שבוע המסחר שהסתיים ב-21 במרץ 2026 ייזכר כאחד השבועות המרתקים והמפוצלים ביותר בהיסטוריה הפיננסית. בעוד השווקים הגלובליים בארה"ב ובאירופה רעדו מחשש למיתון ואינפלציה, הבורסה בתל אביב הציגה "חסינות יוצאת דופן" ושברה שיאים.

סיפור השבוע הוא ללא ספק הדינמיקה של "מלחמת איראן השנייה". מצד אחד, היא הקפיצה את מחירי האנרגיה והכבידה על העולם, אך מצד שני, היא הפכה את ישראל למעצמת אנרגיה מבוקשת בזכות ייצוא הגז.

🇮🇱 שוק ההון הישראלי: שיאים חדשים מול המלחמה

למרות המצב הביטחוני, שוק ההון הישראלי התנתק מהמגמה השלילית בוול סטריט וסיים שבוע של עליות נאות. הנתון המעניין ביותר הוא המעבר למסחר בימי שישי, שאיפשר לבורסה המקומית להגיב בזמן אמת לאירועים גלובליים.

המדדים המרכזיים בישראל:

• מדד ת"א-35: עלייה שבועית של 3.26%. מתחילת השנה, המדד זינק בשיעור מדהים של 18.79%.
• מדד ת"א-125: עלייה שבועית של 3.03%.
• מדד ת"א-90: התחזק ב1.94% השבוע.
• מדד הטכנולוגיה: בלט מעל כולם עם זינוק שבועי של 7.07%.
• מדד ת״א בנקים-5: ירידה שבועית קלה של 0.13%.
• מנגד, מדד ת"א ביטוח: נחלש ב 4.96%.

למה השוק הישראלי עלה?

1. סקטור האנרגיה והגז: זינוק של 4.05% במדד הנפט והגז. מחירי האנרגיה בעולם הופכים את מאגרי הגז הישראליים לנכס אסטרטגי שמכניס המון מט"ח למדינה.
2. עוצמת השקל: הדולר נחלש מול המטבע המקומי ונקבע על 3.13 ש"ח. התחזקות השקל, בניגוד מוחלט לתאוריות של פרמיית סיכון גיאופוליטית, נובעת משני כוחות טכניים רבי-עוצמה: זרימת מט"ח מסיבית מתאגידי האנרגיה הממירים הכנסות יצוא גז דולריות לשקלים, ופעילות גידור אגרסיבית מצד המוסדיים אשר נאלצים למכור דולרים כדי לשמור על שיעור חשיפה קבוע למט"ח על רקע ירידות השערים בתיק המניות האמריקאי שלהם.
3. אינפלציה בשליטה: מדד המחירים לצרכן בישראל עלה ב-0.2% בלבד בפברואר, מה שמשאיר את האינפלציה השנתית על 2.0% – בדיוק בתוך יעד בנק ישראל. הנתונים של חודש פברואר קדמו למלחמת שאגת הארי, שהחלה ב-28 בפברואר, כך שאינם משקפים את ההשפעות של המלחמה, בעוד בשוק ציפו לקיפאון בחישוב חודשי ולאינפלציה שנתית של 1.8% – כמו זו שנרשמה בינואר.

🇺🇸 ארה"ב: וול סטריט בנסיגה, האינפלציה חוזרת?

בניגוד לישראל, בארה"ב המשקיעים חוששים שהריבית תישאר גבוהה למשך זמן רב מהצפוי. זהו השבוע הרביעי ברציפות של ירידות שערים במדדים המובילים רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז מרץ 2025, הגורם המרכזי היה השילוב בין החרפת הסיכון הגיאופוליטי לבין זינוק הנפט. שוק המניות קרא את ההתפתחות הזו לא רק כאירוע אנרגיה, אלא כזעזוע אינפלציוני פוטנציאלי: עלויות אנרגיה גבוהות יותר משמען לחץ על מחירים, על שולי רווח ועל תוואי הריבית.

ביצועי המדדים בוול סטריט:

• מדד 500 S&P: ירד השבוע ב-1.9%, מתחילת השנה המדד איבד 4.95%.
• מדד הנאסד"ק: איבד השבוע 2.07% מערכו. מניות הטכנולוגיה והשבבים (כמו אנבידיה וסופר מיקרו) ספגו לחץ מכירות כבד.
• מדד הדאו ג'ונס: השיל 2.11% מערכו.
• מדד ראסל 2000, המייצג את החברות בעלות שווי השוק הקטן, ספג ירידה השבוע של 1.68% ונכנס רשמית לטריטוריית תיקון , לאחר שצנח ביותר מ-10% מהשיא האחרון שלו.

החלטת הריבית של הפד:

הבנק המרכזי בארה"ב השאיר את הריבית בטווח של 3.5%-3.75%. הנגיד ג'רום פאוול הבהיר כי בשל המתיחות במזרח התיכון והזינוק במחירי הנפט, הבנק לא ימהר להוריד ריבית. כתוצאה מכך, תשואות האג"ח ל-10 שנים קפצו השבוע ב2.5% ל-4.39%, הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2025. עקומת החוזים העתידיים על ריבית הפד ביצעה פניית פרסה היסטורית: משוק שתמחר עד לא מזמן שתיים או שלוש הורדות ריבית השנה, עבר השוק לתמחר הסתברות מדהימה של כ-50% להעלאת ריבית נוספת של 0.25% עד לפגישת אוקטובר, ופחות מ-10% סיכוי להורדה. ההיגיון ברור: כאשר אינפלציית הבסיס (CPI) עמדה בפברואר על 2.5% עוד בטרם השפעת המלחמה , הפד מבין כי סביבת נפט של 110 דולר אינה מאפשרת הקלה מוניטרית, ומחייבת ריסון מחודש.

יש לציין גם את ההשפעה הטכנית של “יום הפקיעה המרובע” ביום שישי, אירוע שמעלה מסורתית את נפחי המסחר ואת התנודתיות. במקרה הזה, הוא פגש שוק שכבר היה עצבני, כך שהתנועה השלילית קיבלה תאוצה נוספת.

🇪🇺 אירופה: חשש מסטגפלציה (מיתון + אינפלציה)

הכלכלה האירופית ניצבת במוקד הפגיעה הישירה של משבר האנרגיה. התלות הגבוהה בייבוא גז ונפט מהמזרח התיכון ממקמת את היבשת בסכנה ממשית של סטגפלציה. הבנק המרכזי האירופי (ECB) הותיר השבוע את ריבית על 2.15% והדגיש בהודעתו את הסיכונים לאינפלציה כתוצאה מהעימות האזורי. במקביל עדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה ל־2026 ל־2.6%, לעומת 1.9% בתחזית הקודמת, והזהיר שסביבת האנרגיה הנוכחית עלולה להחמיר עוד יותר את לחצי המחירים אם המלחמה תימשך. במקביל, תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה. השוק פירש את המסר הזה כהתרחקות מסביבת ריבית נוחה, והחל לתמחר שתי העלאות ריבית של 25 נ״ב עד סוף השנה.

ביצועי המדדים:

• מדד STOXX 600 הפאן-אירופי רשם את השבוע הגרוע ביותר שלו מזה שנה עם ירידה של 3.8%.
• בצרפת, מדד ה-CAC 40 צנח ב-3.11%
• בגרמניה, מדד ה-DAX ירד השבוע ב4.55% תחת לחץ של עלויות חשמל גבוהות לתעשייה.

🛢️ סחורות ומט"ח: הנפט טס, הזהב קורס

התמחור מחדש של פרמיית הסיכון הגיאופוליטי ניכר בצורה הקיצונית ביותר בשוקי הסחורות. המלחמה במזרח התיכון חצתה השבוע גבולות גיאוגרפיים מסורתיים. דיווחים על ירי טילים בליסטיים איראניים ארוכי טווח (מעל 2,500 מייל) לעבר הבסיס האמריקאי-בריטי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי, לצד תקיפות הדדיות על תשתיות גרעין בנתנז (Natanz) ומתקני אנרגיה , שלחו גלי הדף נרחבים.

• הנפט (Brent): ננעל על-106 דולר לחבית, אך המריא לזמן קצר במהלך השבוע ל-119 דולר לחבית. האיום המוחשי על מצר הורמוז – עורק תחבורה דרכו עוברת כ-20% מאספקת הנפט לצד הנזק למתקני הזיקוק במפרץ, מתמחר פרמיית סיכון שלא נראתה כמותה, מדובר בזינוק של מעל 57% בחודש האחרון!

• הזהב: למרות המלחמה, הזהב דווקא נפל ב-9.62% לרמה של 4,609 דולר לאונקיה. המשקיעים העדיפו להחזיק דולרים מזומנים שמניבים ריבית, על פני זהב שלא מניב תשואה שוטפת.
• קריפטו: הביטקוין נחלש השבוע ב 7.27% ונסחר סביב 67,500 דולר.

🔮 מבט קדימה: למה כדאי לשים לב בשבוע הבא?

השוק נותר דרוך לקראת מספר אירועים קריטיים:

1. הסלמה צבאית ואיום על תשתיות נפט: הצהרת שר הביטחון הישראלי, ישראל כ"ץ, כי עצימות התקיפות נגד מטרות איראניות צפויה "לגדול משמעותית" , לצד איומי איראן לפגוע במתקני נפט המקושרים לארה"ב , עשויים לייצר פתיחת שבוע תנודתיות במיוחד במחירי הברנט. המשקיעים יעקבו בדריכות אחר כל שיבוש פיזי במערך ההפקה או השינוע.
2. נתוני PMI (24 במרץ): נתוני מנהלי הרכש בארה"ב ואירופה יחשפו האם הכלכלה הריאלית מתחילה להאט בגלל מחירי האנרגיה.
3. החלטת הריבית בישראל (30 במרץ): האם בנק ישראל ינצל את חוזקת השקל והאינפלציה הנמוכה כדי להוריד ריבית? השוק עוקב מקרוב.

💠סיכום שבועי

שבוע המסחר החולף המחיש באכזריות את הפער שבין רצונות הכלכלה הריאלית למציאות הגיאופוליטית. ההתפכחות המהירה של השווקים מהרעיון של ירידת ריביות ליניארית, וההכרה כי מחירי האנרגיה מחזיקים את הבנקים המרכזיים כבני ערובה, אילצו את עקומות התשואה להתאים עצמן כלפי מעלה בחדות. הניתוק המקומי שהפגינה הבורסה בתל אביב מעיד על תהליך של הסתכלות מעבר לאופק המלחמה המיידי מצד משקיעים מקומיים וזרים, הבוחנים תמחור חסר של נכסים ישראליים. עם זאת, בזירה הגלובלית, כל עוד הלחימה מאיימת על היצע הנפט השוטף, סביבת התנודתיות והפרמיה על סיכון יישארו גבוהות באופן משמעותי.

💡צ׳ופר לסיום

אחת הידיעות היותר מעניינות מהשבוע האחרון בשוק ההון הישראלי הגיעה דווקא משוק האג״ח הקונצרני: דירקטוריון הבורסה אישר כללים חדשים למדדי תל־בונד, שיכניסו קריטריון נזילות כתנאי סף להיכללות במדדים מובילים. המהלך ייכנס לתוקף ב־30/07/2026, עם מועד קובע ב־10/07/2026, והוא משקף ניסיון עמוק יותר לשפר סחירות ולהפוך את שוק האג״ח המקומי לנגיש ואפקטיבי יותר עבור קשת רחבה יותר של משקיעים.