שבוע המסחר הראשון של חודש מאי 2026 סיפק למשקיעים רכבת הרים של ממש. מצד אחד, ראינו את מדדי הטכנולוגיה בארה"ב דוהרים לשיאים היסטוריים חדשים, ומצד שני – מתיחות ביטחונית במזרח התיכון שהקפיצה את מחירי האנרגיה. בישראל, השוק המקומי הציג תמונה מרתקת של "רוטציה": הכסף עבר ממניות הטכנולוגיה והביטחון אל עבר הבנקים, הנדל"ן והביטוח.

 

🇮🇱 ישראל: שבירת שיאים בבורסת תל אביב

השבוע האחרון בתל אביב היה בסימן עוצמה, אך עם הבחנה ברורה בין הסקטורים השונים. בעוד שמניות הטכנולוגיה המקומיות התקשו, הסקטורים הפיננסיים והריאליים חגגו.

נתונים מרכזיים ומדדים:

• מדד ת"א-35: ננעל ברמה של 4,514 נקודות עלייה שבועית של 2.02%, ב-4 במאי, המדד חצה לראשונה את רף ה-4,500 – אבן דרך היסטורית.
• מדד ת"א-125: עלה השבוע ב 2.41%.
• מדד ת"א-90: הפתיע עם זינוק של 3.55%, מה שמעיד על נהירת כספים למניות השורה השנייה.
• מדד ת"א בנקים 5: עלה השבוע ב 3.86%.
• מדד ת"א פיננסים: זינק השבוע ב 7.06%.
• מדד ת"א ביטוח: קפץ השבוע ב 10.87% ומתחילת השנה משלים זינוק אדיר של 46.77%.
• מדד ת"א נדל"ן: עלה השבוע ב 6.89%.
• מדד ת"א טכנולוגיה: ירד השבוע ב 1.79%.
• מדד ת"א נפט וגז: צנח השבוע ב 6.08%.

 

מבנה השוק: למה המדדים זזים ככה?

חשוב להבין שחמישה מכל עשרה שקלים שמושקעים במדד ת"א-35 מושפעים ישירות מסקטור הפיננסים וההייטק. הריכוזיות הזו הופכת את השוק שלנו לרגיש מאוד לשינויים בריבית ובמגמות טכנולוגיה בעולם:

• סקטור הפיננסים: מהווה כ-40%  מהמדד.
• סקטור ההייטק: תופס נתח של כ- 38% מהמדד.
• הסקטור הריאלי (תעשייה, מסחר וכו'): מסתפק ב 22% בלבד.

מאקרו ומדיניות מוניטרית: הריבית והתקציב

בגזרת המדיניות הכלכלית, בנק ישראל בחר להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% (30/03/26)  החלטה זו התקבלה על רקע אישור תקציב המדינה לשנת 2026, שקובע יעד גירעון של 4.9%.

עם זאת, ישנה מחלוקת בין הממשלה לבנק המרכזי: חטיבת המחקר של בנק ישראל פחות אופטימית וצופה גירעון גבוה יותר של  5.3% לשנה הקרובה. הסיבה העיקרית לפער היא עדכון תחזיות הצמיחה כלפי מטה בשל מבצע שאגת הארי.

• תחזית צמיחה מעודכנת: 3.8% בלבד (לעומת צפי קודם של 5.2%).
• תרחיש פסימי: אם הלחימה בלבנון תימשך לאורך כל הרבעון השני, הצמיחה עלולה לצנוח ל –3.3%.

שוק המט"ח: השקל החזק והשפעתו על היצוא

השקל הישראלי מפגין עוצמה שנראית כמעט לא הגיונית בהתחשב במצב הביטחוני. שער הדולר צולל לעבר רמת ה2.90  שקלים

מדוע השקל כל כך חזק? זה לא בהכרח בגלל שיפור בכלכלה, אלא בעיקר בגלל "פעילות גידור". גופים פיננסיים גדולים בישראל מוכרים דולרים בכמויות אדירות כדי לאזן את רווחי הענק שהם עושים בבורסות בחו"ל.

• היתרון: השקל החזק עוזר למתן את עליות המחירים של מוצרים מיובאים (אינפלציה).
• החיסרון: הוא פוגע קשות ביצואנים הישראלים שמקבלים פחות שקלים על כל דולר שהם מכניסים, מה שמוביל לדרישה גוברת להתערבות של בנק ישראל במסחר.

 

🇺🇸 ארצות הברית: ענקיות הטכנולוגיה בשיא כל הזמנים

בעוד שהצרכן האמריקאי הממוצע אולי מרגיש קצת לחוץ (סנטימנט הצרכנים בירידה), בורסות וול-סטריט נראות כאילו הן חוגגות בעולם מקביל. שבוע המסחר ננעל ביום שישי ברצף של עליות מרשימות, כשהמנוע העיקרי הוא שוב סקטור הטכנולוגיה. המשקיעים פשוט לא שבעים מפתרונות מחשוב ובינה מלאכותית (AI), מה שהזניק את המדדים המובילים לשיאים חדשים.

סיכום מדדים בוול–סטריט:

• S&P 500 עלייה שבועית של 2.33%.
• נאסד"ק: זינוק שבועי של 4.51%.

שני המדדים רשמו שבוע שישי רצוף של עליות – הרצף השבועי החיובי הארוך ביותר מאז 2024

• דאו ג'ונס 30: עלייה מתונה של 0.22%, מה שמדגיש את הפער בין הכלכלה "הישנה" לטכנולוגיה.
• ראסל 2000: עלייה של 1.72%.

 

רכבת ההרים של סקטור השבבים וה AI

הזינוק בנאסד"ק לא קרה בחלל ריק. הוא נשען על הכתפיים של תעשיית השבבים ומרכזי הנתונים (המוח שמאחורי ה-AI). הנה כמה מהמהלכים הבולטים של השבוע:

• מיקרון  (Micron Technology): הכוכבת של השבוע שזינקה במעל –15% ביום שישי! מי שהחזיק במניה בחצי השנה האחרונה נהנה מראלי מטורף של 214%.

• סנדיסק (SanDisk): הוסיפה השבוע למעלה מ-31% לערכה.
• אנבידיה (Nvidia): המלכה הבלתי מעורערת של ה-AI עלתה השבוע ב-8.44%. כולם מחכים ל-20 במאי, יום פרסום הדוחות הכספיים שלה, שיהיה "יום הדין" שיקבע אם המומנטום של הבינה המלאכותית נמשך.

אבל לא הכל ורוד: יש חברות שמשלמות את מחיר המעבר הטכנולוגי. מניית Cloudflare (תשתיות אינטרנט) התרסקה ב-24% אחרי שהודיעה על פיטורים כדי לממן רה-ארגון סביב ה-AI. גם מניית HubSpot צללה ב-19% בעקבות תחזית הכנסות חלשה.

 

 שוק העבודה האמריקאי: חזק מהצפוי

האירוע המרכזי שנתן לשוק "רוח גבית" בסוף השבוע היה דוח התעסוקה (NFP) לחודש אפריל 2026. הנתונים הרגיעו את החששות מהאטה כלכלית והוכיחו שהמשק האמריקאי עדיין חסון.

נתוני שוק העבודה (אפריל 2026):

• משרות חדשות: המשק ייצר 115,000 משרות (הרבה מעבר לתחזית המוקדמת שעמדה על 65,000 בלבד!).
• שיעור האבטלה: נותר יציב על 3%, בדיוק כפי שצפו האנליסטים.

מי מגייס ומי מפטר?

מעניין לראות את החלוקה: ענפי הבריאות (37,000 משרות), התחבורה (30,000) והקמעונאות (22,000) מובילים את הגיוסים. מנגד, סקטור הטכנולוגיה והמידע רשם קיצוץ של 13,000 משרות – שבוע 16 ברציפות של ירידה. זה מוכיח שחברות הטק עוברות תהליכי התייעלות ומחליפות כוח אדם בטכנולוגיות אוטומציה ו-AI.

 

השורה התחתונה: מה יעשה הפד?

השילוב של צמיחה יציבה בתעסוקה יחד עם עליית שכר מרוסנת יוצר מצב אידיאלי של "שיווי משקל". אנליסטים מכנים זאת "שכירות נמוכה, פיטורים נמוכים".

המשמעות: השוק מעריך כעת בביטחון גבוה שהבנק המרכזי (הפד) לא ימהר להעלות את הריבית, אך גם לא ימהר להוריד אותה. הציפייה היא שהריבית תישאר בטווח של 3.50%-3.75% עד סוף השנה. עבור המשקיעים, מדובר בסביבה יציבה שמאפשרת למניות הטכנולוגיה להמשיך ולצמוח.

 

🇪🇺 אירופה: בין איומי מכסים מוושינגטון לחשש ממיתון עמוק

בעוד שבוול-סטריט חגגו שיאים חדשים, בורסות אירופה סיפקו השבוע תמונה הפוכה וקודרת למדי. המשקיעים ביבשת הישנה נאלצו להתמודד עם "מלקחיים" של בשורות רעות: חולשה כלכלית פנימית עמוקה לצד איומי מלחמת סחר מצד ארצות הברית. התוצאה הייתה סגירה שבועית במגמה שלילית ברוב המדדים המרכזיים.

ביצועי המדדים המובילים באירופה:

• מדד ה-DAX הגרמני: הוסיף 0.19%  לערכו.
• מדד ה-CAC 40 הצרפתי: רשם נסיגה של 0.03%.
• מדד ה-FTSE 100 הבריטי: איבד 1.26% מערכו.

האולטימטום של וושינגטון: מלחמת סחר בפתח?

הלחץ הגדול ביותר על אירופה השבוע לא הגיע מתוך היבשת, אלא דווקא מוושינגטון. נשיא ארה"ב הציב אולטימטום דרמטי לאיחוד האירופי בנוגע ל"הסכם הסחר מטרנברי" (Turnberry Trade Deal).

מה עומד על הפרק?

• תאריך יעד: ארה"ב דורשת יישום מלא של ההסכם עד ה 4 ביולי 2026.
• האיום: אם האירופאים לא יאשרו את ההסכם, ארה"ב תטיל מכסים כבדים על יצוא אירופי.
• הסכם 2025 המקורי: קבע תקרת מכס של 15% על סחורות אירופיות לארה"ב, בתמורה לכך שאירופה תבטל לחלוטין את המכסים על חקלאות ותעשייה אמריקאית.
• הסכנה לתעשיית הרכב: קיים חשש ממשי מהעלאת מכסים על רכבים אירופיים לשיעור של 25%. צעד כזה עלול להיות מכת מוות לתעשיית הרכב הגרמנית, שתלויה מאוד בלקוח האמריקאי.

 

הכלכלה הפנימית: בדרך ל"סטגפלציה"?

אם איומי המכסים לא מספיקים, הנתונים הכלכליים מתוך אירופה מראים שהמשק האירופי פשוט עומד במקום (סטגנציה). המדדים המרכזיים שבוחנים את פעילות המנהלים בשטח (מדדי ה-PMI) מצביעים על התכווצות כמעט בכל המגזרים. השילוב הזה של חוסר צמיחה יחד עם עליות מחירים (אינפלציה) מעורר פחד ממצב שכלכלנים קוראים לו סטגפלציה. זהו המצב המאתגר ביותר עבור כלכלה, שכן קשה מאוד לצאת ממנו ללא זעזועים כבדים.

הבנק המרכזי האירופי (ECB) נדחק לפינה

המציאות הזו שמה את מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי האירופי בעמדה בלתי אפשרית. מצד אחד, הכלכלה חלשה וצריכה "עזרה", אך מצד שני, האינפלציה מרימה ראש.

איתותים מהימים האחרונים מצביעים על כך שישנה סבירות גבוהה שהבנק המרכזי יעלה שוב את הריבית בחודש יוני. המטרה היא להילחם ביוקר המחיה, גם אם המחיר יהיה פגיעה נוספת בתוצר ובצמיחה של אירופה.

 

🌍 שווקים גלובליים, סחורות ומט"ח: נפט תלת–ספרתי ומתח במצרי הורמוז

שבוע המסחר בשווקים הגלובליים היה סוער ותנודתי במיוחד. המנוע העיקרי מאחורי התנודות הללו לא היה רק כלכלי, אלא בעיקר ביטחוני. האירועים במזרח התיכון הקפיצו את "פרמיית הסיכון" תוספת המחיר שמשקיעים דורשים בגלל חוסר ודאות במיוחד בכל הנוגע לסחר ימי ואספקת אנרגיה.

בורסות אסיה: זינוק ביפן והמתנה בסין

באסיה נרשמה מגמה מעורבת, כאשר יפן גנבה את ההצגה עם שבוע חזק במיוחד.

• מדד ניקיי 225: רשם זינוק של 5.38%.
• מדד הונג קונג: הוסיף 2.39% לערכו.
• מדד שנגחאי: הוסיף 1.65% לערכו.

 

שוק האנרגיה: הנפט חוצה את רף ה-100 דולר

מחירי הנפט זינקו לקראת סוף השבוע בעקבות דיווחים על היתקלויות צבאיות ישירות בין הצי האמריקאי למשמרות המהפכה האיראניים באזור מצרי הורמוז. האירועים כללו חילופי אש ויירוט מל"טים וטילים על ידי מערכות ההגנה של איחוד האמירויות /

• נפט מסוג ברנט  זינק ביום שישי ב1.23%  וננעל על מחיר של 101 דולר לחבית.
• נפט אמריקאי WTI:  ננעל ברמה של 95 דולר לחבית.

• למה זה חשוב? מצרי הורמוז הם "עורק החיים" של שוק האנרגיה, דרכם עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. כל עוד יש סכנת חסימה, מחיר הנפט יישאר בטריטוריה תלת-ספרתית, מה שמעלה את עלויות התובלה והייצור ומאיים להחזיר את האינפלציה העולמית למסלול של עליות.

 

🔭 מבט קדימה: האירועים שיקבעו את כיוון השווקים בשבוע הקרוב

אחרי שבוע של שיאים, כל העיניים של הסוחרים והמשקיעים חוזרות למקום אחד: זירת האינפלציה. אם חשבתם שהדרמה נגמרה, השבוע הקרוב הולך להיות "מבחן הלחץ" האמיתי של השוק. הנה התאריכים שאתם חייבים לסמן ביומן:

• יום שלישי, 12 במאי – מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב: זהו האירוע הקריטי ביותר. הנתון הזה יספר לנו כמה המחירים בארה"ב באמת עלו בחודש אפריל.
  • למה זה חשוב לכם? אם האינפלציה תהיה גבוהה מהצפוי, השוק יתחיל לפחד שהריבית לא תרד בקרוב. זה עלול להוביל לגל של מכירות ("מימושים") בבורסה ולעלייה בתשואות האג"ח.
• יום רביעי, 13 במאי – מדד מחירי היצרן (PPI) בארה"ב: המדד הזה בודק כמה עולה ליצרנים לייצר את המוצרים שלהם.
  • המשמעות: הוא נחשב ל"תחזית" לאינפלציה העתידית – כי כשהיצרן משלם יותר על חומרי גלם, הוא בסוף מגלגל את המחיר אלינו, הצרכנים.
• זירת ישראל יום שישי 15 במאי מדד המחירים לצרכן המקומי: גם אצלנו מתפרסם מדד המחירים לאפריל, והוא צפוי להיות לא פשוט בכלל.
  • המספרים שעל הפרק: הכלכלנים מצפים למדד חריג שיעמוד על כ-1.2% בחודש אחד בלבד!
  • למה זה קורה? בעיקר בגלל הזינוק האדיר של 14.7% במחירי הדלק בחודש האחרון, לצד העלייה המתמשכת במחירי השכירות (בעיקר בדירות עם ממ"ד). אם המדד אכן יהיה גבוה, לבנק ישראל יהיה קשה מאוד להוריד את הריבית בקרוב, מה שימשיך להכביד על נוטלי המשכנתאות.

 

📝 סיכום שבועי: בין החוסן האמריקאי לפרדוקס הישראלי

אם צריך לסכם את השבוע האחרון במשפט אחד: אמריקה דוהרת, אירופה מדשדשת וישראל מנווטת בתוך סערה גיאופוליטית.

שבוע המסחר האחרון הוכיח שוב שהכלכלה האמריקאית בנויה מחומרים חזקים. היא מצליחה לשמור על שוק עבודה יציב בלי לגרום למשכורות להשתולל ולתדלק את האינפלציה. השילוב הזה הוא "דלק" מצוין למניות הטכנולוגיה, שהמשיכו לקבוע שיאים חדשים ולהוכיח שהבינה המלאכותית היא לא רק טרנד, אלא מנוע צמיחה אמיתי.

בזירה הגלובלית, התמונה קצת פחות ורודה:

• אירופה תקועה במצב של "דריכה במקום" (סטגנציה) ומפחדת מאיומי המכסים של ארה"ב שעלולים לפגוע לה בכיס.
• מצרי הורמוז הפכו למוקד של מתיחות ביטחונית מחודשת. כשהנפט נמצא בסכנה, המחירים שלו עולים, וזה מאיים להצית גל אינפלציה עולמי חדש שיפגע לכולנו בכיס דרך מחירי הדלק וההובלה.

ומה אצלנו בישראל?

הכלכלה הישראלית נמצאת בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. מצד אחד, חוסר ודאות לגבי תקציב המדינה והוצאות המלחמה, ומצד שני – "פרדוקס המטבע". השקל שלנו חזק מאוד, ובעוד שזה נחמד כשאנחנו טסים לחו"ל, זה פוגע קשות ביצואנים הישראלים שמקבלים פחות כסף על הסחורה שלהם בזמן שההוצאות שלהם כאן בארץ רק עולות.

השורה התחתונה: השבוע הקרוב יתמקד כולו בנתוני האינפלציה בארה"ב. זה יהיה מבחן האמת של המשקיעים – האם האופטימיות הנוכחית מוצדקת, או שהמחירים הגבוהים יאלצו אותנו להדק חגורות לזמן ממושך יותר.

 

🚀 צ'ופר שבועי: היום שבו הבורסה בתל אביב "שברה את האינטרנט" (ואת שיאי המסחר)

אם חיפשתם הוכחה לכך שהבורסה הישראלית היא מקום חי ותוסס, לא הייתם צריכים להסתכל רחוק יותר מיום חמישי האחרון (07/05/2026). בעוד שביום רגיל אנחנו רגילים לראות מחזורי מסחר של מיליארד או שניים, השבוע קרה משהו חריג בכל קנה מידה: מחזור מסחר היסטורי של 24.5 מיליארד שקל ביום אחד!

אז מה בעצם קרה שם?

החגיגה הזו לא קרתה במקרה. זה היה היום של עדכון המדדים החצי שנתי. דמיינו שפעם בחצי שנה, כל תעודות הסל והקרנות הגדולות חייבות "לסדר מחדש את המדפים" לקנות מניות שנכנסו למדדים המובילים (כמו ת"א-35) ולמכור כאלו שיצאו. המפגש הזה בין הקונים למוכרים יצר פקק תנועה חיובי של כסף, שהפך את יום חמישי ליום עם מחזור המסחר הגבוה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

למה זה צריך לעניין אתכם?

מעבר לנתון הפיקנטי, המספר המטורף הזה 24.5 מיליארד שקל הוא סימן לעומק ולנזילות של השוק שלנו. זה מוכיח שגם בתקופות של חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית, הכסף הגדול (המוסדי והזר) יודע למצוא את הדרך לתל אביב. אז נכון, המדדים אולי ירדו קצת באותו יום בגלל "מימושים", אבל העובדה שכל כך הרבה ידיים החליפו סכומי עתק כאלו היא תעודת עניות למי שחשב שהשוק המקומי מנמנם. בקיצור, הבורסה שלנו אולי קטנה, אבל השבוע היא התנהגה כמו ענקית אמיתית.