בסוף השבוע

השוק האמריקאי עבר שבוע סוער במיוחד, מעין "רכבת הרים" רגשית וכלכלית. המחצית הראשונה של השבוע התאפיינה באופוריה מוחלטת ובחגיגת שיאים היסטוריים, אך ביום שישי הגיע המפנה – המשקיעים נאלצו לחשב מסלול מחדש בעקבות נתונים כלכליים קשוחים שהזכירו לכולם שהאינפלציה עדיין כאן.

נתוני המדדים המרכזיים:

• מדד S&P 500: עלייה קלה של 13%.0
• מדד ה נאסד"ק: ירידה שבועית קלה של 08%.0
• מדד דאו ג'ונס 30: ירידה שבועית של 17%.ם
• מדד ראסל 2000: צנח השבוע ב 37%.2

טירוף ה-AI שובר את תקרת הזכוכית

בתחילת השבוע, נדמה היה ששום דבר לא יכול לעצור את רכבת הבינה המלאכותית והשבבים. הדלק המרכזי למדורת האופטימיות הגיע מאירוע ענק: ההנפקה הראשונית לציבור של יצרנית השבבים סרברס (Cerebras Systems). המניה זינקה ב-68% ביום המסחר הראשון שלה והיא העניקה לחברה שווי שוק של כ-69 מיליארד דולר.

סרבראס מתמקדת במוצר הנקרא: Wafer-Scale Engine שבב סיליקון מרובע שגדול בהרבה מרוב מעבדי הבינה המלאכותית המודרניים, בערך בגודל של ספר ילדים. השבב מכיל כ־4 טריליון טרנזיסטורים ומצויד ב־44 ג'יגה־בייט של זיכרון  SRAM, כמות גדולה במיוחד של סוג זיכרון נפוץ בעיבוד בינה מלאכותית. השבבים של סרברס – הוכיחו את עצמם כפופולריים למשימות "הסקה", התהליך שבו מריצים מודלים של בינה מלאכותית, להבדיל משלב האימון שלהם.

על גלי האהדה האלו, השוק שבר שיאים מדהימים באמצע השבוע:

• ביום רביעי, הS&P 500  והנאסד"ק ננעלו בשיאי כל הזמנים.
• ביום חמישי, מדד ה-S&P 500 חצה לראשונה בהיסטוריה את רף ה-7,500 נקודות, ומדד הדאו ג'ונס חצה וננעל מעל רף ה-50,000 נקודות.
• חברת סיסקו (Cisco) תרמה לחגיגה כשזינקה השבוע בכ-22% בעקבות תחזיות חזקות וביקוש אדיר לתשתיות רשת מותאמות AI.

המשמעות הייתה ברורה: המשקיעים היו מוכנים לשלם מחיר יקר (פרמיה גבוהה) על כל חברה שנתפסה כנהנית ישירה מהמהפכה הטכנולוגית.

האינפלציה מתחממת והנפט נותן "ברקס"

החגיגה נעצרה בבת אחת כשהמציאות הכלכלית הכתה בשווקים, והטריגרים הגיעו בצרורות:

1. מדד המחירים לצרכן (CPI) הלוהט: ביום שלישי התברר כי האינפלציה בארה"ב לחודש אפריל עלתה ב-0.6% בחודש אחד, והגיעה לקצב שנתי של 3.8% הקצב השנתי הגבוה ביותר מזה שלוש שנים. אינפלציית הליבה עמדה על 2.8%, כשהסעיף הבולט ביותר היה זינוק שנתי של 17.87% במחירי האנרגיה.
2. מדד המחירים ליצרן (PPI) מפתיע לרעה: יום למחרת, גם מדד העלויות של המפעלים והיצרנים קפץ ב-1.4% ברמה החודשית וב-6.0% ברמה השנתית. זוהי עלייה חדה המעידה על לחצי עלויות בצד הייצור, שצפויים להתגלגל בהמשך ישירות לכיס של הצרכנים.

הנתונים האלו הבהירו למשקיעים שהבנק הפדרלי רחוק מאוד מלהוריד את הריבית בקרוב, וזה יצר לחץ מיידי על מניות הטכנולוגיה, הרגישות במיוחד לעליית תשואות האג"ח.

יום שישי השחור: הציפיות לריבית משתנות

ביום שישי הגיע גל המכירות הגדול. הירידות נבעו משילוב של מחירי נפט מטפסים, חששות מאינפלציה ותשואות אג"ח עולות. ברקע, סוכנויות הידיעות דיווחו כי הפסגה בין הנשיא טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג לא הניבה פתרון לפתיחת מצר הורמוז, והטון מול איראן רק החריף.

עבור השוק הנוסחה פשוטה: מצר חסום = נפט יקר = אינפלציה גבוהה = ריבית שלא תרד. הנפגעות הראשונות מהתובנה הזו היו מניות ה-AI והטכנולוגיה שרצו חזק מדי קודם לכן.

השורה התחתונה: שוק חזק בכותרות, שביר במציאות

אם נסתכל על תמונת המצב הכוללת של הסקטורים בארה"ב, נגלה אמת מעניינת: השוק האמריקאי תלוי לחלוטין במספר מצומצם מאוד של חברות ענק.

למרות שמדד ה S&P 500 סיים את השבוע ב"צבע ירוק" סמלי (עליה של כ- 0.1%), מדד הראסל 2000 (המייצג את החברות הקטנות והבינוניות בארה"ב) צנח ב-2.4%. הנתון הזה מוכיח ש"רוחב השוק" הוא חלש ושברירי – רוב החברות בארה"ב סובלות מהמצב הכלכלי, ורק ענקיות הטכנולוגיה הן אלו שהחזיקו את המדדים הגדולים קרוב לשיא. אם הן יתעייפו, השוק כולו עלול לסבול מתיקון כואב.

 

🇪🇺  אירופה: משבר אנרגיה ואכזבה מהפסגה בבייג'ינג

שווקי המניות באירופה סגרו שבוע מסחר קשוח במיוחד בטריטוריה השלילית. בסיכום שבועי, המדדים המובילים באירופה הציגו ביצועים חלשים בהרבה בהשוואה לשוק האמריקאי, בעיקר בגלל שהכלכלה האירופית רגישה וחשופה בהרבה לסיכונים גיאופוליטיים ולמשברי אספקת אנרגיה.

נתוני המדדים המרכזיים באירופה:

• מדד הדאקס: ירד השבוע ב 59%.1
• מדד ה פוטסי: ירידה שבועית קלה של 37%.0
• מדד קאק 40: ירידה שבועית של 97%.1
• מדד יורוסטוקס 50: ירד השבוע ב 49%.1

מה העיב על השווקים באירופה?

הסנטימנט השלילי ביבשת הוחרף עקב אכזבת המשקיעים מתוצאות הפסגה הדיפלומטית בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ינג.

השוק האירופי, שנשען באופן מסורתי על תעשייה כבדה וייצוא לעולם, קיווה מאוד לפריצת דרך בשני נושאים: הפחתת המכסים הגלובליים, ומעורבות סינית פעילה לייצוב המצב הביטחוני במזרח התיכון לאור המערכה מול איראן.

ברגע שהבשורות הללו לא הגיעו, המשקיעים מיהרו למכור מניות.

 

🌍 שווקים גלובליים: סערה בשוק הסחורות

שוק הסחורות הפך השבוע למוקד הסערה המרכזי, ומשך איתו למטה את שאר אפיקי ההשקעה בעולם. המתיחות הביטחונית העולמית שימשה כטריגר ישיר לעליית מחירים (התפרצות אינפלציונית), ששיבשה לחלוטין את התחזיות המוקדמות של הבנקים המרכזיים.

מחירי הנפט טסים בגלל החסימה במצר הורמוז

ביום שישי לבדו, מחירי הנפט זינקו ב 3%-4%. מחיר חבית נפט מסוג WTI חצה את רף ה-105 דולר, ונפט מסוג ברנט טיפס לכיוון ה-110 דולר לחבית. הזינוק הדרמטי הזה מונע ישירות מהפחד של השווקים מפני שיבושים קשים וארוכים באספקת האנרגיה העולמית, על רקע סגירת מצר הורמוז וההסלמה הביטחונית מול איראן.

 

📉 שוק האג"ח ומהפך בציפיות הריבית

שוק איגרות החוב סיפק השבוע עדות ברורה לחששות של המשקיעים. תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים זינקה ביום שישי ל-4.59% – הרמה הגבוהה ביותר מזה כשנה.

חילופי משמרות היסטוריים בפד

יום שישי, ה-15 במאי 2026, ייזכר כיום היסטורי: ג'רום פאוול סיים את כהונתו, ויו"ר הפד הנכנס, קווין וורש , נכנס רשמית לתפקידו לאחר שאושר בסנאט.

וורש ידוע בתיאוריה הכלכלית שלו, לפיה מהפכת ה AI היא אירוע דפלציוני (מוריד מחירים) שיאפשר למשק האמריקאי לצמוח מהר מבלי לייצר אינפלציה – מה שאמור לאפשר ריבית נמוכה יותר. אולם, נתוני האנרגיה וה CPI החמים של השבוע הנוכחי מעמידים את התיאוריה שלו למבחן קיצון כבר ביומו הראשון בתפקיד.

פניית הפרסה של השוק

בעקבות נתוני המקרו, מודל ציפיות הריבית (CME FedWatch Tool) ביצע תפנית חדה ומחק לחלוטין את ההסתברות להורדת ריבית בשנת 2026. יתרה מכך, החוזים העתידיים מתמחרים כעת הסתברות של 40% עד 60% לכך שהפד ייאלץ להעלות את הריבית ב-0.25% עד לינואר 2027. ציפייה זו לריבית גבוהה לזמן ממושך היא הסיבה המרכזית לקריסת המדדים ביום שישי.

 

🔮 מבט קדימה: נקודות מפתח למעקב בשבוע הקרוב

השבוע הבא הולך להיות מרתק לא פחות, כאשר השווקים ינסו להבין האם הירידות של יום שישי היו רק עצירה זמנית לצורך מימוש רווחים, או שמדובר בשינוי מגמה עמוק יותר. הנה ארבעת הצירים המרכזיים שכל משקיע חייב לשים לב אליהם:

• מבחן המנהיגות הראשון של יו"ר הפד החדש: זהו השבוע המלא הראשון של קווין וורש בתפקיד יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, וכל העיניים נשואות אליו. המשקיעים ינתחו בפינצטה כל נאום או התבטאות פומבית שלו. המטרה של השוק היא להבין האם הוא יאמץ קו "ניצי" (תמיכה בריבית גבוהה ואף העלאת ריבית) כדי להילחם באינפלציה שהתעוררה, או שינסה לדבוק בתיאוריה שלו ולהרגיע את השווקים עם הבטחות להקלה מוניטרית בהמשך.
• דוחות אנבידיה הברומטר של ענף ה AI: ביום רביעי הקרוב יתפרסמו התוצאות הרבעוניות של מניית אנבידיה. הדוחות האלו הם הרבה מעבר לעוד דיווח כספי של חברה אחת, הם ישמשו כמבחן האולטימטיבי לראלי הטכנולוגי כולו. הנתונים שיעלו מהדוח יקבעו האם התיקון של יום שישי האחרון היה בסך הכל מימוש רווחים טקטי ובריא, או שמא מדובר באות אזהרה ראשון לבלימה רחבה ותמחור מוגזם בסקטור הבינה המלאכותית.
• הלהבות הגיאופוליטיות בשוק האנרגיה: ההתפתחויות סביב חסימת מצר הורמוז והמתיחות מול איראן ימשיכו להכתיב את קצב תמחור סיכוני האינפלציה בטווח הקצר. אם מחירי הנפט יתבססו ויישארו מעל רמת ה-105 דולר לחבית, הדבר עלול לשנות באופן דרמטי לרעה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה הגלובליות, ולהפעיל לחץ מכירות כבד נוסף על מדדי המניות המסורתיים והתעשייתיים.
• ההיערכות להחלטת הריבית בישראל: שוק החוב הכללי ושוק המט"ח המקומי יתחילו לבצע התאמות ותמחור סופי לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל ב-25 במאי. נתוני מדד המחירים לצרכן המפתיעים של חודש אפריל (עלייה של 1.2%) מחקו כמעט לחלוטין את הסיכוי להורדת ריבית בארץ. כעת, ההערכה הרווחת בשוק היא שהמדיניות המוניטרית המרסנת והריבית הגבוהה יישארו איתנו עוד זמן מה, במטרה להגן על ציפיות האינפלציה של הציבור.

 

📝 השורה התחתונה: סיכום שבועי

שבוע המסחר החולף סיפק לשווקים הפיננסיים תזכורת כואבת ונוקשה לכך שבסופו של דבר, אף סקטור לא יכול להתנתק מחוקי המאקרו-כלכלה המסורתיים. הראלי ההיסטורי והמטורף, שתודלק בעיקר על ידי ציפיות הצמיחה של תעשיית ה  AI, נבלם בבת אחת ברגע שנתוני האינפלציה החמים ואותות האזהרה משוק האנרגיה הפכו לחזקים וברורים מדי כאלה שהמשקיעים פשוט לא יכלו להמשיך להתעלם מהם.

בזמן שבבנק הפדרלי בארה"ב מתבצעים חילופי משמרות היסטוריים, שוק איגרות החוב כבר עשה פניית פרסה אגרסיבית, והחליף את הציפיות להורדת ריבית בהסתברויות הולכות וגדולות להעלאת ריבית בהמשך השנה.

האווירה הזו, שמתאפיינת בעליית פרמיית הסיכון, לא פסחה גם על השוק המקומי שלנו בישראל. הבורסה בתל אביב ממשיכה להתמודד עם דילמה מורכבת במיוחד: מצד אחד, שקל חזק באופן היסטורי שיוצר קשיים ליצואנים ולהייטק, ומצד שני, אינפלציה שמגיעה מצד ההיצע והוצאות ממשלתיות אדירות בגלל המצב הביטחוני. התוצאה הישירה של כל אלו היא מימושי רווחים חדים וירידות שערים בסקטורים הרגישים ביותר לריבית ולתשואות (כמו הבנקים והנדל"ן) – מגמה שצפויה להמשיך ולהכתיב את כיוון השווקים גם בימים הקרובים.

 

🎁 צ'ופר שבועי: הבעת אמון בינלאומית בכלכלה הישראלית

בתוך ים הנתונים המדאיגים וסערת המאקרו המקומית, שוק האג"ח הישראלי קיבל השבוע זריקת מרץ וחותמת איכות משמעותית מענקית הבנקאות האמריקאית מורגן סטנלי. משרד האוצר הודיע רשמית כי הבנק הצטרף כחבר ה-13 בתוכנית "עושי השוק הראשיים" של ממשלת ישראל באגרות חוב – לצד שמות כמו גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן.

למה זה כל כך חשוב דווקא עכשיו?  מדובר בהבעת אמון דרמטית של אחד מגופי הפיננסים הגדולים בעולם ביציבות ובעמידות ארוכת הטווח של הכלכלה הישראלית, במיוחד בתקופה של מתיחות ביטחונית גבוהה. מעבר ליוקרה, למהלך הזה יש משמעות פרקטית עצומה: הצטרפותו של שחקן בסדר גודל כזה מרחיבה את בסיס המשקיעים הזרים, מעמיקה את הנזילות בשוק החוב המקומי, ובטווח הארוך צפויה להוזיל את עלויות הגיוס של הממשלה (תשואות האג"ח). בשוק שמחפש נואשות יציבות, מדובר באיתות ברור מהעולם: הנכסים הישראליים נשארים על המפה של השחקנים הגדולים ביותר בוול סטריט.