תמונת המאקרו הגלובלית בשבוע החולף התאפיינה במאבק בין סיכונים גיאופוליטיים לבין החלטות הריבית של הבנקים המרכזיים. השווקים נעו השבוע כמו מטוטלת: מצד אחד, אופטימיות זהירה סביב שיחות הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן (שנערכו פקיסטן), ומצד שני, נתוני אינפלציה "חמים" שאילצו את המשקיעים להשלים עם המציאות של ריבית גבוהה לאורך זמן תוך רוטציה סקטוריאלית חדה בין ענפי הכלכלה השונים.

בסיכום שבועי, ראינו מגמת "Risk-on" (תיאבון לסיכון): המדדים המובילים בישראל ובארה"ב רשמו עליות יפות, התנודתיות בשווקים נרגעה מעט, והשקל הפגין עוצמה מול הדולר.

 

🇮🇱 ישראל: שיאים חדשים בבורסת תל אביב

שוק המניות המקומי רשם השבוע ביצועי יתר חריגים ועוצמתיים ביחס למגמה הגלובלית, תוך שבירת שיאים במדדים המובילים' כשעיקר "הדלק" הגיע מסקטור הפיננסים – בנקים וביטוח, בעוד מדד הביטחוניות בלט בירידה יומית חדה. המסחר התאפיין בכניסת הון מוסדי וזר אשר תמחר מחדש את החברות המקומיות, תוך התעלמות יחסית מהתנודתיות שנרשמה מעבר לים.

נתוני המדדים המרכזיים (נכון ל-10/04/2026):

• מדד ת"א-35: עלייה שבועית של 6.06%, הגיע לשיא כל הזמנים חדש.
• מדד ת"א-125: עלייה שבועית של 5.55%.
• מדד ת"א-90: עלייה שבועית של 3.38%.
• מדד ת"א בנקים-5: זינוק שבועי של 6.92%.
• מדד ת"א ביטוח: ה"כוכב" של השבוע עם זינוק אדיר של 14.67%.
• מדד תא נדל"ן: התחזק השבוע ב 5.4%.
• מדד תא נפט וגז: עליה קלה של 2.4%.
• מדד תא ביטחוניות: ירד השבוע ב 1.43%.

מה הניע את השוק הישראלי?

1. סקטור הפיננסים: העליות בבורסת תל אביב הובלו באופן מובהק על ידי סקטור הפיננסים, אשר נהנה ממבנה הכלכלה הנוכחי. כאשר מניות הבנקים הגדולים, כדוגמת דיסקונט שעלתה השבוע ב-8.4% ולאומי שעלתה ב-7.2%, משקפות את ציפיות המשקיעים להמשך גביית מרווחי אשראי רחבים בסביבת ריבית שאינה ממהרת לרדת. סביבת המאקרו המקומית, הכוללת עקמימות מסוימת בשוק החוב, תומכת ברווחיות הליבה של הבנקים דרך הכנסות המימון נטו. סקטור הביטוח סיפק את תנועת המחירים הדרמטית ביותר של השבוע עם זינוק אגרסיבי של כ- 14.7%, כאשר חברות מגדל וכלל רשמו עליות של 17.6% ו-17.3% בהתאמה השבוע.
2. ירידת פרמיית הסיכון: הדיווחים על הפסקת אש והתייצבות סביב מצר הורמוז הרגיעו את המשקיעים. בנוסף, חזרתן של חברות תעופה זרות לישראל סימנה חזרה מסוימת לשגרה.
3. הסקטור הביטחוני (בנסיגה): מניות כמו אלביט מערכות ונקסט ויז'ן רשמו ירידות ביום שישי, כנראה בשל ציפיות לסיום הלחימה גם בגזרות אחרות בעולם (כמו אוקראינה-רוסיה).
4. נדל"ן: חברות כמו עזריאלי ומליסרון הצטרפו לחגיגה עם עלייה שבועית של 11.45% ו 10.44% בהתאמה.
5. מט"ח: השקל התחזק והדולר היציג נקבע על 3.039 ש"ח

 

🇺🇸 ארצות הברית: אינפלציה, אנרגיה וטכנולוגיה

וול סטריט סיכמה את אחד השבועות החזקים מתחילת השנה, למרות יום שישי מעורב. S&P 500  ונאסד"ק רשמו את השבוע הטוב ביותר שלהם מאז נובמבר, הסיפור המרכזי היה המעבר מ"פחד" ל"אנחת רווחה", מפרסום נתוני אינפלציה חמים מהצפוי ומציפיות דרוכות לקראת שיחות הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן. למרות הירידות שנרשמו ביום המסחר האחרון, המדדים המובילים הצליחו לרשום עליות בסיכום השבועי, תוך שהם מוחקים את מרבית ההפסדים שנרשמו בחודש מרץ.

ביצועי המדדים בוול סטריט:

• S&P 500: עלייה שבועית של 3.56%.
• נאסד"ק (Nasdaq): זינוק שבועי של 4.68%, ביום שישי המדד עלה ב-0.4%, זהו יום שמיני ברציפות של עליות במדד זה – הרצף הארוך ביותר שלו מאז אוגוסט 2024, כשבמקביל הוא יצא מטריטוריית תיקון לאחר עלייה של יותר מ-10% מאז השפל שרשם בסוף מרץ.
• דאו ג'ונס: עלייה שבועית של 3.04%.
• ראסל 2000: עלייה של 3.97%.

נתוני המאקרו שהסעירו את השוק:

• מדד המחירים לצרכן (CPI): הזרז המרכזי לתנודתיות השבוע היה פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש מרץ שרשם עלייה חודשית של 0.9%, אשר הצביע על זינוק של 3.3% בחישוב שנתי, עלייה של כמעט אחוז שלם לעומת הקצב השנתי שנמדד בפברואר. הניתוח המבני של המדד חושף כי הסיבה המרכזית להתפרצות זו היא סעיף האנרגיה, שזינק ב-10.9% במרץ, מונע מקפיצה נחשונית של 21.2% במחירי הבנזין. רכיב הבנזין לבדו היה אחראי לכמעט שלושה רבעים מהעלייה החודשית הכוללת בכלל רכיבי המדד.
• אינפלציית הליבה: אשר מנטרלת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלתה בצורה מתונה יותר – 0.2% ברמה החודשית ו-2.6% ברמה השנתית. הפער העמוק בין אינפלציית הליבה למדד הכללי מציב את הבנק המרכזי (Fed) במלכוד אסטרטגי. בעוד שקובעי המדיניות נוטים לבסס את החלטות הריבית על נתוני הליבה מתוך הנחה שזעזועי אנרגיה הם זמניים, הצרכן האמריקאי הריאלי סופג את מלוא עוצמת האינפלציה הכללית.
• אמון הצרכנים: ההשפעה של מחירי האנרגיה על הכלכלה הריאלית השתקפה היטב במדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אפריל, אשר התרסק לרמת שפל חסרת תקדים של 47.6 נקודות. ירידה חדה זו מ-53.3 נקודות במרץ מהווה אכזבה מוחלטת ביחס לתחזיות האנליסטים שציפו לנתון של 52.0, והיא משקפת חרדה צרכנית עמוקה מפני השלכות העימות במזרח התיכון על יוקר המחיה. במקביל, ציפיות האינפלציה של הצרכנים לשנה קדימה זינקו ל-4.8%, נתון המדליק נורת אזהרה בקרב קובעי המדיניות המוניטרית.

 המנצחות והמפסידות:

• הסנטימנט השלילי של הצרכנים תורגם באופן ישיר לרוטציה סקטוריאלית בוול-סטריט. ביום שישי, שבעה מתוך 11 הסקטורים המרכזיים ב-S&P 500 נסגרו בירידות, בהובלת סקטור הצריכה הבסיסית שאיבד 1.43% וסקטור הבריאות שירד ב-1.33%. מנגד, סקטור הטכנולוגיה הפגין חסינות מרשימה וטיפס ב-0.76%, כאשר חברות כדוגמת אנבידיה זינקו ב-2.57% וסיפקו תמיכה משמעותית למדד הנאסד"ק. התנהגות זו ממחישה את הפיכתן של מניות הטכנולוגיה הגדולות לנכס מקלט בסביבה של צמיחה מאטה ואינפלציה גבוהה, בזכות היעדר התלות שלהן בעלויות שינוע ואנרגיה כבדות.

 

🇪🇺 אירופה: שוק המניות עולה, אך הכלכלה מציגה "פיצול אישיות"

 למרות האתגרים הכלכליים הלא פשוטים, שבוע המסחר באירופה ננעל במגמה חיובית וחזקה. המשקיעים ביבשת בחרו להתמקד בביצועי החברות הגדולות, למרות שנתוני המאקרו מראים על פער הולך וגדל בין המדינות השונות בתוך גוש האירו. בעוד שחלק מהמדינות צומחות, אחרות מתמודדות עם קשיים מבניים שמקשים על הבנק המרכזי האירופי לקבוע מדיניות אחידה.

ביצועי המדדים המובילים באירופה (נכון ל-10/04/2026):

• מדד דאקס הגרמני: עלייה של 2.74%.
• מדד קאק 40 הצרפתי: עלייה של 3.73%.
• מדד  לונדון פוטסי 100: עלייה של 1.57%.

 מה באמת קורה מתחת לפני השטח בכלכלת אירופה?

• התעשייה מנסה להתאושש: מדד הייצור בגוש האירו עלה מעט ל-51.6 נקודות (הרמה הגבוהה מאז 2022), אך השיפור הזה "מוכתם" בגלל בעיות קשות בשרשראות האספקה והלוגיסטיקה העולמית.
• מלכודת האינפלציה והאנרגיה: יוקר המחיה באירופה מושפע ישירות ממחירי האנרגיה. קצב האינפלציה השנתי זינק במרץ ל-2.5%  (השיא מאז ינואר 2025). זה קרה בגלל מהפך חד במחירי האנרגיה: מירידה של 3.1% בפברואר לעלייה חדה של 4.9%  במרץ.
• אינפלציית הליבה מעודדת: החדשות הטובות הן ש"אינפלציית הליבה" (שלא כוללת אנרגיה ומזון) ירדה ל-2.3%,  מה שמוכיח שהלחץ מגיע מבחוץ (מחירי דלק) ולא מצריכה פנימית מוגזמת.
• הדילמה של הבנק המרכזי (ECB): הבנק המרכזי נמצא במצב רגיש. מצד אחד, הוא צריך להילחם באינפלציה ש"מיובאת" דרך מחירי האנרגיה, ומצד שני הוא מפחד להעלות ריבית ולדחוף מדינות חלשות כמו איטליה וצרפת למיתון עמוק. לכן, הבנק שומר על עמימות ולא מתחייב להורדות ריבית בקרוב.

 

🌏 שווקים גלובליים, סחורות ומט"ח: הברומטר של מצרי הורמוז

השבוע, העיניים של כל המשקיעים בעולם היו נשואות למצרי הורמוז ולשוקי האנרגיה. המתיחות הביטחונית בנתיבי הסחר היא הגורם המשפיע ביותר על הכיס של כולנו, וזה התבטא היטב בבורסות במזרח הרחוק ובתנודות במחירי הנפט.

אסיה: התאוששות סלקטיבית וסין חלשה

אחרי חודש מרץ קשה שבו משקיעים זרים ברחו מהאזור, ראינו השבוע ניצני התאוששות:

• יפן Nikkei 225 המדד זינק ב7.15% .
• הונג קונג (Hang Seng): עלייה מתונה יותר של 3.09% .

 

גזרת האנרגיה: הנפט נשאר יקר

למרות ירידה קלה שנרשמה בסוף השבוע בזכות הציפיות לשיחות הפסקת האש, המחירים עדיין ברמות היסטוריות גבוהות:

• נפט מסוג ברנט (Brent): ננעל סביב  95.20 דולר לחבית ירידה שבועית של 12.68%.
• נפט אמריקאי (WTI) : סיים את השבוע ברמה של  96.57 דולר לחבית ירידה שבועית של 13.42%.
• פרופורציה לזעזוע: לפני שהתחיל העימות הנוכחי בפברואר, הנפט נסחר סביב 70 דולר בלבד. בשיא המתיחות הוא כבר חצה את רף ה-119 דולר.
• התחזית קדימה: מומחים מעריכים שגם אם ייחתם הסכם שלום ופתיחה מלאה של מצרי הורמוז, יידרשו חודשים ארוכים עד ששרשראות האספקה של דלקים, דיזל וסחורות נוספות יחזרו לרמות טרום-מלחמה, ועל כן התמחור הנוכחי צפוי ללוות את השווקים עוד זמן רב.

 

🔍 מגמות בולטות שצריך להכיר:

1. הנתק בין וול-סטריט לכלכלה הריאלית: בולט במיוחד הפער הבלתי נתפס בין מדדי המניות המובילים, שסגרו שבוע חיובי נוסף ונמצאים מרחק נגיעה משיא כל הזמנים, לבין המציאות הכלכלית הקודרת המשתקפת ממדד אמון הצרכנים שהתרסק לשפל. הפער מוסבר כלכלית על ידי תכונת כוח התמחור. החברות הגדולות שמרכיבות את מדד ה S&P 500 מצליחות לגלגל את העלויות העודפות של האנרגיה ושרשראות האספקה ישירות אל הצרכן הסופי, וכך משמרות את שולי הרווח שלהן. מנגד, הצרכן נמחץ בין יוקר המחיה לשחיקת הריאלית של השכר, מה שמייצר תמונת מראה חדה בין רווחיות התאגידים לייאוש הצרכני.
2. טכנולוגיה כנכס דפנסיבי: בניגוד לספרות הכלכלית הקלאסית המסווגת מניות צמיחה וטכנולוגיה כנכסים בסיכון גבוה, השבוע נצפתה תופעה שבה המשקיעים נהרו לסקטור הטכנולוגיה כמקום מקלט. בעוד שחברות צריכה בסיסית, בריאות ואשראי ספגו ירידות, חברות בינה מלאכותית ריכזו עניין חיובי. מניית CoreWeave זינקה ב-11% לאחר הכרזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם Anthropic, ומניית אנבידיה המשיכה לטפס מעלה. התשתיות הטכנולוגיות נתפסות כיום כהכרח קריטי שאינו רגיש ישירות למחירי הדלק או לבעיות תובלה, ולכן מהוות יעד מועדף להקצאת הון.

 

🗓️ מבט קדימה: למה לצפות בשבוע הבא?

השבוע הקרוב צפוי להיות "שבוע מבחן" אמיתי עבור השווקים הפיננסיים. אנו נכנסים לתקופה עמוסה באירועים גיאופוליטיים גורליים, פרסום נתוני צמיחה עולמיים ותחילתה של עונת הדו"חות הכספיים בוול סטריט. הנה הנקודות המרכזיות שכל משקיע חייב להכיר:

הכרעות גיאופוליטיות – שיחות פקיסטן במוקד

האירוע שיקבע את הטון לפתיחת שבוע המסחר הוא עתיד הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן.

• המגעים באיסלאמבאד: השיחות מתנהלות בדרגים הגבוהים ביותר, כאשר את המשלחת האמריקאית מוביל סגן הנשיא, ג'יי די ואנס.
• השפעה על השוק: הצלחה בשיחות עשויה להוביל לירידה חדה ב"פרמיית הסיכון" ולשחרר את הלחץ הכבד שבו נמצא שוק האנרגיה.
• תרחיש סיכון: מנגד, אם השיחות יקרסו או שתחול התלקחות מחודשת (כמו התקיפות שדווחו בלבנון), מחירי הנפט עלולים לזנק מעלה, מה שעלול לגרור גל ירידות בבורסות ברחבי העולם.

נתוני צמיחה (GDP) וכלכלה עולמית

המשקיעים יעקבו בדריכות אחר פרסום נתוני התוצר המעודכנים לרבעון הראשון בסין ובבריטניה:

• העיניים נשואות לסין: קונצנזוס האנליסטים מצפה להאצה בצמיחה הסינית לרמה של 5.0% (לעומת 4.5% ברבעון הקודם).
• למה זה חשוב? נתון חלש מהצפוי עלול להעיד שהמלחמה במזרח התיכון פגעה בצורה קשה בסחר העולמי ובייצוא, דבר שישפיע על חברות רבות שנסחרות בבורסה.
• תעשייה וייצור: יפורסמו נתוני התפוקה התעשייתית בארה"ב ובגוש האירו. הנתונים הללו יחשפו כמה באמת נפגעו רווחי החברות המסורתיות כתוצאה מהשיבושים בשרשראות האספקה.

ארה"ב: עונת הדו"חות ומדד המחירים ליצרן (PPI)

עונת הדו"חות לרבעון הראשון של 2026 עולה מדרגה, והיא תספק לנו הצצה ל"בריאות" האמיתית של החברות הגדולות:

• הבנקים כ"ברומטר": תשומת לב מיוחדת תינתן לדו"חות של JPMorgan Chase ו-Goldman Sachs. התוצאות שלהם מלמדות על מצב האשראי במשק ועל תיאבון הסיכון של המשקיעים. בהמשך השבוע נראה גם ענקיות צריכה כמו Netflix.
• מדד ה-PPI: ביום שלישי, ה-14/04/2026, יפורסם מדד המחירים ליצרן בארה"ב. הנתון הזה קריטי כדי להבין האם עליות המחירים "מחלחלות" מהמפעלים אל הצרכן הסופי מעבר לעלויות האנרגיה בלבד.

ישראל: דריכות לקראת מדד המחירים לצרכן

בזירה המקומית, האירוע המרכזי יתרחש ביום רביעי, ה-15/04/2026:

• פרסום המדד: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ.
• אתגרי המדידה: יש לקחת בחשבון שהמדידה בתקופת לחימה היא מורכבת. סעיפים כמו "מחירי טיסות" עברו התאמות מיוחדות, מה שעלול להוביל להפתעות באופן שבו השוק יפרש את האינפלציה ואת הסיכוי לשינוי בריבית של בנק ישראל.

 

המרכיב הגיאופוליטי נותר הגורם מספר אחת בניהול סיכונים כרגע. השווקים נכנסים לשבוע המסחר עם רגישות גבוהה מאוד. כל פיסת מידע על הסדרה בנתיבי הסחר או רגיעה ביטחונית עשויה להוות "דלק" להמשך העליות, בעוד שחוסר ודאות ימשיך להכביד על הכיס של כולנו.

 

סיכום שבועי

השבוע החולף הדגים במלוא העוצמה את המורכבות הרב-ממדית בה פועלים השווקים הפיננסיים בשנת 2026. מצד אחד, המשקיעים בוול-סטריט ובאירופה שומרים על אופטימיות זהירה ומחזיקים את מדדי המניות קרוב לרמות שיא, מתוך ציפייה להסדרה גיאופוליטית שתפתח מחדש את נתיבי הסחר. מצד שני, המציאות הכלכלית הקשיחה מכה ללא רחם: זינוק של מעל 20% במחירי הבנזין שמזניק את האינפלציה הכללית, קריסה היסטורית באמון הצרכנים ותשואות אג"ח המטפסות מעלה בניגוד לציפיות המוקדמות. בסביבה מאתגרת זו, שוק ההון מתמחר מחדש את תוואי הריבית, משלים עם עידן של אשראי יקר יותר, ומחפש מקלט בסקטורים שנהנים מכוח תמחור מוחלט, דוגמת ענקיות הטכנולוגיה. התנועות החדות בסקטורים המקומיים בישראל, ובראשן זינוק סקטור הביטוח, מלמדות כי למשקיעים אשר קוראים היטב את מנגנוני התמסורת של הריבית ושוק החוב, קיימות הזדמנויות השקעה ייחודיות גם בסערה.

 

🎁 צ'ופר השבוע: הבורסה בתל אביב שוברת שיאים (ולא רק במדדים)

בעוד שכולנו עוקבים אחרי העליות בגרפים, קרה השבוע דבר מדהים "מתחת למנוע" של הבורסה המקומית: חודש מרץ 2026 ננעל כחודש עם מחזור המסחר היומי הגבוה ביותר בכל הזמנים בשוק המניות הישראלי!

המספרים שמאחורי השיא:

• 5.94 מיליארד ש"ח: זהו מחזור המסחר הממוצע בכל יום במהלך חודש מרץ.
• זינוק של 117%: מדובר ביותר מפי 2 לעומת מחזורי המסחר שנרשמו במרץ אשתקד (2025).
• השינוי הגדול בתיק ההשקעות: אם בשנה שעברה כולם רצו להשקיע בחו"ל (ובעיקר במדד ה- S&P 500  האמריקאי), הנתונים מראים שהציבור והגופים המוסדיים "חוזרים הביתה". בגלל ביצועי היתר של תל אביב מול העולם, נרשמה הסטה מאסיבית של כספים לקרנות סל שעוקבות אחרי מדדי ת"א-35 ות"א-125.

למה זה קורה?

השילוב של המעבר לימי מסחר בינלאומיים (שני-שישי), יחד עם העובדה שהחברות הגדולות במשק מציגות רווחיות חזקה למרות המצב, הפך את הבורסה שלנו לאטרקטיבית יותר מאי פעם. כשמחזורי המסחר עולים, זה סימן ל"נזילות" גבוהה – מה שאומר שיותר קל לקנות ולמכור מניות מבלי להשפיע בצורה קיצונית על המחיר, וזהו סימן מצוין לבריאותו של שוק ההון המקומי.

 

טיפ למשקיע: שימו לב שחלק גדול מהעוצמה הזו מגיע מקרנות סל. המשמעות היא שהכסף הגדול זורם למדדים המובילים ולא רק למניות בודדות, מה שמסביר את היציבות היחסית של תל אביב גם בימים של תנודתיות עולמית.