השקעות בשוק ההון אינן רק מתמטיקה קרה. לעיתים קרובות, רגשות מניעים את המשקיעים לא פחות (ואולי אפילו יותר) מהיגיון קר. יש אפילו שאומרים כי שווקי ההון מונעים בעיקר על ידי פחד ותאוות בצע: הפחד שגורם למכירה מבוהלת בעת משבר, ותאוות הבצע שגורמת לרדיפה אחר מניות בעלייה. בדיוק כאן נכנס לתמונה תחום הכלכלה ההתנהגותית (Behavioral Finance), שהוא תחום משולב של פסיכולוגיה וכלכלה, החוקר את ההשפעות האלה של רגשות והטיות מחשבתיות על החלטות פיננסיות קריטיות.להלן נסקור כמה מהדרכים העיקריות שבהן רגשות והטיות פסיכולוגיות מעצבים את החלטות ההשקעה שלנו, משוק המניות העולמי ועד לבורסה המקומית, תוך הבנה מעמיקה של ההשפעה הרגשית על תהליכי קבלת החלטות פיננסיות.
מחקרים רבים בתחום מצאו כי אותן הטיות רגשיות גובות מחיר כבד מתיקי ההשקעות שלנו: למשל, כתוצאה מכך, ניתוח ארוך טווח הראה כי המשקיע הממוצע בבורסה השיג תשואה שנתית של כ-6% בלבד, לעומת זאת, תשואה של כ-9% שהשיג השוק. פער משמעותי זה מיוחס בעיקר לתזמון קנייה/מכירה גרוע הנובע מפחד ויצר. במילים אחרות, החלטות אמוציונליות עלולות לעלות לנו ביוקר, אולי בהפסד של 1-2% לשנה בתשואה, בניגוד להתנהלות רציונלית יותר.
יתר על כן, גם בזירה האקדמית הוכח עד כמה הרגש משפיע על השקעות: חתני פרס נובל דניאל כהנמן ועמוס טברסקי גילו במסגרת "תורת הערך" כי הכאב מהפסד כואב בערך פי שניים מההנאה מרווח שווה ערך. רתיעה מהפסד זו מסבירה בבירור מדוע משקיעים רבים מוכרים בפאניקה בזמן נפילות; הרצון "לעצור את הכאב" גובר ולמעשה משאיר את ההיגיון מאחור.
בפסקה הבאה, נסקור כמה מהדרכים העיקריות שבהן רגשות והטיות פסיכולוגיות מעצבים את החלטות ההשקעה שלנו, החל משוק המניות העולמי ועד לבורסה המקומית בישראל.
פחד והתנהגות עדר: כך הטיות רגשיות הורסות את תיק ההשקעות שלך
ראשית, פחד הוא רגש בסיסי שחווה כל משקיע – ובמיוחד בתקופות של ירידות חדות בשוק. כאשר ערך תיק ההשקעות מתחיל לצנוח, הנטייה הטבעית היא להיכנס לפאניקה ולמכור בהיסטריה. למעשה, פחד גורם לנו לעיתים להצטרף לעדר, דהיינו לחקות את מה שכל השאר עושים, בתקווה שכך נקטין סכנה ונקבל "בטיחות". תופעה זו מכונה התנהגות עדר: אנשים עוקבים אחרי רוב המשקיעים מבלי לבצע ניתוח עצמאי.
התנהגות עדרית זו, הנובעת בין היתר מתחושת ביטחון מזויפת שיש ב"בטיחות שבמספרים", עלולה להוביל להחלטות השקעה בלתי רציונליות, ליצירת בועה פיננסית או לקריסה בשוק. לדוגמה, בשוק מנופח, משקיעים נוהרים זה אחר זה אחרי נכסים "חמים" ספציפיים, ובסופו של דבר נוצרות בועות שמתפוצצות. מחקרים מראים שמשקיעים נוטים "להצטופף" בהשקעות ספקולטיביות במיוחד בתקווה לא להישאר מאחור, וכך בדיוק ניפחו את בועת הדוט קום בסוף שנות ה-90 ואת שוק המשכנתאות ב-2007, עד להתפקעותם הבלתי נמנעת.
מן העבר השני, בזמן נפילות חדות, הפחד מזין מכירות המוניות: כולם רואים שכולם מוכרים, וכתוצאה מכך נוצרים גלי פאניקה המעמיקים את ההתרסקות בשוק. חשוב להדגיש, ההתנהגות העדרית מונעת הרבה פעמים מרגש ולא ממידע אמיתי, ולכן היא כה מסוכנת לתיק ההשקעות. כפי שציין מחקר קלאסי, משקיעים רבים מרגישים בטוחים יותר כאשר הם "עם העדר"; יש מעין נחמה פסיכולוגית בלעשות מה שכל השאר עושים, אך יחד עם זאת, בטווח הארוך, הליכה עיוורת אחרי העדר עלולה לעלות ביוקר.
היבט מעניין נוסף בהתנהגות העדר קשור גם ל"חוכמת ההמונים" המדומה שנוצרה ברשתות חברתיות. כיום, פלטפורמות כמו טוויטר או פורומים (למשל פרשת מניית GameStop ב-2021) מסוגלות ללבות במהירות פחד או אופוריה קולקטיביים. מחקר ספציפי מצא כי משקיעים שהם כבדים בשימוש ברשתות חברתיות נוטים הרבה יותר "ללכת אחרי הטרנדים" ולסמוך על המלצות ההמון לעומת משקיעים שממעטים בגלישה כזו. במילים אחרות, בעידן הדיגיטלי השפעת העדר מוגברת, קל מאוד להישאב אחרי זרם הפוסטים והכותרות, ובכך לקבל החלטות השקעה פזיזות על סמך "מה שכולם אומרים".
הפחד להחמיץ FOMO: איך הפחד לפספס רווח מפעיל לחץ מסוכן על המשקיעים
הפחד להחמיץ, הידוע בראשי התיבות FOMO (Fear of Missing Out), הוא למעשה צד נוסף של מטבע הרגשות בהשקעות. כאן, מדובר לא בפחד מהפסד קיים, אלא בפחד לפספס רווח עתידי, כך שכולם ירוויחו ואני אשאר בחוץ. תחושה פסיכולוגית זו דוחפת משקיעים להיכנס להשקעות לוהטות מהר מדי ובמחיר יקר מאוד, רק כי יש להם צורך "לא להיות בחוץ".
בנוסף, "אפקט העדר" בשווקים שווריים מוזן לא פעם מהטיית FOMO: כשמניה מסוימת "טסה למעלה", עוד ועוד משקיעים "קופצים" עליה מחשש להישאר מאחור, מה שבעצמו דוחף את המחיר גבוה עוד יותר, עד שלעתים קרובות נוצרת בועה פיננסית. הפסיכולוגיה מאחורי FOMO קשורה גם ללחץ חברתי והשוואתי. כפי שתיארו חוקרים בסטנפורד, מה שמשקיעים רבים הכי מפחדים ממנו זה לא בהכרח להפסיד כסף, אלא להפסיד יחסית לאחרים – דהיינו, החשש שהחברים או הקולגות ירוויחו "מכה" אדירה ואני לא, וזה כשלעצמו מהווה מניע חזק לקחת סיכון מופרז.
הרצון "להישאר בעניינים" ולתפוס את המניה המהפכנית הבאה מוביל משקיעים רבים להתעלם מהסיכונים ולקפוץ על רכבות דוהרות. ראינו זאת היטב, כאמור, בבועת הדוט קום (אינטרנט) ובמשבר הסאב פריים; רבים לא רצו לפספס את "הדבר הגדול הבא" ולכן נהרו בהמוניהם, עד שהתברר כי הציפיות היו מוגזמות לחלוטין.
אולם חשוב לזכור שמה שנוצץ לא תמיד זהב. הטיית FOMO עלולה להוביל להחלטות השקעה גרועות: רכישה במחיר מופקע רגע לפני מפולת, השקעה בחברות ספקולטיביות ללא בדיקת עומק נאותה, או החזקת נכס מעבר לשיא בגלל המחשבה ש"אולי יעלה עוד". למעשה, הפחד להחמיץ הזדמנות יכול לעוור אותנו לסיכונים ממשיים וקיימים. כפי שנאמר, "להדביק את הקצב" אחרי כולם לא תמיד כדאי כפי שזה נראה מבחוץ. התנהלות כזו עשויה להביא למשקיע דווקא תוצאות מאכזבות, מאחר ולעיתים הרכבת כבר עזבה את התחנה בזמן שכולם נדחקים במאמץ לעלות עליה.
הטיית אישור: מדוע משקיעים רואים רק את מה שמתאים להם ומתעלמים ממידע חשוב
מעבר לפחדים, אחד הגורמים החזקים ביותר המשפיעים על החלטות המשקיעים הוא הטיות קוגניטיביות. אחת המרכזיות שבהן היא הטיית האישור (Confirmation Bias). משמעות הטיה זו היא שאנו מחפשים ושמים לב רק למידע שתומך במה שכבר מאמינים בו, ובד בבד מתעלמים ממידע שסותר את דעתנו המוקדמת.
בהשקעות, זה מתבטא למשל בכך שמשקיע שהתאהב במניה מסוימת יקרא בעיקר כתבות חיוביות עליה ויזניח אזהרות, ואילו מי שחושש מקריסה בשוק יתרכז בתחזיות שחורות ויתעלם מסימנים חיוביים ובולטים. סינון סלקטיבי זה מוביל לראייה חד צדדית ו"לולאה" שמחזקת את ההנחות המקוריות שלנו. כתוצאה מכך, משקיעים עלולים לקבל החלטות השקעה גרועות, בין אם זו בחירה שגויה של נכס, או תזמון לא מוצלח של עסקה, מפני שהם התעלמו מנתונים חשובים שסתרו את תחושתם האישית.
הטיית האישור אף מחזקת עוד יותר ביטחון עצמי מופרז של המשקיע בצדקתו, מכיוון שהוא שומע ורואה בעיקר את מה שרצה לראות מלכתחילה. כך בדיוק נוצרת תופעה ששוק ההון מכיר היטב: "שוריים" נשארים שוריים בכל מחיר ו"דוביים" נשארים דוביים, גם כאשר בשוק מתרחשים דברים הסותרים את עמדתם. לדוגמה, משקיע אופטימי יתר על המידה ייטה להתעלם מסימני אזהרה ולהיצמד לתחזיות ורודות בלבד, מה שעלול להשאיר אותו חשוף מאוד כשיגיע פתאום אירוע שלילי. מנגד, פסימי מושבע ידחה כל בשורה חיובית כ"זמנית" ויישאר בחוץ גם כשיש הזדמנויות השקעה מצוינות. הטיית האישור מסבירה בכך מדוע משקיעים לא תמיד פועלים בהיגיון מוחלט, והיא אף תורמת להיווצרות בועות פיננסיות: אנשים מתעלמים מאיתותי אזהרה וממשיכים לנפח מחיר נכס תוך חיזוק הדדי של האמונה כי "יהיה בסדר".
דרך ידועה להמחיש את הסכנה היא שהטיית האישור מקשה מאוד על אנשים לשנות את דעתם, אפילו מול עובדות חדשות סותרות. למעשה, בני אדם מסוגלים להתעקש על אמונתם הקודמת למרות ראיות ברורות שהם טעו. בשוק ההון, עקשנות כזו עלולה להיות הרסנית: היא גורמת למשקיע "להתאהב" בהשקעה ולא למכור בזמן, או לחלופין להתנגד להזדמנות טובה כי היא לא תואמת את "התיאוריה" שבנה לעצמו. לכן, מודעות להטיית האישור חשובה במיוחד כדי לא ליפול למלכודת של ראייה צרה. משקיעים מומלצים לחפש במודע מידע נגדי ו"דעות אופוזיציה" כדי לקבל תמונה מאוזנת ושלמה.
אופטימיות יתר וביטחון מופרז: האם אתם "יודעים יותר מהשוק"?
טבע האדם נוטה לאופטימיות, ותחום ההשקעות אינו יוצא דופן מכלל זה. הטיית האופטימיות (או הטיית הביטחון העצמי המופרז) גורמת לנו להערכת חסר של סיכונים ולהערכת יתר של יכולותינו האישיות. משקיעים רבים מאמינים שהם "יודעים יותר מהשוק" או שלהם "זה לא יקרה". לדוגמה, משקיע עלול להיות בטוח שיצליח לצאת בזמן לפני מפולת, או לבחור את המניות המנצחות בקביעות, אולם ביטחון זה לעתים קרובות אינו מוצדק כלל.
הטיית הביטחון העצמי עלולה לגרום לעסקאות יתר ולסיכון מופרז: משקיעים בטוחים מדי עשויים להתעלם מייעוץ מומחים או מנתונים סותרים, לסחור בתדירות גבוהה בניסיון לתזמן את השוק, או לרכז השקעות בסקטור מצומצם כי הם "בטוחים בצדקתם". יתרה מכך, מחקרי התנהגות מראים שמידע זמין בשפע (למשל באינטרנט) לפעמים יוצר אשליית ידע; אנשים חושבים שאם קראו הרבה, הם מבינים הכול, אך בפועל חסר להם הקשר והבנה עמוקה של שוק ההון.
מעניין לציין עד כמה הביטחון המופרז נפוץ: סקר של רשות ני"ע האמריקאית (FINRA) גילה שכ-64% מהמשקיעים מדרגים את רמת הידע הפיננסי שלהם כגבוהה, במיוחד המשקיעים הצעירים. אולם בפועל, אותם בטוחים בעצמם הציגו ביצועים גרועים יותר במבחני ידע פיננסי אובייקטיביים. במילים אחרות, אנחנו לא תמיד טובים כמו שנדמה לנו. אופטימיות יתר עשויה להתבטא גם בתחזיות ורודות מדי, כגון הנחת תשואה גבוהה קבועה בלי תרחישי ירידה, או אמונה שהשקעה "בטוחה" בעוד שלמעשה היא מסוכנת. כאשר המציאות לא תואמת את הציפיות (למשל, כאשר השקעה שנחשבה "בטוחה" מתחילה לקרוס), התפכחות כואבת עלולה להגיע.
בנוסף, הטיית הביטחון קשורה להטיות אחרות שהזכרנו: למשל, מי שבטוח בעצמו מאוד יהיה פגיע יותר להטיית אישור (לחפש רק מידע שתומך בתחושתו שהוא צודק) וכן לנטייה לעדר (אם הוא משוכנע שהוא קורא נכון את המגמה הוא עלול להצטרף לכל מה שנראה כתנועת שוק בכוון התחזית שלו). מעבר לכך, בעיתות שוק גועשות, מחקרים מצאו כי הטיות כמו ביטחון יתר ואופטימיות מוגזמת רק מתגברות, וזאת דווקא כשהסיכון גבוה; חלק מהמשקיעים נהיים שאננים מדי לגבי הסכנה. שילוב מסוכן זה עשוי לגרום להתעלמות מסימני אזהרה, לנקיטת סיכונים גדולים מדי, ולפגיעה בתשואות כאשר המציאות טופחת על הפנים.
עם זאת, מעט אופטימיות וביטחון עצמי הכרחיים בהשקעות; צריך אמון כדי לקחת סיכון מחושב. הבעיה מתחילה כאשר זה עובר את הגבול ההגיוני. מודעות לכך שאנו עלולים להפריז בהערכת יכולותינו יכולה לסייע לנו לעצור ולבחון שוב: האם אני באמת יודע משהו שהשוק לא יודע? האם תיק ההשקעות שלי מוגן מתרחישים שליליים? במידת הצורך, התייעצות עם קול נוסף או מומחה פיננסי יכולה לעזור לאזן ביטחון עצמי עודף ולשפר החלטות השקעה.
השפעת החדשות והמדיה: איך כותרות וסנטימנט תקשורתי מעצבים את החלטות המשקיעים
המידע שמקבלים המשקיעים מהתקשורת משפיע במידה ניכרת על מצב הרוח בשוק. כותרות בעיתונות הכלכלית, דיווחי חדשות ועדכונים ברשתות חברתיות, כל אלה יכולים להצית רגשות של פחד או אופוריה בקרב המשקיעים. לעיתים קרובות, התקשורת אף מגבירה תנודות בשוק: מחקרים מצאו כי תוכן חדשותי פסימי במיוחד עלול להביא לירידות בשוק המניות בטווח הקצר, וזאת מעבר למה שמצדיקים הנתונים הפונדמנטליים.
למשל, מחקר מפורסם של פרופ' פול טטלוק (Tetlock) ניתח אלפי כתבות עיתון ומצא כי כאשר גובר הטון הפסימי בחדשות, מדד דאו ג'ונס נוטה לרדת ביום המסחר הבא, יחד עם זאת נרשם זינוק במחזורי המסחר (סימן ללחץ ומכירות בהולות). חשוב מכך, טטלוק גילה שלאחר מספר ימים המחירים חוזרים לרמתם הקודמת לאחר שהתפוגג האפקט הרגשי. המשמעות היא שבמקרים רבים החדשות גורמות לתגובת יתר רגעית של המשקיעים, שנובעת מרגש ולא מעובדות חדשות מהותיות, ולאחר ששוככת הבהלה, השוק מתקן את עצמו.
בנוסף לחדשות ה"מסורתיות", כיום יש משקל אדיר גם לרגשות ברשתות החברתיות. אלו עלולות להפיץ שמועות, פאניקה או אופוריה בקצב ויראלי. מצד אחד, הרשת מאפשרת למשקיעים קטנים לקבל מידע בזמן אמת ולהגיב מהר; מצד שני, היא מוצפת גם ברעש ובמידע לא מבוסס. מחקר עדכני מצא שלמעשה "הסנטימנט" (מגמת הרגש) בחדשות הכלכליות הרשמיות נוטה להיות רציונלי יותר ומשפיע יותר מהסנטימנט ברשתות החברתיות, שהרבה ממנו התברר כ"רעש" לא ענייני. במילים אחרות, לא כל ציוץ בפורום צריך להילקח ברצינות מלאה.
עם זאת, אין ספק כי המדיה מכל הסוגים משפיעה על החלטות השקעה: כותרות סנסציוניות ותחזיות דרמטיות עלולות להגביר רגשות של פחד או אופטימיות יתר, ולגרום למשקיעים לפעול מתוך רגש במקום משיקול קר. למשל, ידיעה על "מפולת מתקרבת!" עלולה להכניס אנשים ללחץ למכור, גם אם היסודות לא השתנו באמת. מנגד, כותרות על "מניה שתכפיל את עצמה" מלבות FOMO ויכולות למשוך קונים נלהבים בלי בדיקת עומק. כך, התקשורת משמשת לעיתים כמעין "מגבר רגשות" בשוק ההון. החדשות עצמן, כמובן, חשובות – מידע חדש יכול לשנות ערך נכס – אבל האופן שבו מידע מוצג והטון הרגשי שלו משפיעים על מידת ועוצמת התגובה שלנו. על כן, משקיע נבון ינסה להפריד בין עובדות לבין פרשנות סנסציונית, לקרוא את הנתונים עצמם ולא רק את הכותרות, ולזכור שלא פעם השוק מגזים בתגובה הראשונית לחדשות.
הבנה פסיכולוגית כיתרון תחרותי: למה ידע התנהגותי חיוני למשקיע המודרני
רגשות הם אכן חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, וכמובן גם מהחוויה של השקעה כספית. פחד, חמדנות, קנאה, ביטחון ואופטימיות, כל אלה משפיעים על בחירותינו, לעיתים קרובות בדרכים לא מודעות. כפי שראינו לאורך המאמר, רגשות והטיות כמו פחד והיסחפות עדרית, FOMO, הטיית אישור וביטחון יתר עלולים לגרום למשקיעים לחרוג מהאסטרטגיה השקולה שלהם, למכור בזמנים הלא נכונים או לקנות מניות לוהטות בשיא, להתעלם מסיכונים או לדבוק בעמדה אפילו מול עובדות סותרות. המחיר הכספי של טעויות השקעה אלה מצטבר עם הזמן, ולכן הבנת הגורמים הפסיכולוגיים האלה אינה רק עניין תיאורטי, אלא זוהי מיומנות פרקטית קריטית למשקיע שמעוניין להשיג תשואות מיטביות.
החדשות הטובות הן שכאשר מודעים להטיות אלה, ניתן לנקוט צעדים לצמצם את השפעתן השלילית. מחקרים עדכניים אף מציעים כלים כמו "דחיפות התנהגותיות" (nudges) או יועצים רובוטיים מבוססי בינה מלאכותית שיכולים לעזור למשקיעים לשמור על קו מחשבה רציונלי יותר. אך גם ללא טכנולוגיה, משמעת עצמית, תוכנית השקעה ארוכת טווח ברורה, ונכונות לבחון את עצמך ואת מניעי ההחלטה, יכולים לעזור מאוד בשיפור תוצאות ההשקעה.
בסופו של יום, שווקי ההון ימשיכו לעלות ולרדת, כותרות מפחידות ימשיכו להופיע, ו"סיפורי גבורה" על רווחי עתק ימשיכו לפתות. היתרון יישאר בידי מי שיצליח לשלוט ברגשותיו ולא לתת להם לשלוט בו, ולפעול על פי תוכנית וידע, במקום מתוך פאניקה או אופוריה רגעית. כפי שמראים מחקרי מימון התנהגותי, משקיע שקול וסבלני יגבור לרוב על משקיע המונע מרגש בטווח הארוך. מודעות עצמית וכלים נכונים יכולים להפוך את הרגש מאויב לבעל ברית מנוהל, בדרך לקבלת החלטות השקעה טובות יותר.
ליווי פיננסי מקצועי כעוגן השקעה: התמיכה שמחזיקה משקיעים יציבים מול סערות השוק
משמעת עצמית היא אכן הבסיס, אך לא תמיד מספיקה. כאשר שוק ההון גועש, והרגש משתלט, אפילו משקיעים מנוסים מוצאים את עצמם מתלבטים, פועלים בפזיזות או קופאים מהלחץ. כאן בדיוק נכנסת לתמונה העבודה עם מתכנן פיננסי מוסמך, כזה שאינו מושפע מהרגשות שלנו או ממצב הרוח בשוק, אלא פועל על פי ניתוחים, נתונים ואסטרטגיה פיננסית מסודרת.
מתכנן פיננסי טוב יכול להוות עבורנו "עוגן רגשי ומקצועי". כך לדוגמה, כאשר השווקים בירידה, הוא יספק פרספקטיבה מפוכחת וימנע פעולות חפוזות כמו מכירה בלחץ. באופן דומה, כאשר "כולם מרוויחים" והפיתוי להשקיע במניות חמות גובר (FOMO), הוא ישאל את השאלות הנכונות: האם זה מתאים לפרופיל הסיכון שלך? מהי תוכנית היציאה? עצם קיומו של קול נוסף, מקצועי, שאינו נגוע בפחד או FOMO, עשוי להיות המפתח להחלטות השקעה שקולות יותר.
מתכנן פיננסי מקצועי לא רק מסייע בהרכבת תיק השקעות, אלא גם משמש כאוזן קשבת, במיוחד בתקופות של אי ודאות. הוא יכול לעזור לנו להבין אם התחושה שלנו מוצדקת, אם הסיכון אכן השתנה, ואם נדרשת פעולה בכלל. לפעמים, עצם האפשרות לדבר את התחושות עם מישהו אובייקטיבי, מבלי שהתגובה תהיה מיידית רגשית, מספקת שקט נפשי ומאפשרת לנו להיצמד לאסטרטגיה הפיננסית.
יתרה מכך, מחקרים אף מראים שמשקיעים שפועלים עם מתכננים פיננסיים מצליחים לאורך זמן לשמור על תשואות טובות יותר, וזאת לא בהכרח כי התיק "חכם יותר" אלא כי הם נמנעים מהטעויות הנפוצות של תזמון שוק והחלטות רגשיות. למעשה, המרכיב הפסיכולוגי בניהול השקעות הוא כה מהותי, עד שיש מי שרואה במתכנן הפיננסי לא רק מנהל השקעות אלא גם "מאמן התנהגותי" שמסייע לנו לפעול נכון למרות עצמנו.
בסופו של דבר, ככל שאנחנו מודעים להטיות שמניעות אותנו, כך חשוב יותר לבנות מנגנונים שיבלמו אותן בזמן אמת. מתכנן פיננסי מהווה את המנגנון הזה: הוא לא רק עוזר בתכנון פיננסי, אלא גם שומר עלינו במסלול כאשר אנחנו נוטים לסטות ממנו. בעולם שבו השקעות הן גם פסיכולוגיה, מתכנן פיננסי מנוסה עשוי להיות ההשקעה הכי חכמה שלנו, וזאת כדי להבטיח החלטות רציונליות ועקביות לאורך זמן.
התוכן במאמר זה הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד. אין לראות בו ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך, מוצרים פיננסיים או כל אפיק השקעה אחר. כל החלטה פיננסית מחייבת בחינה אישית של נתוניו, צרכיו, מטרותיו ופרופיל הסיכון של כל אדם. ביצוע השקעות ללא ניתוח פרטני וללא ליווי מקצועי מתאים עשוי להוביל להפסדים. לפני ביצוע כל פעולה יש להיוועץ ביועץ השקעות או בעל רישיון מוסמך בהתאם לדין.
