מדיניות המכסים של ממשל טראמפ השני: השלכות על הכלכלה העולמית והסחר הבינלאומי

ב-2 באפריל 2025, הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על תכנית מכסים חדשה ומקיפה המשנה באופן משמעותי את מפת הסחר העולמית. תכנית זו כוללת מכס בסיסי של 10% על כמעט כל הסחורות הנכנסות לארה"ב, לצד מכסים ייעודיים נוספים על מדינות שונות, כשהמשמעותיים ביותר הם 54% על סין, 20% על האיחוד האירופי, ו-17% על ישראל. הצעד, שטראמפ כינה "יום השחרור", מייצג שינוי דרמטי במדיניות הסחר האמריקאית, ומעורר תגובות נרחבות ברחבי העולם. ההשלכות של מהלך זה צפויות להשפיע על הכלכלה העולמית, לפגוע בשרשראות אספקה גלובליות, ולהעלות את רמת האינפלציה בעולם, עם השפעות מיוחדות על ישראל וכלכלות מרכזיות אחרות.

 

מדיניות המכסים החדשה: מבנה ומטרות

עיקרי התכנית והיקפה

תכנית המכסים של טראמפ מהווה את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בסחר הבינלאומי בעשורים האחרונים. המכסים החדשים מתחלקים למספר רמות, כאשר הבסיס הוא מכס של 10% על כמעט כל הסחורות המיובאות לארה"ב. מעבר לכך, המכסים משתנים בהתאם למדינת המקור:

• סין: מכסים בגובה 54% (20% מכסים קיימים ו-34% נוספים), או 36% לפי מקורות אחרים.
• קוריאה הדרומית: 26%
• האיחוד האירופי: 20%
• יפן: 24%
• ישראל: 17% (10% בסיסי ועוד 7% ייעודי)

בנוסף, טראמפ הטיל מכס בגובה 25% על כל רכב המיוצר מחוץ לארה"ב, וכן מכס של 25% על פחיות בירה מיובאות ופחיות אלומיניום ריקות. קנדה ומקסיקו, כבר עומדות בפני מכסים של 25% בשל טענות לאי-מניעת סחר בסמים והגירה בלתי חוקית, אך הן לא נכללו בתכנית המכסים החדשה וזכו לפטור נרחב לסחורות המכוסות בהסכם הסחר של צפון אמריקה.

האידיאולוגיה והמוטיבציה מאחורי התכנית

טראמפ הציג את תכנית המכסים כחלק ממאמציו "להפוך את אמריקה לעשירה שוב" ולהחזיר את עוצמת הייצור האמריקאי. בנאומו, הוא טען כי "במשך עשרות שנים, ארצנו נשדדה, נבזזה, נאנסה ונשדדה שוב בידי אומות קרובות ורחוקות, גם ידידות וגם אויבות״.
הממשל האמריקאי הסביר כי המכסים נועדו למספר מטרות מרכזיות:

1. עידוד ייצור מקומי וצמצום התלות בשרשראות אספקה זרות
2. איזון מאזן הסחר של ארה"ב מול שותפותיה המרכזיות
3. מימון הארכת הטבות המס שטראמפ מבקש להעביר, עם הערכה להכנסות של כ-600 מיליארד דולר בשנה
4. הגנה על התעשייה והתעסוקה האמריקאית מפני תחרות זרה

מעבר לשיקולים הכלכליים המוצהרים, המכסים משמשים גם ככלי אסטרטגי למשא ומתן. לפי ניתוח של מומחים, טראמפ רואה במכסים אמצעי ליצירת לחץ על שותפות סחר, והפעלת מנופים להשגת הסכמים טובים יותר עבור ארה"ב. הגישה הזו, המתוארת כ"אמנות המכס", מבוססת על יצירת אי-נוחות כלכלית שתוביל לויתורים בשולחן המשא ומתן.

ההשפעות המאקרו-כלכליות על הכלכלה האמריקאית

השפעות חיוביות פוטנציאליות

התומכים במדיניות המכסים מצביעים על מספר יתרונות אפשריים לכלכלה האמריקאית:

1. חיזוק התעשייה המקומית: המכסים עשויים לעודד השקעות בתעשייה האמריקאית ולהחזיר מפעלים שהועברו למדינות אחרות בעבר.
2. יצירת משרות: הגנה על התעשייה המקומית עשויה להוביל ליצירת משרות חדשות בסקטור הייצור, במיוחד באזורים שנפגעו מהעברת מפעלים לחו"ל.
3. הכנסות למדינה: המכסים צפויים להניב הכנסות משמעותיות לקופת המדינה, שלפי הערכות הבית הלבן יכולות להגיע לכ-600 מיליארד דולר בשנה.
4. עמדת מיקוח משופרת: בראייה של טראמפ, המכסים מעניקים לארה"ב עמדת מיקוח חזקה יותר במשא ומתן עם שותפות סחר, מה שעשוי להוביל להסכמים מועדפים בעתיד.

השפעות שליליות צפויות

לעומת זאת, כלכלנים רבים מזהירים מפני השלכות שליליות משמעותיות על הכלכלה האמריקאית:

1. פגיעה בצמיחה הכלכלית: ההערכות הן כי המכסים החדשים עלולים להקטין את הצמיחה הכלכלית האמריקאית בכ-1% מהתמ"ג, מה שמתורגם לכ-250 מיליארד דולר.
2. עלייה ביוקר המחיה: מחקר של אוניברסיטת ייל העריך כי המכסים עלולים להעלות את ההוצאות של כל משק בית אמריקאי בכ-2,000 דולר לשנה. המכסים מוטלים אמנם על היבואנים, אך העלות בדרך כלל מגולגלת לצרכנים הסופיים.
3. ירידה באמון העסקי: סקר שנערך על ידי שני בנקים מרכזיים בארה"ב ואוניברסיטת דיוק הראה ירידה באופטימיות בקרב מנהלי כספים (CFO) בעקבות תכניות המכסים.
4. סיכון לסטגפלציה: שילוב של עליית מחירים (אינפלציה) והאטה כלכלית (סטגנציה) מוזכר כסיכון משמעותי, במיוחד נוכח המצב הכלכלי העדין כבר כעת.

 

ההשפעות הגלובליות של מדיניות המכסים

תגובות מדינות העולם

תכנית המכסים של טראמפ עוררה תגובות נזעמות מצד מדינות רבות, כאשר חלקן כבר הצהירו על כוונותיהן להגיב בצעדי תגמול:

1. האיחוד האירופי: נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, כינתה את המכסים "מכה קשה לכלכלה העולמית" והזהירה כי אם ייכשל המשא ומתן, האיחוד "יכין צעדי נגד כדי להגן על האינטרסים שלו".
2. סין: בייג'ינג טענה כי המכסים "מסכנים את הפיתוח של הכלכלה העולמית" והבטיחה לנקוט בצעדי תגמול להגנה על האינטרסים הכלכליים שלה.
3. יפן: ממשלת יפן הצהירה כי המכסים מפרים את חוקי ארגון הסחר העולמי.

התגובות הללו מצביעות על הסיכון של הסלמה למלחמת סחר גלובלית, שתשפיע על כלל הכלכלה העולמית.

 

השפעות מאקרו-כלכליות על הכלכלה העולמית

ההשפעות המאקרו-כלכליות של תכנית המכסים מתפשטות מעבר לגבולות ארה"ב ומשפיעות על הכלכלה העולמית במספר היבטים:

1. פגיעה בסחר העולמי: ההערכות הן כי היקף הסחר העולמי יצטמצם משמעותית, במיוחד אם תתפתח מלחמת סחר מלאה.
2. האטה בצמיחה הגלובלית: הפגיעה בסחר צפויה להוביל להאטה בצמיחה הכלכלית העולמית.
3. שיבוש שרשראות אספקה: המכסים עלולים לשבש שרשראות אספקה גלובליות שהתפתחו במשך עשורים, ולהוביל לחוסר יעילות ועלויות נוספות.
4. אינפלציה גלובלית: עליית המחירים בארה"ב עלולה להתפשט גם לכלכלות אחרות, במיוחד אלו הקשורות אליה בשרשראות אספקה.
5. השפעות על שווקי ההון: בורסות ברחבי העולם כבר הגיבו בירידות שערים – במהלך הלילה שלאחר ההכרזה, מדד הנג סנג בהונג קונג ירד ב-1.2%, מדד ניקיי בטוקיו ירד בכמעט 3%, מדד קוספי בדרום קוריאה ירד ב-1.7%, ומדד ASX 200 באוסטרליה ירד ב-1.2%.

 

השפעות על ישראל: אתגרים והזדמנויות

ההשפעות השליליות על המשק הישראלי

ישראל, עם מכס של 17% על סחורותיה, ניצבת בפני אתגרים משמעותיים:

1. פגיעה בייצוא הישראלי: בשנת 2024, ייצאה ישראל סחורות ושירותים לארה"ב בהיקף של 52 מיליארד שקלים. המכסים החדשים צפויים לפגוע משמעותית בנתון זה, במיוחד בסקטורים של סחורות מוחשיות.
2. פגיעה בתעשיות ספציפיות: הקטגוריות שעלולות להיפגע במיוחד הן מכונות וציוד חשמלי, מכשירים אופטיים ורפואיים, מכונות ומכשירים מכניים, ותרופות ופרמצבטיקה.
3. השפעה עקיפה דרך הכלכלה העולמית: הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, הזהיר כי "זה אירוע קשה לכלכלה העולמית, וזה ישפיע על ישראל דרך הכלכלה העולמית המוחלשת. אם הכלכלה העולמית תהיה מוחלשת, אז כמובן זה גם ישפיע על הכלכלה הישראלית".
4. השפעות על שוק הנדל"ן: ישנן הערכות כי המכסים עלולים להעלות את מחירי הדירות בישראל, בשל העלאת עלויות חומרי הגלם וההשפעה הכללית על הכלכלה.

ענפים שיושפעו פחות ואפשרויות למיתון הנזק

למרות הפגיעה הצפויה, ישנם מספר ענפים בישראל שצפויים להיפגע פחות:

1. ענף ההייטק ושירותים: חברות המספקות שירותים (ולא סחורות) צפויות להיפגע פחות, כיוון שהמכסים חלים רק על סחורות. "ביצוא הישראלי יש מרכיב די גבוה לייצוא של שירותים, בין אם מדובר בשירותי ידע, בין אם מדובר בשירותי תיירות. החלק הזה פחות מושפע", מציין רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות.
2. יצוא גז טבעי: מוצרים בעלי ביקוש קשיח (פחות רגישים למחיר) כמו גז טבעי צפויים להיפגע פחות מהמכסים.
3. אפשרויות למשא ומתן: משרד האוצר הישראלי ציין כי "יש לנו ערוץ טוב מול הממשל האמריקאי, ואני מאמין שבשיח ובמשא ומתן נצליח להוריד חלק מרוע הגזרה".

 

מכסים ככלי אסטרטגי: גישת טראמפ למשא ומתן

"אמנות המכס" – מכסים כאמצעי לחץ

האסטרטגיה של טראמפ בנוגע למכסים מושפעת עמוקות מרקעו העסקי ומתפיסת העולם שלו המוצגת בספרו "אמנות העסקה" (The Art of the Deal). בגישה זו, המכסים אינם רק כלי כלכלי אלא גם אמצעי ליצירת לחץ במשא ומתן:

1. יצירת מנוף: בעסקים, הדרך הטובה ביותר להשיג עסקה טובה יותר היא לגרום לצד השני להרגיש לא בנוח. המכסים יוצרים כאב כלכלי לשותפות הסחר, מה שמאלץ אותן לשקול מחדש את עמדתן.
2. איתות על עוצמה: טראמפ מאמין שבמשא ומתן, מי שנכנע ראשון מפסיד. באמצעות הטלת מכסים וספיגת נזק כלכלי קצר-טווח, הוא מאותת שהוא מוכן לסבול את הכאב – דבר שמפעיל לחץ על היריב.
3. כפיית ויתורים: כאשר אי-הוודאות עולה, חברות וממשלות מתחילות לחפש יציבות. זה הופך אותן ליותר נכונות להתפשר, רק כדי להפוך את המצב לצפוי יותר.

הביקורת והחשש מהטלת צל על המציאות הכלכלית

על אף היתרונות הטקטיים של גישת המכסים כאמצעי לחץ, ישנה ביקורת נרחבת על האמינות של הטיעונים הכלכליים המוצגים על ידי טראמפ:

חוקרים מצביעים על כך שטראמפ מציג לעתים קרובות מידע כלכלי שגוי או מטעה. לפי עיתון הוושינגטון פוסט, טראמפ השמיע 30,573 הצהרות שקריות או מטעות במהלך כהונתו הראשונה, רבות מהן בנושאים כלכליים. בין השאר, הוא טען שהכלכלה תחת נשיאותו היא "הטובה ביותר בהיסטוריה האמריקאית" ושקידם את הורדות המס הגדולות ביותר בהיסטוריה – טענות שמומחים כלכליים הפריכו.

טענותיו לגבי תועלת המכסים והשלכותיהם על הכלכלה, אם כן, צריכות להיבחן בזהירות ותוך התייחסות לנתונים אמפיריים.

 

ניתוח כלכלי תיאורטי: האם ההשפעות מקזזות זו את זו?

תיאוריות כלכליות מתחרות בנושא מכסים

בבחינת ההשפעות של מכסים, התיאוריות הכלכליות מציגות גישות מתחרות:

1. הגישה הקיינסיאנית: מאפשרת התערבות ממשלתית עמוקה בכלכלה, כולל באמצעות מכסים, כדי להשיג מטרות מסוימות כמו חיזוק תעשייה מקומית.
2. הגישה הנאו-קלאסית: מדגישה את היעילות של שווקים חופשיים ורואה במכסים עיוות של תנאי הסחר שפוגע ביעילות הכלכלית הכוללת.
3. שיטת סחר המכסות (cap and trade): גישה כלכלית המציעה הטלת מכסה על הכמות הכוללת של ספיקה מותרת, בהתאם ליכולת הסביבה לחדש משאבים או לספוג פסולת, כאלטרנטיבה למכסים מסורתיים.

האם ההשפעות מתקזזות?

השאלה האם ההשפעות של המכסים מקזזות זו את זו היא מורכבת:

מצד אחד, המכסים עשויים לחזק תעשיות מקומיות מסוימות ולהגדיל את ההכנסות הממשלתיות. מצד שני, הם עלולים להעלות מחירים לצרכנים, לפגוע ביצואנים שתלויים בחומרי גלם מיובאים, ולהוביל לצעדי תגמול שיפגעו ביצוא האמריקאי.
האם ההשפעות הללו מתקזזות? לפי רוב הכלכלנים, התשובה היא שלילית. מחקרים מצביעים על כך שבטווח הארוך, ההשפעות השליליות של מכסים נוטות להיות משמעותיות יותר מההשפעות החיוביות, במיוחד בכלכלה גלובלית עם שרשראות אספקה מורכבות.

אין הוכחה אמפירית משכנעת לכך שההשפעות מתקזזות באופן שמביא לתוצאה ניטרלית או חיובית ברמה המאקרו-כלכלית הכוללת.

 

סיבות לאופטימיות ואתגרים פוטנציאליים

נתונים המצביעים על אפשרויות חיוביות

למרות התחזיות הקודרות, ישנם מספר גורמים שעשויים לספק בסיס לאופטימיות מסוימת:

1. מכסים כטקטיקת משא ומתן: אם המכסים הם בעיקר כלי במשא ומתן, ייתכן שהם יופחתו או יבוטלו בעתיד לאחר השגת הסכמים טובים יותר. כפי שציין ג'וזף לה וורנה, כלכלן בכיר לשעבר בממשל טראמפ, "זה משא ומתן, ויש לבחון אותו לאורך זמן".
2. התאמת עסקים למציאות החדשה: חברות רב-לאומיות מיומנות בהתאמת שרשראות האספקה שלהן לשינויים בסביבה העסקית, וחלקן עשויות למצוא דרכים להתמודד עם המכסים, למשל על ידי העברת חלק מהייצור לארה"ב.
3. השקעות מקומיות: המכסים עשויים לעודד השקעות בייצור מקומי בארה"ב, מה שיכול להוביל ליצירת משרות ולהגדלת התמ"ג בטווח הארוך.
4. השפעה פחותה על ענפי שירותים: מכיוון שהמכסים חלים בעיקר על סחורות ולא על שירותים, ענפים מבוססי שירותים (כמו תוכנה, פיננסים, ייעוץ) עשויים להמשיך לשגשג.

 

סיכונים פוטנציאליים שיש לקחת בחשבון

לצד הסיבות לאופטימיות, ישנם מספר סיכונים משמעותיים:

1. מלחמת סחר עולמית: איומי התגובה מצד האיחוד האירופי, סין ומדינות אחרות מעלים את הסיכון להסלמה למלחמת סחר גלובלית שתפגע בצמיחה העולמית.
2. סטגפלציה: השילוב של האטה כלכלית ואינפלציה (עליית מחירים) מייצר איום של סטגפלציה, מצב כלכלי מורכב במיוחד להתמודדות.
3. פגיעה בצרכנים: העלייה הצפויה ביוקר המחיה (כ-2,000 דולר למשק בית אמריקאי לפי הערכות) עלולה לפגוע בצריכה הפרטית ולהוביל להאטה נוספת בצמיחה.
4. אי-ודאות וחוסר יציבות: המדיניות החדשה יוצרת אי-ודאות רבה לגבי העתיד, דבר שעלול לפגוע בהשקעות עסקיות ובפעילות הכלכלית.
5. הידרדרות ביחסים בינלאומיים: מעבר להשלכות הכלכליות, המכסים עלולים להוביל לפגיעה ביחסים הדיפלומטיים וביציבות הגיאופוליטית.

 

לסיכום: התמונה הכלכלית המלאה

תכנית המכסים של טראמפ מייצגת שינוי מהותי בגישה האמריקאית לסחר בינלאומי, עם השלכות רחבות על הכלכלה האמריקאית והעולמית. בעוד שהממשל מציג את התכנית כאמצעי להחזרת עוצמת הייצור האמריקאי ולהבטחת "הוגנות" בסחר הבינלאומי, הרוב המכריע של הכלכלנים וניתוחי המאקרו מצביעים על סיכונים משמעותיים – מהאטה בצמיחה העולמית, דרך עליית מחירים, ועד להסלמה אפשרית למלחמת סחר כוללת.

עבור ישראל, המכסים מציבים אתגר משמעותי, במיוחד עבור תעשיות המייצאות סחורות לארה"ב. עם זאת, ענפי שירותים, כמו חלקים מתעשיית ההייטק, עשויים להיפגע פחות. האתגר העיקרי לישראל ולכלכלה העולמית כעת הוא להסתגל למציאות החדשה, תוך חיפוש אפיקים חדשים לצמיחה וניסיון למצוא איזון בסביבה הכלכלית המורכבת שנוצרה.

בסופו של דבר, ההשפעה המלאה של מדיניות המכסים תלויה לא רק בפרטי התכנית עצמה, אלא גם בתגובת השחקנים האחרים בזירה הגלובלית, ובמידה שבה יצליח טראמפ לתרגם את הלחץ הכלכלי להישגים במשא ומתן עם שותפות הסחר של ארה"ב.

 

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים.