השבוע החולף בשוקי ההון הגלובליים התאפיין בטלטלה חריפה ובמעבר חד למצב של "שנאת סיכון" (Risk-Off). האירוע המרכזי שהכתיב את הקצב היה הסלמה דרמטית במזרח התיכון, בראש ובראשונה חסימתו האפקטיבית של מצר הורמוז – עורק תחבורה קריטי שדרכו עוברים כ-20% מתפוקת הנפט העולמית (כ-20 מיליון חביות ביום).

מהלך זה חולל הלם היצע חמור בשוק האנרגיה והקפיץ את מחירי הנפט אל מעל לרף ה-100 דולר לחבית. הזינוק בעלויות האנרגיה מאלץ כעת את המשקיעים לתמחר מחדש את מסלול הריבית של הבנקים המרכזיים, וגונז את הציפיות להורדות ריבית קרובות. השילוב של אינפלציה עולה עם האטה כלכלית מחזיר אל השולחן את החשש מ"סטגפלציה" (מיתון מלווה באינפלציה), מגמה שמחקה השבוע כטריליון דולר משווי השוק בוול-סטריט.

🇮🇱 ישראל: בין פרמיית הסיכון לצד ירידה שבועית חדה

השבוע הסתיים בהתנדנדות חריפה במגמת המסחר בתל אביב כשקודם לכן השפיעו בעיקר אירועים ביטחוניים עולמיים. מלחמת איראן – ישראל והמתיחות במזרח התיכון –  האירוע המרכזי השבוע. לאחר תקיפות אוויריות כבדות על איראן החלו השווקים לחשוש מהסלמה גלובלית. חשש זה העלה את תמחור הסיכון: מדד הפחד המקומי (VTA35) זינק בכ 7% וגרם לירידות חדות.

המדדים המרכזיים תחת לחץ:

• מדד ת"א 35 ירד השבוע ב-4.11% (תשואה של 15.04% מתחילת השנה).
• מדד ת"א 125 איבד 4.88% (תשואה של 12.41% מתחילת השנה).
• מדד ת"א 90 צלל ב-7.43% (תשואה של 6.28% מתחילת השנה).

• בנקים ונדל"ן נפגעים: החשש שעליית מחירי האנרגיה והתובלה תייבא אינפלציה לישראל הוביל לירידות במניות מפתח (בנק הפועלים ירד ב-0.77% ודיסקונט ב-10.82% בשבוע שעבר).

• מדד ת"א בנקים 5 ירד ב כ 4% בהסתכלות שבועית.
• מדד ת"א-נדל"ן ירד ב77%.7.

המשקיעים מבינים שבנק ישראל, שהותיר לאחרונה את הריבית על 4%, יתקשה להוריד אותה בקרוב לאור סביבת האינפלציה (שעמדה על 1.8% בינואר).

• סקטור האנרגיה והפיננסים:

• מדד ת"א נפט וגז צנח ב 7.54%.
• מדד ת"א ביטוח ירד ב 5.74%.

🇺🇸 ארצות הברית: אינפלציה, האטה והמדדים באדום

שבוע המסחר בוול-סטריט ננעל ביום שישי במגמה שלילית מובהקת, כאשר שלושת המדדים המובילים רושמים שבוע שלישי ברציפות של הפסדים. האופטימיות שאפיינה את תחילת השנה התחלפה בתמחור מחודש ומהיר של סיכוני צמיחה מול אינפלציה דביקה, מגמה המשפיעה באופן רוחבי על כלל הסקטורים.

ביצועי המדדים השבועיים:

• מדד ה- 500 S&P ירד השבוע ב-1.6%.
• מדד ה-Dow Jones איבד 2%.
• מדד ה- Nasdaq ירד ב-1.26%.
• מדד ה-Russell 2000 ירד ב-1.8%.

אפקט המלקחיים – הסטגפלציה חוזרת:

הכלכלה האמריקאית משדרת אותות סותרים. מצד אחד, מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה בפברואר ב-0.3% חודשית וב-2.4% שנתית, וליבת האינפלציה (Core PCE) המועדפת על הפד הציגה עלייה שנתית של 3.1%. מצד שני, נתוני הצמיחה הכלכלית לרבעון הרביעי עודכנו כלפי מטה לקצב שנתי חלש של 0.7%, המיוחס בין היתר להשבתת ממשל ממושכת בת 43 ימים.

השילוב הקטלני של אינפלציה גואה וצמיחה מאטה הוביל לקריסה בסנטימנט הצרכנים. מדד אוניברסיטת מישיגן למצב רוח הצרכנים צנח לשפל של שלושה חודשים על רקע הזינוק המיידי במחירי הדלק בקופות.

בשוק המניות, התגובה התבטאה בלחץ כבד על מניות הצמיחה והטכנולוגיה במדד הנאסד"ק, שכן התמחור שלהן נשען על היוון תזרימי מזומנים עתידיים, ואלו רגישים במיוחד לעליית שיעורי ההיוון הנגזרת מתשואות האג"ח המטפסות.

🇪🇺 אירופה: משבר אנרגיה והדילמה של הבנק המרכזי

שוקי המניות באירופה ננעלו ביום שישי בטריטוריה האדומה, בהמשך לסנטימנט השלילי שנרשם באסיה ובארה"ב, ותוך הפגנת רגישות יתרה למשבר האנרגיה בשל תלותה המבנית של היבשת בייבוא נפט וגז טבעי.

המדדים המרכזיים:

• מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-0.61%.
• מדד ה-CAC 40 הצרפתי איבד 1.03%.
• מדד ה-Euro Stoxx 50 ירד ב-0.06%.

לחצים אינפלציוניים:

נתוני מנהלי הרכש (PMI) לגוש האירו אמנם עמדו על 50.8 נקודות – הנתון הגבוה מזה כ-4 שנים – אך רכיבי המשנה חשפו זינוק דרמטי במחירי התשומות (שיא של 38 חודשים). במקביל, האינפלציה בפברואר עלתה ל-1.9% (לעומת 1.7% בינואר), וליבת האינפלציה טיפסה ל-2.4%.

דילמת הריבית:

הבנק המרכזי האירופי (ECB), שריבית העוגן שלו עומדת על 2.15%, מזהיר כי הקפיצה במחירי הנפט עלולה לעקר את המאמצים לייצוב המחירים, מה שמוריד משמעותית את הסבירות להורדת ריבית עד סוף השנה.

🛢️ סחורות ומט"ח: הנפט מכתיב את הקצב

הסערה המושלמת בשווקים התרכזה השבוע בסקטור הסחורות, בדגש על מחירי הנפט, אשר שימשו כקטליזטור המרכזי שהכתיב את המגמה גם בשוקי המט"ח, מתכות היקרות ובכלכלות אסיה.

• נפט (זהב שחור): הצהרת ההנהגה באיראן על המשך חסימת מצר הורמוז הובילה לזינוק של כ-50% במחירי הנפט בחודש האחרון. נפט גולמי מסוג ברנט (Brent) ננעל ביום שישי ברמה של 103.14 דולר לחבית (לאחר שחצה את רף ה-119$ במהלך השבוע). הנפט האמריקאי (WTI) סגר על 98.71 דולר. המהווה זינוק של כ-47% מתחילת החודש. האפקטיביות של המהלך המתואם לשחרור 400 מיליון חביות ממאגרי החירום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) התבררה כשולית וזמנית בלבד אל מול ממדי השיבוש המבני בזרימת הסחורות.
• התחזקות הדולר: מדד הדולר (DXY) זינק ב-1.39% השבוע לשיא של 9.5 חודשים (100.49 נקודות). הדולר מתחזק גם כ"חוף מבטחים" בזמן מלחמה וגם הודות לציפייה שהפד יותיר ריבית גבוהה כדי להילחם באינפלציה.
• הזהב מאבד זוהר: באופן היסטורי, זהב עולה בעתות משבר. אך הפעם, מחיר הזהב דווקא ירד בכ -2% ונסגר סביב 5,060 דולר לאונקיה. הסיבה? כשהריביות גבוהות, אג"ח ממשלתי שמניב תשואה בטוחה הופך לאטרקטיבי יותר מזהב, שלא מחלק ריבית או דיבידנד.
• אסיה: השווקים באסיה (כדוגמת הניקיי שירד ב- 3.24% השבוע) נפגעו ישירות מהתייקרות האנרגיה.

📉 שוק האג"ח: החלום על הורדת ריבית מתרחק

שוק איגרות החוב היווה את "ברומטר הפחד" המדויק ביותר להלך הרוח של המשקיעים:

• תשואות מטפסות: שוק איגרות החוב היווה השבוע את ברומטר הפחד המדויק ביותר של הכלכלה הגלובלית, ושיקף תמחור מחדש ואלים של עקומת התשואות. תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים טיפסה ביום שישי ב-0.01% והשלימה עלייה ל-4.28%, רמתה הגבוהה ביותר בתקופה האחרונה, וזאת בהשוואה לתשואה של 3.97% בלבד שנרשמה טרם פרוץ המלחמה. תשואת האג"ח לשנתיים ננעלה על 3.73%, בעוד התשואה ל-30 שנה עמדה על 4.90%.
• תמחור מחדש של הריבית: הדינמיקה בעקומת התשואות משקפת את ההפנמה העמוקה של השחקנים המוסדיים כי סביבת האינפלציה לא תתקרר כפי שחזו המודלים המוקדמים בתחילת השנה. הזינוק בתשואות הארוכות (10 ו-30 שנים) ביחס לחלק הקצר (שנתיים) מצביע על כך שהשוק מפנים כי האינפלציה הנוכחית איננה תופעה חולפת, אלא בעלת מאפיינים מבניים שמקורם בהלם היצע מתמשך. עד לפני שבועיים, החוזים העתידיים על הריבית תמחרו הסתברות גבוהה בשתי הורדות ריבית בטווח הקצר. נכון לסוף השבוע, ההסתברות להפחתת ריבית על ידי הפדרל ריזרב צנחה לפחות מ-1%, גופים מוסדיים כמו ברקליס (Barclays) עדכנו את התחזיות שלהם וצופים כעת שתי הורדות ריבית בלבד של 25 נקודות בסיס – האחת בספטמבר הקרוב והשנייה נדחתה עד למרץ 2027.

ההשלכה הישירה של עליית תשואות האג"ח הממשלתיות היא התייקרות עלות הכסף לרוחב כלל הכלכלה הריאלית. עליית תשואת האג"ח ל-10 שנים מתורגמת באופן כמעט מידי לזינוק בריביות על משכנתאות בארה"ב, מה שמקרין לחץ על שוק הדיור. עבור תאגידים, עלויות גיוס החוב ומחזור החובות הקיימים הופכות ליקרות משמעותית, תהליך פוגע בתזרים המזומנים החופשי ומאלץ חברות לצמצם תוכניות השקעה עתידיות. הידוק התנאים הפיננסיים הוא "הרוצח השקט" של מחזורי צמיחה, והוא זה שמסביר את הנסיגה המהירה במדדי המניות והחשש הגובר ממיתון לצד אינפלציה (סטגפלציה).

🔮 לקראת השבוע הבא: נקודות מרכזיות למעקב

השבוע הקרוב צפוי להיות קריטי, כשתשומת הלב תנדוד במקצת מהגיאופוליטיקה לנתוני מאקרו והחלטות של בנקים מרכזיים:

1. החלטת הריבית בארה"ב 18 במרץ: הפדרל ריזרב לא צפוי לשנות את הריבית, אך עיני השוק נשואות למסיבת העיתונאים של היו"ר ולתחזיות המעודכנות ("תרשים הנקודות"). השוק צמא להבין כיצד הפד ינווט בין כלכלה צומחת בקושי לבין איומי אינפלציית האנרגיה.
2. מדד המחירים ליצרן בארה"ב (PPI): הנתונים לחודש פברואר יפורסמו ב-18 במרץ ויהוו סמן מקדים וחשוב להבנת מחירי התשומות בשערי המפעלים.
3. מדד המחירים לצרכן בישראל (15 במרץ): הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם את המדד, שיחשוף האם התייקרות עלויות השילוח וחומרי הגלם כבר התגלגלו לכיסו של הצרכן הישראלי. נתון גבוה ירחיק עוד יותר את הסיכוי להורדת ריבית מקומית.

💠סיכום שבועי

שבוע המסחר מסתיים באווירה כבדה של "סיכון מחושב" (Risk-Off) ומעבר קולקטיבי של משקיעים לעמדות מגננה. הכלכלה העולמית, שקיוותה עד לפני חודשים ספורים לנחיתה רכה ואלגנטית, נאלצת כעת להתמודד פנים אל פנים עם שרשרת אספקה משובשת ומחירי אנרגיה המזכירים משברים גיאופוליטיים היסטוריים. תגובת השרשרת הכלכלית ברורה, אכזרית וכמעט מכנית: נפט יקר גורר אינפלציה עיקשת ובלתי נשלטת, שבתורה מאלצת את הבנקים המרכזיים לשמור על ריביות גבוהות וממושכות; אלו מובילות לעלייה בלתי נמנעת בתשואות איגרות החוב, ובסופו של תהליך, לתמחור מחדש, רגיש וכואב במדדי המניות ובנכסי הסיכון. השוק ימשיך לעקוב בדריכות קיצונית אחר ההתפתחויות הצבאיות במצר הורמוז מחד, ואחר הרטוריקה המוניטרית של הפדרל ריזרב מאידך, כאשר כל צעד או נתון חורג עשויים לשנות את משוואת התמחור ולייצר תנודתיות חריפה בטווח הקצר והבינוני.

💡 צ'ופר לסיום: עובדה מעניינת על הבורסה המקומית

השבוע אישר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל אביב השקה של מדד דגל חדש: "ת"א 35 משקל שווה", שצפוי לצאת לדרך בחודש מאי 2026. בניגוד למדד ת"א 35 הרגיל, בו החברות הגדולות משפיעות ביותר לפי שווי השוק שלהן (מה שלעתים יוצר עיוותים), במדד החדש כל אחת מ-35 החברות תקבל משקל זהה של כ-2.85%. זהו צעד צרכני ורגולטורי מבורך שיקטין ריכוזיות, ייתן ביטוי לחברות בינוניות ויספק למשקיעים כלי בעל פיזור מאוזן ויציב יותר.