בכל הלוואה ישנה סבירות מסוימת שהלווה לא יחזיר את הכסף. הדרך לפצות את המלווה על סיכון זה, מגיעה בצורת תגמול: ריבית. במילים פשוטות הריבית היא אחוז מסוים מגובה סכום ההלוואה אשר מעוניין המלווה לקבל כתוספת להלוואה שנתן.

קיומה של ריבית מאפשר ללווים להוציא כסף באופן מיידי, במקום לחכות כדי לחסוך את הכסף לביצוע רכישה עתידית. ככל שהריבית נמוכה יותר, אנשים מוכנים יותר ללוות כסף כדי לבצע רכישות גדולות, כמו בתים או מכוניות.

כאשר צרכנים משלמים פחות ריבית, זה מותיר להם יותר כסף לבזבז, מכיוון שהצרכן משלם מעט ריבית וכך נשאר לו יותר כסף בכיס מהשכר החודשי שלו. הדבר הזה מה עלול ליצור אפקט עדנה של הוצאות מוגברות במשק. לרוב, עסקים נהנים משיעורי ריבית נמוכים יותר, שכן היא מעודדת אותם לבצע רכישות והשקעות גדולות בשל העלות הנמוכה של ההלוואה – זה מאפשר מצב שבו התפוקה והפרודוקטיביות יכולים תמיד לגדול.

לעומת זאת, ריבית גבוהה יותר – פירושה שלצרכנים מצטמצמת ההכנסה הפנויה (הכנסה לאחר הוצאות שוטפות – חשבונות, מס, הוצאות ריבית ועוד) ולכן הצרכנים נאלצים לצמצם בהוצאות כי נשאר להם פחות כסף בכיס לבזבוזים מהמשכורת.
כאשר הריביות עולות יותר ויותר בשילוב עם החמרה בתנאים לקבלת הלוואה, כך נוצר מצב שבו הבנקים מעניקים פחות הלוואות. הדבר משפיע לא רק על צרכנים אלא גם על עסקים, שמצמצמים בהוצאות על ציוד חדש, מחקר ופיתוח ובכך מאטים את הפריון (הכנסה ביחס להשקעה) ובשלב מסוים אפילו מצמצמים את מספר העובדים בחברה לצורך התייעלות כלכלית ארגונית.
תנאים מחמירים לקבלת הלוואה גורמים גם לכך שהצרכנים יקצצו בהוצאות, וזה ישפיע בשורה תחתונה גם על עסקים רבים.

השפעת שיעורי הריבית על האינפלציה והמיתון

אינפלציה מתייחסת לעליית מחיר הסחורות והשירותים לאורך זמן. היא תוצאה של כלכלה חזקה ובריאה; עם זאת, אם האינפלציה לא תישמר בטווח היעד שבנק ישראל הגדיר (3%-1%), היא עלולה להוביל לאובדן משמעותי של כוח הקנייה.

כדי לעזור לשמור על האינפלציה ניתנת לניהול, הבנק המרכזי צופה באינדיקטורים לאינפלציה כמו מדד המחירים לצרכן (CPI) ומדד המחירים ליצרן (PPI). כאשר האינדיקטורים הללו יתחילו לעלות ביותר מטווח היעד בשנה, הבנק המרכזי יעלה את ריבית בנק ישראל כדי לשמור על עליית המחירים בשליטה.

מכיוון ששיעורי ריבית גבוהים יותר פירושם עלויות אשראי גבוהות יותר, אנשים בסופו של דבר יתחילו להוציא פחות. לאחר מכן הביקוש לסחורות ושירותים ירד, מה שיגרום לאינפלציה לרדת.

דוגמה טובה לכך התרחשה בין 1980 ל-1981. בארה"ב האינפלציה עמדה על 14% והפד העלה את הריבית ל-19%. זה גרם למיתון חמור, אבל זה כן שם קץ לאינפלציה הגואה ששררה באותה תקופה.

באופן דומה, כדי להילחם באינפלציה הגואה ב-2022, הבנק המרכזי מעלה את הריבית לאורך הזמן בין מפגש למפגש שהוא מכנס (אחת לחודש וחצי).

לעומת זאת, ירידת ריבית עלולה לגרום למיתון להסתיים. כאשר הבנק המרכזי מוריד את שיעור ריבית בנק ישראל, הלוואות הופכות לזולות יותר – פירוש הדבר שכסף הופך לזול יותר; וזה בתורו גורם לאנשים להתחיל לבזבז יותר שוב.

דוגמה טובה לכך התרחשה בשנת 2002 כאשר הפד הוריד את ריבית הקרנות הפדרליות ל-1.25%. זה תרם רבות להתאוששות המשק ב-2003.

על ידי העלאה והורדה של ריבית בנק ישראל, הבנק המרכזי יכול למנוע/לעצור אינפלציה בורחת ולהפחית את חומרת המיתון שלעיתים מגיע אח"כ.

כיצד שיעורי הריבית משפיעים על שוקי המניות והאג"ח

מניות

כשהריבית עולה, זה גם מייקר את גיוס הון לחברות. הם יצטרכו לשלם ריבית גבוהה יותר על האג"ח שהם מנפיקים, למשל. העלאת העלות של גיוס הון עשויה להשפיע על סיכויי הצמיחה העתידיים כמו גם על הרווחים בטווח הקרוב. התוצאה עשויה להיות עדכון כלפי מטה בציפיות הרווח לעתיד ככל שהשיעורים יעלו.

אם חברה נתפסת כמצמצמת בצמיחתה או שהיא פחות רווחית – או באמצעות הוצאות חוב גבוהות יותר או פחות הכנסות – הכמות המשוערת של תזרימי המזומנים העתידיים תרד. כל אלה בעלי אפקט דומה, אשר יוריד את מחיר מניית החברה.

אם מספיק חברות יחוו ירידות במחירי המניות שלהן, השוק כולו או המדדים המרכזיים (מדדי יחוס כמו ת"א 35, S&P500, נאסד"ק ועוד) ירדו. עם צפי לירידה בצמיחה ובתזרימי המזומנים העתידיים של חברות, משקיעים לא יקבלו כל כך הרבה צמיחה מעליית ערך מחיר המניה. זה יכול להפוך את הבעלות על מניות לפחות אטרקטיבית. יתר על כן, השקעה במניות יכולה להיחשב כמסוכנת מדי בהשוואה להשקעות אחרות.

עם זאת, חלק מהסקטורים עשויים ליהנות מהעלאות ריבית. מגזר אחד שנוטה להרוויח יותר מכל הוא התעשייה הפיננסית. הרווחים של בנקים, ברוקרים, חברות משכנתאות וחברות ביטוח גדלים לרוב – ככל שהריבית עולה – כי הם יכולים לגבות יותר עבור הלוואות.

אג"ח

שיעורי הריבית משפיעים גם על מחירי האג"ח. קיים קשר הפוך בין מחירי האג"ח לריביות, כלומר ככל שהריבית עולה, מחירי האג"ח יורדים, וכשהריבית יורדת, מחירי האג"ח עולים.

הסיבה לכך היא למעשה די פשוטה. נניח שאג"ח עם ערך נקוב של  ₪ 1,000 משלמת ריבית של 5% בשנה (₪ 50 לשנה) בריבית קבועה. היא מונפקת כאשר הריבית הרווחת במשק היא גם 5%. נגיד ששנה לאחר מכן, הריבית עולה ל-10%. משקיע באג"ח יכול כעת לקנות אג"ח חדשה תמורת 1,000 דולר ולקבל תשלום של 100 ₪ לשנה עבור החזקתה.

המשמעות היא שהאג"ח הישנה, שמשלמת רק 50 ₪ לשנה, חייבת להיות שווה פחות; כך שהדרך היחידה שמישהו יסכים לקנות את האג"ח של 5% – חייבת להיות בעקבות הנחה ממחירה הנוכחי בשוק.
עכשיו נגיד שבמקום שהריבית עולה היא יורדת ל-1%: אג"ח חדשה שנרכשה תמורת  ₪ 1,000 תשלם רק  ₪ 10 לשנה למחזיקי האג"ח. האג"ח הישנה שמשלמת  ₪ 50 היא כעת מאוד אטרקטיבית, והשוק יעלה את מחיר ההצעה עבור אותה אג"ח כך שהיא תיסחר בפרמיה בשוק (מחיר גבוה יותר).

אחת הדרכים שבהן ממשלות ועסקים מגייסים כסף היא באמצעות מכירת איגרות חוב (הנפקת אג"ח לציבור). ככל שהריבית עולה, עלות ההלוואה הופכת ליקרה יותר. ככל שהביקוש לאג"ח עם תשואה נמוכה יותר יורד, זה מה שגורם למחירן של אותן אג"ח גם לרדת.

ככל שהריבית יורדת, קל יותר ללוות כסף, וחברות רבות ינפיקו אג"ח חדשות כדי לממן התרחבות והשקעות חדשות. זה יגרום לעלייה בביקוש לאג"ח עם תשואה גבוהה יותר, ויאלץ את מחירי האג"ח לעלות. ירידה בריבית תגרום למשקיעים להעביר כסף משוק האג"ח לשוק המניות. זרימת הון חדש במקום זאת יכולה לגרום לשוקי המניות לעלות.

השפעת הציפיות

עלייה או ירידה בריבית משפיעה גם על הפסיכולוגיה הצרכנית והעסקית. כאשר הריבית עולה, עסקים וצרכנים יקצצו בהוצאות. זה יגרום לירידה ברווחים ולירידה במחירי המניות. מצד שני, כאשר הריבית יורדת משמעותית, צרכנים ועסקים יגדילו את ההוצאות, ובכך יגרמו לעליית מחירי המניות.

אבל שום דבר לא צריך לקרות בפועל לצרכנים או לחברות כדי שהבורסה תגיב לשינויים הנתפסים בריבית. עוד לפני שהבנק המרכזי מכריז על העלאה, גם עסקים וגם צרכנים עשויים להקדים את בתגובתם כלפי מה שעתיד לקרות ולמעשה כבר עכשיו, עוד לפני שעלה הריבית, לצמצם בהוצאות.

זה יכול לגרום לירידת הרווחים ולצניחה של מחירי המניות, והשוק עלול לצנוח רק בגלל ציפייה. מצד שני, אם אנשים מצפים שהבנק המרכזי יכריז במקום זאת על הורדת ריבית, ההנחה היא שצרכנים ועסקים יגדילו את ההוצאות וההשקעות וזה בתורו יכול לגרום למחירי המניות לעלות.

עם זאת, אם הציפיות שונות באופן משמעותי מפעולות הבנק המרכזי, השוק עלול להגזים בתגובה הפוכה. לדוגמה, נניח שהבנק המרכזי צפוי להוריד את הריבית ב-50 נקודות בסיס (0.5%) בפגישתו הבאה, אך במקום זאת הם מכריזים על ירידת ריבית של 25 נקודות בסיס (0.25%) בלבד. החדשות הללו עשויות למעשה לגרום למניות לרדת מכיוון שההנחה הרווחת הייתה של קיצוץ של 50 נקודות בסיס כבר תומחרה בשוק עוד מראש.

מה קורה לשווקים כשהריבית עולה?

כאשר הריבית עולה, עלות הלוואת הכסף מתייקרת. זה מייקר את רכישת הסחורות והשירותים עבור צרכנים ועסקים. לדוגמה, רכישת דירה מתייקרת ככל שריביות המשכנתא עולות וגידול המימון לעסק גם מתייקר ככל שהריבית על ההלוואות עולה. כאשר זה קורה, הצרכנים מוציאים פחות, מה שמביא להאטה של ​​הכלכלה.
כאשר הריבית יורדת, ההשפעות ההפוכות נוטות לקרות.

כיצד הריביות משפיעות על האינפלציה?

באופן כללי, עליית הריבית מרסנת את האינפלציה בעוד שהריבית יורדת נוטה להאיץ את האינפלציה. כאשר הריבית יורדת, הצרכנים מוציאים יותר מכיוון שעלות הסחורות והשירותים זולה יותר ומכיוון שהמימון זול יותר. הוצאות צרכניות מוגברות פירושה עלייה בביקוש ועלייה בביקוש גורמת לעליית מחירים. לעומת זאת, כאשר הריבית עולה, ההוצאה והביקוש של הצרכנים יורדים, זרימת הכסף מתהפכת והאינפלציה מתמתנת.

כיצד שיעורי הריבית משפיעים על מניות?

באופן כללי, עליית הריבית פוגעת בביצועי המניות. אם הריבית תעלה, זה אומר שאנשים פרטיים יוכלו לקבל תשואה גבוהה יותר על החסכונות שלהם בפקדונות ומק"מים. זה מסיר את הצורך של אנשים לקחת על עצמם סיכון ולחפש חלופה אטרקטיבית יותר לתשואה דרך השקעה במניות, וכתוצאה מכך פוחת הביקוש למניות.

בשורה התחתונה

שיעורי הריבית משפיעים על הכלכלה על ידי השפעה על מניות, ריבית אג"ח, הוצאות צרכנים ועסקים, אינפלציה ומיתונים; עם זאת, חשוב להבין שבדרך כלל יש פיגור של כ-12 חודשים מהרגע שמתחילים להעלות ריבית עד לרגע שהיא מתחילה להשפיע ויורגש האפקט שלה.

על ידי התאמת שיעור ריבית בנק ישראל, הבנק המרכזי עוזר לשמור על איזון הכלכלה לטווח הארוך. הבנת הקשר בין שיעורי הריבית לכלכלה תאפשר למשקיעים להבין את התמונה הגדולה ולקבל החלטות השקעה טובות יותר.

למרות שהקשר בין הריביות לשוק המניות הוא עקיף למדי, השניים נוטים לנוע בכיוונים מנוגדים. ככלל אצבע, כאשר הבנק המרכזי מוריד את הריבית, זה גורם לשוק המניות לעלות; כאשר הבנק המרכזי מעלה את הריבית, זה גורם לשוק המניות לרדת. אבל אין ערובה לגבי איך השוק יגיב לכל שינוי נתון בריבית.